Page:A Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature, Volume 1 (1903).djvu/48

This page needs to be proofread.
‎אוסמנא
‎אופתא
31


אוסמנא ‎m. ‎p. ‎אוסמניא ‎(חסם=אסם ‎II) ‎[the ‎glistening.] ‎surname ‎of ‎an ‎Egyptian ‎tribe. ‎Targ. ‎Ps. ‎LXVIII. ‎32 ‎(Var. ‎חוסמניא, ‎a. ‎אוכמנא ‎the ‎dark.). ‎Cmp. ‎LXX ‎c~muי~ap, ‎for ‎כסלחים; ‎Gen. ‎X, ‎14; ‎v. ‎Fiirst. ‎H. ‎Dict. ‎s. ‎v. ‎כסלח; ‎Ges. ‎H. ‎Dict. ‎s. ‎v. ‎חשם.

אוסנא, ‎v. ‎אסנא.

אוסף ‎m. ‎(b. ‎h. ‎אסף, ‎אסף) ‎gathering ‎in. ‎Snh. ‎94b. ‎חסיל.

אוספלידא, ‎v. ‎אספלידא.

אוסקניתא, ‎סקוניתא ‎f. ‎(נסק; ‎cmp. ‎מסקנא) ‎ascend- ‎ing, ‎landing. ‎דא׳ ‎גמלא ‎landingg ‎board. ‎Snh. ‎67b ‎וקם ‎דא׳ ‎אג׳ ‎Ar. ‎(ed. ‎דוסקנ׳ ‎ג׳ ‎וקם ‎read ‎with ‎Rashi ‎דסקוכ׳, ‎Ms. ‎M. ‎איסקניתא, ‎oth. ‎var. ‎v. ‎Rabb. ‎D. ‎S. ‎a. ‎l.) ‎and ‎he ‎found ‎himself ‎standing ‎on ‎a ‎landing ‎board ‎(ed. ‎and ‎there ‎stood ‎before ‎him ‎&c.).

אוף I ‎(=אף) ‎too, ‎also. ‎(Yer. ‎Dial.). ‎Targ. ‎Y. ‎Num. ‎XVI, ‎13; ‎a. ‎fr. ‎-- ‎Y. ‎Dem. ‎I, ‎beg. ‎21c ‎הכא ‎א׳ ‎here ‎too.

אוף II ‎m. ‎nature, ‎v. ‎אופי.

אופי, ‎אופיי ‎f. ‎pl. ‎(=עפי ‎Dan. ‎IV, ‎9; ‎cmp. ‎b. ‎h. ‎ענף, ‎a. ‎איבא, ‎אנבא) ‎branches, ‎esp. ‎dry ‎twigs, ‎spray-wood.. ‎Ber. ‎44b ‎פרסייתא ‎א׳ ‎twigs ‎of ‎Persian ‎trees. ‎Hull. ‎11005a ‎דא׳ ‎פתכא ‎Ar. ‎(ed. ‎אופיי) ‎a ‎bundle ‎of ‎twigs. ‎B. ‎Mets. ‎30b. ‎Git. ‎61a ‎אופיי ‎שדי ‎(Ar. ‎אופי) ‎threw ‎twigs ‎down ‎(which ‎he ‎cut ‎otf), ‎and ‎dates ‎fell ‎off ‎(v. ‎Tossaf. ‎a. ‎l.).

אופי ‎f. ‎(אוף ‎m.) ‎(b. ‎h. ‎אפים; ‎v. ‎אפא; ‎cmp. ‎אוף ‎I) ‎face, ‎looks, ‎whence, ‎nature, ‎disposition, ‎ways ‎&c. ‎Y. ‎Shek. ‎I, ‎45d ‎וכ׳ ‎של ‎א׳ ‎על ‎לעמוד ‎יכול ‎אתה ‎אין ‎You ‎cannot ‎understand ‎the ‎nature ‎of ‎that ‎people. ‎Lev. ‎R. ‎s. ‎30 ‎דוד ‎של ‎אופו ‎Ar. ‎ed. ‎Koh. ‎(ed. ‎pr. ‎אופי, ‎ed. ‎אפו) ‎David'e ‎ways. ‎Y'lamd. ‎Vaethh. ‎(quot. ‎in ‎Ar.) ‎'who ‎is ‎that ‎nation' ‎אלוהיה ‎של ‎אופו ‎יודעת ‎שהיא ‎Ar. ‎ed. ‎Koh. ‎(oth. ‎ed. ‎אופי) ‎that ‎knows ‎the ‎ways ‎of ‎her ‎God ‎(what ‎he ‎desires ‎&c.); ‎v. ‎Yalk. ‎Deut. ‎825. ‎-- ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎14 ‎end ‎הא׳ ‎זו ‎נשמה ‎n'shamah ‎(breath, ‎soul) ‎means ‎the ‎disposition, ‎character, ‎as ‎people ‎say ‎טבא ‎האופיתא ‎the ‎good ‎nature ‎.

