Page:A Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature, Volume 1 (1903).djvu/584

This page needs to be proofread.
‎יהושפט
{{{1}}}
567


יהושפט ‎(b. ‎h.) ‎pr. ‎n. ‎m. ‎Joshafat, ‎king ‎of ‎Judah. ‎Sabb. ‎56b. ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎33; ‎a. ‎fr.

יהט, ‎v. ‎יחט.

יהי, ‎v. ‎יחי.

יהיר ‎m. ‎(b. ‎h.; ‎יהר) ‎[glittering,] ‎showy, ‎proud, ‎aris- ‎tocratic. ‎-- ‎Pl. ‎יהירים. ‎Sot. ‎47a, ‎v. ‎משך; ‎Tosef. ‎ib. ‎XIV, ‎8 ‎(ed. ‎Zuck. ‎יהרים).

יהיר ‎ch. ‎same. ‎Targ. ‎Hab. ‎II, ‎5 ‎ברשע ‎י׳ ‎boastful ‎of ‎his ‎wickedness. ‎-- ‎Hull. ‎111b ‎top ‎וכ׳ ‎י׳ ‎כמה ‎how ‎assuming ‎is ‎this ‎scholar; ‎cmp. ‎יוהרא. ‎-- ‎[Meg. ‎29a ‎וכ׳ ‎די׳ ‎מאן ‎האי ‎he ‎who ‎is ‎proud, ‎has ‎a ‎certain ‎blemish ‎(missing ‎in ‎Mss, ‎v. ‎Rabb. ‎D. ‎S. ‎a. ‎l. ‎note).] ‎-- ‎B. ‎Bath. ‎98a, ‎v. ‎יהר.. ‎Pl. ‎יהירי. ‎Snh. ‎98a, ‎v. ‎אמגושא. ‎-- ‎Pem. ‎pl. ‎יהירן. ‎Meg. ‎14b ‎וכ׳ ‎י׳ ‎נשי ‎תרתי ‎there ‎were ‎two ‎proud ‎women ‎(Deborah ‎and ‎Huldah), ‎and ‎their ‎names ‎are ‎invidious.

יהירותא ‎f ‎(preced.) ‎haughtiness. ‎Meg. ‎14b ‎יאה ‎לא ‎וכ׳ ‎י׳ ‎pride ‎is ‎unbecoming ‎to ‎women. ‎-- ‎V. ‎יוהרא..

יהר, ‎v. ‎יהיר.

יהר ‎(cmp. ‎אור, ‎נהר) ‎to ‎be ‎shining, ‎showy, ‎proud, ‎v. ‎יהיר. ‎Hithpa. ‎התיהר ‎(denom. ‎of ‎יהיר) ‎to ‎assume ‎airs, ‎to ‎be ‎boastful. ‎Pes. ‎66bוכ׳ ‎המתיהר ‎כלwhoever ‎is ‎boastful, ‎if ‎he ‎iis ‎wise, ‎his ‎wisdom ‎will ‎desert ‎him ‎&c. ‎B. ‎Bath. ‎10b ‎שאין ‎בו ‎להתיהר ‎אלא ‎עושין ‎they ‎do ‎good ‎only ‎to ‎boast ‎them- ‎selves ‎thereof; ‎וכ׳ ‎המתיהר ‎וכל ‎and ‎whoever ‎boasts, ‎falls ‎a ‎prey ‎to ‎Gehenna.

יהר ‎ch., ‎Ithpa. ‎איהר, ‎Ithpe. ‎איהר ‎same. ‎Sot. ‎47b ‎האי ‎וכ׳ ‎דמיהר ‎מאן ‎an ‎overbearing ‎man ‎is ‎unpopular ‎even ‎with ‎his ‎own ‎household;B. ‎Bath.98a;Yalk. ‎Hab. ‎562 ‎דיהיר.

יואב ‎(b. ‎h.) ‎pr. ‎n. ‎m. ‎Joab, ‎general ‎of ‎king ‎David. ‎B. ‎Bath. ‎116a. ‎Snh. ‎48b; ‎a. ‎fr.

יואל ‎(b. ‎h.) ‎pr. ‎n. ‎m. ‎Joel, ‎the ‎prophet. ‎Taan. ‎5a. ‎Succ. ‎52a; ‎a. ‎e.

יואני, ‎v. ‎ואני. ‎. ‎יואש ‎(t. ‎h.) ‎pr. ‎n. ‎m. ‎moash, ‎king ‎of ‎Judah. ‎Tosef., ‎Snh. ‎IV, ‎11; ‎Y. ‎Hor. ‎III, ‎47c ‎bot.; ‎Bab. ‎ib. ‎11b ‎י׳ ‎ואת ‎עתלי׳ ‎מפני ‎and ‎they ‎anointed ‎J. ‎on ‎account ‎of ‎his ‎oppo- ‎sition ‎to ‎Athalia; ‎cmp. ‎יהוא. ‎Snh. ‎95b; ‎a. ‎e.

