Page:A Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature, Volume 2 (1903).djvu/913

This page needs to be proofread.
‎שמטא
‎שמיני
1595


‎3) ‎to ‎be ‎released, ‎restt, ‎lie ‎fallow. ‎Targ. ‎O. ‎Lev. ‎XXVI, ‎35 ‎שמטת ‎ed. ‎Berl. ‎(oth. ‎ed. ‎שמיטת; ‎ed. ‎Vien. ‎שמטא, ‎read ‎שמטת). ‎Targ. ‎II ‎Chr. ‎XXXVI, ‎21. ‎-- ‎4) ‎to ‎let ‎rest, ‎leave ‎fallow, ‎v. ‎infra. ‎Af. ‎אשמיט ‎1) ‎to ‎release, ‎remit ‎a ‎debt. ‎Targ. ‎Deut. ‎XV, ‎2. ‎- ‎2) ‎to ‎rest, ‎lie ‎fallow. ‎Targ. ‎O. ‎Lev. ‎XXVI, ‎34, ‎sq.; ‎a. ‎e. ‎׳- ‎3) ‎to ‎abandon, ‎let ‎lie ‎fallow. ‎Targ. ‎O. ‎Ex. ‎XXIII, ‎11 ‎(Y. ‎ed. ‎Vien. ‎תש׳, ‎Pe.); ‎a. ‎e. ‎-[Targ. ‎Y. ‎II ‎Deut. ‎XIX, ‎5, ‎v. ‎supra.] ‎Pa. ‎שמט ‎1)to ‎cause ‎remission ‎ofdebt. ‎Gitt. ‎36a ‎מדאורייתא ‎משמטא ‎דלא ‎. ‎. ‎. ‎משמטא ‎by ‎Biblical ‎law ‎the ‎Sabbatical ‎year ‎brings ‎remission, ‎and ‎how ‎could ‎Hillel ‎ordain ‎that ‎it ‎should ‎not ‎bring ‎remission? ‎Ib.b ‎וכ׳ ‎דתשמט ‎. ‎ותקינו ‎and ‎the ‎Rabbis ‎had ‎ordained ‎that ‎it ‎should ‎bring ‎remission ‎as ‎a ‎remembrance ‎of ‎the ‎(Biblical) ‎Sabbatical ‎year; ‎a. ‎e. ‎--- ‎2) ‎to ‎lett ‎go, ‎drop, ‎discard. ‎Tanh. ‎Vayishl. ‎8 ‎[read] ‎שמטיה ‎discard ‎it ‎(the ‎vvow), ‎v. ‎שטפא. ‎-- ‎3) ‎to ‎tear ‎of. ‎B. ‎Kam. ‎117a ‎וכ׳ ‎שמטיה, ‎v. ‎קועא. ‎thpa. ‎אשתמט, ‎tthpe. ‎אשתמיט ‎1) ‎to ‎slip ‎of, ‎be ‎dis- ‎located; ‎to ‎break ‎loose. ‎Targ. ‎Y. ‎Num. ‎XXV, ‎8. ‎Targ. ‎Y. ‎Lev. ‎XXI, ‎18 ‎יריכיה ‎דמשתמיט ‎(h. ‎text ‎שרוע), ‎v. ‎preced. ‎- ‎Yoma ‎87a ‎bot., ‎v. ‎קועא; ‎a. ‎e. ‎-- ‎2) ‎to ‎relieve ‎one's ‎selff; ‎to ‎escape, ‎gett ‎rid. ‎Targ. ‎II ‎Chr. ‎XXI, ‎8. ‎Targ. ‎Ps. ‎CXLI, ‎6. ‎- ‎B. ‎Mets. ‎3b ‎וכ׳ ‎מישתמיט ‎דקא ‎הוא ‎אשתבוטי ‎he ‎tries ‎to ‎get ‎rid ‎of ‎him ‎(for ‎the ‎moment), ‎thinking, ‎when ‎I ‎have ‎the ‎money, ‎I ‎shall ‎pay ‎him. ‎Ib. ‎17a; ‎a. ‎e. ‎- ‎B. ‎Bath. ‎48b ‎דלא ‎לאישתמוטי ‎ליה ‎הוה ‎Ms. ‎M. ‎(v. ‎Rabb. ‎D. ‎S. ‎a. ‎l. ‎note) ‎when ‎he ‎had ‎no ‎way ‎of ‎getting ‎loose ‎(by ‎some ‎subterfuge). ‎Hull. ‎120a ‎וכ׳ ‎הא ‎אשתמיטתיה ‎that ‎which ‎was ‎said ‎in ‎the ‎West ‎escaped ‎his ‎attention. ‎B. ‎Kam. ‎12a ‎עולא ‎אישתמטין ‎IIla ‎has ‎escaped ‎us ‎(was ‎afraid ‎to ‎oppose ‎me); ‎a. ‎e.

