Page:A Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature, Volume 2 (1903).djvu/431

This page needs to be proofread.
‎ערבונא
‎ערד
1113


‎earnest ‎to ‎tthee; ‎Tosef. ‎ib. ‎I, ‎17, ‎sq. ‎Esth. ‎R. ‎to ‎III, ‎10 ‎וכ׳ ‎ע׳ ‎ליתן ‎לוקח ‎של ‎דרכו ‎עולם ‎של ‎מנהבו ‎ordinarily ‎it ‎is ‎the ‎purchaser ‎that ‎gives ‎an ‎earnest ‎to ‎the ‎seller, ‎but ‎here ‎the ‎seller ‎(Ahasuerus) ‎gives ‎a ‎pledge ‎(his ‎ring); ‎Ruth ‎R. ‎to ‎IV, ‎8. ‎Pes. ‎118b ‎(ref. ‎to ‎Jud. ‎V, ‎21) ‎צא ‎. ‎. ‎. ‎הקב'ה ‎אמר ‎ערבונך ‎והשלם ‎the ‎Lord ‎said ‎to ‎the ‎brook ‎Kishon, ‎go ‎and ‎surrender ‎thy ‎pledge ‎(tSisera's ‎men ‎bathing ‎in ‎the ‎brook). ‎Ab. ‎III, ‎16 ‎בע׳ ‎נתוון ‎הכל ‎every ‎thing ‎is ‎given ‎against ‎a ‎pledge, ‎i. ‎e. ‎life ‎and ‎possession ‎are ‎a ‎loan ‎for ‎which ‎you ‎are ‎pledged ‎to ‎the ‎Lord; ‎a. ‎fr. ‎- ‎2) ‎going ‎security. ‎- ‎Pl. ‎ערבונות. ‎Yeb. ‎109a ‎הע׳ ‎ומן ‎. ‎. ‎. ‎ויתרחק ‎(Rashi ‎ערבוון) ‎and ‎should ‎keep ‎aloof ‎from ‎cases ‎of ‎protest ‎(v. ‎מיאון), ‎from ‎trusts, ‎and ‎from ‎going ‎security ‎(Gen. ‎R. ‎s. ‎9a, ‎beg. ‎מלעשות ‎וכ׳ ‎ערבות).

ערבונא ‎ch. ‎same. ‎Sabb. ‎105b ‎מיניה ‎שקלי ‎ע׳ ‎do ‎they ‎(in ‎heaven) ‎take ‎a ‎pledge ‎of ‎him ‎(take ‎his ‎children ‎in ‎order ‎that ‎he ‎may ‎at ‎some ‎future ‎time ‎mmourn ‎over ‎the ‎death ‎of ‎worthies)?; ‎M. ‎Kat. ‎25a.

ערבות ‎f. ‎(preced. ‎wds.) ‎security, ‎pledge. ‎B. ‎Bath. ‎174a ‎הן ‎ע׳ ‎לשון ‎כולן ‎all ‎these ‎expressions ‎mean ‎only ‎guaranty, ‎opp. ‎to ‎קבלנות ‎an ‎unconditional ‎agreement ‎to ‎pay ‎a ‎neigh- ‎bor's ‎debt. ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎93, ‎beg. ‎לחבירו ‎אדם ‎בין ‎ע׳ ‎מלעשות ‎from ‎gong ‎security ‎in ‎transactions ‎between ‎a ‎man ‎and ‎his ‎neighbor ‎(v. ‎ערבון ‎I); ‎Yalk. ‎ib. ‎150. ‎Midr. ‎Till. ‎to ‎Ps. ‎CXIX, ‎121 ‎וכ׳ ‎עשה ‎ערבותינו ‎עשינו ‎we ‎have ‎done ‎what.we ‎were ‎pledged ‎to ‎do, ‎do ‎thou ‎now ‎thy ‎duty. ‎Ex. ‎R. ‎s. ‎27 ‎ראש ‎ליעשות ‎זו ‎לע׳ ‎עצמך ‎הכנסת ‎(not ‎זה) ‎thou ‎hast ‎made ‎thyself ‎enter ‎thispledge,that ‎thou ‎mayestbecome ‎the ‎head. ‎(victor ‎in ‎the ‎contest). ‎Ib. ‎ערבותן ‎היתה ‎ומה ‎and ‎what ‎was ‎their ‎pledge? ‎(Answ. ‎ref. ‎to ‎Ex. ‎XXIV, ‎7). ‎Ib. ‎לאו ‎ואם ‎בע׳ ‎תענשו ‎but ‎if ‎you ‎will ‎not ‎guard ‎the ‎Law, ‎you ‎will ‎be ‎fined ‎by ‎that ‎pledge ‎(forfeit ‎your ‎children's ‎life). ‎Tanh. ‎Vayigg. ‎b; ‎a. ‎e.

