Page:A Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature, Volume 2 (1903).djvu/840

This page needs to be proofread.
‎שגי
‎שגרא
1522


שגי, ‎שגיא ‎= ‎מגי. ‎Lev. ‎R. ‎s. ‎t ‎(ed. ‎Vil. ‎ס׳); ‎Yalk. ‎Ps. ‎763, ‎v. ‎שום ‎I ‎ch.

שגיאה ‎f. ‎(שגה) ‎error, ‎inadvertency. ‎- ‎Pl. ‎שגיאות. ‎Midr.Till, ‎to ‎Ps. ‎VII ‎ed. ‎Bub. ‎וסלח ‎מחול ‎שעשיתי ‎ש׳ ‎כל ‎על ‎לי ‎forgive ‎me ‎and ‎pardon ‎me ‎for ‎all ‎inadvertent ‎wrongs ‎that ‎I ‎may ‎have ‎committed. ‎Ib. ‎to ‎Ps. ‎XIX ‎שגיאותיו ‎ed. ‎Bub., ‎v. ‎שגגא.

שגייתא ‎ch. ‎same. ‎-Pl. ‎שגייתא. ‎Midr. ‎Till. ‎to ‎Ps. ‎XIX, ‎v. ‎שגגתא.

שגישיא, ‎v. ‎שגשיא.

שגישתא, ‎v. ‎שיגושתא.

שגישתא ‎f. ‎(שגש) ‎confused, ‎bewildered. ‎Gitt. ‎70b ‎היא ‎ש׳ ‎דעתא ‎his ‎mind ‎is ‎confused ‎(by ‎the ‎fear ‎of ‎death), ‎opp. ‎צילותא, ‎v. ‎צילא.

שגל ‎f. ‎(b. ‎h.; ‎שגל, ‎changed ‎by ‎Massorah ‎into ‎שכב; ‎cmp. ‎גלה) ‎king's ‎wife ‎or ‎mistress. ‎R. ‎Hash. ‎4a ‎(ref. ‎to ‎Neh. ‎II, ‎6) ‎כלבתא ‎. ‎.. ‎אמר ‎ש׳ ‎מאי ‎what ‎is ‎shegal ‎Said ‎Rabbah..., ‎a ‎she-dog. ‎Ib. ‎(ref. ‎to ‎Ps. ‎XLV, ‎10) ‎וכ׳ ‎היא ‎כלבתא ‎ש׳ ‎ואי ‎if ‎shegal ‎meant ‎dog, ‎what ‎good ‎tidings ‎did ‎the ‎prophet ‎announce ‎for ‎Israel ‎Ib. ‎וכ׳ ‎היא ‎מלכתא ‎ש׳ ‎לעולם ‎shegal ‎means ‎n ‎general ‎queen, ‎and ‎that ‎opinion ‎of ‎Rabbah ‎.. ‎. ‎(as ‎regards ‎Neh. ‎l. ‎c.) ‎is ‎a ‎tradition ‎&c. ‎-- ‎Pl. ‎לשגלונות ‎(fr. ‎שגלון). ‎Soh. ‎95b.

שגם, ‎Pi. ‎שיגם ‎(v. ‎גמם) ‎1) ‎to ‎smooth, ‎plane, ‎polish. ‎Kel. ‎X ‎XII, ‎10 ‎ששיגמן. ‎. ‎. ‎הנסרים ‎the ‎boards ‎in ‎a ‎bath ‎which ‎one ‎planed; ‎(Maim.; ‎which ‎one ‎joined ‎with ‎bamboo, ‎v. ‎next ‎w.). ‎-- ‎2) ‎to ‎bend. ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎26 ‎(play ‎on ‎בשגם, ‎Gen. ‎VI, ‎3) ‎ביסורין ‎משגמן ‎אני ‎הרי ‎I ‎will ‎bend ‎them ‎through ‎suftering; ‎באלו ‎אלו ‎משגמן ‎הריני ‎(Rashi ‎משגשן) ‎I ‎will ‎bend ‎them ‎(break ‎their ‎power) ‎one ‎through ‎the ‎other; ‎ib. ‎וכ׳ ‎אותן ‎שיגמתי ‎שלא ‎עי ‎because ‎I ‎had ‎not ‎bent ‎them ‎through ‎suffering; ‎Yalk. ‎ib. ‎44.

שגם ‎(שוגם) ‎m. ‎(preced.) ‎foint ‎made ‎of ‎twisted ‎reed ‎(bamboo), ‎hinge. ‎-- ‎Pl. ‎שגמין ‎or ‎ש׳, ‎שוגמין. ‎Ge. ‎R. ‎s. ‎26 ‎(v. ‎preced.) ‎שגמיו ‎מעמידו ‎מי ‎הזה ‎הדלת ‎(or ‎שגמיו) ‎what ‎keeps ‎the ‎door ‎in ‎position? ‎Its ‎hinges. ‎Kel. ‎X, ‎6 ‎בשוג׳ ‎או ‎בסינין ‎עשאן ‎(Ar. ‎a. ‎Bart. ‎בשג׳) ‎if ‎he ‎joined ‎the ‎boards ‎with ‎tenons ‎or ‎with ‎hinges ‎(Maim.; ‎with ‎bamboo, ‎v. ‎0ן.

