Page:A Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature, Volume 2 (1903).djvu/449

This page needs to be proofread.
‎פאוטות
‎פארדוכסוס
1131


‎in ‎the ‎four ‎cormers ‎of ‎the ‎field; ‎a. ‎e. ‎- ‎Esp. ‎1) ‎ראש ‎פאת ‎the ‎hair ‎on ‎the ‎temples; ‎זקן ‎פאת ‎the ‎hair ‎on ‎the ‎chin. ‎Macc. ‎III, ‎5 ‎זקנ ‎פ׳ ‎והמשחית ‎ראשו ‎פ׳ ‎המקיף ‎(v. ‎Lev. ‎XIX, ‎27) ‎he ‎רwho ‎cuts ‎off(shaves) ‎the ‎hair ‎of ‎his ‎temples ‎and ‎destroys ‎the ‎hair ‎of ‎his ‎chins; ‎expl. ‎ib. ‎20b ‎וכ׳ ‎ראשו ‎סום ‎ראשו ‎פאת ‎the ‎peah ‎of ‎his ‎head ‎means ‎cutting ‎the ‎tail-end ‎of ‎the ‎hair ‎of ‎his ‎head ‎. ‎. ‎. ‎making ‎his ‎temples ‎as ‎smooth ‎as ‎the ‎spot ‎behind ‎the ‎ear ‎and ‎as ‎the ‎forehead; ‎וכ ‎זקנו ‎סוף ‎זקנו ‎פאאת ‎the ‎peah ‎of ‎his ‎chin ‎means ‎the ‎pointed ‎ends ‎of ‎his ‎chin ‎&c., ‎v. ‎שיבולת; ‎SifraK'dosh., ‎Par. ‎3, ‎ch. ‎VI; ‎a. ‎e. ‎-lVn ‎gen. ‎culs; ‎פ׳ ‎נכרית ‎stranget(false) ‎curls,wig. ‎Sabb.VI, ‎5. ‎Naz. ‎28b; ‎a. ‎e. ‎- ‎2) ‎(שדה ‎פאת) ‎the ‎corner ‎of ‎the ‎field, ‎tthe ‎portion ‎of ‎the ‎harvest ‎lef ‎for ‎the ‎poor, ‎peah ‎(Lev. ‎XIX, ‎9 ‎sq.) ‎Sifra ‎K'dosh., ‎Par. ‎1, ‎ch. ‎I ‎והפ׳ ‎. ‎. ‎הלקט ‎מן ‎פטור ‎is ‎exempt ‎from ‎the ‎duty ‎of ‎leaving ‎for ‎the ‎poor ‎the ‎gleanings, ‎the ‎forgotten ‎sheaf, ‎and ‎the ‎corner. ‎Ib. ‎בפ׳ ‎חייבים ‎are ‎sub- ‎ject ‎to ‎peah. ‎Ib. ‎וכ׳ ‎הכילוי ‎מחמת ‎אלא ‎פ׳ ‎אין ‎the ‎title ‎of ‎peah ‎comes ‎only ‎through ‎the ‎finishing ‎(of ‎the ‎cutting ‎of ‎the ‎field, ‎ii ‎e. ‎if ‎one ‎left ‎a ‎plot ‎uncut ‎in ‎the ‎middle ‎of ‎a ‎field, ‎the ‎poor ‎cannot ‎take ‎it, ‎before ‎the ‎field ‎is ‎entirely ‎cut), ‎and ‎only ‎when ‎it ‎has ‎a ‎name ‎(has ‎been ‎designated ‎by ‎the ‎owner ‎as ‎the ‎poor ‎man's ‎share), ‎and ‎the ‎real ‎peah. ‎is ‎only ‎that ‎which ‎is ‎left ‎at ‎the ‎end ‎(i. ‎e. ‎he ‎who ‎has ‎left ‎a ‎plot ‎in ‎the ‎middle, ‎must ‎also ‎leave ‎a ‎corne); ‎ib. ‎נתן ‎פ׳ ‎וו ‎הרי ‎בתחילה ‎if ‎he ‎left ‎a ‎portion ‎on ‎beginning ‎to ‎cut ‎or ‎in ‎the ‎middle, ‎it ‎is ‎peaht(belongs ‎to ‎the ‎poor, ‎and ‎is ‎exempt ‎from ‎tithes ‎&c.); ‎Peah ‎I, ‎3; ‎a. ‎v. ‎fr. ‎-- ‎3) ‎(transf.) ‎braid, ‎vines ‎plaited ‎together ‎so ‎as ‎to ‎form ‎a ‎cover ‎or ‎a ‎partition. ‎Tosef ‎Kil. ‎IV, ‎5 ‎מלמעלה ‎פ׳ ‎אותן ‎עושה ‎מדוקרנין ‎קנים ‎היו ‎אם ‎ומותר ‎if ‎forked ‎reeds ‎were ‎standing ‎there, ‎he ‎forms ‎a. ‎plait ‎above, ‎and ‎it ‎is ‎permitted ‎(it ‎forms ‎a ‎partition ‎with ‎regard ‎to ‎mixed ‎seeds); ‎Erub. ‎11b. ‎Y. ‎Kil. ‎IV, ‎29b ‎מציל ‎פ׳ ‎משום ‎it ‎saves ‎(makes ‎the ‎place ‎marked ‎off ‎by ‎reeds ‎a ‎partitioned ‎field) ‎the ‎same ‎as ‎a ‎garland ‎of ‎vines. ‎Ib. ‎הדא ‎וכ׳ ‎את ‎מה ‎פ׳ ‎what ‎do ‎you ‎mean ‎by ‎that ‎peah ‎do ‎you ‎mean ‎overhead, ‎or ‎on ‎the ‎side? ‎Ib. ‎bot. ‎וכ׳ ‎אינה ‎הפ׳ ‎the ‎plait ‎does ‎not ‎save ‎(is ‎not ‎considered ‎a ‎partition),unless ‎it ‎is ‎solidly ‎joined ‎on ‎four ‎sides. ‎Ib. ‎בסוכה ‎שתציל ‎מהו ‎פ׳ ‎do ‎intertwined ‎vines ‎form ‎a ‎partition ‎with ‎regard ‎to ‎Succah ‎(to ‎be ‎considered ‎a ‎wall)?; ‎Y. ‎Succ. ‎I, ‎52a ‎bot. ‎Erub. ‎l. ‎c. ‎top ‎וכ׳ ‎כלאים ‎לענין ‎מותרת ‎פ׳ ‎(Ms. ‎M. ‎קליעית ‎פ׳, ‎קליעית ‎being ‎a ‎gloss ‎to ‎פ; ‎v. ‎Rabb. ‎D. ‎S. ‎a. ‎l. ‎note) ‎braids' ‎form ‎a ‎partition ‎with ‎regard ‎to ‎mixed ‎seeds, ‎but ‎not ‎with ‎regard ‎to ‎Sabbath ‎laws; ‎a. ‎fr. ‎-- ‎Peah, ‎name ‎of ‎a ‎treatise ‎of ‎Mishnah, ‎Tosefta ‎and ‎Talmud ‎Y'rushalmi, ‎of ‎the ‎Order ‎of ‎Z'raim.

