Page:A Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature, Volume 1 (1903).djvu/253

This page needs to be proofread.
‎גיהיא
‎גיזה
236


‎gihuts ‎applies ‎to ‎woolen ‎garments ‎when ‎they ‎are ‎new, ‎and ‎to ‎white ‎linen ‎garments ‎when ‎laundried. ‎Taan. ‎29b ‎שלהם ‎ככיבוס ‎שלנו ‎ג׳ ‎(Ms. ‎M. ‎always ‎גיחוץ) ‎our ‎(Babyl- ‎onian) ‎laundry ‎work ‎is ‎like ‎their ‎(Palestinean) ‎plain ‎wash. ‎Ib. ‎ג׳ ‎משום ‎בהן ‎אין ‎are ‎not ‎included ‎in ‎the ‎pro- ‎hibition ‎of ‎laundry ‎work ‎(in ‎the ‎festive ‎week ‎&c.). ‎Keth. ‎10b ‎top.

גיהיא, ‎גיחיא ‎m. ‎(v. ‎גיה) ‎fame-colored. ‎Bekh. ‎45b ‎(expl. ‎גיחור) ‎as ‎people ‎say ‎גיה׳ ‎סומקא ‎Ar. ‎(ed. ‎גיח׳) ‎flame-red.

גיהיאה, ‎v. ‎גיהא ‎I.

גיהינם, ‎גיהנם, ‎גהינם ‎c. ‎(b. ‎h. ‎הם ‎יא, ‎גיא ‎הנם ‎בן) ‎pr. ‎n. ‎Gehinnom, ‎Glehevmna, ‎a ‎glen ‎to ‎the ‎south ‎of ‎Jerusalem ‎where ‎Molokh ‎was ‎worshipped; ‎whence ‎place ‎of ‎punishment ‎of ‎the ‎wicked ‎in ‎the ‎hereafter, ‎hell, ‎opp. ‎עדן ‎גן ‎paradise. ‎Erub. ‎19a; ‎Succ. ‎32b ‎תמרות ‎שתי ‎ג׳ ‎של ‎פתחה ‎היא ‎וזו ‎. ‎. ‎. ‎. ‎two ‎palm ‎-trees ‎are ‎in ‎the ‎Valley ‎of ‎Ben ‎Hinnom ‎. ‎... ‎and ‎this ‎is ‎the ‎entrance ‎to ‎Gehenna. ‎Sot. ‎4b, ‎a. ‎fr. ‎ג׳ ‎של ‎דינה ‎future ‎punishment. ‎Yoma ‎72b ‎ג׳ ‎תרתי ‎תירתו ‎לא ‎be ‎not ‎the ‎heirs ‎of ‎two ‎G. ‎(here ‎and ‎hereafter, ‎by ‎laborious ‎study ‎of ‎the ‎Law ‎without ‎living ‎up ‎to ‎its ‎requirements). ‎R.Hash. ‎17a; ‎a. ‎fr.

גיהר, ‎גוהר ‎m. ‎(cmp. ‎גיהיא, ‎גיחור) ‎gihar, ‎name ‎of ‎a ‎precious ‎stone, ‎ruby. ‎Targ. ‎Cant. ‎V, ‎14 ‎(ed. ‎Lag. ‎גו׳). ‎-- ‎Pl. ‎גוהרין, ‎v. ‎יוהרא.

גיובריא, ‎v. ‎גינברא.

גיו, ‎v. ‎גו.

גיוה ‎f. ‎ch. ‎=h. ‎גאוה ‎pride. ‎Targ. ‎Is. ‎III, ‎24 ‎בג׳ ‎מהלכן ‎(h. ‎tex ‎פתיגיל).

*גיווטאי ‎m. ‎pl. ‎inhabitants ‎of ‎Coptos ‎(Κοπτος) ‎in ‎Vpper ‎EEgypt. ‎Targ. ‎Y. ‎IGen. ‎X, ‎13 ‎(some ‎ed. ‎ני׳); ‎Targ. ‎I ‎Chr. ‎I, ‎11 ‎גיוטאי ‎ed. ‎Rahmer ‎(Var. ‎ניוט, ‎ed. ‎Lag. ‎נאטאי, ‎h. ‎text ‎לודים). ‎Cmp. ‎גיפטי.

גיוותנא, ‎v. ‎גיות׳.

גיויא, ‎v. ‎גואה.