אופיא ‎(הופיא) ‎f. ‎(אוף; ‎v. ‎אנף; ‎b. ‎h. ‎אפע) ‎what ‎is ‎blown ‎off, ‎foam, ‎froth. ‎Ab. ‎Zara ‎26a ‎דימא ‎א׳ ‎כי ‎Ms.. ‎M. ‎(ed. ‎דנהרא, ‎v. ‎Rabb. ‎D. ‎S. ‎a. ‎l., ‎a. ‎Ar. ‎ed. ‎Koh. ‎s. ‎v. ‎אפי) ‎as ‎the ‎foam ‎of ‎the ‎Sea ‎[river]; ‎(Ar. ‎as ‎logs ‎on ‎the ‎river, ‎v. ‎אופתא, ‎אופי). ‎Ib. ‎70b ‎א׳ ‎נקיטא ‎הוות ‎(Var. ‎חופיא, ‎ה׳, ‎v. ‎Rabb. ‎D. ‎S. ‎a. ‎l. ‎note ‎20) ‎she ‎took ‎the ‎froth ‎off.. ‎Hull. ‎105b ‎א׳ ‎(Ar. ‎ה׳).

*אופיון ‎m. ‎(~~~~) ‎poppy-juice, ‎opium. ‎Y. ‎Ab. ‎Zar. ‎II, ‎40d ‎top ‎סכנה ‎א׳ ‎אהן ‎an ‎opiumm ‎drink ‎(prepared ‎by ‎a. ‎gentile) ‎is ‎dangerous.

אופיטא, ‎v. ‎אנטיפיטא.

אופיי ‎twigs, ‎v. ‎אופי.

אופיכא ‎(אופכייא ‎f.) ‎(אפך) ‎destruction, ‎ruin ‎Lam. ‎R. ‎to ‎III, ‎13 ‎(expl. ‎אשפתו ‎בני ‎ibid., ‎v. ‎אשמה) ‎אופיכיה ‎בני ‎(Var. ‎אופכייה) ‎the ‎chillren ‎of ‎those ‎he ‎laid ‎in ‎ruins; ‎v. ‎אימרייא. ‎[Differ. ‎in ‎Esth. ‎R. ‎to ‎I ‎1b, ‎v. ‎אוכייפא ‎a. ‎אמוריא.]

אופילין ‎Tosef. ‎Ter. ‎II, ‎4, ‎v. ‎אפולים.

*אופימטטאטא, ‎אופימשט׳, ‎read ‎אופומנימאטא ‎m. ‎pl. ‎(bxolv~ ‎~t~) ‎public ‎records, ‎acts. ‎Ex. ‎R. ‎s. ‎28 ‎a ‎king ‎wanted ‎וכ׳ ‎חון ‎א׳ ‎לעשות ‎to ‎pass ‎acts ‎without ‎con- ‎sulting ‎the ‎lieutenant ‎governor ‎(hyparch).

אופיקילין ‎m. ‎pl. ‎(officialis, ‎~~~~~~~~~) ‎subord- ‎inate ‎officials, ‎constables. ‎Y'lamd. ‎Balak ‎(quot. ‎in ‎Ar. ‎s. ‎v. ‎בלש) ‎או׳ ‎ed. ‎Koh. ‎Ib. ‎אפיקלין ‎שלח ‎(corr. ‎acc.) ‎he ‎sent ‎constables ‎(for ‎her ‎son).

אופיתא ‎f. ‎ch. ‎(=h. ‎אופי) ‎nature, ‎disposition. ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎14, ‎end, ‎v. ‎אופי.

אופכי, ‎אופכין, ‎v. ‎אפוכי.

אופל ‎m. ‎(b. ‎h. ‎אפל) ‎darkness. ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎89, ‎beg. ‎v. ‎אפילה.

