Page:A Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature, Volume 2 (1903).djvu/259

This page needs to be proofread.
‎נשל
‎נשק
941


‎R. ‎s. ‎10 ‎נשרו; ‎Koh. ‎R. ‎to ‎V, ‎8 ‎נשרן, ‎נששרין, ‎ch.). ‎Macc. ‎7b ‎קרינן ‎ונשל, ‎v. ‎infra. ‎Pi. ‎נישל ‎to ‎strike ‎of, ‎to ‎cause ‎chips ‎to ‎fly ‎of. ‎Ib. ‎ונישל ‎כתיב ‎vv'nashal ‎(Deut. ‎XIX, ‎5) ‎may ‎be ‎read ‎v'nishshel ‎(Pi.) ‎and ‎the ‎iron ‎chips ‎off ‎a ‎part ‎of ‎the ‎wood ‎&c., ‎v. ‎supra; ‎קרינן ‎ונשל ‎the ‎traditional ‎reading ‎is ‎v'nashal, ‎and ‎the ‎iron ‎slips ‎out ‎of ‎the ‎helve ‎(v. ‎אם). ‎Nif. ‎נישל, ‎נישול ‎to ‎fall ‎of, ‎decay. ‎Lev. ‎R. ‎s. ‎37, ‎end ‎וכ׳ ‎אבר ‎אבר ‎ממנו ‎׳ ‎שהיה ‎limb ‎after ‎limb ‎fell ‎off ‎his ‎body ‎and ‎was ‎buried ‎each ‎in ‎a ‎different ‎place; ‎ib. ‎אאבר ‎אבר ‎׳; ‎Koh. ‎R. ‎to ‎X, ‎15; ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎60. ‎Num. ‎R. ‎s. ‎9 ‎׳ ‎בשרה ‎דהא ‎her ‎fesh ‎(limbs) ‎shall ‎fall ‎of; ‎a. ‎e. ‎Hif. ‎השיל ‎to ‎lett ‎fall, ‎drop. ‎Bets. ‎V, ‎1וכ׳ ‎פירות ‎מששילין ‎you ‎mmay ‎let ‎down ‎fruit ‎(that ‎was ‎spread ‎on ‎the ‎roof) ‎through ‎the ‎aperture ‎&c.; ‎(versions ‎ib. ‎35b; ‎משחילין, ‎משירין, ‎מנשירין, ‎משחירין).

*נשל ‎ch., ‎Af ‎אשיל ‎to ‎send ‎of. ‎Targ. ‎Y. ‎Deut. ‎XXIV, ‎1 ‎ed. ‎pr. ‎(oth. ‎ed. ‎ויטייל; ‎h. ‎text ‎ושלחה).

נשם ‎(b. ‎h.; ‎cmp. ‎נשב) ‎to ‎breathe. ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎14 ‎end, ‎v. ‎נשימה.

נטם ‎ch. ‎same. ‎thpe. ‎אתנשים, ‎אינשם, ‎thpa. ‎אינשם ‎1) ‎to ‎take ‎breath, ‎to ‎rest. ‎Pesik. ‎B'shall., ‎p. ‎93a ‎וכ׳ ‎למנשמא ‎את ‎בעי ‎wouldst ‎thou ‎rest ‎a ‎while ‎?- ‎2) ‎to ‎recovcr, ‎get ‎well. ‎Y. ‎Sabb. ‎XI)V, ‎14d ‎bot.; ‎Y. ‎Ab. ‎Zar. ‎II, ‎40a ‎וא׳ ‎. ‎. ‎לחש ‎he ‎whispered ‎.a., ‎and ‎the ‎person ‎recovered, ‎v. ‎ישו. ‎Lam. ‎R. ‎to ‎II, ‎11 ‎ואת ‎. ‎כחול ‎מנשמה ‎use ‎my ‎eye-paint, ‎and ‎thou ‎shalt ‎get ‎well. ‎Y. ‎Kil. ‎IX, ‎32b ‎bot. ‎אינשמת ‎it ‎(the ‎tooth) ‎was ‎cured; ‎Y. ‎Keth. ‎XII, ‎35a ‎bot.; ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎33 ‎אתנשימת ‎(some ‎ed. ‎אתנשמית ‎I ‎feel ‎better). ‎Lev. ‎R. ‎s. ‎9 ‎מיגשים ‎ואנא ‎. ‎רוקי ‎spit ‎in ‎my ‎face ‎seven ‎times, ‎and ‎I ‎shall ‎be ‎cured. ‎tofel ‎אינשתם ‎to ‎breathe, ‎to ‎gtve ‎signs ‎of ‎life. ‎Sabb. ‎134a ‎מינשתם ‎דלא. ‎. ‎האי ‎Rashi ‎a. ‎Ms. ‎O. ‎(ed. ‎מנשתי, ‎מנשתיה; ‎Rashi ‎Ms. ‎מנשיםס, ‎v. ‎Rabb. ‎D. ‎S. ‎a.l. ‎note ‎40; ‎Ms. ‎M. ‎מנשתין) ‎an ‎infant ‎which ‎gives ‎no ‎signs ‎of ‎life.

