Page:A Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature, Volume 2 (1903).djvu/586

This page needs to be proofread.
‎צום
‎צוף
1268


צום, ‎צומא, ‎ch. ‎same. ‎Targ. ‎Joel ‎II, ‎12. ‎Targ. ‎II ‎Esth. ‎III, ‎8. ‎Targ. ‎Zech. ‎VII, ‎5 ‎תעני ‎צום ‎a ‎fast ‎of ‎affiction; ‎a. ‎fr. ‎- ‎Y. ‎Hall. ‎I, ‎57c ‎top; ‎Y. ‎R. ‎Hasb. ‎I, ‎57b ‎bot. ‎חשין ‎תמן ‎יומין ‎תרין ‎רבה ‎לצ׳ ‎there ‎(in ‎Babylonia) ‎were ‎such ‎as ‎thought ‎the ‎Great ‎Fast ‎(Day ‎of ‎Atonement) ‎should ‎be ‎observed ‎two ‎days ‎(on ‎account ‎of ‎the ‎uncertainty ‎of ‎the ‎calendar). ‎Y. ‎Ab. ‎Zar. ‎I, ‎39b ‎bot. ‎משכח ‎ואת ‎מחשב ‎דאת. ‎וכ׳ ‎רבה ‎צ׳ ‎for ‎if ‎you ‎make ‎the ‎calculation, ‎you ‎will ‎find ‎that ‎the ‎Day ‎of ‎Atonement ‎would ‎have ‎been ‎on ‎a ‎Sunday ‎(which ‎must ‎not ‎be); ‎a. ‎fr. ‎-- ‎Pl.צומיא,צומין, ‎צומתא. ‎Targ. ‎Esth. ‎IX, ‎31; ‎Targ. ‎II ‎Esth. ‎ib. ‎צומתא ‎(ed. ‎bag. ‎sing.). ‎Ib. ‎V, ‎1; ‎a. ‎e. ‎- ‎Y. ‎Ned. ‎VIII, ‎40d ‎bot., ‎v. ‎גום; ‎a. ‎e.

צומוס, ‎Tosef. ‎Bekh. ‎IV, ‎15 ‎ed. ‎Zuck., ‎v. ‎צומח.

צומות ‎c. ‎(צמת) ‎(forced) ‎meeting ‎of ‎tradesmen ‎for ‎public ‎labors, ‎taxation ‎&c. ‎Y. ‎Peah ‎I, ‎16a ‎הוה ‎. ‎. ‎חנותא ‎צ׳ ‎לון ‎the ‎storekeepers ‎of ‎. ‎. ‎. ‎had ‎a ‎meeting ‎(v. ‎כותנאי). ‎Ib. ‎15c ‎bot. ‎לטחונייא ‎צמות ‎אתת ‎a ‎summons ‎for ‎public ‎work ‎was ‎issued ‎to ‎the ‎millers; ‎Y. ‎Kidd. ‎I, ‎61b ‎bot. ‎אאתא ‎מצוותא ‎(read ‎ומותא); ‎a. ‎e.

צומח ‎m. ‎(צמח) ‎[grown ‎over, ‎sub. ‎אזנים,] ‎a ‎person ‎withoutt ‎(or ‎with ‎very ‎small) ‎auricles. ‎Tosef. ‎Bekh. ‎IV, ‎15, ‎expl.iib. ‎16 ‎אזנים ‎לו ‎שאין ‎כל ‎צ׳ ‎(ed. ‎Zuuck. ‎צומוס, ‎corr. ‎acc.) ‎a ‎tsummah ‎is ‎an ‎animal ‎which ‎has ‎no ‎external ‎ears; ‎Bekh. ‎VII, ‎4 ‎(4a) ‎צמע ‎(Bab. ‎ed. ‎צגומע, ‎Ar. ‎צימח), ‎expl. ‎קטנות ‎שאזניו. ‎Ib. ‎(in ‎G'mara) ‎צימע, ‎a. ‎צומע. ‎-- ‎[V. ‎צימח.]

צומחתה ‎f. ‎(צמח) ‎sprouting ‎bulb, ‎seed-onion. ‎Y. ‎Peah ‎III, ‎17a ‎bot. ‎(expl. ‎בצלים ‎של ‎אימהות; ‎Mish. ‎ib. ‎4) ‎ושמואל ‎צ׳ ‎אמר ‎Samuel ‎says, ‎it ‎is ‎what ‎we ‎call ‎tsumahtah; ‎v. ‎פורגרה..

צומים, ‎צומם ‎m. ‎(צמם, ‎sub. ‎אזנים) ‎[tied ‎up,] ‎a ‎person ‎whose ‎auricles ‎are ‎a ‎shapeless ‎mass ‎(instead ‎of ‎being ‎carved ‎out). ‎Tosef. ‎Bekh. ‎IV, ‎15 ‎צומים, ‎expl. ‎ib. ‎16 ‎צ׳ ‎מגופפות ‎שאזניו ‎(ed. ‎Zuck. ‎וכ׳ ‎שאזניה ‎צומת, ‎corr. ‎acc. ‎שאזניו), ‎v. ‎גפף; ‎Bekh. ‎VII, ‎4 ‎(44a) ‎צמם ‎(Bab. ‎ed. ‎צומם; ‎Ar. ‎צימם), ‎expl. ‎לספוג ‎דומות ‎שאזניו ‎whose ‎auricles ‎resemble ‎a ‎sponge. ‎Ib. ‎(in ‎G'mara) ‎צימם.

