Page:A Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature, Volume 1 (1903).djvu/318

This page needs to be proofread.
‎דין
‎דין
301


‎וכ׳ ‎העדים ‎witnesses ‎are ‎examined ‎&c., ‎v. ‎כינוי, ‎Ib. ‎5a ‎ידין ‎ידין ‎dare ‎he ‎hold ‎court? ‎He ‎dare; ‎a. ‎fr. ‎-- ‎2) ‎to ‎argue, ‎conclude. ‎Pes. ‎27b ‎אחר ‎דין ‎דנו ‎they ‎argued ‎differently. ‎Maas. ‎Sh. ‎II, ‎9; ‎Eduy. ‎I, ‎10 ‎חכמים ‎לפני ‎הדנין ‎those ‎who ‎argued ‎before ‎the ‎scholars; ‎Snh. ‎17b ‎by ‎'those ‎who ‎argued ‎&c.' ‎are ‎meant ‎R. ‎Shimeon ‎&c. ‎Ab. ‎Zar. ‎III, ‎5 ‎(45a) ‎ואדון ‎אובין ‎אני ‎(v. ‎Rabb. ‎D. ‎S. ‎a. ‎l. ‎note ‎8), ‎v. ‎בין. ‎R. ‎Hash. ‎7a ‎וכ׳ ‎משנה ‎. ‎. ‎. ‎שנה ‎דנין ‎we ‎compare ‎the ‎word ‎shanahtyear), ‎used ‎in ‎connectionwith ‎months, ‎with ‎shanah ‎used ‎&c. ‎(Num. ‎XXVIII, ‎14 ‎with ‎Ex. ‎XII, ‎2); ‎a. ‎fr. ‎-- ‎3) ‎to ‎fadge, ‎form ‎an ‎opinion ‎of. ‎Ab. ‎I, ‎6, ‎v. ‎זכות; ‎a. ‎fr. ‎Nif. ‎נידון, ‎נדון ‎(b. ‎h. ‎נדון) ‎to ‎be ‎judged, ‎be ‎called ‎to ‎account, ‎summmoned, ‎punished, ‎sentenced. ‎R. ‎Hash. ‎I, ‎2 ‎נ׳ ‎העולם ‎sentence ‎is ‎passed ‎upon ‎the ‎world ‎(prosperity ‎or ‎failure ‎decreed). ‎Ib. ‎16a ‎לשעבר ‎נידונת ‎sentence ‎has ‎been ‎passed ‎upon ‎it ‎in ‎the ‎previous ‎year ‎(on ‎the ‎Passover, ‎before ‎the ‎seed ‎was ‎sown), ‎להבא ‎נ׳ ‎on ‎the ‎Passover ‎of ‎this ‎same ‎year ‎(after ‎the ‎seed ‎has ‎been ‎planted). ‎Ib. ‎אדם ‎יום ‎בכל ‎׳ ‎judgment ‎is ‎passed ‎on ‎man ‎every ‎day. ‎Ib. ‎12a ‎נידונו ‎ברותחין ‎they ‎were ‎punished ‎with ‎(found ‎their ‎death ‎in) ‎hot ‎water. ‎Ab. ‎III, ‎15 ‎׳ ‎העולם ‎בטוב ‎the ‎world ‎is ‎ruled ‎with ‎divine ‎mercy. ‎Hull. ‎45a ‎כמוח ‎׳ ‎is ‎subject ‎to ‎the ‎same ‎law ‎as ‎the ‎brain. ‎B. ‎Kam. ‎II, ‎5 ‎כנ׳ ‎להיות, ‎v. ‎די; ‎a. ‎fr. ‎P. ‎דיין ‎to ‎argue, ‎discuss, ‎dispute. ‎Koh. ‎R. ‎to ‎II, ‎8 ‎וכ׳ ‎מדיינת ‎היתה ‎she ‎argued ‎(contended) ‎with ‎him. ‎Ib. ‎בהלכה ‎שמדיינין ‎who ‎argue ‎legal ‎questions. ‎-- ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎3 ‎זה ‎עם ‎זה ‎מדיינין ‎היו ‎contended ‎with ‎one ‎another; ‎a. ‎fr.

