Page:A Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature, Volume 2 (1903).djvu/256

This page needs to be proofread.
‎נשא
‎נשי
938


‎נשואות. ‎Yeb. ‎III, ‎6 ‎נכרית ‎נ׳ ‎ואחד ‎one ‎of ‎them ‎has ‎married ‎a ‎stranger. ‎Ib. ‎האחיות ‎את ‎הנ׳ ‎ומתו ‎and ‎those ‎brothers ‎who ‎had ‎married ‎two ‎sisters ‎died. ‎Ib. ‎I, ‎2 ‎(2b) ‎. ‎. ‎. ‎היתה ‎לאחיו ‎נשואה ‎Y. ‎ed. ‎(Mish. ‎ed. ‎נשואת, ‎corr. ‎acc.; ‎Bab. ‎ed. ‎נשואות) ‎if ‎his ‎daughter ‎or ‎. ‎. ‎was ‎married ‎to ‎&c.; ‎a. ‎fr. ‎- ‎Tosef. ‎ib. ‎VI, ‎5 ‎נשאוי. ‎Niff. ‎נישא ‎1) ‎to ‎be ‎lifted ‎up, ‎removed ‎&c. ‎Pesik. ‎R. ‎l. ‎c. ‎וכ׳ ‎ראששם ‎את ‎שינשאו ‎. ‎. ‎כבר ‎it ‎had ‎been ‎decreed ‎that ‎their ‎head ‎should ‎be ‎lifted ‎(v. ‎supra); ‎turm ‎its ‎meaning ‎and ‎elevate ‎their ‎head. ‎-- ‎2) ‎f. ‎נש,נישאת, ‎ניששת, ‎ניסת ‎to ‎be ‎mar- ‎ried. ‎Keth. ‎I, ‎1 ‎וכ׳ ‎׳ ‎בתולה ‎a ‎virgin's ‎marriage ‎takes ‎place ‎on ‎the ‎fourth ‎day ‎of ‎the ‎week. ‎Ib. ‎V, ‎2 ‎נששאאו ‎ולא ‎. ‎. ‎הגיע ‎ir ‎the ‎time ‎set ‎for ‎marriage ‎expired ‎and ‎they ‎were ‎not ‎taken ‎in ‎marriage. ‎Yeb. ‎II, ‎10 ‎לה ‎לינשא ‎מותרות ‎they ‎may ‎marry ‎uhem. ‎Ib. ‎88b ‎וכ׳ ‎ניסת ‎ואם ‎תנשא ‎לא ‎זו ‎הרי ‎she ‎must ‎not ‎marry ‎again, ‎and ‎if ‎she ‎does ‎&c.; ‎Keth. ‎22b; ‎a. ‎v. ‎fr. ‎Hif. ‎השיא ‎1) ‎to ‎lift ‎up, ‎to ‎announce ‎by ‎signals ‎(the ‎New ‎Moon). ‎R. ‎Hash. ‎II, ‎2, ‎a. ‎e. ‎מששיאין, ‎v. ‎משואה. ‎Y. ‎ib. ‎II, ‎58a ‎top ‎זמנו ‎לילי ‎משיאין ‎אין ‎we ‎do ‎not ‎raise ‎signals ‎in ‎the ‎night ‎of ‎the ‎regular ‎New ‎Moon ‎(from ‎the ‎29bb ‎to ‎the ‎80b) ‎&c.; ‎a. ‎fr. ‎- ‎Tosef. ‎iiib.II(I), ‎2 ‎החדש ‎מיעיןאאת ‎ed. ‎Zuck. ‎(עלל ‎משיא, ‎מסיא)we ‎ignalize ‎the ‎New ‎Moon. ‎2)totransfer. ‎Deut. ‎R. ‎s. ‎11 ‎(ref.to ‎ישא, ‎Ps. ‎IXXV, ‎5) ‎לאחרים ‎ברכה ‎ישיא ‎he ‎will ‎bring ‎blessing ‎upon ‎others. ‎- ‎3) ‎to ‎move, ‎remove, ‎pass.. ‎Bets. ‎III, ‎7חברתה ‎בבי ‎על ‎מששיאהhe ‎may ‎pass ‎one ‎knife ‎over ‎the ‎other(to ‎whet ‎it). ‎Tosef. ‎Par. ‎X ‎(IX), ‎3 ‎אחר ‎לדבר ‎השיאו ‎he ‎diverted ‎his ‎mindtowards ‎another ‎subject;Ab. ‎Zar.I, ‎5. ‎Y. ‎ib.II, ‎41cbot. ‎וכ׳ ‎להשיאו ‎לו ‎היה, ‎v. ‎דשיאה. ‎- ‎4) ‎to ‎transfer, ‎transcribe, ‎translate. ‎Tosef. ‎Sot. ‎VIII, ‎6 ‎וכ׳ ‎הכתב ‎את ‎השיאו ‎they ‎transcribed ‎the ‎inscription ‎on ‎the ‎stones ‎in ‎seventy ‎languages; ‎Sot. ‎35b; ‎Y. ‎ib. ‎VII, ‎21d ‎bot. ‎- ‎5) ‎to ‎give ‎aaway ‎in ‎marriage; ‎to ‎cause ‎to ‎marry. ‎Keth. ‎11 ‎1b ‎המשיא ‎כל ‎וכ׳ ‎בתו ‎he ‎who ‎marries ‎his ‎daughter ‎to ‎a ‎scholar. ‎Ib. ‎67b ‎top ‎וכ׳ ‎היתומה ‎את ‎משיאין ‎we ‎must ‎first ‎help ‎the ‎ffatheless ‎maiden ‎to ‎marry, ‎and ‎then ‎the ‎fatherless ‎lad. ‎Kidd. ‎29a ‎אשה ‎ולהשיאו. ‎, ‎חייב ‎האב ‎a ‎father ‎is ‎bound ‎to ‎. ‎and ‎to ‎provide ‎a ‎wife ‎for ‎him; ‎a. ‎fr. ‎Hithpa. ‎התנמוא ‎to ‎be ‎raised; ‎to ‎exalt ‎one's ‎self, ‎to ‎boast. ‎Ab. ‎Zar. ‎44a, ‎v. ‎הלם. ‎Ber. ‎63b ‎להתנשא, ‎v. ‎גבל; ‎a. ‎e.