גיונברי, ‎v. ‎גנברא.

גיוס, ‎גייוס ‎(גייס) ‎pr. ‎n. ‎m. ‎Caius, ‎Gaius, ‎1) ‎(mostly ‎corrupt) ‎used, ‎in ‎connection ‎with ‎לוקיוס ‎(Lucius), ‎to ‎re- ‎present ‎gentile ‎names ‎in ‎general. ‎Pesik. ‎R. ‎s. ‎21 ‎(ed. ‎Fr. ‎p. ‎107ab) ‎וכ׳ ‎מן ‎ולוקיוס ‎הגודר ‎מן ‎ג׳ ‎e. ‎g. ‎Gaius ‎of ‎Gadara ‎and ‎Lucius ‎of ‎Susitha ‎(Hippos). ‎Ib. ‎108a ‎(corr. ‎acc.). ‎-- ‎Y. ‎Gitt. ‎I, ‎43b ‎top ‎וכ׳ ‎לוקין ‎גוים ‎(corr. ‎acc.) ‎G. ‎a. ‎L. ‎are ‎the ‎signers ‎and ‎ye ‎ask ‎yet ‎(whether ‎the ‎signers ‎must ‎be ‎personally ‎known ‎as ‎Jews ‎to ‎the ‎witnesses)? ‎[Bab. ‎ib. ‎11b ‎ולוס ‎לוקוס, ‎prob. ‎וגיוס ‎ל׳.]--Y. ‎Ter. ‎X, ‎47b; ‎Y. ‎Ab. ‎Zar. ‎III, ‎42a ‎[ref. ‎to ‎letters ‎accompanying ‎a ‎ship ‎load()]. ‎-- ‎2) ‎Emperor ‎Caius ‎Caligula. ‎Y. ‎Sot. ‎IX, ‎24b ‎top ‎גוליקם ‎גייס ‎(גוליקוס); ‎Bab. ‎ib. ‎33a ‎גסקלגס; ‎Cant. ‎R. ‎to ‎VIII, ‎9 ‎גיוסלוקין ‎(corr. ‎קליגולס ‎גיוס=Kul~k~~).

גיופא, ‎v. ‎גייפא.

גיור, ‎גיורא ‎m. ‎ch.=h. ‎גר ‎1) ‎stranger. ‎Targ. ‎O. ‎Ex. ‎XXIII, ‎9; ‎a. ‎fr. ‎-- ‎Erub. ‎9a; ‎B. ‎Kam. ‎42a; ‎Yoma ‎47a ‎יציבא ‎שמיא ‎בשמי ‎וג׳ ‎. ‎. ‎tthe ‎native ‎below ‎and ‎the ‎stranger ‎on ‎top ‎l.. ‎e. ‎what ‎a ‎paradox ‎is ‎tthis ‎b-- ‎2) ‎proselyte. ‎Targ. ‎Y. ‎Ex. ‎II, ‎12; ‎a. ‎e. ‎-- ‎Y. ‎Sabb. ‎VI, ‎8d ‎top. ‎Y. ‎KKidd. ‎VII, ‎64c ‎bot. ‎וכ׳ ‎ג׳ ‎ההן, ‎v. ‎ופנא. ‎Snh. ‎94a; ‎a. ‎fr. ‎- ‎Pl. ‎גיודין, ‎גיודיא. ‎Targ. ‎I ‎Chr. ‎XXVIII, ‎2; ‎a. ‎e. ‎- ‎Fem. ‎גיורתא ‎proselyte. ‎Ber. ‎8b; ‎Pes. ‎112b.