שמטא, ‎v. ‎שמטתא.

שמטה, ‎שמיטה ‎f. ‎(b. ‎h.; ‎preced.) ‎release, ‎rest, ‎esp. ‎cancellation ‎of ‎debts, ‎and ‎restt ‎of'the ‎soil, ‎in ‎the ‎Sabbatical ‎year. ‎M. ‎Kat. ‎2b; ‎Gitt. ‎36a ‎קרקע ‎שמיטת ‎the ‎rest ‎of ‎the ‎soil; ‎כספים ‎שמיטת ‎the ‎cancelling ‎of ‎cash ‎debts. ‎Sifre ‎Deut. ‎111 ‎וכ׳ ‎נוהג ‎שאין ‎הש׳ ‎(sub. ‎דבר) ‎the ‎law ‎of ‎the ‎Sabbatical ‎year ‎which ‎applies ‎only ‎to ‎Palestine. ‎Ib. ‎באי ‎ש׳ ‎עושה ‎שאת ‎in ‎Palestine ‎where ‎you ‎observe ‎the ‎Sabbat- ‎ical ‎year. ‎Ib. ‎112 ‎וכ׳ ‎מלוה ‎משמטת ‎ש׳ ‎the ‎Sabbatical ‎year ‎causes ‎cancellation ‎of ‎debts, ‎but ‎the ‎year ‎of ‎the ‎jubilee ‎does ‎not; ‎a. ‎fr. ‎- ‎Ab. ‎V, ‎9 ‎וכ׳ ‎הארן ‎שמיטת ‎על ‎(Mish. ‎ed. ‎השמטת) ‎for ‎the ‎neglect ‎of ‎the ‎laws ‎concerning ‎land ‎in ‎the ‎Sabbatical ‎year ‎and ‎in ‎the ‎year ‎of ‎the ‎jubilee; ‎Sabb. ‎33a ‎וכ׳ ‎שמטין ‎השמטת. ‎-- ‎Pl. ‎שמטות, ‎שמטים, ‎שמטין, ‎שמיט׳. ‎M. ‎Kat. ‎l. ‎c.; ‎Gitt. ‎l. ‎c. ‎וכ׳ ‎ש׳ ‎בשתי ‎the ‎text ‎(Deut. ‎XV, ‎2) ‎speaks ‎of ‎two ‎releases, ‎the ‎release ‎of ‎the ‎land ‎&c., ‎v. ‎supra. ‎R. ‎Hash. ‎I, ‎1 ‎וכ׳ ‎לש׳ ‎לשנים ‎ד'ה ‎. ‎. ‎. ‎באחד ‎the ‎first ‎of ‎Tishri ‎is ‎the ‎New ‎Year ‎for ‎years, ‎for ‎Sabbatical ‎years, ‎and ‎for ‎jubilees. ‎Midr. ‎Till. ‎to ‎Ps. ‎LXXXV ‎ועשו ‎. ‎. ‎. ‎אם ‎וכ׳ ‎הש׳ ‎את ‎if ‎they ‎give ‎forth ‎the ‎tithes, ‎and ‎observe ‎the ‎Sabbatical ‎years ‎&c. ‎Sabb. ‎33a, ‎v. ‎supra. ‎Ab. ‎d'R. ‎N. ‎ch. ‎XXXVIII, ‎v. ‎שמט; ‎a. ‎fr.

