Page:A Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature, Volume 2 (1903).djvu/412

This page needs to be proofread.
‎עני
‎עניות
1094


עני, ‎ענאch. ‎same. ‎Pa. ‎עני ‎1) ‎to ‎tarry, ‎be ‎detained, ‎late. ‎Y. ‎Sot. ‎I, ‎16a ‎bot. ‎דריש ‎ע׳ ‎זמן ‎חד ‎once ‎he ‎(R. ‎Meir) ‎was ‎long ‎in ‎preaching ‎(preached ‎to ‎a ‎late ‎hour, ‎or ‎came ‎late); ‎Num. ‎R. ‎s. ‎9 ‎איעני ‎דרשה ‎(tthpa., ‎read ‎דרושה ‎or ‎דרשא); ‎Lev. ‎R. ‎s. ‎9 ‎תנתא ‎מדרשא ‎(corr. ‎acc.). ‎Y. ‎Bicc. ‎III, ‎65c ‎bot. ‎מיסק ‎ע׳ ‎זמן ‎חד ‎(not ‎מסיק) ‎once ‎he ‎was ‎late ‎in ‎coming; ‎(Keth. ‎62b ‎משכתיה ‎שמעתא); ‎a. ‎e. ‎מריי־ ‎עני ‎be ‎slow, ‎my ‎lord ‎(a ‎respectful ‎form ‎of ‎interrupting ‎and ‎introducing ‎an ‎objection ‎or ‎cor- ‎rection). ‎Men. ‎17a ‎וכ ‎דרב ‎משמיה ‎מ ‎עע ‎beg ‎pardon, ‎sir; ‎(do ‎you ‎mean ‎to ‎say) ‎in ‎the ‎name ‎of ‎Rab ‎Said ‎he, ‎yes. ‎Ib. ‎81a ‎וכ׳ ‎ארבעין ‎מ׳ ‎ע׳ ‎beg ‎pardon, ‎he ‎deserves ‎forty ‎lashes ‎(for ‎exchanging ‎sacrifices), ‎and ‎yet ‎his ‎act ‎is ‎legal?; ‎Snh. ‎26b ‎וכשר ‎. ‎ארבעין ‎מ׳ ‎ע׳ ‎he ‎deserves ‎forty ‎lashes, ‎and ‎yet ‎his ‎testimony ‎is ‎admissible? ‎B. ‎Kam. ‎49b ‎וכ׳ ‎מורי ‎ע׳; ‎[Rashi ‎interprets; ‎give ‎ansiwer, ‎my ‎lord, ‎v. ‎עני ‎I]. ‎- ‎2) ‎to ‎affdlict, ‎oppress. ‎Targ. ‎O. ‎Ex. ‎XXII, ‎21, ‎sq. ‎Ib. ‎I, ‎12 ‎מענן ‎(Y. ‎מעניין); ‎a. ‎e. ‎-- ‎Part. ‎pass. ‎טעגר; ‎pl. ‎מענן. ‎Targ. ‎Is. ‎LIII, ‎4. ‎- ‎3) ‎to ‎violate. ‎Targ. ‎O. ‎Deut. ‎XXII, ‎24 ‎(ed. ‎Amst. ‎עני, ‎corr. ‎acc.); ‎a. ‎fr. ‎-4) ‎(with, ‎or ‎sub. ‎נפשא) ‎to ‎afflict ‎one's ‎sdlf, ‎fast. ‎Targ. ‎Lam. ‎III, ‎33 ‎(ed. ‎Amst. ‎עני). ‎Targ. ‎Lev. ‎XVI, ‎31; ‎a. ‎fr. ‎-- ‎Part. ‎paes. ‎as ‎ab. ‎Tanh. ‎B'resh. ‎2 ‎מע׳ ‎לא ‎גופא ‎בשבת ‎he ‎does ‎not ‎fast ‎on ‎the ‎Sabbath ‎itself. ‎tthpa. ‎אתגני, ‎איעני ‎1) ‎to ‎be ‎delayed. ‎Num. ‎R. ‎s. ‎9, ‎v. ‎supra. ‎- ‎2) ‎to ‎be ‎afficted, ‎suffer; ‎to ‎fast. ‎Targ. ‎IKings ‎II, ‎26. ‎Targ. ‎Zech. ‎VII, ‎5; ‎a. ‎e. ‎-- ‎Y. ‎Ber. ‎III, ‎6b ‎top; ‎Y. ‎Naz. ‎VII, ‎56a ‎bot. ‎איע׳ ‎ואשכחוניה ‎מזקפוניה ‎בעי ‎they ‎wanted ‎to ‎help ‎him ‎up, ‎but ‎found ‎that ‎he ‎was ‎suffering; ‎Koh. ‎R. ‎to ‎VII. ‎2 ‎(not ‎בדבורא ‎איע). ‎- ‎) ‎to ‎be ‎violated. ‎Targ. ‎Lam. ‎V, ‎11. ‎tthpe. ‎איעני ‎to ‎become ‎poor. ‎Taan. ‎23b ‎ואיענו ‎ליענו ‎אמר ‎he ‎said, ‎let ‎them ‎become ‎poor, ‎and ‎they ‎became ‎poor.