ערבות I ‎f. ‎pl. ‎(b. ‎h., ‎Ps. ‎LXVIII, ‎5) ‎a ‎poetical ‎name ‎for ‎heaven, ‎(in ‎Talm.) ‎ע׳ ‎m. ‎Araboth, ‎name ‎of ‎the ‎seventh ‎heaven. ‎Hag. ‎12b ‎וכ׳ ‎צדק ‎שבו ‎ע׳ ‎'A. ‎in ‎which ‎dwell ‎Righteousness, ‎Justice ‎&c. ‎[Ib. ‎בע׳ ‎עליהם ‎שוכן, ‎omit ‎בע׳; ‎v. ‎Rabb. ‎D. ‎S. ‎a. ‎l. ‎note ‎7). ‎-Targ. ‎Ps. ‎LXVIII, ‎5.

ערבות II ‎pr. ‎n. ‎pl. ‎draboth ‎(Steppes), ‎in ‎Babylonia. ‎Naz. ‎43b ‎דע ‎פקתא ‎the ‎valley ‎of ‎A. ‎(dangerous ‎on ‎account ‎of ‎robbers); ‎Ber. ‎54a. ‎Ib. ‎לע׳ ‎מטא ‎כי ‎when ‎he ‎came ‎again ‎to ‎A.

ערבותא ‎f. ‎= ‎h. ‎ערבות. ‎Targ. ‎Prov. ‎XVII, ‎18 ‎(Ms. ‎ערובתא; ‎h. ‎text ‎גבה).

ערבי ‎pr. ‎n. ‎pl., ‎v. ‎ערבו.

ערבי ‎o ‎ערבי ‎m. ‎(b. ‎h.) ‎Arab; ‎Arabian. ‎Yeb. ‎71a ‎הולm ‎ע׳ ‎לאיתויו ‎to ‎include ‎a ‎circumcised ‎Arab ‎(as ‎for. ‎bidden ‎to ‎partake ‎of ‎the ‎Passover ‎meal); ‎a. ‎fr. ‎-Pl. ‎ערביים, ‎ערביין. ‎Ohol. ‎XVIII, ‎10 ‎הע׳ ‎אהלי ‎the ‎tents ‎of ‎the ‎(nomadic) ‎Arabs. ‎Kel. ‎XXIV, ‎1, ‎v. ‎דיצה; ‎a. ‎fr. ‎- ‎em. ‎ערבית ‎orערבית; ‎pl. ‎ערביות. ‎Sabb. ‎VI, ‎6 ‎וכ׳ ‎יוצאות ‎ע׳ ‎(Jewish) ‎Arabian ‎women ‎mmay ‎go ‎out ‎(on ‎the ‎Sabbath) ‎veiled.

ערבי, ‎ערבי, ‎ערבאהch. ‎same. ‎Targ.ts.XIII, ‎2c ‎(ed. ‎Lag. ‎ערבאי). ‎Targ. ‎I ‎Chr. ‎XXVII, ‎30 ‎(h. ‎text ‎ישמעאלי). ‎-- ‎B. ‎Bath. ‎56a, ‎v. ‎next ‎w. ‎-- ‎Pl. ‎ערכאי, ‎ערבב, ‎ערבאין. ‎Targ. ‎Gen. ‎XXXVII, ‎25. ‎Targ. ‎Jer. ‎III, ‎2. ‎Ib. ‎XXV, ‎24 ‎(h. ‎text ‎הערב); ‎a. ‎fr. ‎-- ‎B. ‎Bath. ‎168b ‎וכ׳ ‎דאתו ‎ע׳ ‎הנהו ‎Arabs ‎came ‎to ‎Pumb'ditha ‎and ‎seized ‎land ‎by ‎force.

ערביא, ‎ערבייאpr. ‎n. ‎Arabia. ‎Y. ‎Taan. ‎IV, ‎69a ‎top. ‎v. ‎מטול ‎III. ‎Y. ‎Shebi. ‎VI, ‎beg. ‎36b ‎(transl. ‎הקיני, ‎Gen. ‎XV, ‎19) ‎ע׳; ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎44, ‎end ‎ערביה ‎(some ‎ed.); ‎B. ‎Bath. ‎56a ‎עיבאה ‎(transl. ‎of ‎הקנזי). ‎R. ‎Hash. ‎26a; ‎a. ‎fr.

ערבית ‎o ‎ערביתf. ‎Arabian ‎woman, ‎v. ‎ערבי ‎h.

ערביתf. ‎(ערב) ‎evening ‎time; ‎(sub.תפלת)evening ‎prayer. ‎Ber. ‎I, ‎11Y. ‎a. ‎Bab. ‎ed. ‎בערבין). ‎Ib. ‎9b ‎עע ‎של ‎גאולה ‎the ‎section ‎on ‎redemption ‎in ‎the ‎evening ‎prayer; ‎ע׳ ‎של ‎תפלה ‎the ‎Prayer ‎of ‎Benedictions ‎in ‎the ‎evening ‎prayer; ‎a. ‎v. ‎fr. ‎-- ‎(Adv.) ‎att ‎evening. ‎Sabb. ‎11 ‎8a ‎ע׳ ‎בהן ‎שאכל ‎קערות ‎dishes ‎which ‎have ‎been ‎used ‎at ‎the ‎(Sabbath) ‎evening ‎meal; ‎a. ‎fr. ‎- ‎Pl. ‎ערביות(v. ‎ערב)the ‎eves ‎of ‎Sabbaths,HHoly ‎Days ‎&c. ‎Erub. ‎41a ‎ע׳ ‎בו ‎משלימין ‎we ‎fast ‎the ‎entire ‎day ‎preceding.

