Page:A Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature, Volume 2 (1903).djvu/951

This page needs to be proofread.
‎שדףch.
‎שרק
1633


שדףch. ‎same. ‎Naz. ‎36b ‎מישרף ‎ליה ‎שריף ‎דקא ‎אי ‎if ‎he ‎quaffed ‎it ‎(swallowed ‎it, ‎instead ‎of ‎striking ‎it ‎on ‎bread); ‎Pes. ‎44a ‎ליה ‎וקאכיל ‎דקשריף ‎בעיניה ‎אי ‎(Ms. ‎M. ‎בעיניה ‎ליה ‎קאכיל) ‎if ‎he ‎swallowed ‎it ‎in ‎its ‎natural ‎condition, ‎opp. ‎שטר. ‎Ker. ‎22a ‎שריף ‎מישרף ‎.. ‎בשעה ‎with ‎the ‎last ‎breath ‎of ‎the ‎animal, ‎it ‎(the ‎heart) ‎absorbs ‎(the ‎blood ‎from ‎the ‎blood ‎vessels). ‎Taan. ‎24b ‎וכ׳ ‎פינכא ‎ש׳ ‎(Ms. ‎M. ‎מידי ‎טעים, ‎v. ‎Rabb. ‎D. ‎S. ‎a. ‎l. ‎note) ‎he ‎swallowed ‎a ‎dishful ‎of ‎grist. ‎Ib. ‎וכ׳ ‎מר ‎שריף ‎אי ‎(v. ‎Rabb. ‎D. ‎S. ‎a. ‎l. ‎note ‎300) ‎if ‎you ‎had ‎swallowed ‎&c. ‎Ber. ‎62a ‎תבשילא ‎ש׳ ‎כדלא ‎as ‎if ‎he ‎had ‎never ‎sipped ‎a ‎dish ‎(never ‎had ‎had ‎marital ‎intercourse; ‎Hag. ‎5b ‎וכ׳ ‎טעים ‎דלא ‎כמאן).

שרף III, ‎Pi. ‎שירף ‎(denom. ‎of ‎שרף) ‎to ‎cover ‎with ‎resin. ‎Tosef. ‎Mikv. ‎VI ‎(VII), ‎21 ‎בשרם ‎שידפה ‎(not ‎שוו; ‎Var. ‎סירפה) ‎if ‎he ‎covered ‎it ‎(the ‎handle ‎of ‎a ‎saw) ‎with ‎resin.

שרף I ‎(b. ‎h.; ‎שרף ‎I) ‎burning, ‎venomous ‎serpent ‎(v. ‎Sm. ‎Dict. ‎s. ‎v. ‎Dipsas). ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎44; ‎Lev. ‎R. ‎s. ‎13 ‎(ref. ‎to ‎Deut. ‎VIII, ‎15) ‎מדי ‎זו ‎ש׳ ‎saraf ‎refers ‎to ‎Media; ‎a. ‎e. ‎-- ‎Pl. ‎שרפים. ‎Num. ‎R. ‎s. ‎19 ‎הנפש ‎את ‎ששורפים ‎הש׳ ‎הנחשים ‎they ‎are ‎called ‎burning ‎serpents, ‎because ‎they ‎burn ‎the ‎life ‎out ‎(with ‎thirst); ‎Yalk. ‎ib. ‎764; ‎Tanh. ‎Huck. ‎19. ‎Num. ‎R. ‎s. ‎23, ‎beg.; ‎a. ‎e.

שרף II ‎m. ‎(b. ‎h.) ‎Seraph, ‎an ‎angel. ‎- ‎Pl. ‎שרפים. ‎Hag. ‎12b. ‎Pirhe ‎d'R. ‎El. ‎ch. ‎IV. ‎Deut. ‎R. ‎s. ‎11 ‎. ‎. ‎. ‎שראו ‎בשעה ‎וכ׳ ‎להבה ‎ושרפי ‎when ‎the ‎wheels ‎of ‎the ‎chariot ‎and ‎the ‎flaming ‎Seraphim ‎saw ‎&c. ‎Pesik. ‎R. ‎s. ‎20; ‎a. ‎fr.

שרף ‎ch., ‎pl. ‎שרפיא ‎same, ‎v. ‎סרפיא.