עני ‎m., ‎v. ‎עוני.

עני ‎ch. ‎= ‎h. ‎עני. ‎Targ. ‎O. ‎Deut. ‎XVI, ‎3 ‎ed. ‎Berl. ‎(oth. ‎ed. ‎עני, ‎עני, ‎עוני).

עני ‎m. ‎(b. ‎h.; ‎ענה ‎II) ‎[afflicted, ‎humble,] ‎poor. ‎Sabb. ‎I, ‎1, ‎sq., ‎v. ‎בית. ‎-ע׳־ ‎מעשר, ‎v. ‎מעשר. ‎-- ‎Ned. ‎64b, ‎a. ‎e. ‎ארבעה ‎וכ׳ ‎סומא ‎ע׳ ‎. ‎. ‎four ‎classes ‎of ‎people ‎are ‎as ‎if ‎dead, ‎the ‎poor ‎man, ‎the ‎blind ‎&c. ‎Ib. ‎41a ‎בדיעה ‎אלא ‎ע׳ ‎אין ‎only ‎he ‎is ‎poor ‎who ‎lacks ‎knowledge. ‎Keth. ‎68a ‎בדעת ‎ע׳ ‎poor ‎in ‎disposition, ‎illiberal, ‎niggardly. ‎Pes. ‎118a ‎(expl. ‎Ps. ‎(XVIII, ‎1) ‎בשיו ‎ע׳ ‎ואת ‎בשורו ‎עשיר ‎. ‎. ‎. ‎שגובה ‎he ‎collects ‎the ‎debt ‎of ‎man ‎out ‎of ‎the ‎good ‎bestowwed ‎upon ‎him, ‎tak-- ‎ing ‎from ‎the ‎rich ‎man ‎his ‎ox, ‎from ‎the ‎poor ‎man ‎his ‎lamb. ‎Lev. ‎R. ‎s. ‎34, ‎v. ‎יען. ‎Y. ‎Ber. ‎IX, ‎13b ‎בו ‎כופר ‎ע׳ ‎היה ‎ואם ‎but ‎if ‎his ‎relative ‎is ‎poor, ‎he ‎disowns ‎him; ‎a. ‎v. ‎fr. ‎-- ‎Pl. ‎עניים. ‎Ex. ‎R. ‎s. ‎31 ‎(ref. ‎to ‎Ex. ‎XXII, ‎24) ‎עמך ‎הם ‎ומי ‎. ‎. ‎. ‎אמרו ‎הע׳ ‎להם ‎אמר ‎Israel ‎asked ‎the ‎Lord, ‎and ‎who ‎are ‎thy ‎people? ‎Said ‎he ‎to ‎them, ‎the ‎poor. ‎Ab. ‎I, ‎5 ‎בני ‎ע׳ ‎ויהרו ‎ביתד ‎let ‎the ‎poor ‎be ‎members ‎of ‎thy ‎household. ‎B. ‎Mets. ‎71a ‎(ref. ‎to ‎Ex. ‎l. ‎c.) ‎וכ׳ ‎עירך ‎ועניי ‎נייךy ‎as ‎between ‎tmhy ‎own ‎poor ‎(relatives) ‎and ‎the ‎poor ‎of ‎thy ‎town, ‎thy ‎own ‎poor ‎have ‎the ‎first ‎claim ‎&c. ‎Keth. ‎106b ‎ע׳ ‎בשל ‎לא ‎אף ‎neither ‎may ‎you ‎trade ‎with ‎funds ‎designed ‎for ‎the ‎poor. ‎Peah ‎I, ‎2 ‎הע׳ ‎דוב ‎לפי ‎according ‎to ‎the ‎number ‎of ‎poor ‎(dependent ‎on ‎the ‎field ‎corners, ‎פאה); ‎a. ‎v. ‎fr. ‎-- ‎eomm. ‎עניה, ‎ענייה. ‎Keth. ‎6b ‎שימרה ‎לשוא ‎ז ‎ע׳ ‎this ‎poor ‎woman ‎has ‎been ‎waiting ‎(for ‎her ‎husband) ‎in ‎vain. ‎Y. ‎ib. ‎IX, ‎33a ‎top ‎הע׳ ‎באותה ‎נעשה ‎מה ‎what ‎has ‎been ‎done ‎in ‎that ‎poor ‎woman's ‎case ‎? ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎60 ‎הע׳ ‎לאותה ‎פתחו ‎open ‎the ‎gate ‎for ‎the ‎poor ‎animal; ‎a. ‎fr.