יובדנא ‎m. ‎(יבד) ‎perdition. ‎Targ. ‎Prov. ‎XI, ‎10 ‎(Ms. ‎מובדנא).

יובילא, ‎v. ‎יובלא.

יובל ‎m. ‎(b. ‎h.; ‎יבל) ‎1) ‎(cmp. ‎ברחא, ‎נגודא) ‎leader, ‎bell- ‎wether, ‎ram. ‎Y. ‎Ber. ‎IX, ‎13c ‎top ‎(ref. ‎to ‎יובל ‎קרן, ‎Josh. ‎VI, ‎5) ‎יובלא ‎. ‎. ‎בערביא ‎in ‎Arabia ‎they ‎call ‎a ‎ram ‎yubla; ‎R. ‎Hash. ‎26a. ‎-- ‎2) ‎(ellipt. ‎for ‎הי׳ ‎קרן) ‎ram's ‎horn. ‎Mekh. ‎Yithro, ‎Bahod., ‎s. ‎3 ‎(ref. ‎to ‎Ex. ‎XIX, ‎14) ‎את ‎הי׳ ‎בשימשוך ‎קול. ‎when ‎the ‎horn ‎prolongs ‎its ‎sound; ‎Yalk. ‎Ex. ‎281. ‎-- ‎3) ‎c. ‎(ellipt. ‎for ‎הי׳ ‎שנת) ‎Jubilee, ‎Pobel-year, ‎the ‎fiftietth ‎year, ‎the ‎year ‎following ‎the ‎succession ‎of ‎seven ‎Sabbat-. ‎ical ‎years ‎(Lev. ‎XXV, ‎888- ‎16; ‎23-- ‎24). ‎R. ‎Hash. ‎III, ‎5 ‎וה ‎לר״ה ‎הי׳ ‎the ‎proclamation ‎of ‎the ‎Jubilee ‎resembles ‎that ‎of ‎the ‎New ‎Year ‎as ‎to ‎blowing ‎&c. ‎- ‎Arakh. ‎12b ‎בתחלת, ‎הי׳ ‎at ‎the ‎beginning ‎of ‎the ‎Jubilee ‎cycle; ‎a. ‎fr. ‎-- ‎Pl. ‎יובלות. ‎R. ‎Hash. ‎l. ‎c. ‎Arakh; ‎l. ‎cc. ‎וכ ‎מנו ‎י׳ ‎ד ‎the ‎Is- ‎raelites ‎counted ‎seventeen ‎jubilee ‎cycles ‎from ‎their ‎en- ‎trance ‎into ‎the ‎Holy ‎Land ‎to ‎their ‎leaving ‎it.

יובלא ‎ch. ‎same, ‎1) ‎ram. ‎Y. ‎Ber. ‎IX, ‎13c ‎top; ‎R. ‎Hash. ‎26a, ‎v. ‎preced. ‎(cmp. ‎Targ. ‎Josh. ‎VI, ‎4, ‎sq.)-- ‎2) ‎lubilee. ‎Targ. ‎O. ‎Lev. ‎XXV, ‎10 ‎יובלא ‎(ed. ‎Berl. ‎יובילא, ‎ed. ‎Amst. ‎יובלא; ‎Y. ‎יובלא); ‎a. ‎fr. ‎-- ‎Pl. ‎יובלי. ‎Arakh. ‎12b ‎י׳ ‎תמניא ‎eight ‎jubilee ‎cycles; ‎a. ‎e.

יובלת, ‎v. ‎יבלת.

יובקא ‎pr. ‎n. ‎(h. ‎יבק) ‎Yubka, ‎name ‎of ‎a ‎brook, ‎a ‎valley ‎and ‎a ‎border ‎place. ‎Targ. ‎O. ‎Gen. ‎XXXII, ‎23 ‎ed. ‎Berl. ‎(oth. ‎ed. ‎a. ‎Y. ‎יוב׳). ‎Targ. ‎O. ‎Dent. ‎III, ‎16 ‎נחלא ‎יוב׳ ‎ed. ‎Berl. ‎(oth. ‎ed. ‎a. ‎Y. ‎דנ׳ ‎יוב׳); ‎a. ‎e. ‎-- ‎Y. ‎Shebi..VI, ‎36c ‎ויבקא ‎חשבון; ‎Sirre ‎Deut. ‎51 ‎וחשבון ‎משקא; ‎Yalk. ‎ib. ‎874 ‎וח׳ ‎יוסקא ‎(corr. ‎acc.); ‎Tosef. ‎Shebi. ‎IV, ‎11 ‎יוקפא ‎ed. ‎Zuck. ‎(Var. ‎יבקא).