צומע, ‎v. ‎צומח.

צומצמאנ, ‎v. ‎צימצמאי.

צומת, ‎v. ‎preced. ‎art.

צומת ‎m. ‎(צמת; ‎cmp. ‎צומות) ‎juncture; ‎הגידין ‎צ׳ ‎the ‎bunch ‎of ‎converging ‎sineaws ‎in ‎the ‎thigh. ‎Hull. ‎IV, ‎6; ‎expl. ‎ib. ‎76a ‎בו ‎צומתין ‎שהגידים ‎מקום ‎there ‎where ‎the ‎sinews ‎converge. ‎Tosef. ‎ib. ‎III, ‎6; ‎a. ‎e.

צונין, ‎v. ‎אונן.

צוניתא, ‎v. ‎ציניתא.

צונם, ‎צונמא ‎m. ‎(צנם) ‎rock, ‎fint; ‎granite. ‎Y. ‎B. ‎Bath. ‎II, ‎beg. ‎13b ‎מותר ‎בצ׳ ‎against ‎a ‎neighbor's ‎granite ‎wall ‎it ‎is ‎permitted;Tosef. ‎ib. ‎I, ‎4 ‎7ובצונ ‎(corr. ‎acc.),contrad. ‎to ‎אבנים ‎ordinary ‎stones. ‎Num. ‎R. ‎s. ‎16 ‎אם ‎. ‎. ‎הסתכלו ‎וכ׳ ‎צ׳ ‎של ‎observe ‎their ‎stones ‎and ‎pebbles, ‎if ‎they ‎are ‎granite-like, ‎the ‎fruits ‎are ‎fat; ‎Tanh. ‎Sh'lah ‎6. ‎Nidd. ‎8b ‎וכ׳ ‎צ׳ ‎(בה ‎נמצא) ‎if ‎flint ‎is ‎found ‎in ‎breaking ‎the ‎ground, ‎it ‎is ‎sure ‎to ‎be ‎virgin ‎soil. ‎B. ‎Bath. ‎18a ‎צ׳ ‎דמפסיק ‎a ‎granite ‎block ‎intervenes ‎(preventing ‎the ‎roots ‎from ‎spreading ‎over ‎the ‎neighboring ‎ground). ‎Pes. ‎47b ‎הוא ‎וריעה ‎בר ‎צ׳ ‎Ms. ‎M. ‎is ‎flinty ‎ground ‎fit ‎for ‎sowing; ‎a. ‎e. ‎-- ‎Y. ‎Kil. ‎VII, ‎beg. ‎30d ‎צלמא ‎בהדין ‎(corr. ‎acc.) ‎in ‎finty ‎ground, ‎opp. ‎רכיכה; ‎vv. ‎פתפת. ‎- ‎[Ber. ‎39a ‎צ׳ ‎פת ‎Ar., ‎v. ‎גם.]

צונן ‎m., ‎צוננת ‎f. ‎(צנן) ‎something ‎cold. ‎Pes. ‎76a ‎צ׳ ‎צ׳ ‎לתוך ‎if ‎cold ‎meat ‎is ‎put ‎into ‎cold ‎milk. ‎Ib. ‎צ׳ ‎בחרס ‎when ‎the ‎earthen ‎vessel ‎was ‎cold. ‎Dem. ‎V, ‎3 ‎על ‎מעשר ‎וכ׳ ‎הצ׳ ‎ומן ‎הצ׳ ‎(Bab. ‎ed. ‎הצוננות ‎ומן, ‎corr. ‎acc.) ‎one ‎may ‎give ‎the ‎tithes ‎from ‎the ‎hot ‎bread ‎for ‎the ‎cold, ‎and ‎from ‎the ‎cold ‎for ‎the ‎hot; ‎a. ‎fr. ‎-- ‎Pl. ‎וננין, ‎צוגין; ‎צוננות. ‎Pes. ‎94b ‎וכ׳ ‎צ׳ ‎ומעיינות ‎. ‎. ‎. ‎העולם ‎כל ‎the ‎whole ‎world ‎(the ‎earth) ‎is ‎hot, ‎and ‎the ‎springs ‎are ‎cold ‎&c. ‎Y. ‎Maasr. ‎IV, ‎51b ‎top ‎צונין ‎תבשיל ‎a ‎dish ‎of ‎cold ‎things ‎(not ‎yet ‎cooked). ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎12, ‎end ‎(some ‎ed. ‎incorr.צונן). ‎Y. ‎Sabb. ‎XX, ‎17c ‎bot. ‎צונין, ‎opp. ‎פושרין; ‎a. ‎fr.

צוננא, ‎צוננה ‎ch. ‎same. ‎Y. ‎Sabb. ‎IV, ‎6d, ‎v. ‎צנן.