שמטוטין ‎m. ‎pl. ‎(שמט) ‎slips, ‎shoots. ‎Cant. ‎R. ‎to ‎I, ‎15; ‎1V, ‎1 ‎שמטוטי, ‎v. ‎שבטוטין.

שמטי, ‎Tanh. ‎Vayishl. ‎8, ‎read; ‎שמטיה, ‎v. ‎שמט.

שמטתא, ‎שמטתה, ‎שמטא, ‎שמיט׳ ‎f. ‎=b. ‎שמטה. ‎Targ. ‎Y. ‎II ‎Deut. ‎XXXIII, ‎24. ‎Targ. ‎ib. ‎XV, ‎1(Y. ‎ed. ‎Vien. ‎שמיטתא, ‎corr. ‎acc.); ‎a. ‎fr. ‎- ‎Y. ‎Shebi. ‎IV, ‎35b; ‎Y. ‎Ab. ‎Zar. ‎IV, ‎44b; ‎a. ‎fr. ‎-- ‎Pl. ‎שמטתא, ‎שמטין, ‎שמיט׳. ‎Targ. ‎Y. ‎I ‎Deut. ‎XXXIII, ‎24. ‎Targ. ‎Y. ‎Ex. ‎XII, ‎40 ‎דשנין ‎ש׳ ‎תלתין ‎thirty ‎septennial ‎priods; ‎a. ‎e.

שמי, ‎v. ‎שבאי.

שמי, ‎v. ‎שמים, ‎a. ‎next ‎w.

שמיא, ‎שמייא ‎m. ‎pl. ‎=h. ‎שמים, ‎1) ‎heaven; ‎trnsf. ‎God. ‎Targ. ‎Geo. ‎I, ‎1. ‎Targ. ‎Deut. ‎X, ‎14. ‎Targ. ‎Y. ‎Num. ‎XXV, ‎19 ‎(XXVI, ‎1); ‎a. ‎v. ‎fr. ‎- ‎Ber. ‎58b ‎דש׳ ‎שבילי ‎(Ms. ‎M. ‎דרקיעא), ‎v. ‎נהר ‎I. ‎Ib. ‎7b; ‎Keth. ‎105b, ‎a. ‎fr. ‎דש׳ ‎מילי, ‎v. ‎מילא ‎II. ‎Hag. ‎12b ‎ש׳ ‎קמי ‎חשוכא, ‎v. ‎חשוכא ‎II. ‎Snh. ‎105a ‎ש׳ ‎כלפי, ‎v. ‎חוצפא. ‎Y. ‎Ned. ‎XI, ‎end, ‎42c, ‎v. ‎רחיק ‎II; ‎a. ‎v.fr. ‎-- ‎2) ‎שרייתא ‎שמי, ‎טללא ‎שמי ‎arch, ‎ceiling. ‎Targ. ‎I ‎Kings ‎VI, ‎15. ‎-- ‎Ber. ‎48a, ‎v. ‎טללא; ‎a. ‎e.

שמיטא, ‎שמיטהm. ‎1)=h. ‎שמוט ‎nimble, ‎thin. ‎Bekh. ‎45b ‎(expl. ‎קפח, ‎Mish. ‎VII, ‎6) ‎סניא ‎ש׳ ‎באריכא ‎it ‎means ‎one ‎disgustingly ‎long ‎and ‎thin. ‎-- ‎2) ‎loose, ‎detached, ‎v. ‎שמט.

שמיטא, ‎שמיטה, ‎שמיטתא, ‎v. ‎sut ‎שמט׳. ‎מיי, ‎v. ‎שמאי.

שמייא, ‎v. ‎שמיא.