פאוטות, ‎v. ‎פעוטות.

פאורות, ‎v. ‎פאר ‎pl.

פאחא, ‎v. ‎פחא.

פאחים, ‎v. ‎פחים.

פאטי ‎(?) ‎pr. ‎n. ‎m. ‎Pati, ‎v. ‎פנטי.

פאטן, ‎Pesik. ‎Zakhor, ‎p. ‎26a ‎read ‎פאנון, ‎v. ‎פני ‎I.

פאייס, ‎v. ‎פייס.

פאמא, ‎Midr. ‎Till. ‎to ‎Ps. ‎XXII, ‎9 ‎ed. ‎Bub., ‎v. ‎פזממא.

פאניקנין, ‎פאנקין, ‎v. ‎פונמקלין.

פאנס, ‎v. ‎פנס.

פאנקין, ‎v. ‎פאניקנין.

פאפאי, ‎v. ‎פאפי.

פאפוניא, ‎v. ‎פפוניא.

פאפי, ‎פפי ‎m. ‎pl. ‎(papae, ‎v. ‎P. ‎Sm. ‎32o3) ‎fathers. ‎Sot. ‎42b; ‎a. ‎e.; ‎v. ‎נאנאי.

פאפי ‎pr. ‎n. ‎m. ‎Paf. ‎B. ‎Bath. ‎25b ‎יונאה ‎פ׳ ‎(Ms. ‎M. ‎יובא׳ ‎פפי; ‎Ms. ‎O. ‎יוכאה ‎פפי; ‎Ms. ‎H. ‎יוכנאה ‎פפי; ‎v. ‎Rabb. ‎D. ‎S. ‎a. ‎l. ‎note). ‎- ‎V. ‎פפי.

פאפיליו, ‎v. ‎פפיליון.