נשא ‎ch. ‎same, ‎1) ‎to ‎lift ‎up, ‎v. ‎טי. ‎-2) ‎to ‎bring, ‎offer. ‎Pesik. ‎B'shall., ‎p. ‎90b, ‎sq. ‎נשא ‎אימיה ‎(Ms. ‎O. ‎נשאה) ‎his ‎mother ‎was ‎bringing ‎(the ‎bread); ‎v., ‎however, ‎נסח. ‎-- ‎3) ‎(neut. ‎verb) ‎to ‎move, ‎stir. ‎Taan. ‎24a; ‎B. ‎Mets. ‎S5b, ‎v. ‎נשב.

נשב ‎(b. ‎h.) ‎to ‎blow. ‎Ber. ‎3b ‎בו ‎ונושבת ‎. ‎בא ‎(Ms. ‎M. ‎ומנשבת ‎Pi.) ‎the ‎north ‎wind ‎came ‎and ‎blew ‎at ‎him. ‎Ab. ‎III, ‎17 ‎בו ‎ונושבות.. ‎אפילו ‎even ‎iff ‎all ‎the ‎winds ‎of ‎the ‎world ‎came ‎and ‎blew ‎at ‎it ‎(to ‎uproot ‎it) ‎&c.; ‎Taan. ‎20a; ‎a. ‎fr. ‎Pi. ‎נב ‎1) ‎same. ‎Cant. ‎R. ‎to ‎IV, ‎16. ‎Yoma ‎21b; ‎a. ‎fr. ‎-- ‎2) ‎to ‎cause ‎to ‎blow. ‎Keth. ‎111b ‎עליה ‎ומנשבה ‎.. ‎הקבה ‎the ‎Lord ‎brings ‎a ‎wind ‎.. ‎and ‎lets ‎it ‎pass ‎over ‎it ‎(the ‎wheat). ‎Hif. ‎השיב ‎same. ‎הגשם ‎ומוריד ‎הרוח ‎משיב ‎who ‎causes ‎the ‎wind ‎to ‎blow ‎and ‎the ‎rain ‎to ‎descend, ‎a ‎clause ‎in- ‎serted ‎in ‎(P'buroth ‎(v. ‎גבורות) ‎during ‎the ‎winter ‎season. ‎Taan. ‎3b ‎וכ׳ ‎אין ‎הרוח ‎משיב ‎אמר ‎if ‎he ‎said ‎in ‎his ‎prayers, ‎׳ho ‎causes ‎the ‎wind ‎to ‎blow ‎only. ‎Ib. ‎24a ‎הרוח ‎מ׳ ‎אמר ‎וכ׳ ‎as ‎soon ‎as ‎he ‎said, ‎׳Who ‎causes ‎&c., ‎a ‎wind ‎arose; ‎a. ‎e.

