Page:A Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature, Volume 1 (1903).djvu/470

This page needs to be proofread.
‎חיותא
‎חיטתא
453


‎him ‎so ‎that ‎he ‎may ‎live ‎(give ‎him ‎security ‎of ‎life); ‎ib. ‎ח׳ ‎ליה ‎דתיהוי ‎מידי ‎ליה ‎עביד ‎prepare ‎for ‎him ‎something ‎which ‎secures ‎life ‎(religious ‎study); ‎Yalk. ‎Deut. ‎829; ‎921. ‎-- ‎Giitt. ‎12a ‎טפי ‎ח׳ ‎ליה ‎עביד ‎you ‎must ‎allow ‎him ‎a ‎more ‎ample ‎living ‎(than ‎under ‎ordinary ‎conditions). ‎-- ‎Pes. ‎89a ‎(ref. ‎to ‎מהיות, ‎Ex. ‎XII, ‎4) ‎דשה ‎מחיותיה ‎from ‎the ‎lamb ‎while ‎it ‎is ‎yet ‎alive ‎(you ‎may ‎withdraw). ‎Ib. ‎סבר ‎ור״ש ‎דשה ‎מחיותיו ‎Ms. ‎M. ‎2 ‎(Ar. ‎מחיותיה, ‎ed. ‎מהוייתיה) ‎R. ‎S. ‎says, ‎from ‎the ‎life ‎of ‎the ‎lamb ‎in ‎both ‎senses ‎(during ‎life ‎proper ‎and ‎as ‎long ‎as ‎the ‎blood ‎has ‎not ‎yet ‎been ‎sprinkled; ‎v. ‎Rabb. ‎D. ‎S. ‎a. ‎l. ‎note ‎70). ‎-- ‎2) ‎womb. ‎Bekh. ‎21b, ‎v. ‎אצר ‎II. ‎-- ‎3) ‎animal, ‎v. ‎next ‎w.

חיותא, ‎חיוו׳ ‎f. ‎(preced.) ‎1)=חיוא. ‎Targ. ‎Y. ‎Gen. ‎Ik, ‎5 ‎חותא. ‎Targ. ‎Is. ‎XXXVIII, ‎13. ‎- ‎Snh. ‎74b, ‎v. ‎חיוא. ‎B. ‎Mets. ‎5a. ‎Ib. ‎93a. ‎B. ‎Bath. ‎29b ‎ח׳ ‎בה ‎אוקומי ‎to ‎place ‎cattle ‎there ‎for ‎graing. ‎Lev. ‎R ‎s. ‎13; ‎Cant. ‎R. ‎to ‎III, ‎4, ‎v. ‎מכי. ‎- ‎Pl. ‎חיותא, ‎constr. ‎חיוות; ‎חיוון, ‎v. ‎חיוא. ‎-- ‎2) ‎(v. ‎preced.) ‎living, ‎provision. ‎-- ‎Pl. ‎חיוותא. ‎Targ. ‎Y. ‎Num. ‎XXXV, ‎11 ‎ח׳ ‎בתי ‎ed. ‎pr. ‎(ed. ‎חיזותא, ‎corr. ‎acc.) ‎deposits ‎of ‎breadstuff ‎(v. ‎מחיה).

חיזו, ‎חיזוא, ‎חיזויא, ‎חיזונא, ‎v. ‎sub ‎חז׳.

חיזון, ‎v. ‎חזיון ‎II.

חיזוק, ‎חז׳ ‎m. ‎(הזק) ‎1) ‎repairing, ‎supporting. ‎Y. ‎Erub. ‎V, ‎22d ‎bot. ‎וכ׳ ‎בתים ‎לח׳ ‎(he ‎handle ‎of ‎an ‎axe ‎wedged ‎in ‎between ‎two ‎buildings) ‎was ‎intended ‎to ‎sup- ‎port ‎the ‎houses, ‎v. ‎דיסתקא. ‎-- ‎2) ‎efort, ‎mental ‎energy. ‎Ber. ‎32b; ‎Yalk. ‎Josh. ‎5. ‎-- ‎3) ‎fastening, ‎stringent ‎measures ‎for ‎the ‎protection ‎of ‎the ‎law. ‎Keth. ‎83b, ‎a. ‎e. ‎עשו ‎חכמים ‎וכ׳ ‎לדבריהם ‎ח׳ ‎the ‎scholars ‎protected ‎their ‎own ‎enact- ‎ments ‎more ‎than ‎the ‎biblical ‎laws. ‎Erub. ‎3a ‎דאורייתא ‎סוכה ‎וכ׳ ‎ח׳ ‎בעי ‎לא ‎the ‎law ‎of ‎Succah ‎being ‎Biblical ‎requires ‎no ‎protection, ‎but ‎that ‎about ‎&c. ‎Keth. ‎56b; ‎a. ‎fr.

חיזור, ‎חיזור, ‎v. ‎חזור ‎a. ‎חזור.