שרף III ‎(b. ‎h.) ‎pr. ‎n. ‎m. ‎Baraph. ‎B. ‎Bath. ‎91b.

שרף ‎m. ‎(שרף ‎I) ‎acrid ‎substance, ‎esp. ‎vegetable ‎sap ‎made ‎thick ‎by ‎inspissation; ‎resin, ‎gum ‎(secreted ‎by ‎the ‎heat ‎of ‎the ‎sun). ‎Ber. ‎44a ‎וכ׳ ‎ש׳ ‎בה ‎שאין ‎סעודה ‎כל ‎Ms. ‎M. ‎(ed. ‎שריף) ‎a ‎meal ‎without ‎an ‎acrid ‎substance ‎(bitter ‎herbs ‎&c.) ‎is ‎no ‎meal. ‎Pes. ‎39a, ‎v. ‎מר ‎II. ‎Tosef. ‎ib.I(II), ‎33 ‎וכ׳ ‎ש׳ ‎בו ‎שיש ‎כל ‎any ‎plant ‎which ‎contains ‎an ‎acrid ‎sap ‎is ‎fit ‎to ‎be ‎used ‎on ‎the ‎Passover ‎night. ‎Orl. ‎I, ‎7 ‎רף ‎העלים ‎the ‎sap ‎of ‎leaves; ‎העקרים ‎ש׳ ‎of ‎roots; ‎הפגים ‎ש׳ ‎of ‎unripe ‎grapes. ‎Y. ‎ib. ‎I, ‎61b ‎bot. ‎פרי ‎פגין ‎פרי ‎ש׳ ‎למה ‎why ‎(this ‎difference ‎in ‎the ‎law ‎between ‎resin ‎and ‎juice ‎of ‎unripe ‎fruits)? ‎resin ‎is ‎fruit ‎and ‎grapes ‎are ‎fruit. ‎Ib. ‎שרשו ‎יaע ‎בטל ‎קטף ‎resin ‎ceases ‎to ‎exist ‎when ‎its ‎sap ‎is ‎pressed ‎out; ‎Y. ‎Shebii. ‎VII, ‎end, ‎37c. ‎Ib. ‎ע'ג ‎בטל ‎אינו ‎אילן ‎שרפו ‎the ‎tree ‎does ‎not ‎cease ‎to ‎exist ‎when ‎its ‎sap ‎s ‎tapped. ‎Ker. ‎6a; ‎Sabb. ‎26a ‎וכ׳ ‎ש׳ ‎אלא ‎אינו ‎צרי ‎balsam ‎is ‎only ‎a ‎gum ‎that ‎drips ‎from ‎the ‎balsam ‎tree. ‎Y. ‎ib. ‎II, ‎4a ‎ש׳ ‎שהוא ‎מפני ‎. ‎אין ‎you ‎must ‎not ‎use ‎balsam ‎for ‎the ‎Sabbath ‎light, ‎because ‎it ‎is ‎a ‎gum. ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎94, ‎v. ‎ספג; ‎Tanb. ‎B'midbar ‎16 ‎השבט ‎(corr. ‎acc.); ‎a. ‎e. ‎- ‎Trnsf. ‎secretion, ‎matter. ‎Nidd. ‎10b ‎וכ׳ ‎מצוי ‎שירפה ‎זו ‎with ‎the ‎one ‎(the ‎newly ‎married ‎virgin) ‎secretion ‎(from ‎a ‎wound ‎caused ‎by ‎first ‎coition) ‎is ‎frequent ‎&c.; ‎[oth. ‎opin.; ‎with ‎the ‎wife ‎of ‎older ‎standing ‎secretion ‎is ‎frequentl. ‎- ‎שרפים, ‎שיפין. ‎Sabb. ‎23a ‎וכ׳ ‎יפין ‎הש׳ ‎כל ‎all ‎gums ‎are ‎good ‎for ‎ink, ‎but ‎the ‎gumm ‎of ‎the ‎balsam ‎tree ‎is ‎the ‎best.

שרף II ‎ch. ‎same, ‎esp. ‎balsam. ‎Targ. ‎Y. ‎Gen. ‎XXXVII, ‎25 ‎(h. ‎text ‎צרי). ‎Ib. ‎XLIII, ‎11 ‎(h. ‎text ‎צרי).