נשם ‎m. ‎(cmp. ‎נשא ‎III) ‎neshem, ‎a ‎medicine ‎which ‎produces ‎depilation. ‎Neg. ‎X, ‎10 ‎נ׳ ‎סך ‎נ׳ ‎אכל ‎if ‎one ‎ate ‎n. ‎or ‎smeared ‎n.; ‎Sifra ‎Thar., ‎Neg., ‎Par. ‎5, ‎ch. ‎X.

נשמא ‎m. ‎(נשם) ‎breath, ‎respiration. ‎- ‎Pl. ‎נשמי. ‎Succ. ‎26b; ‎Yalk. ‎Prov. ‎938 ‎׳ ‎שתין ‎sixty ‎respirations. ‎-- ‎נשמא ‎f, ‎v. ‎גשמתא.

נשמה ‎f. ‎(b. ‎h.; ‎preced.) ‎breath, ‎spirit, ‎soul. ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎14, ‎end, ‎v. ‎נפש. ‎Snh. ‎52a, ‎a. ‎e. ‎וכ׳ ‎וגוף ‎נ׳ ‎שריפת ‎burning ‎of ‎the ‎breath ‎of ‎life ‎while ‎the ‎body ‎remains ‎intact. ‎Y. ‎Gitt. ‎VII, ‎beg. ‎48c ‎בו ‎תלויה ‎שהכנ׳ ‎בחזקת ‎under ‎the ‎pre- ‎sumption ‎that ‎he ‎is ‎still ‎alive. ‎Y. ‎B. ‎Kam. ‎VII, ‎end, ‎6a ‎דבר ‎בו ‎תלויה ‎שה׳ ‎a ‎part ‎of ‎an ‎animal's ‎body ‎the ‎removal ‎of ‎which ‎results ‎in ‎death; ‎a. ‎fr. ‎-- ‎Pl, ‎נשמות. ‎Y ‎eb. ‎62a, ‎a. ‎e., ‎v. ‎גוף ‎II. ‎Sabb. ‎152b ‎צדיקים ‎של ‎נשמותן ‎(not ‎נשמתן) ‎thhe ‎souls ‎of ‎the ‎righteous; ‎a. ‎fr.

נשמתא, ‎נשמא ‎ch. ‎same. ‎Tafg. ‎Deut. ‎XX, ‎16; ‎a. ‎fr. ‎- ‎Pl. ‎נשמתא. ‎Targ. ‎Is. ‎LVII, ‎16; ‎a. ‎e.

