Page:A Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature, Volume 1 (1903).djvu/212

This page needs to be proofread.
‎בריתא
‎ברכה
195


בריתא, ‎v. ‎בראה.

בריתא, ‎Targ. ‎Y. ‎II ‎Num. ‎XXIV, ‎6 ‎כב׳ ‎Ar., ‎v. ‎ברתא ‎end.

ברך ‎(b. ‎h.; ‎בר, ‎v. ‎ברר, ‎ברי) ‎1) ‎to ‎cave ‎out. ‎Denom. ‎ברכה, ‎ברך; ‎cmp. ‎בורכא, ‎בורכתא. ‎- ‎2) ‎(cmp. ‎ברר) ‎to ‎select, ‎point ‎out ‎(cmp. ‎esp. ‎Gen. ‎II, ‎3) ‎whence ‎to ‎bless ‎(Pi.). ‎--- ‎Part. ‎pass. ‎ברוך ‎chosen, ‎blessed, ‎praised. ‎הוא ‎ב׳ ‎הקדוש ‎(abbr. ‎הקב״ה) ‎the ‎Holy ‎One, ‎blessed ‎be ‎He. ‎Pes. ‎118a; ‎a. ‎v. ‎fr. ‎Ib. ‎104b, ‎a. ‎fr. ‎וכ׳ ‎בב׳ ‎פותח ‎he ‎(who ‎prays) ‎opens ‎the ‎benediction ‎with ‎barukh ‎and ‎closes ‎with ‎barukh. ‎(i. ‎e. ‎ה׳ ‎אתה ‎ברוך). ‎Tosef. ‎Sot. ‎I, ‎10 ‎בכלל ‎ב׳, ‎v. ‎כלל; ‎a. ‎fr. ‎Pi. ‎ברך, ‎בירך ‎(b. ‎h.) ‎1) ‎to ‎praise, ‎bless, ‎esp. ‎to ‎recite ‎the ‎due ‎benediction. ‎Ber. ‎VI, ‎1. ‎Ib. ‎5 ‎היין ‎על ‎בי׳ ‎hav- ‎ing ‎recited ‎the ‎blessing ‎over ‎wine ‎&c. ‎Pes. ‎X, ‎9 ‎ברכת ‎ב׳ ‎הפסח ‎having ‎recited ‎the ‎blessing ‎over ‎the ‎Paschal ‎lamb. ‎Ib. ‎5 ‎לברך ‎. ‎.. ‎חייבים ‎אנחנו ‎we ‎are ‎bound ‎to ‎.. ‎. ‎praise ‎&c.; ‎a. ‎v. ‎fr. ‎- ‎2) ‎(cmp. ‎נקב) ‎to ‎blaspheme. ‎Snh. ‎56a ‎שיברך ‎עד ‎בשם ‎שם ‎until ‎he ‎blasphemes ‎the ‎Lord ‎by ‎His ‎name. ‎Ib. ‎בכינוי ‎השם ‎את ‎שבי׳ ‎who ‎blasphemed ‎the ‎Lord ‎by ‎an ‎attri- ‎bute. ‎- ‎Part. ‎Pu. ‎מבורך ‎blessed, ‎praiseworthy. ‎Ber. ‎VII, ‎3; ‎a. ‎fr. ‎-- ‎3) ‎tto ‎cutt ‎through, ‎to ‎clear ‎virgin ‎ground ‎or ‎forest. ‎Tosef. ‎Shebi. ‎III, ‎20 ‎ed. ‎Zuck. ‎(Var. ‎מגדר);Y. ‎ib. ‎IV, ‎35b ‎bot. ‎מבדין; ‎Y. ‎Sabb. ‎VII, ‎10a ‎top ‎המברה, ‎v. ‎בהי ‎h. ‎[Tosef. ‎Shebi. ‎I, ‎6 ‎מבורכות, ‎v. ‎infra.] ‎Hithpa. ‎התכרך, ‎Nithpa. ‎נתברך ‎to ‎be ‎blessed ‎(praised); ‎to ‎be ‎increased ‎(v. ‎ברכה). ‎Y. ‎Ber. ‎IX, ‎14a ‎top ‎ויתברך ‎and ‎be ‎blessed. ‎Y. ‎M. ‎Kat. ‎I, ‎beg. ‎80a ‎if ‎the ‎waters ‎were ‎scanty ‎ונתברכו ‎and ‎grew ‎plentiful. ‎Yeb. ‎63a; ‎a. ‎fr. ‎Hif. ‎הבריך ‎(denom. ‎of ‎ברך ‎or ‎בריכה) ‎to ‎form ‎a ‎knee, ‎to ‎engrafft; ‎esp. ‎to ‎bend ‎a ‎vine ‎by ‎drawing ‎it ‎into ‎the ‎ground ‎and ‎making ‎it ‎grow ‎forth ‎as ‎an ‎independent ‎plant, ‎to ‎sink. ‎Shebi. ‎II, ‎6; ‎R. ‎Hash. ‎10b; ‎a. ‎fr. ‎-- ‎Tosef. ‎Shebi. ‎I, ‎6 ‎מוברכות ‎היו ‎אם ‎(incorr. ‎מבורכ׳) ‎if ‎they ‎have ‎been ‎sunk ‎before ‎New ‎Year ‎&c. ‎-- ‎Yeb. ‎63a ‎(allud. ‎to ‎Gen. ‎XII, ‎3) ‎בך ‎להבריך ‎לי ‎יש ‎טובות ‎ברכות ‎שתי ‎ttwo ‎good ‎shoots ‎(pros- ‎elytes)have ‎Ito ‎engraft ‎on ‎thee, ‎Ruth ‎and ‎&c. ‎(B. ‎Kam. ‎38b ‎וכ׳ ‎פדידות ‎. ‎. ‎.).