ערבל ‎(Palel ‎ofערב, ‎v. ‎ערבב) ‎to ‎confound, ‎disturb. ‎Targ. ‎Esth. ‎I, ‎10. ‎-- ‎Part. ‎pass. ‎מערבל, ‎pl. ‎מעדבלי. ‎Targ. ‎O. ‎Ex. ‎XIV, ‎3 ‎(h. ‎text ‎נבכים).

ערבלא, ‎v. ‎ארבלא.

ערבלאין ‎m. ‎pl. ‎(ערבל) ‎mixed ‎multitude, ‎rabble. ‎Targ. ‎Cant. ‎I, ‎9; ‎v. ‎עירברבין.

ערבנותאf. ‎=h. ‎ערבות, ‎security, ‎guaranty. ‎Targ. ‎Y. ‎Gen. ‎XXXIX, ‎1. ‎Targ. ‎Y. ‎I ‎Ex. ‎XXII, ‎24.

ערברבין, ‎ערברובין, ‎v. ‎כירברבין.

ערבתאf. ‎=h. ‎ערבה ‎I, ‎willow, ‎esp. ‎the ‎willow ‎branches ‎carried ‎in ‎procession ‎on ‎the ‎seventh ‎day ‎of ‎Succoth ‎(v. ‎הושענא); ‎דע׳ ‎יומא, ‎or ‎ע׳ ‎(sub. ‎יום) ‎the ‎seventh ‎day ‎of ‎uccoth. ‎Succ. ‎34a, ‎v. ‎חלפתא. ‎Erub. ‎29b, ‎v. ‎סוגיינא. ‎-- ‎Y. ‎Succ. ‎IV, ‎beg. ‎54b ‎בשבתא ‎ע׳ ‎ולא ‎. ‎. ‎. ‎תעבדון ‎דלא ‎that ‎youu ‎do ‎not ‎appoint ‎the ‎blowing ‎of ‎the ‎Shofar ‎(the ‎first ‎day ‎of ‎Tishri) ‎on ‎a ‎Sabbath, ‎nor ‎the ‎day ‎of ‎the ‎Arabta ‎on ‎a. ‎Sabbath. ‎Ib. ‎כ׳ ‎תעבדון ‎ולא ‎omit ‎the ‎procession ‎with ‎the ‎willow-branches. ‎Ib. ‎שביעיא ‎דיומא ‎ערובתא, ‎v. ‎מפפשוטיתא; ‎Y. ‎Ab. ‎Zar. ‎IV, ‎43d ‎top ‎ערוב׳; ‎Y. ‎Shebi. ‎I, ‎33b ‎bot. ‎ערב׳. ‎- ‎PP. ‎ערבתא. ‎Sabb. ‎20b ‎Ms. ‎M. ‎(ed. ‎ארבתא), ‎v. ‎ארבתא.

ערג ‎(b. ‎h.; ‎onomatop.) ‎to ‎groan ‎(of ‎the ‎deer), ‎pant. ‎Midr. ‎Till. ‎to ‎Ps. ‎XLII ‎וכ׳ ‎להקביה ‎ועורגת ‎. ‎. ‎. ‎האילת ‎מה ‎as ‎the ‎hind ‎when ‎travailing ‎feels ‎pain ‎and ‎cries ‎to ‎the ‎Lord, ‎and ‎he ‎answers ‎her ‎&c.; ‎ib. ‎וכ׳ ‎עורגת ‎שהאילת ‎כשם ‎(Yalk. ‎ib. ‎741 ‎צווחת).

ערגיות, ‎v. ‎ערוגה.

ערגל ‎(Parel ‎ol ‎עגל) ‎to ‎roll. ‎Targ. ‎Prov. ‎XXVI, ‎27 ‎מערגל ‎(ed. ‎Lag. ‎מערגיל; ‎h. ‎text ‎גלל).

ערד ‎(cmp. ‎ערר) ‎to ‎stir ‎up; ‎to ‎drive. ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎23, ‎beg. ‎(play ‎on ‎עירד, ‎Gen. ‎IV, ‎18) ‎העולם ‎אני ‎עורדן ‎I ‎shall ‎drive ‎them ‎out ‎of ‎the ‎wold ‎(by ‎the ‎flood); ‎ib. ‎s. ‎24, ‎end; ‎Yalk. ‎ib. ‎38 ‎טורדן ‎(corr. ‎acc.).