אופן ‎m. ‎(b. ‎h.; ‎אפן, ‎פן, ‎v. ‎פנה) ‎1) ‎wheel. ‎2) ‎(with ‎ref. ‎to ‎Ezek. ‎I, ‎1b) ‎pr. ‎n. ‎(fan, ‎name ‎of ‎an ‎angel. ‎Hag. ‎1b. ‎. ‎Pl. ‎אופנים. ‎Ib. ‎12b. ‎R. ‎Hash. ‎24b. ‎- ‎[In ‎liturgic ‎iterature ‎אופנים ‎and ‎אופן ‎are ‎used ‎as ‎the ‎names ‎of ‎a. ‎section ‎of ‎the ‎morning ‎prnyers; ‎v. ‎אופנא.]

אופן ‎m. ‎(b. ‎h. ‎אפן; ‎v. ‎foreg.) ‎turn, ‎method, ‎plan. ‎[In ‎ater ‎Hebr.] ‎method ‎of ‎interpretationc=פניס.] ‎- ‎Pl. ‎אופנים; ‎Du. ‎אופניים. ‎Ruth. ‎R. ‎s. ‎2, ‎beg. ‎You ‎will ‎soon ‎find ‎out ‎וכ׳ ‎שלהם ‎אופניים ‎(Yalk. ‎Josh. ‎7 ‎אופנים) ‎their ‎plaos ‎(strategic ‎movemments). ‎Ab. ‎d'R. ‎Nath. ‎(ed. ‎Taussig, ‎N'veh ‎Shal. ‎p. ‎12) ‎אופניו ‎על ‎in ‎its ‎proper ‎way.

אופנא ‎ch. ‎=h. ‎אופן. ‎- ‎Pl. ‎אופניא. ‎Targ. ‎Ezek. ‎X, ‎13. ‎-- ‎אופנייה ‎that ‎section ‎of ‎the ‎morning ‎prayers ‎beginning ‎with ‎v'haofannim ‎and ‎describing ‎the ‎angelic ‎praises. ‎Y. ‎Ber. ‎V, ‎9m ‎bot.

אופנא ‎ch. ‎=אופן. ‎turn, ‎interpretation, ‎qualification. ‎Y. ‎Dum. ‎VI, ‎25b ‎bot. ‎לסתמא ‎לית ‎א׳ ‎לון ‎לית ‎א׳ ‎we ‎do ‎not ‎recognize ‎an ‎interpretation ‎(of ‎an ‎agreement, ‎so ‎as ‎to ‎say, ‎וכ׳ ‎כאומר ‎נעשה ‎'it ‎means ‎as ‎though ‎tthey ‎had ‎said--); ‎no ‎qualification ‎is ‎admissible ‎for ‎an ‎unqualified ‎agreement.

אופסים ‎m. ‎du. ‎(cmp. ‎אפס-, ‎a. ‎פס, ‎פסה) ‎palms ‎of ‎the ‎hand. ‎Mekh. ‎B'shall. ‎Vayissa, ‎s. ‎3, ‎to ‎Ex. ‎XVI, ‎12 ‎the ‎Mannah ‎came ‎down ‎וכ׳ ‎האו׳ ‎על ‎on ‎the ‎hands ‎of ‎the ‎Lord, ‎as ‎if ‎it ‎were ‎to ‎say, ‎the ‎Lord ‎held ‎forth ‎&c. ‎[In ‎some ‎ed. ‎אופסין.]

אופסין ‎m. ‎pl., ‎v. ‎foreg.

אופסנון, ‎v. ‎אפסונין.

אופתא ‎f. ‎(v. ‎אופי) ‎prop. ‎the ‎large ‎central ‎branch, ‎hence ‎trunk, ‎stak. ‎Succ. ‎32a ‎א׳ ‎ואימא ‎may ‎I ‎not ‎say ‎(as ‎you ‎insist ‎on ‎the ‎palm ‎branch ‎being ‎kafuth, ‎tied. ‎joined) ‎that ‎I ‎must ‎use ‎the ‎stalk--- ‎Hull. ‎47b ‎lungs ‎uesembling ‎לא׳ ‎a ‎tronk ‎(in ‎color, ‎touch ‎&c.). ‎Ib. ‎16a ‎אא׳ ‎דבתיב ‎וbור ‎a ‎Vav. ‎written ‎on ‎a ‎trunk ‎(beine ‎broken ‎on ‎account ‎of ‎the ‎rough ‎surface=ille.talk).