חיזותא, ‎v. ‎חזותא.

חיזיון, ‎v. ‎חז׳.

חיזק ‎m. ‎(חזק) ‎fastening, ‎band, ‎ring ‎&c. ‎Num. ‎R. ‎s. ‎3, ‎beg. ‎even ‎its ‎bast ‎לח׳ ‎הולך ‎(ed. ‎Wil. ‎לחיזוק) ‎is ‎used ‎for ‎bandage; ‎Midr. ‎Tilll. ‎to ‎Ps. ‎XCIII, ‎13 ‎(Gen. ‎R. ‎s. ‎41 ‎לחבלים).

חיזקא ‎ch. ‎same, ‎clasp, ‎ring. ‎- ‎Pl. ‎חיזקיא. ‎Y. ‎Sabb. ‎VI, ‎8b ‎bot. ‎(expl. ‎טבעות, ‎Is. ‎III, ‎21); ‎cmp. ‎עיזקא.

חיזרא, ‎חז׳ I ‎c. ‎(חזר, ‎cmp. ‎חזיר) ‎1) ‎prickly, ‎knotty ‎thor. ‎B. ‎Mets. ‎103b ‎וכ׳ ‎דח׳ ‎קני ‎(Ar. ‎Var. ‎חרזאא, ‎חירזא, ‎v. ‎Ar. ‎ed. ‎Koh. ‎s. ‎v. ‎ארכבתא) ‎the ‎poles ‎for ‎the ‎shrub ‎(to ‎be ‎put ‎up ‎as ‎a ‎hedge ‎on ‎top ‎of ‎the ‎earth ‎mound) ‎must ‎be ‎supplied ‎by ‎tthe ‎landlord, ‎but ‎the ‎shrub ‎itself ‎by ‎the ‎tenant. ‎Ned. ‎41b ‎top ‎לדיקלא ‎כח׳ ‎as ‎its ‎prickles ‎protect ‎the ‎palm-tree ‎(v. ‎Num. ‎R. ‎s. ‎3, ‎beg.). ‎Ber. ‎8a ‎בגבבא ‎כח׳ ‎וכ׳ ‎דעמרא ‎(Ms. ‎M. ‎וכ׳ ‎מגבבא ‎דשלפא ‎לח׳) ‎as ‎a ‎thorn ‎in ‎a. ‎ball ‎of ‎wool ‎which ‎(if ‎one ‎tries ‎to ‎tear ‎loose) ‎lacerates ‎backward ‎(in ‎the ‎opposite ‎direction ‎of ‎its ‎knots), ‎v. ‎נשר ‎I. ‎-- ‎Pl. ‎חיזרי. ‎Sabb. ‎63b; ‎Bets. ‎29b, ‎a. ‎e. ‎(proverbial ‎expression) ‎אח׳ ‎ושדיא ‎טיבותיך ‎שקילא ‎(ושדי ‎. ‎. ‎שקילי) ‎thy ‎good ‎-natured ‎advice ‎is ‎ttaken ‎and ‎thrown ‎over ‎the ‎hedge, ‎i. ‎e. ‎thy ‎advice ‎comes ‎too ‎late. ‎-- ‎2) ‎a ‎flexible ‎and ‎strong ‎reed, ‎bamboo-cane. ‎Ber. ‎12b ‎כח׳ ‎כרע ‎he ‎bent ‎(in ‎prayer) ‎like ‎a ‎cane ‎(when ‎it ‎is ‎swung).

חיזרא, ‎חז׳ II ‎m. ‎(חזר; ‎cmp. ‎הדראה) ‎second ‎course, ‎bran. ‎B. ‎Mar. ‎60b ‎דח׳ ‎מיא ‎(Ms. ‎r. ‎דחזירא, ‎Ms. ‎R. ‎1 ‎דחזרי, ‎Ms. ‎R. ‎2 ‎דחזירי) ‎bran-broth ‎(which ‎bloats ‎the ‎animal ‎fed ‎on ‎it); ‎Pes. ‎42b ‎דחיז׳ ‎מיא ‎Ms. ‎M., ‎Ar. ‎a. ‎oth. ‎(v. ‎Rabb. ‎D. ‎S. ‎a. ‎l. ‎note; ‎ed. ‎דחיורי, ‎read ‎דחיזרי ‎pl.), ‎v. ‎זומא ‎I.

חיזרד, ‎v. ‎חיזרר.

חיזרין, ‎Y. ‎Sabb. ‎I, ‎3b ‎bot., ‎v. ‎חזרת.