נשף ‎(b. ‎h.; ‎cmp. ‎נשב) ‎to ‎blow, ‎breathe. ‎Num. ‎R. ‎s. ‎20 ‎וכ׳ ‎לנשוף ‎. ‎לא ‎וכי ‎could ‎not ‎the ‎angel ‎have ‎blown ‎at ‎him, ‎and ‎he ‎(Balaam) ‎would ‎have ‎given ‎up ‎his ‎spirit?; ‎Tanh. ‎Bal. ‎8. ‎Yalk. ‎Cant. ‎986 ‎בה ‎נושף ‎. ‎. ‎. ‎והיה ‎and ‎a ‎serpent ‎blew ‎(hissed) ‎at ‎it ‎(the ‎dove); ‎a. ‎e. ‎-- ‎עמה ‎׳ ‎(or ‎עיסה) ‎to ‎make ‎the ‎leaven ‎siwell, ‎to ‎stir ‎up ‎passion, ‎hatred. ‎Esth. ‎R. ‎introd. ‎(ref. ‎to ‎Am. ‎V, ‎19) ‎the ‎serpent, ‎that ‎is ‎Haman ‎כנחש ‎עמא ‎נושף ‎שהיה ‎who ‎stirred ‎up ‎passion ‎like ‎the ‎serpent ‎(en. ‎III, ‎I3); ‎Lev. ‎R. ‎s. ‎13 ‎כנחש ‎עיסה ‎שנשם ‎(not ‎שמשך); ‎ib. ‎s. ‎I5 ‎end ‎כנהש ‎ששזף ‎(insertעמה); ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎16 ‎וכ׳ ‎עמה ‎שף ‎המן ‎שהיה ‎(fr. ‎שוף); ‎Yalk. ‎ib. ‎22 ‎כנחש ‎שם ‎(corr. ‎acc.). ‎-- ‎[Nif. ‎נשוף, ‎נישוף, ‎v. ‎שום ‎II.]

נשף I ‎ch. ‎same. ‎Ber. ‎3b ‎(expl. ‎נשף) ‎וכ׳ ‎ליליא ‎נ׳ ‎the ‎night ‎blows ‎(expires), ‎and ‎the ‎day ‎comes ‎in; ‎the ‎day ‎blows, ‎and ‎niight ‎sets ‎in ‎(Rashi; ‎retires), ‎vv. ‎נשף, ‎שפא.. ‎thpe. ‎אישף ‎to ‎be ‎covered ‎with ‎breath, ‎to ‎become ‎dim. ‎Men. ‎50bלה ‎אישפה(Ar. ‎איג׳,Var. ‎7אי; ‎some ‎ed. ‎Ar. ‎אינשבא) ‎the ‎bread ‎loses ‎its ‎listening ‎surface ‎(when ‎it ‎gets ‎stale)..

נשף II ‎(cmp. ‎שוף ‎I ‎ch.) ‎to ‎slip, ‎glide, ‎move. ‎Meg. ‎3a ‎וכ׳ ‎מדוכתיה ‎לינשוף ‎Iet ‎him ‎move ‎(Rashi; ‎skip) ‎from ‎his ‎place ‎four ‎cubits. ‎ttaf. ‎אינשתף ‎to ‎be ‎made ‎to ‎slip. ‎B. ‎Mets. ‎23a ‎מיעשתפא ‎it ‎slips ‎from ‎its ‎place ‎(by ‎people's ‎stepping ‎against ‎it).

נשף ‎m. ‎(b. ‎h.; ‎נשף) ‎[zephyr,] ‎early ‎morning; ‎sunset. ‎Keth.111b ‎ב׳ ‎קדמתי ‎(fr. ‎Ps. ‎CXIX, ‎147) ‎Igot ‎up ‎ealy ‎in ‎the ‎morning. ‎Ber. ‎3b ‎(ref, ‎to ‎Ps. ‎l. ‎c.) ‎אורתא ‎׳ ‎דהאי ‎ממאי ‎וכ׳ ‎how ‎do ‎we ‎know ‎that ‎neshef ‎means ‎evening? ‎(Answ. ‎ref. ‎to ‎Prov. ‎VII, ‎9). ‎Ib. ‎וכ׳ ‎׳ ‎הא ‎הוא ‎אורתא ‎ו׳ ‎does ‎neshef ‎mean ‎eveningt ‎does ‎it ‎not ‎mean ‎morning ‎-- ‎Lam. ‎R. ‎introd. ‎(R. ‎Joh. ‎2) ‎נ׳ ‎הרי ‎the ‎mountains ‎of ‎darkness. ‎Lev. ‎R. ‎s. ‎23 ‎וכ׳ ‎בא ‎נ׳ ‎אימתי ‎when ‎will ‎the ‎dusk ‎come, ‎when ‎the ‎evening?; ‎a. ‎e.