פאר ‎m. ‎(b. ‎h.; ‎פאר ‎to ‎cut ‎off; ‎to ‎distinguish) ‎orna- ‎ment, ‎crown, ‎bonnet ‎of ‎distinction. ‎Y. ‎M.Kat. ‎III, ‎82b ‎top ‎(ref. ‎to ‎פארך, ‎Ez. ‎XXIV, ‎17) ‎התפלין ‎אילו ‎מימר ‎דבעי ‎אית ‎some ‎say, ‎this ‎refers ‎to ‎the ‎T'fllin ‎(which ‎ordinarily ‎a. ‎mourner ‎must ‎not ‎put ‎on); ‎הגיהוין ‎זה ‎מימר ‎דבעי ‎אאית ‎some ‎say, ‎this ‎refers ‎to ‎glossy ‎linen ‎(festive ‎dress, ‎v. ‎גיהון); ‎Ber. ‎11a ‎פ׳ ‎בהם ‎נאמר ‎שהרי. ‎. ‎חייב ‎אבל ‎a ‎mourner ‎is ‎bound ‎to ‎observe ‎all ‎ceremonial ‎laws ‎. ‎. ‎., ‎except ‎that. ‎of ‎T'fllin, ‎which ‎are ‎called ‎an ‎ornament; ‎ib. ‎16b; ‎a. ‎e ‎-- ‎* ‎l, ‎פארות ‎head-ornaments, ‎pearls, ‎trinkets ‎(strung ‎on ‎chains ‎or ‎cords). ‎Ab. ‎Zar. ‎47a ‎לפ׳ ‎מהו ‎מעיה ‎בני ‎may ‎its ‎small ‎intestines ‎be ‎used ‎for ‎pearl-strings? ‎[Ms. ‎M. ‎לכנורות, ‎v. ‎כגור; ‎ed. ‎Pes. ‎a. ‎oth. ‎פאאורות; ‎cmp. ‎b. ‎h. ‎פפארה, ‎פארת].

פאר ‎(b. ‎h.), ‎Pi. ‎פאר ‎(denom. ‎of ‎preced.) ‎1) ‎to ‎cut ‎the ‎crown ‎of. ‎Hull. ‎131a, ‎sq. ‎(ref. ‎to ‎תפאר, ‎Deut. ‎XXIV, ‎20) ‎ממנו ‎תפארתו ‎תטול ‎שלא ‎thou ‎must ‎not ‎cut ‎the ‎crown ‎off ‎it ‎(the ‎last ‎berries). ‎- ‎2) ‎to ‎crohwn, ‎glorify. ‎Lev. ‎R. ‎s. ‎2 ‎כל ‎בהם ‎להתפאר ‎. ‎. ‎. ‎פאי ‎ולפארן ‎לגדלן ‎. ‎. ‎. ‎מה ‎as ‎much ‎as ‎thou ‎canst ‎praise ‎Israel, ‎praise, ‎as ‎much ‎as ‎thou ‎canst ‎raise ‎and ‎glorify ‎them, ‎glorify, ‎for ‎Iam ‎to ‎be ‎glorified ‎through ‎them; ‎Tanh. ‎Ki ‎Thissa ‎8; ‎Pesik. ‎Shek., ‎p. ‎17b ‎פארו ‎לפפארו; ‎a. ‎e. ‎- ‎Part. ‎pass. ‎מפואר; ‎f ‎מפוארה, ‎מפוארת. ‎Taan. ‎7a ‎(to ‎R. ‎Joshua) ‎מכוער ‎בכלי ‎מפ׳ ‎חכמה ‎אי ‎O ‎for ‎that ‎glorious ‎wisdom ‎in ‎an ‎ugly ‎vessell ‎Ab. ‎Zar. ‎24b, ‎v. ‎עדי ‎II. ‎Hitthpa. ‎התפאר ‎1) ‎to ‎lord ‎it, ‎rule. ‎Sifre ‎Deut. ‎284 ‎(ref. ‎to ‎תפאר, ‎v. ‎supra) ‎לעני ‎תתפאר ‎לא ‎do ‎not ‎make ‎thyself ‎the ‎master ‎of ‎the ‎poor ‎mman ‎(. ‎e. ‎do ‎not ‎decide ‎who ‎shall ‎and ‎who ‎shall ‎not ‎get ‎the ‎leanings ‎&c.); ‎Yalk. ‎ib. ‎937. ‎-- ‎2) ‎to ‎be ‎adorned, ‎glorifed. ‎Lev. ‎R. ‎l. ‎c., ‎a. ‎e, ‎V. ‎supra. ‎Esth. ‎R. ‎to ‎III, ‎6, ‎v. ‎פורפפורא; ‎a. ‎e.

פארא ‎m., ‎pl. ‎פארי ‎(v. ‎פאר ‎pl.) ‎beads, ‎trinkets ‎strung ‎on ‎chains ‎or ‎cords. ‎Sabb. ‎59b, ‎v. ‎מנקטא.

פארדוכסוס, ‎v. ‎פרדוכום.