Page:A Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature, Volume 2 (1903).djvu/470

This page needs to be proofread.
‎פחותא
‎פחם
1152


*פחותא ‎m. ‎(פחת; ‎cmp. ‎פחת ‎h. ‎3) ‎broken ‎ware. ‎Pesik. ‎'וAsser, ‎p. ‎95b ‎דביתך ‎פחותיה ‎מן ‎out ‎of ‎the ‎rubbish ‎of ‎thy ‎house, ‎v. ‎סותא; ‎[prob. ‎to ‎be ‎read; ‎סחותיה].

פח״ז ‎pahaz, ‎a ‎mnemonical ‎word, ‎for ‎הראשפריעת, ‎לאחוריו ‎קרע ‎חורת, ‎and ‎המטה ‎זקיפת. ‎M. ‎Kat. ‎24a, ‎v. ‎Gen.. ‎R. ‎s. ‎100.

בחז ‎(b. ‎h.) ‎[to ‎be ‎blown ‎up,] ‎to ‎swell, ‎rise; ‎to ‎be ‎haughty, ‎elated, ‎heedless. ‎Ned. ‎9b ‎יצרי ‎עלי ‎פ׳ ‎my ‎evil ‎in- ‎clination ‎rose ‎within ‎me ‎(in ‎pride ‎of ‎my ‎beauty); ‎Sifre ‎Num. ‎22 ‎עלי ‎לבי ‎פ׳. ‎Tanh. ‎Vayhi ‎9; ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎98; ‎s. ‎99 ‎(ref. ‎to ‎חc, ‎Gen. ‎XLIX, ‎4) ‎זנית ‎חטאת ‎פחזת ‎thou ‎wast ‎overweening, ‎didst ‎sin, ‎didst ‎fornicate.

פחז, ‎פחוז ‎m. ‎(preced.; ‎cmp. ‎ארכיסטיס ‎as ‎expl. ‎of ‎ריק; ‎v. ‎Jud. ‎IX, ‎4) ‎heeddless ‎person, ‎danccr, ‎jumper. ‎- ‎Pl, ‎פחזים, ‎פחוז׳. ‎Yalk. ‎Gen. ‎157 ‎(ref. ‎to ‎פתז, ‎Gen. ‎XLIX, ‎4) ‎המקפיצים ‎לפ׳ ‎נדמתה ‎thou ‎becamest ‎like ‎the ‎dancers ‎that ‎jump; ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎98 ‎[read;] ‎שוקיה ‎שנשתברו ‎כפ׳ ‎נעשית ‎וכ׳ ‎רבנן ‎כמים ‎thou ‎becamest ‎like ‎acrobats ‎whose ‎legs ‎are ‎broken ‎(by ‎falling); ‎[כמים ‎belonging ‎to ‎the ‎succeed- ‎ing ‎sentence ‎as ‎text ‎word].

פח ‎m. ‎(b. ‎b.; ‎preced. ‎wds.) ‎recklessness, ‎overweening. ‎Pesik. ‎Ekha, ‎p. ‎121b ‎ראה ‎ואחד ‎בשלותה ‎אותה ‎ראה ‎אחד ‎וכ׳ ‎בפחזה ‎אותה ‎one ‎saw ‎her ‎in ‎her ‎happiness, ‎one ‎in ‎her ‎recklessness ‎(sin), ‎and ‎one ‎in ‎her ‎disgrace. ‎Ib. ‎ראה ‎ישעיה ‎בפהזן ‎אותן ‎Isaiah ‎saw ‎them ‎(Israel) ‎in ‎their ‎wantonness ‎(ref. ‎to ‎Is. ‎I, ‎21). ‎Y. ‎Succ. ‎V, ‎55b ‎bot. ‎(in ‎Chald. ‎dict.), ‎v. ‎כושר.

פחזות ‎f. ‎same. ‎Lam. ‎R. ‎beg. ‎בפחזותה; ‎בפחזותם; ‎v. ‎preced.

פחה ‎to ‎have ‎holes ‎in ‎one's ‎garments; ‎to ‎be ‎clad ‎in ‎rags, ‎be ‎exposed. ‎Part. ‎פוח. ‎Meg. ‎IV, ‎6 ‎(24a); ‎Tosef. ‎ib. ‎IV ‎(III), ‎27 ‎וכ׳ ‎פורס ‎פ׳ ‎one ‎whose ‎limbs ‎are ‎exposed ‎may ‎recite ‎the ‎Sh'm ‎a ‎(v. ‎פרס) ‎&c. ‎Meg. ‎24b ‎פ׳ ‎קטן ‎a ‎minor ‎who ‎is ‎poorly ‎dressed. ‎Treat. ‎Sof'rim ‎XIV, ‎15 ‎הנראים ‎פ׳ ‎וכ׳ ‎כרעיו ‎a ‎poheah ‎is ‎he ‎whose ‎knees ‎are ‎exposed, ‎whose ‎garments ‎are ‎torn, ‎or ‎whose ‎head ‎is ‎uncovered.