ברך, ‎בריך ‎ch. ‎same. ‎Part. ‎Peil ‎בריך ‎blessed. ‎Targ. ‎Gen. ‎IX, ‎26; ‎a. ‎fr. ‎-- ‎Sabb. ‎67a, ‎a. ‎fr. ‎הוא ‎ב׳ ‎קודשא ‎the ‎Holiness ‎(Holy ‎One), ‎blessed ‎be ‎He. ‎Cant. ‎R. ‎to. ‎IV, ‎4; ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎32 ‎בריכא ‎טורא ‎הדין ‎this ‎blessed ‎mount ‎(Gerizim, ‎revered ‎by ‎the ‎Samaritans; ‎Deut. ‎R. ‎s. ‎3 ‎קדיש). ‎Pa. ‎בריך, ‎בריך ‎as ‎preced. ‎Pi. ‎1) ‎to ‎bless ‎&c. ‎Targ. ‎Deut. ‎VIII, ‎10; ‎a. ‎fr. ‎-- ‎Esp. ‎to ‎say ‎grace ‎after ‎meal. ‎Ber. ‎46a ‎וכ׳ ‎לברוכי ‎מטי ‎כי ‎when ‎it ‎was ‎time ‎to ‎say ‎grace, ‎he ‎said, ‎Will ‎you ‎please, ‎say ‎grace ‎for ‎us. ‎Y. ‎ib. ‎VI, ‎10b ‎בסופה ‎למיברכה ‎מהו ‎what ‎benediction ‎must ‎be ‎said ‎after ‎it? ‎Ib. ‎bot. ‎מברכא ‎חכים ‎אנא ‎לא ‎I ‎do ‎not ‎know ‎how ‎to ‎say ‎grace ‎after ‎it. ‎-- ‎Part. ‎pass. ‎מברך. ‎Targ. ‎Y. ‎II ‎Gen. ‎XLIX, ‎2. ‎-- ‎2) ‎to ‎blaspheme. ‎Targ. ‎Job ‎II, ‎9. ‎-- ‎Snh. ‎56a ‎דברוכי ‎לישנא ‎in ‎the ‎sense ‎of ‎blaspheming. ‎thpe. ‎אתבריך ‎as ‎preced. ‎Hithpa. ‎Targ. ‎Gen. ‎XII, ‎3;a. ‎fr.

