Page:A Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature, Volume 1 (1903).djvu/474

This page needs to be proofread.
‎חילפא
‎חימוצתא
457


‎חילת,Ms. ‎M. ‎חולית). ‎Sot ‎49b ‎Ar. ‎(ed. ‎חילת). ‎- ‎Kel. ‎XVII, ‎17. ‎- ‎[fPl. ‎חילפין, ‎v. ‎חליפין ‎a. ‎חלף.]

חילפא I. ‎חל׳ ‎ch. ‎same. ‎Gitt. ‎68b ‎bot. ‎- ‎Pl. ‎חילפי, ‎חל׳. ‎Hull. ‎62b, ‎v. ‎כדזא. ‎-- ‎דימא ‎ח׳ ‎sea-rush, ‎Schoenanth, ‎Jhuncus ‎odoratus ‎(v. ‎Low ‎Pf., ‎p. ‎168; ‎Sm. ‎Ant. ‎s. ‎v. ‎Schoenus), ‎a ‎spice. ‎Gitt. ‎l. ‎c. ‎דימא ‎וח׳ ‎חילפא ‎rush ‎and ‎sea-rush. ‎Ber. ‎43b. ‎- ‎l[Targ. ‎Y. ‎Num. ‎XXI, ‎12 ‎only ‎חילפי, ‎v. ‎גלי.]

חילפא II ‎m. ‎(חלף) ‎a ‎species ‎of ‎willow ‎with ‎serried ‎leaves ‎(v. ‎preced.; ‎Fl. ‎to ‎Levy ‎Targ. ‎Dict. ‎I, ‎425 ‎so ‎called ‎from ‎its ‎fast ‎growthib). ‎Succ. ‎34a ‎בח׳ ‎לה ‎משכחת ‎גילא ‎Ms. ‎M. ‎a. ‎Rashi ‎(ed. ‎וכ׳ ‎בח׳ ‎האי ‎תניא ‎כי) ‎(ia ‎willow ‎the ‎leaves ‎of ‎which ‎are ‎not ‎serried ‎like ‎the ‎teeth ‎of ‎a. ‎saw, ‎but ‎like ‎those ‎of ‎a ‎sickle) ‎refers ‎to ‎a ‎willow ‎with ‎rounded ‎leaves. ‎-- ‎[Ib. ‎ערבתא ‎ח׳ ‎Rashi, ‎v. ‎חלפתא.]-- ‎Pl. ‎חילפי. ‎Sabb. ‎152a ‎דח׳ ‎כלילא ‎סבותא ‎old ‎age ‎is ‎a ‎crown ‎of ‎willow ‎rods ‎(heavy ‎to ‎wear). ‎Ib. ‎77b. ‎Snh. ‎44a, ‎v. ‎אסא ‎III.

חילפא III ‎m., ‎m. ‎חילפי=h. ‎חליפין, ‎shoots ‎rising ‎out ‎of ‎a ‎trunk. ‎Hull. ‎110a ‎ח׳ ‎בהו ‎קדחי ‎shoots ‎had ‎made ‎their ‎way ‎through ‎them ‎(proving ‎that ‎the ‎peats ‎of ‎grapes ‎deposited ‎there ‎had ‎been ‎abandoned ‎by ‎its ‎owner).

חילפות, ‎v. ‎חלף.

חילפי, ‎חילפיי ‎(חלפי) ‎pr. ‎n. ‎m. ‎Hilfay ‎(Graecised ‎hguio~, ‎P. ‎Sm. ‎1292), ‎1) ‎an ‎Amora ‎(n ‎Babli ‎אילפא, ‎אילפי). ‎Y. ‎Maasr. ‎II, ‎49d ‎bot. ‎Y. ‎Keth. ‎VI, ‎end, ‎31a; ‎a. ‎e. ‎-- ‎2) ‎H., ‎grandson ‎of ‎R. ‎Abbahu. ‎Y. ‎Bicc. ‎II, ‎64d ‎top.

חילפין, ‎v. ‎חליפין.

חילק I, ‎חלק ‎m. ‎helek, ‎name ‎of ‎a ‎small ‎fish ‎pre- ‎served ‎in ‎brine, ‎helek-brine. ‎[Latin; ‎alec, ‎alex, ‎halec, ‎allec, ‎the ‎variations ‎indicating ‎foreign ‎origin; ‎cmp. ‎חילקא ‎II.][ ‎Ab. ‎Zar. ‎II, ‎6 ‎(Mish. ‎Nap. ‎חלק). ‎Ib. ‎39a, ‎expl. ‎סולתנית. ‎Ib. ‎34b ‎אומן ‎ח׳ ‎helek-brine ‎prepared ‎by ‎a ‎professional ‎man

חילק II ‎m. ‎(חלק) ‎a ‎tree ‎too ‎smooth ‎for ‎climbing, ‎young ‎or ‎clipped ‎tree. ‎Pl. ‎constr. ‎חילקי. ‎Peah ‎IV, ‎1 ‎ח׳ ‎אגוזים ‎Y. ‎ed. ‎(Bab. ‎ed. ‎a. ‎Mish. ‎חליקי) ‎smooth ‎nut ‎trees.