פחח ‎m. ‎=h. ‎פוחח ‎(v. ‎preced.). ‎Targ. ‎Is. ‎XX, ‎2, ‎sq. ‎(ed. ‎Wil., ‎חיח, ‎פחיח; ‎h. ‎text ‎ערום). ‎-- ‎Pl. ‎סחחין. ‎Ib. ‎4 ‎(ed. ‎Wil. ‎פחיחין).

פחחא ‎m. ‎(preced.) ‎nakedness, ‎poverty. ‎Arakh. ‎19a ‎Var. ‎in ‎Rashi, ‎v. ‎פחא.

פחי ‎m. ‎(פחה, ‎cmp. ‎פוח) ‎blowing ‎out, ‎expiration; ‎פ׳ ‎נפש ‎(cmp. ‎מפח) ‎despair, ‎disappointment. ‎Sabb. ‎127b ‎הלך ‎׳ ‎בפ׳ ‎לביתו ‎went ‎home ‎in ‎despair. ‎R. ‎Hash. ‎II, ‎6 ‎שלא ‎כדי ‎נ׳ ‎בפ׳ ‎יצאו ‎that ‎they ‎(the ‎witnesses) ‎might ‎not ‎leave ‎in ‎disappointment ‎(and ‎be ‎discouraged ‎from ‎coming ‎again); ‎a. ‎fr. ‎-[Levy ‎Talm. ‎Dict. ‎reads ‎פחי, ‎as ‎constr. ‎pl. ‎of ‎פח ‎III.]

פחי, ‎פחא ‎(cmp. ‎פהי, ‎פעי) ‎to ‎open ‎the ‎mouth, ‎y. ‎next ‎w. ‎- ‎[Targ. ‎Prov. ‎XVIII, ‎2 ‎פתי ‎od. ‎Wil., ‎v. ‎סתי. ‎Ib. ‎VIII, ‎111 ‎some ‎ed., ‎v. ‎פתים.]-- ‎[Ned. ‎51a ‎כופרא ‎פחייה ‎Ar, ‎read ‎חפייה ‎he ‎covered ‎it ‎with ‎pitch.] ‎- ‎[Y. ‎Snh. ‎II, ‎20b ‎top ‎אאפחי ‎במילין, ‎read; ‎אפרחון, ‎v. ‎פרה.]

פחיא ‎f. ‎(preced.) ‎cackling ‎hen. ‎Bets. ‎7a, ‎v. ‎ביעא.

פחיח, ‎פחיח, ‎v. ‎פתח.

פחים ‎m. ‎(פחם ‎to ‎paint, ‎Syr. ‎to ‎compare, ‎cmp. ‎גין ‎a. ‎כגון) ‎egual. ‎Targ. ‎Prov. ‎III, ‎15. ‎Ib. ‎VIII, ‎11 ‎(Ms. ‎פאחים, ‎some ‎ed. ‎incorr. ‎פחי).

פחימא ‎f. ‎(preced.) ‎something ‎equal, ‎appropriate ‎answer. ‎Targ. ‎II ‎Esth. ‎III, ‎3 ‎(ed. ‎Amst. ‎פחימי).

פחית ‎m. ‎pit, ‎v. ‎פחת ‎ch.

פחית ‎m. ‎פחיתא ‎f.=h. ‎פחות, ‎1) ‎less. ‎Snh. ‎97b; ‎Succ. ‎45b ‎וכ׳ ‎עלמא ‎פ׳ ‎לא ‎(ed. ‎פחות) ‎the ‎world ‎has ‎never ‎less ‎than ‎thirty-six ‎righteous ‎men ‎worthy ‎to ‎face ‎the ‎Shekhinah, ‎in ‎every ‎generation. ‎-- ‎2) ‎defectire, ‎broken. ‎Lam. ‎R. ‎to ‎III, ‎16 ‎after ‎having ‎eaten ‎all ‎his ‎food ‎וכ׳ ‎פ׳ ‎פת ‎חד ‎נסב ‎he ‎took ‎a ‎broken ‎loaf ‎and ‎put ‎ashes ‎on ‎it. ‎Ib. ‎to ‎I, ‎1 ‎(רבתי) ‎וכ׳ ‎וסמיכא ‎פ׳ ‎מנהון ‎הדא ‎one ‎of ‎them ‎(beds) ‎was ‎broken ‎and ‎leaning ‎against ‎another ‎bed; ‎a. ‎e. ‎--3) ‎mean, ‎wretched. ‎Cant. ‎R. ‎to ‎II, ‎5 ‎[read] ‎פ׳ ‎להדא ‎. ‎. ‎בעי ‎ואת ‎and ‎thou ‎wouldst ‎forsake ‎thy ‎God ‎and ‎bow ‎to ‎his ‎wretched ‎(idol)?