נשב ‎ch. ‎same. ‎Targ. ‎Is. ‎XL, ‎7; ‎a. ‎e. ‎Taan. ‎24a, ‎sq. ‎זיקא ‎ו׳ ‎(ed. ‎once ‎וגשא, ‎v. ‎אkנשש), ‎v. ‎preced.; ‎B. ‎Mets. ‎85b ‎ונשבהזיקא(Ms. ‎M. ‎נשא; ‎Ms. ‎R. ‎נשיא;v. ‎Rabb. ‎D. ‎S. ‎a. ‎. ‎note).

נשבא, ‎ני׳ ‎m. ‎ch. ‎=next ‎w. ‎Targ. ‎Prov. ‎VI, ‎5 ‎(some ‎ed. ‎נשכא, ‎corr. ‎acc.). ‎Ib. ‎XXII, ‎5 ‎(some ‎ed. ‎pl.). ‎-- ‎Pl. ‎נשבי, ‎ני׳. ‎B. ‎Mets. ‎85b ‎וכ׳ ‎ני׳ ‎גדילנא ‎I ‎plaited ‎nets ‎and ‎caught ‎deer; ‎Keth. ‎103b.

נשבים, ‎נשבין, ‎ני׳m. ‎pl.(נשב; ‎cmp. ‎f ‎trap. ‎enare ‎net. ‎Y. ‎Sabb. ‎XIII, ‎14a ‎bot.; ‎Y. ‎Bets. ‎III, ‎62a ‎top ‎׳ ‎מחוסר ‎that ‎which ‎must ‎be ‎caught ‎by ‎snares ‎to ‎be ‎available. ‎Sabb. ‎90b ‎לנ׳ ‎אותן ‎מצניעין ‎they ‎(the ‎horse's ‎hairs) ‎are ‎laid ‎aside ‎to ‎be ‎used ‎for ‎bird ‎snares. ‎B. ‎Kam. ‎VII, ‎7 ‎(79b) ‎אין ‎וכ׳ ‎נשבים ‎פורסין ‎(Talm. ‎ed. ‎נישובים; ‎Ms. ‎M. ‎נשששבין; ‎Rashi ‎to ‎Hull. ‎116a ‎quotes ‎דישבין) ‎you ‎must ‎not ‎spread ‎gins ‎for ‎doves, ‎unless ‎&c.

נשדור, ‎v. ‎נישדור.

נשה, ‎v. ‎נשי.

נשה ‎m. ‎(b. ‎h.; ‎preced.) ‎movable; ‎ה׳ ‎גיד, ‎v. ‎גיד.

*נשוא ‎m. ‎(נשא) ‎burden, ‎affairs ‎(v. ‎משוא). ‎Num. ‎R. ‎s. ‎3 ‎וכ׳ ‎שלל ‎נשואן ‎נשא ‎(some ‎ed. ‎נשואין, ‎pl.) ‎he ‎administered. ‎the ‎affairs ‎of ‎Israel. ‎-- ‎V. ‎גששא..

שואין, ‎v. ‎ניוואין.

נשואר, ‎v. ‎נתזואי.

נשוורא ‎m. ‎(collect. ‎noun; ‎שאר, ‎Pa. ‎שייר) ‎crumbs, ‎leavings. ‎Pes. ‎111b ‎וכ׳ ‎בביתא ‎׳ ‎to ‎leave ‎crumbs ‎lie ‎around ‎in ‎the ‎house, ‎is ‎bad ‎for ‎poverty. ‎Hull. ‎105b ‎(not ‎ראה ‎. ‎. ‎.).

נטוותא, ‎v. ‎נשיאותא.

נשופות, ‎v. ‎נישובת.

נשט ‎(v. ‎P. ‎Sm. ‎2475) ‎to ‎flay, ‎v. ‎נטש.

נשי, ‎נשה, ‎נשא ‎(b. ‎h.; ‎cmp. ‎נשא) ‎1) ‎to ‎move, ‎slip. ‎Hull. ‎91a ‎it ‎is ‎called ‎gid ‎hannasheh ‎(v. ‎גיד), ‎ממקומו ‎שנ׳ ‎וכ׳ ‎because ‎it ‎slipped ‎from ‎its ‎place ‎and ‎went ‎up; ‎Yalk. ‎Gen. ‎133. ‎Ib. ‎מקומו ‎את ‎שנשא ‎. ‎. ‎חנניא ‎רaא ‎R. ‎H. ‎said, ‎.. ‎. ‎because ‎it ‎left ‎its ‎place; ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎78 ‎ממקומו ‎שנשה; ‎a. ‎e. ‎-- ‎2) ‎to ‎discard, ‎forget. ‎Ned. ‎50b ‎נשינו ‎אמרו ‎אבותינו ‎וכ׳ ‎טובה ‎our ‎fathers ‎said ‎(Lam. ‎III, ‎17), ‎we ‎have ‎forgotten ‎the ‎good ‎times; ‎we ‎have ‎not ‎even ‎seen ‎them ‎&c. ‎Snh. ‎102b ‎(play ‎on ‎מנשה) ‎יה ‎שנשה ‎he ‎forgot ‎Yah. ‎Pesik. ‎R. ‎s. ‎45 ‎(ref. ‎to ‎נשוי, ‎Ps. ‎XXXII, ‎1) ‎נשוי ‎שין ‎. ‎תהי ‎אל ‎read ‎it ‎not ‎with ‎Samekh ‎(n'suy), ‎but ‎with ‎Shin, ‎n'shuy, ‎whose ‎sin ‎is ‎forgotten; ‎a. ‎e. ‎- ‎3) ‎(with ‎ב, ‎cmp. ‎נסק ‎Af.) ‎[to ‎raise, ‎collect,] ‎to ‎have ‎a ‎claim ‎againt; ‎to ‎be ‎a ‎creditor ‎of. ‎B. ‎Mets. ‎75b ‎מנה ‎בחבירו ‎נושה ‎he ‎who ‎has ‎a ‎claim ‎&c., ‎to ‎whom ‎his ‎neighbor ‎owes ‎money. ‎Men. ‎85b ‎וכ׳ ‎בי ‎נושה ‎I ‎owe ‎him ‎&c.; ‎mha ‎O. ‎Hif. ‎השיא ‎1) ‎to ‎carry ‎away; ‎to ‎incite, ‎allure. ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎19 ‎(expl. ‎השיאני, ‎Gen. ‎III, ‎13) ‎הטעני ‎he ‎led ‎me ‎astray; ‎v. ‎גרה. ‎- ‎2) ‎to ‎make ‎a ‎loan ‎to; ‎to ‎collect, ‎distrain; ‎to ‎pledge. ‎Ib. ‎(expl. ‎השיאני) ‎חייבני ‎he ‎made ‎me ‎a ‎debtor ‎(guilty, ‎v. ‎חוב). ‎Cant. ‎R. ‎to ‎II, ‎7 ‎(ref. ‎to ‎אשא, ‎Ps. ‎XXV, ‎1) ‎אשיא ‎כתיב ‎it ‎may ‎be ‎read ‎ashshi, ‎I ‎pledge ‎(my ‎soul); ‎שהיו ‎וכ׳ ‎על ‎משיאיןנפשםthey ‎(the ‎martyrs) ‎pledged ‎their ‎lives ‎for ‎the ‎sanctification ‎&o. ‎(v. ‎Midr. ‎Till. ‎to ‎Ps. ‎XXV ‎שנתמשכנו