נשפא, ‎constr. ‎נשף, ‎נשף ‎ch. ‎same. ‎Targ. ‎Job ‎III, ‎8. ‎Ib. ‎XXIV, ‎15 ‎(ed. ‎Wil. ‎נשף). ‎-- ‎Pl. ‎נשפי. ‎Bewr. ‎3b ‎׳ ‎תרי ‎וכ׳ ‎הוו ‎there ‎are ‎two ‎neshef, ‎the ‎night ‎exxpires ‎&c., ‎v. ‎שף.

נשק ‎(b. ‎h.; ‎cmp. ‎נשך) ‎1) ‎to ‎touch ‎closely; ‎to ‎kiss. ‎Y. ‎Yeb. ‎XV, ‎14d ‎(ref. ‎to ‎נשק, ‎Ps. ‎CXL, ‎8) ‎נושק ‎שהקין ‎ביום ‎וכ׳ ‎when ‎the ‎summmer ‎kisses ‎the ‎autumn ‎(at ‎the ‎changee ‎of ‎seasons, ‎when ‎disease ‎is ‎rife). ‎Ib. ‎נושקין ‎עולמות ‎ששני ‎וכ׳ ‎when ‎the ‎two ‎worlds ‎touch ‎eath ‎other ‎(the ‎moment ‎of ‎death). ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎90, ‎beg. ‎(ref. ‎to ‎Gen. ‎XLI, ‎40) ‎שלא ‎וכ׳ ‎נושקיני ‎אדם ‎יהא ‎none ‎shall ‎kiss ‎met(the ‎kiss ‎of ‎homage) ‎but ‎thou. ‎Ber. ‎8b, ‎a. ‎e. ‎וכ׳ ‎אלא ‎נושקין ‎אין ‎כשנושקין ‎when ‎they ‎(the ‎Medians) ‎kiss, ‎they ‎do ‎so ‎only ‎on ‎the ‎hand. ‎Yalk. ‎Gen. ‎159 ‎וכ׳ ‎ערפו ‎על ‎נושקו ‎שהוא ‎בדבר ‎with ‎a ‎thing ‎which ‎one ‎puts ‎close ‎to ‎one's ‎neck, ‎that ‎is ‎the ‎bow; ‎a. ‎fr. ‎-- ‎Part. ‎pass. ‎נשוק ‎(cmp. ‎אחוז ‎fr. ‎אחז) ‎kissing. ‎Sot. ‎42b ‎(ref. ‎to ‎Ruth ‎I, ‎14) ‎הדבוקה ‎. ‎. ‎. ‎הנשוקה ‎בני ‎יבאו ‎let ‎the ‎children ‎of ‎her ‎that ‎kissed ‎(and ‎parted) ‎come ‎and ‎fall ‎into ‎the ‎hands ‎of ‎the ‎children ‎of ‎her ‎who ‎clung ‎(to ‎Naoml); ‎Yalk. ‎Sam. ‎156 ‎הדבקה ‎. ‎. ‎הנשיקה. ‎- ‎2) ‎(denom. ‎of ‎גשק) ‎to ‎arm, ‎eguip. ‎Oant. ‎R. ‎to ‎I, ‎2 ‎(expl. ‎ישקני, ‎ib.) ‎ידיינני ‎ידביקני ‎יטהרני ‎may ‎he ‎arm ‎me ‎(ref. ‎to ‎I ‎Chr. ‎XII, ‎2), ‎may ‎he ‎purify ‎me ‎(v. ‎infra), ‎may ‎he ‎attach ‎me ‎(ref. ‎to ‎Esek. ‎III, ‎13). ‎Pi. ‎נשק ‎1) ‎to ‎kiss. ‎Snh. ‎VII, ‎6 ‎המנשק ‎he ‎who ‎kisses ‎(an ‎idol); ‎a. ‎fr. ‎-- ‎2) ‎to ‎arm, ‎eqip. ‎Part. ‎pass. ‎מנושק; ‎f. ‎119