צועה ‎f. ‎(צעה, ‎denom. ‎of ‎יצע, ‎to ‎lie ‎down, ‎to ‎banquet, ‎v. ‎צעא) ‎banguueting ‎dish, ‎plate. ‎- ‎Pl. ‎צועות. ‎Y. ‎Keth. ‎X, ‎33a ‎bot. ‎הצ׳ ‎ומן, ‎v. ‎נחושת. ‎Ib. ‎הלילה ‎באותו ‎הצ׳ ‎מן ‎ובלבד ‎but ‎you ‎cannot ‎seize ‎plates ‎prepared ‎for ‎use ‎that ‎same ‎night. ‎- ‎[Tosef. ‎Keth. ‎VII, ‎11 ‎הצועה ‎ed. ‎Zuck., ‎read; ‎הצואה.]

צוער ‎(b. ‎h.) ‎pr. ‎n. ‎pl. ‎Zoar, ‎a ‎town ‎east ‎of ‎the ‎Dead. ‎Sea. ‎Yeb. ‎XVI, ‎7 ‎התמרים ‎עיר ‎צ׳ ‎Z. ‎the ‎palm-town. ‎Tosef. ‎Shebi. ‎VII, ‎15 ‎שבצ׳ ‎אחרון ‎שיכלה ‎עד ‎until ‎the ‎last ‎dates ‎in ‎Z. ‎are ‎gone; ‎Pes. ‎53a; ‎a. ‎e.

צוער ‎m. ‎(b. ‎h. ‎צער; ‎צער) ‎boy, ‎servant. ‎Mekh. ‎Mishp. ‎s. ‎16 ‎(ref. ‎to ‎Ex. ‎XXII, ‎11) ‎הצ׳ ‎את ‎להוציא ‎מעמו ‎from ‎with ‎him, ‎this ‎excludes ‎the ‎shepherd ‎boy ‎from ‎responsibility; ‎[another ‎vers. ‎הצ׳ ‎את ‎להביא ‎this ‎includes ‎the ‎shepherd's ‎responsibility ‎for ‎the ‎shepherd ‎boy;] ‎Yalk. ‎Ex. ‎346 ‎הצועד ‎(corr. ‎acc.). ‎-- ‎Pl. ‎צוערים, ‎constr. ‎צורי. ‎Arakh. ‎II, ‎6; ‎Tosef. ‎ib. ‎II, ‎2, ‎v. ‎צעיו.

צוף ‎(b. ‎h.; ‎cmp. ‎טוף) ‎[to ‎shine,] ‎1) ‎to ‎come ‎to ‎the ‎surface, ‎float; ‎to ‎lie ‎n ‎a ‎conspicuous ‎place ‎(on ‎a ‎stone, ‎pillar ‎&c.). ‎Sifre ‎Deut. ‎205 ‎(ref. ‎to ‎Deut. ‎XXI, ‎1 ‎בשדה) ‎ולא ‎וכ׳ ‎על ‎צף ‎but ‎not ‎when ‎found ‎foating ‎on ‎the ‎water; ‎Sot. ‎IX, ‎2. ‎Y. ‎Peah ‎VI, ‎19c ‎(if ‎ttwo ‎bodies ‎are ‎found, ‎one ‎lying ‎on ‎top ‎of ‎the ‎other, ‎the ‎ceremony ‎of ‎breaking ‎a ‎heifer's ‎neck ‎is ‎not ‎performed) ‎צף ‎משום ‎. ‎. ‎משום ‎התחתון ‎not ‎for ‎the ‎lower ‎one, ‎because ‎it ‎is ‎hidden, ‎nor ‎for ‎the ‎upper ‎one, ‎because ‎it ‎lies ‎in ‎a ‎conspicuous ‎place; ‎Sot. ‎45a ‎(refer- ‎ring ‎to ‎two ‎sheaves ‎lying ‎one ‎upon ‎the ‎other) ‎והעליון ‎צף ‎שהוא ‎מפני ‎(Ar. ‎עף) ‎and ‎the ‎upper ‎is ‎not ‎considered ‎a. ‎forgotten ‎sheaf, ‎because ‎&c. ‎Ib. ‎וכ׳ ‎לתוך ‎עומרין ‎צפו ‎(Ar. ‎עפו) ‎if ‎sheaves ‎floated ‎into ‎a ‎neighbor's ‎field; ‎ib. ‎אין ‎צפו ‎לא ‎מונחין ‎only ‎when ‎they ‎came ‎to ‎lie ‎in ‎a ‎conspicuous ‎place, ‎and ‎not ‎when ‎they ‎rested ‎on ‎the ‎ground? ‎Ib. ‎bot. ‎צף ‎הוי ‎לא ‎במינו ‎מין ‎one ‎thing ‎ying ‎on ‎another ‎of ‎tthe ‎same ‎kind ‎is ‎not ‎considered ‎as ‎above ‎the ‎ground. ‎Oant. ‎R. ‎to ‎VII, ‎9 ‎הכבשן ‎צם ‎the ‎furnace ‎(in ‎the ‎ground) ‎came