פחיתהf ‎(פהת)carving, ‎digging ‎out. ‎Bets. ‎32a ‎פחיתתנר ‎וכ׳ ‎the ‎mere ‎carving ‎out ‎of ‎a ‎lump ‎of ‎clay ‎for ‎the ‎purpose ‎of ‎using ‎it ‎as ‎a ‎candlestick ‎makes ‎it ‎a ‎vessel.

פחל ‎pr. ‎n. ‎pl. ‎Phal ‎(Pella). ‎Y. ‎Shebi. ‎VI, ‎36c ‎bot, ‎v. ‎חמתא.

פחלין ‎, ‎פחלין ‎m. ‎pl. ‎(פחל, ‎cmp.פחרין ‎a. ‎Syr. ‎פחלא ‎testiculus, ‎P. ‎Sm. ‎3081) ‎ball, ‎bale; ‎גמלים ‎של ‎פ׳ ‎a ‎bale, ‎made ‎of ‎a ‎net ‎of ‎ropes ‎with ‎wide ‎meshes, ‎containing ‎the ‎freight ‎of ‎camels. ‎Kel. ‎XXIV, ‎9 ‎פוחלן ‎(corr. ‎acc.). ‎Tosef. ‎ib. ‎B. ‎Mets. ‎VI, ‎6 ‎וכ׳ ‎שעשאן. ‎. ‎׳ ‎של ‎והפ׳ ‎הסל ‎a ‎basket ‎or ‎a ‎bale ‎. ‎. ‎the ‎meshes ‎of ‎which ‎had ‎originally ‎been ‎made ‎narrow ‎enough ‎to ‎hold ‎pomegranates. ‎Y. ‎Shebu. ‎III, ‎34d ‎(Chald. ‎dict.) ‎וכ׳ ‎ומלון ‎דגמלין ‎פ׳ ‎אייתון ‎they ‎brought ‎bales ‎and ‎stuffed ‎them ‎with ‎straw; ‎Y. ‎Ned. ‎III, ‎beg. ‎37d ‎bot. ‎פחלן ‎(corr. ‎acc.). ‎-- ‎Yalk. ‎Num. ‎762 ‎פולחן ‎(prob. ‎to ‎be ‎read ‎פוחלין).

פחם ‎(denom. ‎of ‎פחם) ‎to ‎be ‎black, ‎v. ‎infra. ‎Pi. ‎פיחם ‎to ‎blacken. ‎Y. ‎Maas. ‎Sh. ‎V, ‎beg. ‎55d; ‎Tosef. ‎ib. ‎V, ‎13בפיחמין ‎אותו ‎מפחמין ‎זbע ‎בית ‎the ‎site ‎of ‎an ‎idolatrous ‎temple ‎is ‎marked ‎by ‎blackening ‎it ‎(its ‎debris) ‎with ‎coal. ‎Y. ‎Pes. ‎VI, ‎33a ‎bot. ‎[read;] ‎אני ‎כך ‎ומפתם ‎ומפציע ‎. ‎. ‎. ‎מה ‎בו ‎יורד ‎as ‎a ‎kettle ‎(thrown ‎at ‎a ‎person) ‎scalds ‎and ‎wounds ‎and ‎blackens, ‎so ‎will ‎I ‎come ‎down ‎at ‎him; ‎a. ‎e. ‎- ‎Partg. ‎pass. ‎מפוהם; ‎f ‎מפוחמת; ‎pl. ‎מפוחמים, ‎מפוחמין; ‎מפוחמות. ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎36, ‎v. ‎כעי; ‎Y. ‎Taao. ‎I, ‎end, ‎64d ‎מפ׳ ‎יצא ‎חם ‎Ham ‎came ‎out ‎(of ‎the ‎ark) ‎black. ‎Y. ‎Sot. ‎II, ‎17a ‎bot. ‎במפ׳ ‎לא ‎not ‎in ‎a ‎sooty ‎vessel. ‎Cant. ‎R. ‎to ‎I, ‎6 ‎מפ׳ ‎ידיה ‎her ‎hands ‎were ‎blackened. ‎Ib. ‎מפ׳ ‎שכולך ‎את ‎thou ‎(negress) ‎who ‎art ‎black ‎all ‎over; ‎a. ‎e. ‎Nif. ‎נפחם, ‎Hithpa. ‎התפחם, ‎ANithpa. ‎נתפחם ‎to ‎be ‎black- ‎ened. ‎Yalk. ‎Num. ‎764; ‎Yalk. ‎Cant. ‎982 ‎בשמש ‎נפ׳ ‎became ‎black ‎through ‎exposure ‎to ‎the ‎sun, ‎v. ‎כרכם. ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎18