משוחאה ch. same. B. Mets. 107b.
משוט m. (b. h.; שוט) oar. Zab. IV, 3. - Pl. משוטין. B. Bath. 73a ed. (Mss. משוטות, v. Rabb. D. S. a. l. note).
משוט, משוטא ch. 1) same. Targ. Ez. XXVII, 29. - Pl. משוטין. Ib. 6. -- 2) lighl ship. --- Pl. as ab. Targ. Is. XLIII, 14 (h. text ייחים ).
משוי, v. משוא.
משוך m. (משך) one who has his prepuce drawn for- ward in order to disguise the sign of the covenant. Tosef. Sabb. XVXVI), 9; Y. Yeb. VIII, 9a ttop המושך (corr. acc.). Bab. ib. 72b דאורייתא מ׳ that a mashukh must be circum- cised again is a Biblical inunction; a. fr. -- Pl. משוכין. Y. Yeb. l. c.
משוכה f. (b. h.; סכך=שכך) hedge, a hedged-in place, fld. =l משוכות. Tosef. Ohol. XVIII, 12 (ed. Zuck., a. R. S. to Ohol. XVIII, 10 משיכות; ed. Zolk. מששונית).
משולחת f. (שלח) a divorced wife taken back after being married to another man (against the law, Deut. XXIV, 4). Nidd. 69b מ׳ בת the daughter of a woman il- legitimately remarried.
משולש m. (b. h.; משלש, denom.of שלש); pl. משולשים, משולשין 1) developed to one third of the full growth. B. Mets. V, 4. - 2) grop of three. Y. Shebi. I, 33b מ׳ חשבון the quantity (of one cake of figs) for each three trees out of nine.
משומד m. (שמד) one deserving extinction; (interch. in edd. a. mss. with מומי q. v.) apen opponent to deawish law, apostate. Y. Snh. X, end, 29d מ׳ קדשי משום it comes under the category of dedicated sacrifices of an apostate (which cannot be offered, but are forbidden for private use). Y. Pes. VII, 34c bot. בהורייה המ׳ a heretic inasmuch as he opposes the decisions of the Supreme Court (v. ממרא II). Y. Hor. III, 48b bot. קודם מ׳ ומ׳ גר if a proselyte and a (penitent) apostate ask for charity, the apostate has tthe preference; a. fr. -- [Y. Snh. III, 21b top מ׳ חד, v. האסטו.]-- Pl. משומדים. R. Hash. 17a Ms. M. (missing in ed.). Sifra Vayikra, N'dab., ch. II, Par. 2; a. e.
משומדות f. (preced.) apostasy. Pes. 96a Ms. M. (ed. דת המרת), v. המרה; Yalk. Ex. 211 פסולות משמדות (read; פוסלת משומ׳).
משומשנא, משמשנא m. (שמש)servant. attendant. Targ. Num. XI, 28; a. fr. -- Pll. משומשנין, משמ׳. Targ. I Kings X, 5 משומשנוהי (ed. Lag. ניה. . ., corr. acc.). - Koh. R. to I, 3 למשומשנוהי אמר ר׳ והוה and Rabbi asked his waiters; Lev. R. s. 28 למשמשנוי.
משומת m. (denom. of שמתא) (be) excommunicated. Sabb. 67a (in an incantation).
*משונית f. (next w.) grotto. Tosef. Ohol. XVIII, 12. v. משועה.
משוניתא f. (denom. of שיא tooth) 1) jaw. Erub. 100a כב׳ דדמו (some ed. ניתה . . .; Ms. M. שיניתא כי) if the roots on the surface are shaped like a jawt-bone (Rashi; 'rocky crag', v. infra). - 2) clif; bluf; grotto. Gen. R. s. 10 מ׳ וכ׳ דימא the bluffs at Oaesarea; (Koh. R. to XI, 1 שוניתא; ib. to V, 8 שונתא). -- Taan. 23a מ׳ ליה אהדרא a grotfo formed around him; Midr. Till. to Ps. CXXVI. B. Mets. 108b מ׳ אפסיק if a craggy mound separated the fields. Ib. 109a מ׳ ליה אהדר he surrounded the fields with an embankment.
משופי f. (נשף) blowing. Yalk. Ps. 864, v. מגעורי. משופש m. (transpos. of מפושפש, v. פשפש; cmp. כסך. כסכס for סכסך) small side-door, passage--way (v. Tam. III, 7). Zeb. 82b מ׳ דרך (Ms. K. משובש) by the way of small passages in the loft (v. Midd. IV, 5 quot. s. v. לול). Men. 27b מ׳ דרך by breaking through a side entrance (or wallk- ing in a zigag as on winding stairs); [Rashi; ee משובש, v. שבש]; Yalk. Lev. 57 1 משופע (corr. acc.).
משוקע, v. שקע.
משורה f. (b. h.) m'surah, a measure of capacity,, one thirty-sixth of a Log. Ab. ch. VI (adopted fr. Ez. V, 11). B. Mets. 61b; B. Bath. 89b. - Sifra K'dosh. Par. 3, ch. VIII הגדול ויר זו במ׳ in measure (Lev. XIX, 35) that. means you must leave a large crest (in dry measure), v. זיר.
משוריא f. (שור) journey. - Pl. משוריין. Targ. Y. I Num. XXI, 1.
משורר m. singer, v. שיר I.
משוש m. (מוש or משש; cmp. דשוש) groper, slow walker. -- Pl. משושות. Y. Peah VIII, beg. 20, v. מוש h.
משזב, משזבא, ete., v. sub משיז׳.
משח I (b. h.) to stroke, smear; esp. to anoint; to in- stal in office by anointing. Ker. 5b כים המל את מושחין וכ׳ נזר כמין in anointing kings you draw the figure of a. crown with the oil on your finger &c., v. כי. Ib. אין וכ׳ מלך מושחין a king succeeding his father is not anc ointed; a. v. fr. -- Part. pass. משוח, pl. משוחים, משוחין. מ׳ כהן a high priest installed with the ceremony of an- ointing, contrad. to בגדים מרובה, v. מרובה. Hor. III, 4; Meg. I, 9 וכ׳ בשמן מ׳ כהן בין אין there is no difference between the anointed and the unanointed high priest except &c. Sifre Tsav, Par. 3, ch. V; a. fr., v. משיח. - משות מלהמה the priest anointed as the chaplain of the army. Yoma 72b; a. fr., v. מששיח. -- Pesik. R. s. 8 מלחמה מ׳, v. משיח end. Hor. 12a, v. ימן. Ib. 11b וכ׳ מ׳ דוד בית מלכי the kings of the house of David are anointed kings, those of Israel are not installed by anointment; a. fr. Nif. נמשח to be anointed. Ib. וכ׳ נ׳ לא יהוא Jehu would not have been anointed but for the contest of Joram's followers. Ib. וכ׳ המשכן נמשח היה וממנו with that oil (prepared by Moses) were anointed the Tabermacle &c.;