שגמא, ‎שי׳ ‎ch. ‎same. ‎- ‎Pl. ‎שגמיא, ‎שי׳. ‎Koh. ‎R. ‎to ‎IX, ‎18 ‎(expl. ‎האמנות, ‎II ‎Kings ‎XVIII, ‎16) ‎ש׳ ‎אמרי ‎רבנן ‎the ‎Rabbis ‎say, ‎it ‎means ‎the ‎(gilt) ‎hinges.

שגנז, ‎Yalk. ‎Josh. ‎22, ‎v. ‎סיגנום.

שגר ‎(Shaf. ‎of ‎גרר; ‎cmp. ‎נגר) ‎to ‎run, ‎flow. ‎- ‎Part.pass. ‎שגור; ‎f ‎שגורה ‎fluent, ‎spoken ‎without ‎hesitation. ‎Ber. ‎V, ‎5 ‎וכ׳ ‎תפלתי ‎ש׳ ‎אם ‎if ‎my ‎prayer ‎is ‎fuent ‎in ‎my ‎mouth, ‎I ‎know ‎&c., ‎v. ‎טיף; ‎Tosef. ‎ib. ‎III, ‎3 ‎שגרה ‎ed. ‎Zucm ‎(Var. ‎שגורה). ‎-- ‎[Oant. ‎R. ‎to ‎I, ‎15 ‎שוגרת, ‎vv. ‎infra.] ‎Pi. ‎שיגר ‎) ‎to ‎speak ‎with ‎fluency. ‎Ex. ‎R. ‎s. ‎9 ‎כיון ‎וכ׳ ‎בפיהם. ‎. ‎. ‎ששיגרו ‎when ‎they ‎recited ‎(these ‎verses) ‎the ‎whole ‎night ‎with ‎fluency, ‎they ‎considered ‎it ‎a ‎good ‎sign ‎&c. ‎- ‎2) ‎to ‎make ‎run, ‎to ‎send. ‎Tanb. ‎Mick. ‎8 ‎תפוש ‎לפני ‎אותם ‎וששגר ‎. ‎. ‎arrest ‎them ‎and ‎send ‎them ‎up ‎before ‎me; ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎91. ‎Ib, ‎וכ׳ ‎בשבילם ‎וש׳ ‎and ‎sent ‎(messengers) ‎out ‎for ‎them ‎to ‎hunt ‎them ‎up ‎&c. ‎Tosef. ‎Sabb. ‎XIII ‎(XIV), ‎6 ‎וכ׳ ‎לו ‎ש׳ ‎שלהן ‎ולהיפרכוס ‎and ‎to ‎their ‎commander ‎he ‎sent ‎a ‎present ‎of ‎fifty ‎denars. ‎Ber. ‎51a, ‎sq. ‎לאנשי ‎משגרו ‎וכ׳ ‎he ‎sends ‎it ‎as ‎a ‎gift ‎tto ‎his ‎household. ‎Snh. ‎59b ‎אחד ‎וכ׳ ‎משגרו ‎he ‎sent ‎out ‎one ‎(serpent) ‎to ‎the ‎south ‎&c. ‎B. ‎Bath. ‎146a. ‎Sot. ‎35b ‎וכ׳ ‎שגרו, ‎v. ‎נוטרין ‎a. ‎fr. ‎-- ‎Part. ‎pass. ‎משוגר; ‎f.. ‎משוגרת. ‎Cant. ‎R. ‎to ‎IV, ‎, ‎v. ‎רולית; ‎ib. ‎to ‎I, ‎15 ‎שוגרת ‎corr. ‎acc.). ‎Hif. ‎השגיר ‎[o ‎speak ‎fuently,] ‎to ‎improvise ‎a ‎prayer, ‎change ‎the ‎established ‎form. ‎Y. ‎Ber. ‎V, ‎9c ‎שה׳ ‎צבור ‎שליח ‎וכ׳ ‎שתים ‎if ‎a ‎reader ‎improvvises ‎two ‎or ‎three ‎sections ‎(of ‎the ‎Prayer ‎of ‎Benedictions), ‎we ‎do ‎not ‎make ‎him ‎go ‎back ‎and ‎recite ‎the ‎established ‎form.