דין, ‎דון ‎ch. ‎same. ‎Targ. ‎I ‎Kings ‎XX, ‎40; ‎a. ‎e.- ‎Part. ‎דאין, ‎דיין, ‎דין. ‎Targ.Is. ‎XVI, ‎. ‎Targ. ‎O. ‎Ex. ‎XVIII, ‎16 ‎דאינא ‎ed. ‎Berl. ‎(Var. ‎דאינא, ‎דאיננא, ‎v. ‎Berl. ‎Targ. ‎O. ‎I, ‎p. ‎25; ‎Y. ‎דיינא). ‎- ‎Ib. ‎מידן, ‎מידון. ‎Targ. ‎O. ‎ib. ‎13 ‎למידן ‎(ed. ‎Berl. ‎למדן, ‎Y. ‎למידון); ‎a. ‎e. ‎-- ‎Y. ‎Snh. ‎I, ‎18a ‎bot. ‎יתיב ‎וכ׳ ‎דיין ‎sat ‎holding ‎court ‎single--handed. ‎Ib. ‎דיינין ‎הוו ‎וכ׳ ‎קומי ‎had ‎a ‎law-suit ‎before ‎&c. ‎Keth. ‎27b ‎דאיננא ‎I ‎decide ‎(v. ‎supra). ‎B. ‎Bath. ‎29a, ‎v. ‎דיינא; ‎a. ‎fr. ‎[Sabb. ‎67b, ‎v. ‎דני. ‎-- ‎ומינה ‎מינה ‎דון ‎judge ‎from ‎it ‎and ‎(all) ‎from ‎it, ‎i. ‎e. ‎an ‎analogy ‎(v. ‎גזירה) ‎must ‎be ‎carried ‎through ‎all ‎points ‎so ‎that ‎the ‎case ‎deduced ‎agrees ‎throughout ‎with ‎the ‎case ‎from ‎which ‎the ‎deduction ‎has ‎started, ‎opp. ‎דון ‎באתרה ‎ואוקי ‎מינה ‎judge ‎from ‎it ‎and ‎place ‎the ‎deduction ‎back ‎on ‎its ‎own ‎basis, ‎i. ‎e. ‎let ‎the ‎deduction ‎won ‎by ‎analogy ‎be ‎regulated ‎by ‎the ‎rules ‎of ‎the ‎original ‎case, ‎e. ‎g. ‎Shebu. ‎31a ‎an ‎analogy ‎between ‎testimony ‎and ‎trust ‎with ‎reference ‎to ‎false ‎oaths ‎(Lev. ‎V, ‎18q., ‎a. ‎2I ‎sq.). ‎Yeb. ‎78b; ‎B. ‎Kam. ‎25b; ‎a. ‎fr. ‎Pa. ‎דיין ‎1) ‎to ‎dispute, ‎quarrel. ‎Targ. ‎Y. ‎Ex. ‎XV, ‎12; ‎a. ‎e. ‎-- ‎2) ‎to ‎decide. ‎Shebu. ‎32b ‎וכ׳ ‎דייני ‎לדייני ‎היכי ‎how ‎shall ‎the ‎judges ‎decide ‎this ‎case?; ‎ib. ‎47a ‎לידיינו; ‎a. ‎e. ‎Ithpe. ‎אתדן, ‎אתדן, ‎אי׳ ‎to ‎bejudged, ‎decreedupon, ‎punished. ‎Targ. ‎Y. ‎Ex. ‎XVIII, ‎11. ‎Targ.Is. ‎LIX, ‎4; ‎a. ‎fr. ‎-- ‎R. ‎HHash. ‎16a ‎איתדון ‎אימת ‎when ‎were ‎these ‎sentences ‎passed?--- ‎Ib. ‎חד ‎מתדנא ‎דינא ‎sentence ‎is ‎passed ‎upon ‎it ‎(the ‎grain) ‎once ‎only; ‎מתדנא ‎דיני ‎תרי ‎sentence ‎is ‎. ‎. ‎. ‎. ‎ttwice. ‎thpa. ‎אידיין, ‎אידין ‎1) ‎same. ‎Targ. ‎Ps. ‎XXXVII, ‎33; ‎a. ‎e. ‎-- ‎2) ‎to ‎argue, ‎dispute, ‎have ‎a ‎law-suit ‎with. ‎Targ. ‎II ‎Chr. ‎XXII, ‎8; ‎a. ‎e. ‎-- ‎Y. ‎Snh. ‎III, ‎end, ‎21d ‎[read] ‎והוון ‎וכ ‎מידיינין ‎and ‎contested ‎before ‎&c.; ‎a. ‎e.