שמיכה ‎f. ‎(b. ‎h.; ‎סמך=שמך) ‎a ‎heavy ‎cover, ‎cloak. ‎Lev. ‎R. ‎s. ‎23; ‎Yalk. ‎ib. ‎585; ‎Yalk. ‎Jud. ‎44 ‎(explained ‎סודרא, ‎משיכלא); ‎ib. ‎וכ׳ ‎כה ‎שמי ‎. ‎. ‎חזרנו ‎we ‎went ‎over ‎the ‎whole ‎Bible ‎and ‎could ‎not ‎find ‎s'omikhah ‎as ‎the ‎name ‎of ‎a ‎gar- ‎ment, ‎but ‎(it ‎is ‎to ‎be ‎interpreted,) ‎my ‎(God's) ‎name ‎testifies ‎for ‎her ‎that ‎this ‎man ‎did ‎not ‎touch ‎her.

שמים ‎m. ‎du. ‎(b. ‎h.) ‎1) ‎heaven; ‎trnsf. ‎Heaven, ‎God. ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎1 ‎תחלה ‎נבראו ‎הש׳ ‎the ‎heaven ‎was ‎first ‎created. ‎Tam. ‎32a ‎top ‎וכ׳ ‎לארץ ‎הש׳ ‎מן ‎is ‎it ‎farther ‎from ‎heaven ‎to ‎earth, ‎or ‎from ‎east ‎to ‎west? ‎Lam. ‎R. ‎introd. ‎(R. ‎Joh. ‎1) ‎מרום ‎משמי ‎from ‎the ‎high ‎heavens. ‎Ned. ‎XI, ‎12 ‎(90b) ‎ש׳ ‎לברניד ‎ביני ‎heaven ‎ss ‎between ‎me ‎and ‎thee ‎(lI ‎have ‎ah ‎unconquerable ‎aversion ‎to ‎associating ‎with ‎thee, ‎v. ‎Y. ‎ib. ‎42d ‎bot., ‎quot. ‎s. ‎v. ‎רחיק ‎II; ‎differ. ‎in ‎comment.). ‎R. ‎Hash. ‎19a ‎ש׳ ‎אי ‎by ‎Heaven ‎B. ‎Mets. ‎37a ‎ש׳ ‎ידי ‎לצאת ‎to ‎do ‎his ‎duty ‎ttowards ‎God ‎(v. ‎יצא). ‎-- ‎Kidd. ‎40a, ‎a. ‎e. ‎רע ‎לש׳, ‎v. ‎דע. ‎-- ‎Snh. ‎XI, ‎5, ‎a. ‎e. ‎ש׳ ‎בידי, ‎v. ‎מיתה. ‎-- ‎ש׳ ‎ירא, ‎ש׳ ‎יראת, ‎ש׳ ‎מלכות ‎&c., ‎v. ‎respective ‎determinants.

שמין I ‎m. ‎(v. ‎שמיני, ‎Shamin, ‎a ‎coin, ‎one ‎eighth ‎of ‎an ‎Italian ‎Isar ‎(As). ‎Kidd. ‎12a ‎לנש׳ ‎פרוטות ‎שתי ‎the ‎Shamin ‎has ‎two ‎P'rutahs; ‎Tosef. ‎B. ‎Bath. ‎V, ‎12 ‎לשמן ‎ed. ‎Zuck. ‎(Var. ‎לשווין, ‎corr. ‎acc.); ‎Y. ‎Kidd. ‎I, ‎58d ‎שמין ‎פרוטות ‎שני. ‎- ‎Pl. ‎שמנין. ‎Kidd. ‎l. ‎c. ‎להנין ‎ש׳ ‎שני ‎two ‎Shamins ‎make ‎one ‎Hannets ‎(v. ‎הנן); ‎Tosef. ‎l. ‎c.; ‎Y. ‎Kidd. ‎l. ‎c. ‎ניצים ‎שמין ‎שני ‎(corr. ‎acc.).

שמין II, ‎שמין ‎m. ‎=h. ‎שמן, ‎fht. ‎Targ. ‎Y. ‎Gen. ‎XVIII, ‎8. ‎1b. ‎7; ‎v. ‎שמן.

שמיני, ‎v. ‎sub ‎שמנ׳.