Page:A Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature, Volume 2 (1903).djvu/168

This page needs to be proofread.
‎משוחאה
‎משח
850


משוחאה ‎ch. ‎same. ‎B. ‎Mets. ‎107b.

משוט ‎m. ‎(b. ‎h.; ‎שוט) ‎oar. ‎Zab. ‎IV, ‎3. ‎- ‎Pl. ‎משוטין. ‎B. ‎Bath. ‎73a ‎ed. ‎(Mss. ‎משוטות, ‎v. ‎Rabb. ‎D. ‎S. ‎a. ‎l. ‎note).

משוט, ‎משוטא ‎ch. ‎1) ‎same. ‎Targ. ‎Ez. ‎XXVII, ‎29. ‎- ‎Pl. ‎משוטין. ‎Ib. ‎6. ‎-- ‎2) ‎lighl ‎ship. ‎--- ‎Pl. ‎as ‎ab. ‎Targ. ‎Is. ‎XLIII, ‎14 ‎(h. ‎text ‎ייחים ‎).

משוי, ‎v. ‎משוא.

משוך ‎m. ‎(משך) ‎one ‎who ‎has ‎his ‎prepuce ‎drawn ‎for- ‎ward ‎in ‎order ‎to ‎disguise ‎the ‎sign ‎of ‎the ‎covenant. ‎Tosef. ‎Sabb. ‎XVXVI), ‎9; ‎Y. ‎Yeb. ‎VIII, ‎9a ‎ttop ‎המושך ‎(corr. ‎acc.). ‎Bab. ‎ib. ‎72b ‎דאורייתא ‎מ׳ ‎that ‎a ‎mashukh ‎must ‎be ‎circum- ‎cised ‎again ‎is ‎a ‎Biblical ‎inunction; ‎a. ‎fr. ‎-- ‎Pl. ‎משוכין. ‎Y. ‎Yeb. ‎l. ‎c.

משוכה ‎f. ‎(b. ‎h.; ‎סכך=שכך) ‎hedge, ‎a ‎hedged-in ‎place, ‎fld. ‎=l ‎משוכות. ‎Tosef. ‎Ohol. ‎XVIII, ‎12 ‎(ed. ‎Zuck., ‎a. ‎R. ‎S. ‎to ‎Ohol. ‎XVIII, ‎10 ‎משיכות; ‎ed. ‎Zolk. ‎מששונית).

משולחת ‎f. ‎(שלח) ‎a ‎divorced ‎wife ‎taken ‎back ‎after ‎being ‎married ‎to ‎another ‎man ‎(against ‎the ‎law, ‎Deut. ‎XXIV, ‎4). ‎Nidd. ‎69b ‎מ׳ ‎בת ‎the ‎daughter ‎of ‎a ‎woman ‎il- ‎legitimately ‎remarried.

משולש ‎m. ‎(b. ‎h.; ‎משלש, ‎denom.of ‎שלש); ‎pl. ‎משולשים, ‎משולשין ‎1) ‎developed ‎to ‎one ‎third ‎of ‎the ‎full ‎growth. ‎B. ‎Mets. ‎V, ‎4. ‎- ‎2) ‎grop ‎of ‎three. ‎Y. ‎Shebi. ‎I, ‎33b ‎מ׳ ‎חשבון ‎the ‎quantity ‎(of ‎one ‎cake ‎of ‎figs) ‎for ‎each ‎three ‎trees ‎out ‎of ‎nine.

משומד ‎m. ‎(שמד) ‎one ‎deserving ‎extinction; ‎(interch. ‎in ‎edd. ‎a. ‎mss. ‎with ‎מומי ‎q. ‎v.) ‎apen ‎opponent ‎to ‎deawish ‎law, ‎apostate. ‎Y. ‎Snh. ‎X, ‎end, ‎29d ‎מ׳ ‎קדשי ‎משום ‎it ‎comes ‎under ‎the ‎category ‎of ‎dedicated ‎sacrifices ‎of ‎an ‎apostate ‎(which ‎cannot ‎be ‎offered, ‎but ‎are ‎forbidden ‎for ‎private ‎use). ‎Y. ‎Pes. ‎VII, ‎34c ‎bot. ‎בהורייה ‎המ׳ ‎a ‎heretic ‎inasmuch ‎as ‎he ‎opposes ‎the ‎decisions ‎of ‎the ‎Supreme ‎Court ‎(v. ‎ממרא ‎II). ‎Y. ‎Hor. ‎III, ‎48b ‎bot. ‎קודם ‎מ׳ ‎ומ׳ ‎גר ‎if ‎a ‎proselyte ‎and ‎a ‎(penitent) ‎apostate ‎ask ‎for ‎charity, ‎the ‎apostate ‎has ‎tthe ‎preference; ‎a. ‎fr. ‎-- ‎[Y. ‎Snh. ‎III, ‎21b ‎top ‎מ׳ ‎חד, ‎v. ‎האסטו.]-- ‎Pl. ‎משומדים. ‎R. ‎Hash. ‎17a ‎Ms. ‎M. ‎(missing ‎in ‎ed.). ‎Sifra ‎Vayikra, ‎N'dab., ‎ch. ‎II, ‎Par. ‎2; ‎a. ‎e.