דין II ‎m. ‎(b. ‎h.; ‎preced.) ‎1) ‎law-suit, ‎claim; ‎judgment, ‎justice, ‎law. ‎Yeb. ‎92a; ‎Snh. ‎6b ‎ההר ‎את ‎הד׳ ‎יקוב ‎let ‎the ‎law ‎cut ‎through ‎the ‎mountain ‎(justice ‎under ‎all ‎circum- ‎stances). ‎Ib. ‎2b ‎ד׳ ‎דיניהם ‎אין ‎their ‎decision ‎is ‎not ‎binding. ‎Keth. ‎IX, ‎2 ‎בד׳ ‎מרחמין ‎אין ‎compassion ‎must ‎have ‎no ‎in- ‎fluence ‎on ‎the ‎decision ‎of ‎the ‎law. ‎Ib. ‎IX, ‎1 ‎ודברים ‎ד׳ ‎וכ׳ ‎לי ‎אין ‎I ‎have ‎no ‎claim ‎whatever ‎&c. ‎Snh. ‎l. ‎c. ‎שנים ‎לד׳ ‎שבאו ‎two ‎persons ‎who ‎come ‎before ‎court. ‎Ib. ‎VI, ‎1, ‎v. ‎נמר. ‎-- ‎B. ‎Mets. ‎30b, ‎a. ‎fr. ‎תורה ‎ד׳ ‎strict ‎law, ‎opp. ‎הד׳ ‎משורת ‎לפנים ‎inside ‎the ‎line ‎of ‎the ‎law, ‎eguity. ‎-- ‎Sabb. ‎33a ‎הד׳ ‎עינוי ‎vexations ‎of ‎the ‎law, ‎unnecessary ‎delay ‎of ‎sentence, ‎הד׳ ‎עיוות ‎perversion ‎of ‎the ‎law, ‎par- ‎tiality ‎and ‎sophistry; ‎הד׳ ‎קילקול ‎disregard ‎of ‎the ‎law, ‎wrong ‎sentence ‎through ‎carelessness. ‎-- ‎Ab. ‎Zar. ‎18a, ‎a. ‎fr. ‎הד׳ ‎יום ‎the ‎day ‎of ‎judgment ‎(in ‎the ‎world ‎to ‎come). ‎Ib., ‎a. ‎fr. ‎הד׳ ‎את ‎הצדיק ‎to ‎declare ‎God's ‎judgment ‎right, ‎to ‎submit ‎to ‎God's ‎decree ‎with ‎resignation, ‎הד׳ ‎צידוק ‎resignation. ‎-- ‎Ab. ‎IV, ‎22, ‎a. ‎fr. ‎ד׳ ‎נתן ‎to ‎give ‎an ‎account, ‎to ‎be ‎made ‎responsible. ‎-- ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎28 ‎דינם ‎נטלו ‎suffered ‎punishment. ‎Ib. ‎s. ‎22 ‎וכ׳ ‎של ‎דינו ‎לתבוע ‎(Ar. ‎דקיון) ‎to ‎make ‎responsible ‎for ‎&c., ‎cmp. ‎דיקיון; ‎a. ‎fr. ‎-- ‎Ib. ‎s. ‎I2 ‎end, ‎a. ‎fr. ‎הד׳ ‎מידת ‎the ‎attribute ‎of ‎justice, ‎Divine ‎Justice, ‎Opp. ‎הרחמים ‎מידת ‎Divine ‎Mercy; ‎v. ‎מדה. ‎-דין־ ‎בית ‎(abbr. ‎ב״ד) ‎court, ‎v. ‎בית. ‎-- ‎ד׳ ‎גזר ‎decree, ‎v. ‎גזר. ‎-- ‎Kidd. ‎65b, ‎a. ‎fr. ‎ד׳ ‎בעל ‎litigant, ‎opponent ‎in ‎court. ‎-- ‎Snh. ‎32b ‎מרומה ‎ד׳ ‎proceedings ‎in ‎court ‎which ‎bear ‎evidences ‎of ‎fraudulent ‎claims ‎or ‎statements. ‎-- ‎Ber. ‎55a ‎וכ׳ ‎חבירו ‎על ‎ד׳ ‎מוסר ‎one ‎who ‎appeals ‎to ‎the ‎Lord ‎for ‎judgment ‎on ‎his ‎neighbor. ‎-- ‎2) ‎argument, ‎analogy. ‎Snh. ‎4b; ‎Zeb. ‎38a ‎הד׳ ‎מפני ‎by ‎analogy ‎from ‎equal ‎expressions, ‎v. ‎גזרה. ‎Ib. ‎הוא ‎ד׳ ‎והלא ‎is ‎not ‎this ‎an ‎analogy--Esp. ‎conclusion ‎fromm ‎minor ‎to ‎major ‎(וחומר ‎קל). ‎Y. ‎Kidd. ‎I, ‎beg. ‎58b; ‎Bab. ‎ib. ‎4b, ‎a. ‎fr. ‎הוא ‎ד׳ ‎it ‎is ‎a ‎proper ‎conclusion; ‎ד׳ ‎אינו ‎. ‎. ‎. ‎.. ‎. ‎. ‎מה ‎if ‎a. ‎Hebrew ‎hand-mmmaid ‎. ‎.m ‎. ‎. ‎is ‎acquired ‎by ‎means ‎of ‎money, ‎וכ׳ ‎ד׳ ‎אינו ‎is ‎it ‎not ‎so ‎much ‎the ‎more ‎proper ‎that ‎a ‎wife ‎&c. ‎-- ‎Snh. ‎54a, ‎a. ‎fr. ‎הד׳ ‎מן ‎עונשין ‎אין ‎the ‎tresspass ‎of ‎a ‎law ‎derived ‎by ‎conclusion ‎ad ‎majus ‎is ‎not ‎punish- ‎able. ‎-- ‎וכ׳ ‎הד׳ ‎מן ‎לבא, ‎v. ‎די. ‎-- ‎Snh. ‎2b, ‎a. ‎fr. ‎די ‎הוא ‎ובד׳ ‎and ‎by ‎right ‎&c. ‎Ib. ‎דאפי׳ ‎הד׳ ‎הוא ‎the ‎same ‎applies ‎also ‎to ‎&c. ‎-- ‎Pl ‎דינים, ‎דינין, ‎constr. ‎דיני. ‎Hag. ‎I, ‎8 ‎הד׳ ‎the ‎interpretations ‎of ‎laws, ‎v. ‎ib. ‎11. ‎-- ‎Snh. ‎IV, ‎1, ‎a. ‎fr. ‎דיני ‎ממונות ‎civil ‎cases, ‎נפשות ‎ד׳ ‎capital ‎cases. ‎R. ‎Hash. ‎21b ‎ד׳ ‎וכ׳ ‎שלא ‎שבלב ‎sentences ‎from ‎a ‎mere ‎inner ‎conviction, ‎without ‎witnesses ‎&c.; ‎a. ‎fr.

דין, ‎דינא ‎ch. ‎same, ‎1) ‎law, ‎decision; ‎cause ‎&c. ‎Targ. ‎Is. ‎LVIII, ‎6, ‎v. ‎מסטי. ‎Targ. ‎Prov. ‎XX, ‎8; ‎a. ‎fr. ‎-- ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎45 ‎גבד ‎דיני ‎יבעי ‎may ‎my ‎cause ‎be ‎required ‎at ‎thy ‎hands, ‎l. ‎e. ‎you ‎wronged ‎me, ‎cmp. ‎דיקיון. ‎-- ‎Snh. ‎8a ‎דד׳ ‎יומא ‎court ‎day. ‎B. ‎Kam. ‎39a; ‎B. ‎Mets. ‎117b ‎דד׳ ‎לעומקיה ‎נחית ‎he ‎enters ‎into ‎the ‎depth ‎of ‎the ‎case ‎before ‎him. ‎B. ‎Bath. ‎175b ‎ד׳ ‎דפרסאי ‎Persian ‎law ‎(arbitrary). ‎B. ‎Kam. ‎113a, ‎a. ‎fr. ‎ד׳ ‎ד׳ ‎דמלכותא ‎the ‎law ‎of ‎the ‎(secular) ‎government ‎is ‎law ‎(must ‎supersede ‎the ‎Jewish ‎llaw ‎in ‎civilaffairs). ‎B. ‎Mets. ‎83a ‎הכי ‎ד׳ ‎is ‎this ‎the ‎law? ‎Ber. ‎5b ‎ד׳ ‎בלא ‎ד׳ ‎דעביד ‎that ‎He ‎will ‎pass ‎sentence ‎without ‎justice ‎(punish ‎without ‎cause). ‎Nidd. ‎69a, ‎v. ‎גלחי. ‎Gitt. ‎56b ‎bot. ‎במאי ‎גברא ‎דההוא ‎ד׳ ‎what ‎is ‎this ‎man's ‎(thy) ‎punishment ‎(in ‎the ‎nether ‎wold)? ‎Lev. ‎R. ‎s. ‎27 ‎וכ׳ ‎ד׳ ‎הדין ‎הוה ‎אילו ‎if ‎such ‎a ‎case ‎would