חילק, ‎חלק ‎Hillok, ‎a ‎fctitious ‎name, ‎v. ‎בילק.

חילקא I ‎feti, ‎v. ‎חלקא.

חילקא, ‎II, ‎חילקה ‎f. ‎(חלק; ‎cmp. ‎Lat. ‎alica, ‎halica, ‎a. ‎חילק ‎I) ‎splitt ‎grain, ‎grist, ‎spelt ‎used ‎for ‎halica ‎(v. ‎Sm. ‎Ant. ‎s. ‎v. ‎Alica). ‎Makhsh. ‎VI, ‎2 ‎חילקה ‎Mish. ‎(Talm. ‎ed. ‎חליקה). ‎Y. ‎Sabb. ‎I, ‎3c ‎bot. ‎M. ‎Kat. ‎13b ‎לתרתי ‎חדא ‎ח׳ ‎it ‎is ‎called ‎helka ‎when ‎each ‎grain ‎is ‎broken ‎in ‎two ‎parts; ‎Ber. ‎37a ‎Ms. ‎תרתי ‎תרתי ‎באסיתא ‎דמתברי ‎ח׳ ‎hilka ‎is ‎wheat ‎pounded ‎&c. ‎-- ‎M. ‎Kat. ‎l. ‎c. ‎(another ‎opin.) ‎כונתא ‎ח׳ ‎h. ‎is ‎spelt. ‎Ib. ‎it ‎is ‎called ‎helka ‎(smooth), ‎חלקייהו ‎דשקיל ‎Ar. ‎(ed. ‎דשקל) ‎because ‎its ‎husks ‎have ‎been ‎taken ‎off ‎(cmp. ‎חילק ‎I); ‎v. ‎חלקא.

חילש ‎m. ‎constr. ‎(v. ‎חלש) ‎(something ‎rounded, ‎hollow, ‎v. ‎P. ‎Sm. ‎1295 ‎חלשא ‎specillum) ‎reed. ‎Targ. ‎Zech. ‎XI, ‎13 ‎כתבא ‎חי׳ ‎(ed. ‎Lag. ‎חלש, ‎ed. ‎Ven. ‎חילש) ‎writing ‎reed.

חילת I ‎f. ‎(חלל; ‎cmp. ‎preced.) ‎name ‎of ‎a ‎reed, ‎v. ‎חילף.

חילת II ‎pr. ‎n. ‎pl. ‎Helath. ‎Targ. ‎Ez. ‎XXVII, ‎18 ‎(h. ‎text ‎חלבון, ‎v. ‎Schr. ‎KAa ‎p. ‎42b, ‎sq.); ‎cmp. ‎חילתית ‎a. ‎חלבנה ‎-- ‎B. ‎Bath. ‎74b ‎ח׳ ‎של ‎ימה ‎(Ms. ‎M. ‎שחלי׳); ‎Yalk. ‎Ps. ‎697; ‎(Y. ‎Kil. ‎IX, ‎end, ‎32c ‎דמילחא ‎ימא).]

חילתא, ‎חילתא ‎r. ‎חילא ‎m. ‎(חלל) ‎holloe, ‎glen. ‎valley. ‎Targ. ‎Deut. ‎III, ‎29. ‎Targ. ‎Is. ‎XXVIII, ‎1; ‎a. ‎e. ‎Pl. ‎(m.) ‎חיליא. ‎Ib. ‎XL, ‎4; ‎a. ‎e. ‎- ‎[B. ‎Bath. ‎74b, ‎v. ‎חולתא.]

חילתית, ‎חלת׳ ‎f. ‎(v. ‎חילת ‎II) ‎assa ‎foetida, ‎an ‎um- ‎belliferous ‎plant ‎used, ‎as ‎a ‎resin ‎or ‎in ‎leaves, ‎for ‎a ‎spice ‎and ‎for ‎medicinal ‎purposes. ‎lkts. ‎III, ‎5. ‎Sabb. ‎XX, ‎3 ‎(140a) ‎וכ׳ ‎הח׳ ‎את ‎שורין ‎אין ‎(Mish. ‎ed. ‎חילתין) ‎you ‎must ‎not ‎dissolve ‎the ‎resin ‎of ‎asa-foetida ‎in ‎warm ‎water ‎(on ‎the ‎Sabbath). ‎Y. ‎ib. ‎XX, ‎17c ‎bot. ‎ח׳ ‎מי ‎a ‎solution ‎of ‎&c. ‎Ib. ‎וכ׳ ‎עצמה ‎ח׳ ‎asaf. ‎itself ‎is ‎used ‎in ‎food ‎for ‎healthy ‎persons. ‎Hull. ‎58b ‎(distinction ‎between ‎the ‎medicinal ‎properties ‎of ‎the ‎gum ‎and ‎those ‎of ‎the ‎leaves). ‎Ab. ‎Zar. ‎II, ‎6 ‎ח׳ ‎של ‎קורט ‎tears ‎of ‎&c. ‎(Ar. ‎וכ׳ ‎עלה ‎leaves). ‎Sifre ‎Deut. ‎s. ‎107; ‎a. ‎fr.