משומדות ‎f. ‎(preced.) ‎apostasy. ‎Pes. ‎96a ‎Ms. ‎M. ‎(ed. ‎דת ‎המרת), ‎v. ‎המרה; ‎Yalk. ‎Ex. ‎211 ‎פסולות ‎משמדות ‎(read; ‎פוסלת ‎משומ׳).

משומשנא, ‎משמשנא ‎m. ‎(שמש)servant. ‎attendant. ‎Targ. ‎Num. ‎XI, ‎28; ‎a. ‎fr. ‎-- ‎Pll. ‎משומשנין, ‎משמ׳. ‎Targ. ‎I ‎Kings ‎X, ‎5 ‎משומשנוהי ‎(ed. ‎Lag. ‎ניה. ‎. ‎., ‎corr. ‎acc.). ‎- ‎Koh. ‎R. ‎to ‎I, ‎3 ‎למשומשנוהי ‎אמר ‎ר׳ ‎והוה ‎and ‎Rabbi ‎asked ‎his ‎waiters; ‎Lev. ‎R. ‎s. ‎28 ‎למשמשנוי.

משומת ‎m. ‎(denom. ‎of ‎שמתא) ‎(be) ‎excommunicated. ‎Sabb. ‎67a ‎(in ‎an ‎incantation).

*משונית ‎f. ‎(next ‎w.) ‎grotto. ‎Tosef. ‎Ohol. ‎XVIII, ‎12. ‎v. ‎משועה.

משוניתא ‎f. ‎(denom. ‎of ‎שיא ‎tooth) ‎1) ‎jaw. ‎Erub. ‎100a ‎כב׳ ‎דדמו ‎(some ‎ed. ‎ניתה ‎. ‎. ‎.; ‎Ms. ‎M. ‎שיניתא ‎כי) ‎if ‎the ‎roots ‎on ‎the ‎surface ‎are ‎shaped ‎like ‎a ‎jawt-bone ‎(Rashi; ‎'rocky ‎crag', ‎v. ‎infra). ‎- ‎2) ‎clif; ‎bluf; ‎grotto. ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎10 ‎מ׳ ‎וכ׳ ‎דימא ‎the ‎bluffs ‎at ‎Oaesarea; ‎(Koh. ‎R. ‎to ‎XI, ‎1 ‎שוניתא; ‎ib. ‎to ‎V, ‎8 ‎שונתא). ‎-- ‎Taan. ‎23a ‎מ׳ ‎ליה ‎אהדרא ‎a ‎grotfo ‎formed ‎around ‎him; ‎Midr. ‎Till. ‎to ‎Ps. ‎CXXVI. ‎B. ‎Mets. ‎108b ‎מ׳ ‎אפסיק ‎if ‎a ‎craggy ‎mound ‎separated ‎the ‎fields. ‎Ib. ‎109a ‎מ׳ ‎ליה ‎אהדר ‎he ‎surrounded ‎the ‎fields ‎with ‎an ‎embankment.

משופי ‎f. ‎(נשף) ‎blowing. ‎Yalk. ‎Ps. ‎864, ‎v. ‎מגעורי. ‎משופש ‎m. ‎(transpos. ‎of ‎מפושפש, ‎v. ‎פשפש; ‎cmp. ‎כסך. ‎כסכס ‎for ‎סכסך) ‎small ‎side-door, ‎passage--way ‎(v. ‎Tam. ‎III, ‎7). ‎Zeb. ‎82b ‎מ׳ ‎דרך ‎(Ms. ‎K. ‎משובש) ‎by ‎the ‎way ‎of ‎small ‎passages ‎in ‎the ‎loft ‎(v. ‎Midd. ‎IV, ‎5 ‎quot. ‎s. ‎v. ‎לול). ‎Men. ‎27b ‎מ׳ ‎דרך ‎by ‎breaking ‎through ‎a ‎side ‎entrance ‎(or ‎wallk- ‎ing ‎in ‎a ‎zigag ‎as ‎on ‎winding ‎stairs); ‎[Rashi; ‎ee ‎משובש, ‎v. ‎שבש]; ‎Yalk. ‎Lev. ‎57 ‎1 ‎משופע ‎(corr. ‎acc.).