ברך ‎(בורך) ‎f. ‎(b. ‎h.; ‎preced.) ‎1) ‎knee. ‎Y. ‎Ber. ‎I, ‎3a ‎top. ‎-- ‎2) ‎a ‎knee-shaped ‎pole. ‎Taan. ‎25b ‎חמחרישה ‎ב׳ ‎כמלא ‎(Var. ‎כוך, ‎v. ‎Rabb. ‎D. ‎S. ‎a.l.) ‎(until ‎the ‎rain ‎penetrates) ‎as ‎far ‎as ‎the ‎knee ‎of ‎the ‎plough ‎enters ‎the ‎soil; ‎Ohol. ‎XVII, ‎1 ‎בו׳. ‎Kel. ‎XXI, ‎2 ‎בו׳. ‎[Tosef. ‎Shebi. ‎IV, ‎20 ‎ברך, ‎v. ‎בריכה.)-- ‎Du. ‎ברכים. ‎Ber. ‎34b; ‎Meg. ‎22b; ‎Shebu. ‎16b ‎ב׳ ‎על ‎כריעה ‎the ‎word ‎כרע ‎means ‎falling ‎on ‎one's ‎knees. ‎[ברכות, ‎v. ‎בריכה.]

ברך, ‎ברכא, ‎בירכא ‎ch. ‎same, ‎1) ‎knee. ‎Targ. ‎Is. ‎XLV, ‎23. ‎- ‎Pl. ‎ברכיא, ‎ברכי, ‎בי׳. ‎Targ. ‎Jud. ‎VII, ‎6; ‎a. ‎e. ‎-- ‎Ber. ‎6a ‎וכ׳ ‎ב׳ ‎הנהו ‎those ‎fatigued ‎kknees ‎(of ‎scholars) ‎must ‎be ‎ascribed ‎to ‎them ‎(the ‎demons). ‎Pes. ‎108a, ‎v. ‎זגא. ‎-- ‎2)=h. ‎בריכה. ‎Pl. ‎בירכי ‎shoots, ‎branches. ‎Tam. ‎30a ‎top ‎(Var. ‎in ‎Rashi ‎בריכי, ‎Ar. ‎בורכי).

ברכא, ‎בירכא, ‎f. ‎ch. ‎=h. ‎ברכה, ‎blessing, ‎plenty. ‎Targ. ‎Is. ‎XIX, ‎24. ‎-- ‎ברכאן ‎plenty ‎for ‎us, ‎we ‎haave ‎enough. ‎with. ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎78 ‎ב׳ ‎במאתן ‎אית ‎we ‎have ‎enough ‎with ‎two ‎hundred ‎fables; ‎Yalk. ‎ib. ‎133 ‎ברכן. ‎- ‎Pl. ‎ברכן, ‎בי׳; ‎Targ. ‎O. ‎Gen. ‎XXVII, ‎12 ‎(Y. ‎ברכאן; ‎ib. ‎13 ‎בירכן). ‎[ברכיא ‎Targ. ‎O. ‎Deut. ‎XXVIII, ‎2, ‎some ‎ed.] ‎V. ‎ברכתא.