חילתיתא, ‎חל׳ ‎ch. ‎same. ‎Ab. ‎Zar. ‎39a. ‎Y. ‎Shebi. ‎VII, ‎37c ‎top ‎חלתותא ‎(corr. ‎acc.).

חימה, ‎v. ‎חמה.

חימוד ‎m. ‎(חמד) ‎desire, ‎lust. ‎Nidd. ‎20b ‎ח׳ ‎דם ‎dis- ‎charge ‎of ‎blood ‎owing ‎to ‎sexual ‎appetite.

חימום ‎m. ‎(חמם) ‎1) ‎warming, ‎sitting ‎in ‎the ‎sun. ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎48 ‎וכ׳ ‎יפה ‎הח׳ ‎basking ‎in ‎the ‎sunshine ‎is ‎good ‎for ‎a. ‎wound; ‎Yalk. ‎ib. ‎82 ‎החמין ‎(corr. ‎acc.). ‎-- ‎2) ‎heated ‎state, ‎ex- ‎citement. ‎M. ‎Kat. ‎24a ‎ח׳ ‎בשעת ‎at ‎the ‎moment ‎of ‎excite- ‎ment ‎(immediately ‎after ‎a ‎death ‎in ‎the ‎family). ‎Yoma ‎18a ‎ח׳ ‎לידי ‎to ‎sexual ‎excitement ‎(pollution). ‎-- ‎3) ‎a ‎spice, ‎v. ‎חמם.

חימוס ‎m. ‎(חמס) ‎violence, ‎oppression. ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎31, ‎beg. ‎ממון ‎ח׳ ‎oppression ‎in ‎money ‎affairs, ‎דברים ‎ח׳ ‎violence ‎in ‎speech ‎(blasphemous ‎language).

חימוע ‎m. ‎ch. ‎(חמע) ‎=next ‎w. ‎Pes. ‎39b, ‎sq. ‎Ms. ‎M. ‎(ed. ‎חיבוץ).

חימוץ, ‎חמ׳ ‎m. ‎(חמץ ‎I) ‎becoming ‎sour, ‎fermentation, ‎leavening. ‎Pes. ‎39b ‎׳ ‎לידי ‎באין ‎שאינן ‎which ‎will ‎not ‎ferment ‎(so ‎as ‎to ‎become ‎המן). ‎Ib., ‎sq. ‎(in ‎Chald. ‎diction) ‎ה׳ ‎לידו ‎ואתי ‎and ‎may ‎ferment. ‎Bets. ‎7b ‎קשה ‎שחמוצו ‎which ‎is ‎a ‎strong ‎leavening ‎agent. ‎Y. ‎Hall. ‎I, ‎beg. ‎57a ‎ברור ‎חמן ‎חימוצו ‎אין ‎the ‎fermentation ‎which ‎it ‎produces ‎is ‎not ‎real ‎leavening. ‎Nidd. ‎63a ‎חמוצן ‎כמה ‎how ‎long ‎must ‎urin ‎stand ‎to ‎be ‎considered ‎as ‎fermenting? ‎-- ‎Pl. ‎חימוצין ‎salads, ‎v. ‎חומצן.

חימוצא, ‎חמ׳ ‎m. ‎(חמץ, ‎v. ‎Ges. ‎H. ‎Dict.a ‎s. ‎v. ‎חמין) ‎shame. ‎Targ. ‎Prov. ‎XVII, ‎21 ‎(h. ‎text ‎תוגה).

חימוציאתא, ‎חימוציתא, ‎v. ‎next ‎w.

חימוצתא ‎f. ‎pl. ‎(חמץ, ‎v. ‎Ges. ‎H. ‎Dict.a ‎s. ‎v. ‎חמץ; ‎cmp. ‎Is. ‎LXIII, ‎1) ‎scarlet-colored ‎garments, ‎in ‎gen. ‎ח׳ ‎רומיתא ‎dyed ‎Roman ‎garments, ‎contrad. ‎to ‎white ‎(cmp.