עניא, ‎בנייא ‎ch. ‎same. ‎Targ. ‎Ex. ‎XXII, ‎24. ‎Targ. ‎Ps. ‎X, ‎2 ‎(Ms. ‎גניה). ‎Targ. ‎Y. ‎Deut. ‎XVI, ‎3 ‎ע׳ ‎לחמא ‎poor ‎bread ‎(h. ‎text ‎עני ‎לחם); ‎a. ‎fr. ‎- ‎Sabb. ‎155b ‎מכלבא ‎דע׳ ‎לית ‎וכ׳ ‎none ‎is ‎poorer ‎than ‎the ‎dog, ‎none ‎richer ‎than ‎the ‎swine. ‎B. ‎Kam. ‎92a, ‎a. ‎e. ‎(prov.) ‎עניותא ‎אזלא ‎ע׳ ‎בתר ‎poverty ‎follows ‎the ‎poor, ‎i. ‎e. ‎the ‎poor ‎man ‎is ‎always ‎under ‎a. ‎disadvantage. ‎Keth. ‎106b ‎(managers ‎must ‎not ‎trade ‎with ‎the ‎poor ‎fund) ‎וכ׳ ‎ע׳ ‎להו ‎מתרמי ‎דילמא ‎lest ‎the ‎case ‎of ‎a ‎poor ‎man ‎come ‎up ‎before ‎them, ‎and ‎they ‎have ‎no ‎cash ‎to ‎give ‎him; ‎a. ‎fr. ‎-- ‎Pl. ‎עניי. ‎Targ. ‎Ps. ‎XII, ‎6. ‎Ib. ‎X, ‎12 ‎Ms. ‎(ed. ‎ענותני). ‎Targ. ‎Prov. ‎XXXI, ‎5; ‎a. ‎fr. ‎-[Targ. ‎Ps. ‎XLI, ‎2 ‎לעניי, ‎v. ‎ניגא.] ‎- ‎[עניא, ‎Targ. ‎Y. ‎I ‎Ex. ‎XV, ‎27 ‎some ‎ed., ‎read; ‎עינא.]

עניבא, ‎v. ‎אנבא.

עניבה I ‎f. ‎(ענב) ‎fastening ‎with ‎a ‎loop, ‎opp. ‎קשירה ‎with ‎a ‎knot. ‎Pes. ‎11a; ‎Sabb. ‎113a; ‎Succ. ‎33b; ‎a. ‎e.