יובש, ‎יובשא ‎m. ‎(יבש) ‎dry ‎matter, ‎dry ‎condition. ‎Targ. ‎II ‎Chr. ‎IV, ‎5 ‎בי׳ ‎in ‎dry ‎measure. ‎Targ. ‎Jud. ‎VI, ‎37, ‎39, ‎sq.

יובשני ‎m. ‎(v. ‎preced.) ‎rainless ‎land. ‎Taan. ‎10a, ‎v. ‎טובכני ‎I.

יו״ד ‎Yod, ‎the ‎tenth ‎letter ‎of ‎the ‎Alphabet. ‎Y. ‎Shebi. ‎I, ‎33b ‎bot.; ‎Sabb. ‎103b; ‎Taan. ‎2b ‎מים ‎הרי ‎מ״ם ‎יו״ד ‎מ״ם ‎הרי ‎the ‎Mem ‎of ‎ונסכיהם ‎(Num. ‎XXIX, ‎19), ‎the ‎Yod ‎of ‎ונסכיה ‎(ib. ‎31), ‎and ‎the ‎Mem ‎of ‎כמשפטם ‎(ib. ‎33) ‎intimate ‎water ‎as ‎libation. ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎47, ‎beg.; ‎Num. ‎R. ‎s. ‎18. ‎Y. ‎Snh. ‎II, ‎20c ‎bot., ‎a. ‎e. ‎וכ׳ ‎שבירבה ‎יויד ‎the ‎Yod ‎in ‎yarbeh ‎(Deut. ‎XVII, ‎16, ‎sq.) ‎denounced ‎him ‎(Solomon); ‎a. ‎e. ‎-- ‎Pl. ‎יודים, ‎יודין. ‎Sifre ‎Deut. ‎36 ‎וכ׳ ‎ולי׳ ‎י׳ ‎לווים ‎if ‎he ‎made ‎the ‎Vav ‎like ‎Yod ‎or ‎vice ‎versa; ‎Sabb. ‎l. ‎c.

יוד ‎pr. ‎n. ‎m. ‎Yud. ‎Taan. ‎22b ‎י׳ ‎רב ‎בר ‎רמי ‎ed. ‎(Ms. ‎M. ‎רב ‎אמר ‎יהודה ‎רב; ‎v. ‎Rabb. ‎D. ‎S. ‎a. ‎l. ‎notes ‎1, ‎2). ‎Ib. ‎9a ‎י׳ ‎רב ‎בר ‎רמי ‎Ms. ‎M. ‎2 ‎(v. ‎Rabb. ‎D. ‎S. ‎a. ‎l. ‎note ‎G); ‎Sabb. ‎32b ‎Ms. ‎M.; ‎(Macc. ‎23b ‎רב ‎בר ‎רמי ‎only); ‎Zeb. ‎55b ‎Ms. ‎M. ‎(ed. ‎יודא).

יודא ‎pr. ‎n. ‎m. ‎Yuda, ‎an ‎Amora. ‎Y. ‎Ned. ‎VII, ‎beg. ‎40b. ‎Zeb. ‎55b, ‎v. ‎preced...

*יודאי ‎m.=יהודאה. ‎Y. ‎Ab. ‎Zar. ‎II, ‎41a ‎top ‎י׳ ‎והוה ‎וכ׳ ‎אזיל ‎and ‎when ‎a ‎Jew ‎came ‎to ‎have ‎his ‎hair ‎cut ‎&c.

יודאפא, ‎read; ‎יודפאה.

יודה=יהודה. ‎Y. ‎Ber. ‎III, ‎6a ‎bot.; ‎a. ‎fr. ‎-V. ‎Frank. ‎Mbo, ‎p. ‎92a, ‎sn. ‎v. ‎יודן..

יודייה, ‎Y. ‎Succ. ‎IV, ‎54c ‎top, ‎read; ‎וודייה, ‎v. ‎ודאי.

יודיקי, ‎v. ‎יודקי.

יודן=יהודה. ‎qm ‎v. ‎Y. ‎Ber. ‎III, ‎6a ‎bot., ‎a. ‎fr. ‎ד׳ ‎י׳נשייא ‎R. ‎J. ‎(I), ‎hhe ‎Nai; ‎(V. ‎rr. ‎Mbo ‎p. ‎92a, ‎sq.). ‎---Pesik. ‎R.