חיזרר, ‎חוז׳ ‎(חיזרד) ‎m. ‎(cmp. ‎חזרר) ‎medlar ‎(Mespilus ‎Azarolus, ‎v. ‎Low ‎Pf., ‎p. ‎288, ‎a. ‎Sm. ‎Ant. ‎s. ‎v. ‎Mespile), ‎being ‎considered ‎homogeneous ‎to ‎quincy. ‎[In ‎Mishh. ‎a. ‎Babyl. ‎dialect ‎עוזרר ‎(עוזרד), ‎but ‎different ‎from ‎חזרר] ‎Y. ‎Kil. ‎I, ‎27a ‎חיזרד ‎ע״ ‎תפוח; ‎(Tosef. ‎ib. ‎I, ‎3 ‎אוזרד). ‎-- ‎P. ‎חוזררין. ‎Y. ‎Sabb. ‎III, ‎5d ‎כח׳ ‎קטנים ‎boiled ‎down ‎to ‎the ‎size ‎of ‎medlars; ‎(Bab. ‎ib. ‎38a ‎עוזרדין; ‎Y. ‎Ter. ‎II, ‎41c ‎bot., ‎v. ‎חזרר).

חיטא, ‎חטא ‎m. ‎pl. ‎חיטייא, ‎חיטין, ‎חיטי, ‎חט׳ ‎ch. ‎(=h. ‎הטה) ‎1) ‎wheat. ‎Targ. ‎IChr. ‎XXI, ‎20. ‎Targ. ‎Ps. ‎LXXXI, ‎17; ‎a. ‎e. ‎-- ‎Ber. ‎58b ‎חטי. ‎- ‎Ib. ‎64a; ‎B. ‎lath. ‎45b; ‎Hor. ‎14a ‎(prov.) ‎ח׳ ‎למרי ‎צריכין ‎הכל ‎all ‎people ‎depen ‎d ‎on ‎the ‎owners ‎of ‎wheat, ‎i. ‎e. ‎sound ‎learning ‎is ‎the ‎bread, ‎while ‎dialectics ‎and ‎homiletics ‎are ‎the ‎spices ‎of ‎study; ‎a. ‎fr. ‎- ‎2) ‎glands, ‎nipples, ‎protuberances. ‎Hull. ‎18b ‎פגע ‎בח׳ ‎if, ‎in ‎slaughtering, ‎the ‎knife ‎struck ‎the ‎glands ‎near ‎the ‎windpipe. ‎Y. ‎Hag. ‎II, ‎77d ‎bot. ‎ביזייא ‎ח׳ ‎the ‎nipples ‎of ‎the ‎breasts; ‎Y. ‎Snh. ‎VI, ‎23a ‎bot. ‎מחייא ‎ח׳ ‎(corr. ‎acc.). ‎V. ‎חנטא ‎a. ‎היטתא.

חיטה, ‎v. ‎חטה.

חיטוי, ‎חטוי ‎m. ‎(v. ‎חטי ‎I ‎II) ‎1) ‎cleansing, ‎puri- ‎fication. ‎Sifre ‎Num. ‎126 ‎ח׳ ‎לכלל ‎under ‎the ‎law ‎of ‎puri- ‎fication ‎(ref. ‎to ‎Num. ‎XIX, ‎12, ‎Naz. ‎61b ‎טהרה). ‎-- ‎2) ‎delicacy, ‎luxury, ‎enoyment. ‎-- ‎Pl. ‎חישויין. ‎Cant. ‎R. ‎to ‎VII, ‎2 ‎חיטטין ‎(corr. ‎acc.), ‎v. ‎הטא ‎I.

חיטויא ‎m. ‎ch. ‎(v. ‎preced. ‎2), ‎being ‎raised ‎in ‎luxury, ‎being ‎lelicate. ‎Targ. ‎Y. ‎I ‎Deut. ‎XX ‎VIII, ‎50. ‎[Some ‎ed. ‎חיטויא.]

חיטטין, ‎v. ‎חיטוי.

חיטייא, ‎ח׳כפר ‎pr. ‎n. ‎pl. ‎K'far ‎Hittaya, ‎near ‎Tiberias ‎(Hatttin). ‎Y. ‎Hor. ‎III, ‎beg. ‎47a. ‎Y. ‎Meg. ‎I, ‎70a ‎(expl. ‎הצדים, ‎Josh. ‎XIX, ‎35). ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎65 ‎חטיאה ‎כ׳. ‎Pesik. ‎R. ‎s. ‎16 ‎הטייה; ‎Pesik. ‎Eth ‎Korb., ‎p. ‎61a ‎חטייא. ‎Hag. ‎5b. ‎חיטין ‎1) ‎pl. ‎of ‎חטה ‎a. ‎of ‎חיטא. ‎-2) ‎reed, ‎v. ‎איטן.

חיטני, ‎v. ‎היטני.

חיטפא, ‎v. ‎חטפא.

חיטתא ‎f. ‎(v. ‎חיטא) ‎wheat ‎crop ‎of ‎a ‎field. ‎Y. ‎Snh. ‎IV, ‎end, ‎22c ‎וכ׳ ‎ה׳ ‎או ‎תינתא ‎אפי׳ ‎(ed. ‎Krot. ‎חיתטא, ‎corr.