גיורא ‎(גיורא) ‎m. ‎(גור ‎II) ‎adulterer, ‎wencher, ‎lewd ‎man. ‎Targ. ‎Job ‎XXIV, ‎15 ‎Ms. ‎(ed. ‎גיופא). ‎Targ. ‎Y. ‎Lev. ‎XX, ‎10 ‎וי׳. ‎- ‎Pl. ‎גיורין, ‎ניוריא, ‎גיורי ‎(ג׳). ‎Targ. ‎Y. ‎Ex. ‎XX, ‎13. ‎Targ. ‎Ps. ‎L, ‎18 ‎Ms. ‎(ed. ‎גייופי); ‎a. ‎e. ‎-l[Targ. ‎Prov. ‎XXX, ‎31, ‎read ‎with ‎Ms. ‎גזרא ‎II. ‎-- ‎Fem. ‎ניורתא. ‎Targ. ‎Y. ‎Lev. ‎XX, ‎10 ‎גיו׳. ‎Targ. ‎Prov. ‎XXX, ‎20 ‎גיירתא. ‎גוורי, ‎׳ ‎בר ‎pr. ‎n. ‎m. ‎Har~iyore ‎(son ‎of ‎proselytes). ‎M. ‎Kat. ‎18a ‎ג׳ ‎בר ‎(Ms. ‎M. ‎גיורא); ‎Erub. ‎62a. ‎-- ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎35 ‎ג׳ ‎בר ‎יודן; ‎Yalk. ‎Josh. ‎31 ‎(some ‎ed. ‎גירו); ‎M. ‎Kat. ‎9a; ‎Tanh. ‎B'resh. ‎13 ‎גרים ‎בן ‎יהודה,

גיורת, ‎fem. ‎of ‎גר.

גיורתא, ‎rem. ‎of ‎גיורא.

גיורתא ‎(גיו׳), ‎fem. ‎of ‎גיורא.

גיות, ‎גיותא ‎f. ‎(denom. ‎of ‎גוי) ‎gentile ‎status. ‎Keth. ‎11a ‎בגיותה ‎while ‎she ‎may ‎live ‎as ‎a ‎gentile ‎(as ‎she ‎may ‎protest ‎against ‎her ‎conversion ‎in ‎childhood).

גיותא ‎f. ‎(גאי, ‎v. ‎גאותא) ‎1) ‎grandeur. ‎Targ. ‎Ezek. ‎XXVIII, ‎13. ‎Targ. ‎O. ‎Ex. ‎XV, ‎1 ‎ed. ‎Berl. ‎- ‎2) ‎pride, ‎haughtiness, ‎v. ‎גיתי.

גיותן, ‎גאותן, ‎גות׳ ‎m. ‎(v. ‎preced) ‎haughty, ‎proud ‎man. ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎85 ‎גיו׳; ‎Yalk. ‎Dan. ‎1063 ‎גאו. ‎- ‎Pl. ‎גיותנין&c. ‎Ex. ‎R. ‎s. ‎8; ‎Tanh. ‎Vaera ‎9 ‎וכ׳ ‎שעושין ‎הג׳ ‎the ‎haughty ‎who ‎declare ‎themselves ‎as ‎gods. ‎Treat. ‎Der. ‎Er. ‎II, ‎beg. ‎ניפתנין, ‎גפ׳.

גיותנא, ‎גאו׳, ‎גו׳ ‎(גיפ׳) ‎ch. ‎1) ‎same. ‎Targ. ‎Ps. ‎XXXVI,12. ‎Targ. ‎Is. ‎XLIX, ‎251Vers.); ‎a. ‎e. ‎- ‎Pl. ‎גיותנין ‎&c. ‎Targ. ‎Ez. ‎XVI, ‎49. ‎-- ‎2) ‎(in ‎a ‎good ‎sense) ‎exalted. ‎Targ. ‎Job ‎XXII, ‎29.

גיוותנותא, ‎גיפ׳ ‎f. ‎(preced.) ‎1) ‎exaltedness, ‎glory. ‎Targ. ‎Ps. ‎X.VI, ‎4. ‎Targ. ‎Y. ‎Ex. ‎XV, ‎7; ‎a. ‎e. ‎- ‎2) ‎pride, ‎haughtiness. ‎Targ. ‎Ps. ‎XXXI, ‎19; ‎a. ‎e.

גיזא I ‎f., ‎v. ‎גיזתא.

גיזא II ‎m., ‎v. ‎גזא.

גיזבר, ‎גיזברא, ‎v. ‎גזב׳.

גיזה, ‎גזה ‎f. ‎(גזז) ‎shearing; ‎wool ‎cut ‎or ‎to ‎be ‎cut. ‎Bekh. ‎14a; ‎25a; ‎Hull. ‎135a ‎בג׳ ‎אסורים ‎must ‎not ‎be ‎shorn. ‎Ib. ‎ג׳ ‎בני ‎permitted ‎to ‎be ‎cut. ‎Y. ‎Sabb. ‎XIX, ‎17a ‎top; ‎Y. ‎Pes. ‎VI, ‎33a ‎בגיזתו ‎(בגיזתה) ‎between ‎ts ‎wool ‎(Bab.