שגר I ‎ch. ‎same, ‎1) ‎to ‎run, ‎flow. ‎Targ. ‎Jer. ‎XIII, ‎17 ‎(ed. ‎Wl. ‎ותשגר ‎Pa., ‎shed). ‎Ib. ‎IX, ‎17 ‎(ed. ‎Vil. ‎Pa.). ‎-- ‎2) ‎to ‎drag. ‎Hull. ‎51a ‎וכ׳ ‎שגרן ‎דהוו ‎Tosaf. ‎(ed. ‎שדרן) ‎tthey ‎dragged ‎their ‎hind ‎legs. ‎Pa. ‎שגר ‎1) ‎to ‎canse ‎to ‎run, ‎shed ‎tears. ‎Targ. ‎Jer. ‎l. ‎c., ‎v. ‎supra. ‎- ‎2) ‎to ‎send. ‎Targ. ‎Y. ‎Ex. ‎XXIII, ‎20. ‎-- ‎3) ‎to ‎catt; ‎(of ‎beasts) ‎to ‎give ‎birth. ‎Ib. ‎XIII, ‎12 ‎דמשגרא ‎(not ‎דמש׳). ‎Targ. ‎Jer. ‎XXII, ‎19. ‎- ‎Part. ‎pass. ‎משגיר; ‎f ‎משגרא; ‎pl. ‎מגרן. ‎Ib. ‎VII, ‎33; ‎XXXVI, ‎30. ‎Targ. ‎Deut. ‎XXVIII, ‎26. ‎Targ. ‎Is. ‎V, ‎25, ‎a. ‎e. ‎Af. ‎אשגר ‎1) ‎(neut. ‎verb.) ‎to ‎run ‎over. ‎Y. ‎Sabb. ‎VIII, ‎9b ‎bot. ‎וכ׳ ‎דר׳ ‎עיינה ‎אשגרת ‎R. ‎Aha's ‎eye ‎ran ‎over ‎the ‎whole ‎Torah, ‎and ‎he ‎did ‎not ‎find ‎(that ‎the ‎word ‎ממלאכה ‎appeared ‎39 ‎times). ‎-- ‎2) ‎to ‎cast ‎an ‎eye. ‎Y. ‎Kil. ‎IX, ‎32b ‎bot.; ‎Y. ‎Keth. ‎XII, ‎35a ‎bot. ‎וכ׳ ‎עיניי ‎אשגרית ‎שעתא ‎בהיא ‎(not ‎עינוי) ‎at ‎that ‎moment ‎I ‎let ‎my ‎eyes ‎run ‎(reviewed ‎in ‎my ‎mind) ‎the ‎whole ‎&c., ‎v. ‎תהלה. ‎-- ‎3)to ‎immprovise, ‎change ‎the ‎estabr-- ‎lished ‎form ‎of ‎a ‎prayer. ‎Y. ‎Ber. ‎V, ‎9c ‎ברכה ‎חד ‎א׳ ‎(read ‎חדא) ‎he ‎changed ‎one ‎section ‎of ‎the ‎Benedictions. ‎Ib. ‎א׳ ‎בסופה ‎זדים ‎מכניע ‎he ‎changed ‎the ‎benediction ‎which ‎closes ‎with ‎makhni ‎a ‎gedim ‎(the ‎twelfth ‎section) ‎at ‎the ‎end ‎of ‎it.

שגר II ‎(preced.; ‎cmp. ‎גרה) ‎to ‎heat. ‎Targ. ‎Ez. ‎XXXIX, ‎9. ‎- ‎Sabb. ‎109b ‎וכ׳ ‎תנורא ‎שגרא ‎she ‎heated ‎the ‎oven ‎and ‎swept ‎it ‎&c. ‎-- ‎Part. ‎pass. ‎שגיר; ‎f ‎שגירא. ‎Yoma ‎29a ‎תנורא ‎ש׳ ‎a ‎hot ‎oven ‎(in ‎which ‎it ‎is ‎easy ‎to ‎kindle ‎a ‎fresh ‎fire), ‎opp. ‎קרירא.

שגר III ‎pr. ‎n. ‎m. ‎Sh'gar, ‎one ‎of ‎Haman's ‎ancestors. ‎Targ. ‎Esth. ‎V, ‎1; ‎Targ. ‎II ‎Eslh. ‎III, ‎1.

שגר ‎m. ‎(b. ‎h.; ‎שגר) ‎1) ‎[that ‎which ‎is ‎cast,] ‎birth, ‎foetus, ‎premature ‎birth. ‎Bekh. ‎3a ‎(ref. ‎to ‎Ex. ‎XIII, ‎12) ‎בהמה ‎ש׳ ‎בהמה ‎שגר ‎פטר ‎Rashi ‎Var. ‎the ‎first ‎cast ‎of ‎an ‎animal, ‎even ‎the ‎premature ‎first ‎birth ‎of ‎an ‎animal ‎is ‎sacred; ‎(ed. ‎בבהמה ‎שגר ‎that ‎which ‎dwells ‎in ‎an ‎animal). ‎- ‎2) ‎run, ‎flightt ‎(of ‎a ‎dove). ‎B. ‎Bath. ‎II, ‎5 ‎היונה ‎ש׳ ‎מלא ‎a ‎far ‎as ‎the ‎dove ‎fies ‎(for ‎food).

שגרא, ‎שי׳ ‎m. ‎(שגר ‎I) ‎that ‎which ‎is ‎cast ‎away; ‎דתמרי ‎שש׳ ‎dates ‎after ‎being ‎pressed ‎out ‎for ‎beer, ‎refuse. ‎Keth. ‎80a ‎top.