משוקע, ‎v. ‎שקע.

משורה ‎f. ‎(b. ‎h.) ‎m'surah, ‎a ‎measure ‎of ‎capacity,, ‎one ‎thirty-sixth ‎of ‎a ‎Log. ‎Ab. ‎ch. ‎VI ‎(adopted ‎fr. ‎Ez. ‎V, ‎11). ‎B. ‎Mets. ‎61b; ‎B. ‎Bath. ‎89b. ‎- ‎Sifra ‎K'dosh. ‎Par. ‎3, ‎ch. ‎VIII ‎הגדול ‎ויר ‎זו ‎במ׳ ‎in ‎measure ‎(Lev. ‎XIX, ‎35) ‎that. ‎means ‎you ‎must ‎leave ‎a ‎large ‎crest ‎(in ‎dry ‎measure), ‎v. ‎זיר.

משוריא ‎f. ‎(שור) ‎journey. ‎- ‎Pl. ‎משוריין. ‎Targ. ‎Y. ‎I ‎Num. ‎XXI, ‎1.

משורר ‎m. ‎singer, ‎v. ‎שיר ‎I.

משוש ‎m. ‎(מוש ‎or ‎משש; ‎cmp. ‎דשוש) ‎groper, ‎slow ‎walker. ‎-- ‎Pl. ‎משושות. ‎Y. ‎Peah ‎VIII, ‎beg. ‎20, ‎v. ‎מוש ‎h.

משזב, ‎משזבא, ‎ete., ‎v. ‎sub ‎משיז׳.

משח I ‎(b. ‎h.) ‎to ‎stroke, ‎smear; ‎esp. ‎to ‎anoint; ‎to ‎in- ‎stal ‎in ‎office ‎by ‎anointing. ‎Ker. ‎5b ‎כים ‎המל ‎את ‎מושחין ‎וכ׳ ‎נזר ‎כמין ‎in ‎anointing ‎kings ‎you ‎draw ‎the ‎figure ‎of ‎a. ‎crown ‎with ‎the ‎oil ‎on ‎your ‎finger ‎&c., ‎v. ‎כי. ‎Ib. ‎אין ‎וכ׳ ‎מלך ‎מושחין ‎a ‎king ‎succeeding ‎his ‎father ‎is ‎not ‎anc ‎ointed; ‎a. ‎v. ‎fr. ‎-- ‎Part. ‎pass. ‎משוח, ‎pl. ‎משוחים, ‎משוחין. ‎מ׳ ‎כהן ‎a ‎high ‎priest ‎installed ‎with ‎the ‎ceremony ‎of ‎an- ‎ointing, ‎contrad. ‎to ‎בגדים ‎מרובה, ‎v. ‎מרובה. ‎Hor. ‎III, ‎4; ‎Meg. ‎I, ‎9 ‎וכ׳ ‎בשמן ‎מ׳ ‎כהן ‎בין ‎אין ‎there ‎is ‎no ‎difference ‎between ‎the ‎anointed ‎and ‎the ‎unanointed ‎high ‎priest ‎except ‎&c. ‎Sifre ‎Tsav, ‎Par. ‎3, ‎ch. ‎V; ‎a. ‎fr., ‎v. ‎משיח. ‎- ‎משות ‎מלהמה ‎the ‎priest ‎anointed ‎as ‎the ‎chaplain ‎of ‎the ‎army. ‎Yoma ‎72b; ‎a. ‎fr., ‎v. ‎מששיח. ‎-- ‎Pesik. ‎R. ‎s. ‎8 ‎מלחמה ‎מ׳, ‎v. ‎משיח ‎end. ‎Hor. ‎12a, ‎v. ‎ימן. ‎Ib. ‎11b ‎וכ׳ ‎מ׳ ‎דוד ‎בית ‎מלכי ‎the ‎kings ‎of ‎the ‎house ‎of ‎David ‎are ‎anointed ‎kings, ‎those ‎of ‎Israel ‎are ‎not ‎installed ‎by ‎anointment; ‎a. ‎fr. ‎Nif. ‎נמשח ‎to ‎be ‎anointed. ‎Ib. ‎וכ׳ ‎נ׳ ‎לא ‎יהוא ‎Jehu ‎would ‎not ‎have ‎been ‎anointed ‎but ‎for ‎the ‎contest ‎of ‎Joram's ‎followers. ‎Ib. ‎וכ׳ ‎המשכן ‎נמשח ‎היה ‎וממנו ‎with ‎that ‎oil ‎(prepared ‎by ‎Moses) ‎were ‎anointed ‎the ‎Tabermacle ‎&c.;