עניבה II ‎m. ‎ch. ‎= ‎ענבא, ‎berry; ‎דפילא ‎ע׳ ‎elephant's ‎berry, ‎name ‎of ‎a ‎plant ‎the ‎stalk ‎of ‎which ‎is ‎quadrangular. ‎Y. ‎Shebu. ‎III, ‎34d ‎bot.; ‎Y. ‎Maasr. ‎V, ‎end, ‎52a ‎דפ׳ ‎אביבא ‎(read; ‎אניבא); ‎Y. ‎Ned. ‎III, ‎37d ‎bot. ‎דיעלא ‎ארכובה ‎(prob. ‎to ‎be ‎read; ‎דפילא) ‎elephantt's ‎foott ‎(elephantopos).

עניה, ‎ענייה, ‎v. ‎גווה ‎I.

עניה I, ‎ענייה, ‎fem. ‎of ‎כני.

עניה II, ‎ע׳ענתות ‎pr. ‎n. ‎pl. ‎.iniya ‎Anathoth. ‎Targ. ‎Is. ‎X, ‎3o.

עניו, ‎ענןו ‎m. ‎(b. ‎h.; ‎כנה ‎II) ‎submissive, ‎meek, ‎kind, ‎patient. ‎Ber. ‎6b ‎וכ׳ ‎חסיד ‎אי ‎ע׳ ‎אי ‎woe ‎for ‎the ‎loss ‎of ‎the ‎mmeeks, ‎. ‎. ‎of ‎the ‎pious ‎man, ‎the ‎disciple ‎of ‎Abraham ‎; ‎Sot. ‎48b. ‎Kidd. ‎71a ‎וע׳ ‎שצנוע ‎למי ‎אלא ‎אותו ‎מוסרין ‎אין ‎we ‎do ‎not ‎communicate ‎it ‎(the ‎Divine ‎Name) ‎except ‎to ‎one ‎who ‎is ‎chaste ‎and ‎meekk; ‎a. ‎fr. ‎-Pl. ‎ענוים. ‎Y. ‎Taan. ‎III, ‎66c ‎לאלו ‎אלו ‎ע׳ ‎בריות ‎עושה ‎שהוא ‎ענן ‎the ‎cloud ‎is ‎named ‎antn, ‎because ‎it ‎(the ‎rainfall) ‎makes ‎men ‎kind ‎to ‎one ‎another; ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎13; ‎Yalk. ‎Gen. ‎20; ‎Yalk. ‎Ps. ‎883 ‎עניים ‎(Var. ‎ענוים). ‎Succ. ‎29b; ‎a. ‎fr. ‎- ‎V. ‎ענותן.

עניות ‎f. ‎(denom. ‎of ‎עני) ‎misery, ‎poverty; ‎stint. ‎Sabb. ‎33a; ‎Kidd. ‎49b ‎ע׳ ‎(הרוח) ‎לגסות ‎סימן ‎poverty ‎is ‎a ‎symptom ‎of ‎haughtiness ‎(haughtiness ‎will ‎be ‎followed ‎by ‎poverty). ‎Ib. ‎דתורה ‎ע׳ ‎ע׳ ‎מאי ‎the ‎poverty ‎(of ‎the ‎Babylonians) ‎means ‎poverty ‎of ‎the ‎Law ‎(ignorance). ‎Sabb. ‎102b; ‎Keth. ‎106b, ‎a. ‎e. ‎עשירות ‎במקום ‎ע׳ ‎אין ‎there ‎must ‎be ‎no ‎stint ‎where ‎there ‎is ‎wealth, ‎i. ‎e. ‎you ‎must ‎not ‎be ‎small ‎in ‎large ‎affairs. ‎Ex. ‎R. ‎s. ‎31 ‎וכ׳ ‎הע׳ ‎אחר ‎לצד ‎והע׳ ‎. ‎. ‎. ‎נתקבצו ‎אלו ‎if ‎all ‎suffering ‎were ‎gathered ‎on ‎one ‎side, ‎and ‎poverty ‎on ‎the ‎other, ‎poverty ‎would ‎outweigh ‎all. ‎Ib. ‎עניותו ‎... ‎הקביה ‎אאמר ‎וכ׳ ‎the ‎oord ‎says ‎(to ‎the ‎usurer), ‎is ‎not ‎this ‎man's ‎poverty ‎enough, ‎that ‎thou ‎&c.?; ‎a. ‎fr. ‎-- ‎Esth. ‎R. ‎introd. ‎(play ‎on