ברכה ‎f. ‎(b. ‎h.; ‎ברך) ‎1) ‎blessing, ‎bestowal ‎of ‎pros- ‎perity, ‎good ‎wishes, ‎choice, ‎plenty. ‎Keth. ‎5a ‎. ‎. ‎. ‎הואיל ‎לדגים ‎ב׳ ‎because ‎on ‎it ‎the ‎blessing ‎was ‎given ‎to ‎the ‎fish ‎(Gen. ‎I, ‎22, ‎to ‎be ‎fruitful). ‎Y. ‎ib. ‎I, ‎beg. ‎24d ‎ב׳ ‎כתיב ‎אין ‎וכ׳ ‎the ‎blessing ‎(Gen. ‎II, ‎3) ‎refers ‎not ‎to ‎man ‎but ‎to ‎the ‎day. ‎--Erub. ‎63b, ‎a. ‎fr. ‎ב׳ ‎עליו ‎תבא ‎blessing ‎rest ‎upon ‎him ‎(he ‎acts ‎rightly). ‎Keth. ‎103a; ‎B. ‎Bath. ‎144b ‎ברכת ‎ברובה ‎הבית ‎the ‎blessing ‎of ‎a ‎house ‎consists ‎in ‎the ‎number ‎of ‎inmates ‎(every ‎member ‎of ‎a ‎household ‎contributes ‎to ‎its ‎comfort); ‎Tosef. ‎Keth. ‎XII, ‎3 ‎מרובה ‎הבית ‎ב׳. ‎B. ‎Mets. ‎42a ‎וכ׳ ‎מצוייה ‎הב׳ ‎אין ‎blessing ‎(unexpected ‎supply, ‎miraculous ‎increase) ‎will ‎not ‎take ‎place ‎in ‎things ‎which ‎are ‎weighed ‎&c.; ‎Taan. ‎8b; ‎a. ‎fr. ‎-- ‎Pes. ‎50b, ‎a. ‎fr. ‎רואה ‎אינו ‎לעולם ‎ב׳ ‎סימן ‎will ‎never ‎see ‎a ‎sign ‎of ‎prosperity; ‎a. ‎fr. ‎-- ‎2) ‎benediction, ‎prayer ‎to ‎be ‎recited ‎on ‎certain ‎occasions. ‎Ber. ‎35a ‎man ‎must ‎not ‎taste ‎anything ‎ב׳ ‎בלא ‎without ‎a ‎blessing. ‎Ib. ‎40b ‎וכ׳ ‎שאין ‎ב׳ ‎כל ‎a ‎benediction ‎in ‎which ‎the ‎Name ‎of ‎the ‎Lord ‎is ‎not ‎invoked, ‎is ‎no ‎benediction; ‎a. ‎fr. ‎-- ‎Pl. ‎ברכות. ‎1) ‎blessings, ‎benedictions. ‎Ib. ‎45b; ‎a. ‎v. ‎fr. ‎-- ‎Sabb. ‎115b ‎ב׳ ‎כותבי ‎those ‎who ‎write ‎out ‎the ‎for- ‎mulas ‎of ‎prayer. ‎- ‎2) ‎B'rakhoth, ‎the ‎first ‎treatise ‎of ‎the ‎Mishnah, ‎Talmud, ‎a. ‎Tosefta. ‎- ‎Compounds; ‎אבלים ‎ברכת ‎the ‎prayer ‎for ‎consolation ‎inserted ‎in ‎the ‎mourners ‎grace ‎after ‎meal. ‎Keth. ‎8b; ‎a. ‎fr. ‎-- ‎ארוסין ‎ב׳ ‎benediction ‎preced- ‎ing ‎betrothal, ‎v. ‎ארוסין ‎Ib. ‎7b. ‎.הארן ‎ב׳ ‎that ‎portion ‎of ‎the ‎grace ‎after ‎mealwhich ‎refers ‎to ‎Palestine. ‎Ib. ‎8b. ‎-- ‎הזבח ‎ב׳ ‎the ‎benediction ‎before ‎partaking ‎of ‎the ‎festive ‎offering ‎(חגיגה) ‎which ‎accompanies ‎the ‎Paschal ‎lamb. ‎Pes. ‎X, ‎9 ‎(120a). ‎-הזימון־ ‎ב׳ ‎the ‎appeal ‎to ‎the ‎partakers ‎of ‎a ‎meal ‎to ‎say ‎grace, ‎common ‎prayer. ‎Ber. ‎45b. ‎-חתניםס־ ‎ב׳ ‎bene- ‎diction ‎on ‎performing ‎the ‎marriage ‎ceremony, ‎also ‎in- ‎serted ‎in ‎the ‎grace ‎after ‎wedding ‎meals ‎during ‎seven ‎days. ‎Keth. ‎8b. ‎-כהנים־ ‎ב׳ ‎the ‎priestly ‎benediction ‎(Num. ‎VI, ‎24-- ‎26). ‎Sot. ‎VII, ‎6. ‎-המזון־ ‎ב׳ ‎grace ‎after ‎meal. ‎Keth. ‎l. ‎c. ‎-- ‎המצוות ‎ב׳ ‎benediction ‎on ‎performing ‎a ‎divine ‎com- ‎mand ‎(of ‎a ‎symbolic ‎nature). ‎Ib. ‎7b. ‎- ‎רחבה ‎ב׳ ‎benediction ‎of ‎consolation ‎pronounced ‎in ‎open ‎air ‎on ‎the ‎mourners' ‎return ‎from ‎burial ‎(v. ‎הבראה). ‎Ib. ‎8b..התורה־ ‎ב׳ ‎bene- ‎diction ‎before ‎and ‎after ‎reading ‎the ‎Law. ‎Y. ‎Ber. ‎I, ‎3a. ‎-- ‎[For ‎other ‎compounds ‎see ‎the ‎respective ‎determinants.)-- ‎3) ‎blasphemy. ‎השם ‎ברכת. ‎Snh. ‎56a ‎sq.; ‎(Tosef. ‎Ab. ‎Zar. ‎VIII ‎(IX), ‎4 ‎קיללת). ‎25c