שרפה, ‎שרי׳f. ‎(b. ‎h.; ‎שרף ‎I) ‎burning, ‎fire. ‎Snh. ‎VII, ‎1 ‎וכ׳ ‎ש׳ ‎. ‎מיתות ‎ארבע ‎four ‎modes ‎of ‎capital ‎punishmment ‎.., ‎stoning, ‎burning ‎&c. ‎(expl. ‎ib. ‎2). ‎Ib. ‎52a ‎נשמה ‎שריפת, ‎v.. ‎נשמה. ‎Ib. ‎ממש ‎ש׳ ‎execution ‎by ‎fire ‎in ‎its ‎real ‎sense. ‎Ab. ‎Zar. ‎I, ‎3 ‎וכ׳ ‎ש׳ ‎בה ‎שיש ‎מיתה ‎כל ‎the ‎anniversary ‎of ‎an ‎idolater's ‎death ‎with ‎which ‎burning ‎(of ‎garments ‎&c.) ‎was ‎connected ‎(at ‎the ‎time ‎of ‎burial) ‎is ‎considered ‎an ‎idolatrous ‎festival. ‎Num. ‎R. ‎s. ‎11, ‎v. ‎קלון ‎II. ‎R. ‎Hash. ‎18b ‎וכ׳ ‎בית ‎כשריפת ‎. ‎שקולה ‎the ‎death ‎of ‎the ‎righteous ‎is ‎equal ‎to ‎the ‎burning ‎of ‎the ‎Temple; ‎a. ‎fr. ‎-- ‎[Y. ‎Sabb. ‎XIV, ‎14a ‎bbot. ‎שריפה, ‎v. ‎שריפה.]-- ‎Pl. ‎שריפות. ‎Pes. ‎75a ‎(ref. ‎to ‎Lev. ‎XXI, ‎9) ‎וכ׳ ‎הבאות ‎ש׳ ‎כל ‎לרבות ‎תשרף ‎shall ‎be ‎burned', ‎this ‎includes ‎all ‎burnings ‎which ‎are ‎the ‎result ‎of ‎fire ‎(e. ‎g. ‎death ‎through ‎molten ‎lead). ‎Lev. ‎R. ‎s. ‎16 ‎שורף ‎הוא ‎ש׳ ‎כמה ‎וראה ‎בוא ‎come ‎and ‎see ‎how ‎many ‎fires ‎it ‎(the ‎tongue) ‎kindles ‎(how ‎much ‎destruction ‎it ‎causes); ‎a. ‎e.

שרפרף ‎m. ‎(Shaf. ‎of ‎דפרף, ‎v. ‎רפף) ‎a ‎sort ‎of ‎camp ‎stool. ‎Kel. ‎XXII, ‎3. ‎Hag. ‎14a ‎(ref. ‎to ‎Dan. ‎VII, ‎9) ‎. ‎. ‎כסא ‎רגליו ‎להדום ‎ש׳ ‎a ‎throne ‎to ‎sit ‎on, ‎and ‎a ‎sh'rafraf ‎for ‎his ‎footstool. ‎Pesik. ‎R. ‎s. ‎20 ‎ש׳ ‎אדני ‎. ‎מתגלגלים ‎the ‎wheels ‎of ‎his ‎throne ‎roll, ‎and ‎the ‎rests ‎of ‎the ‎footstool ‎tremble. ‎-- ‎V. ‎שרשיפא. ‎7שר ‎(b. ‎h.; ‎denom. ‎of ‎שרץ) ‎to ‎bring ‎forth ‎moving ‎creatures. ‎Midr. ‎Till. ‎to ‎Ps. ‎CXVII ‎שורצין ‎והן ‎. ‎. ‎. ‎המים ‎the ‎waters ‎are ‎the ‎work ‎of ‎his ‎hand, ‎and ‎they ‎beget ‎life. ‎Hif. ‎השרין ‎same, ‎to ‎cast ‎young, ‎breed. ‎Ex. ‎R. ‎s. ‎10 ‎וכ׳ ‎השריצה ‎. ‎. ‎. ‎צפרדע ‎there ‎was ‎one ‎frog, ‎and ‎it ‎bred ‎and ‎filled ‎the ‎land ‎&c.; ‎Snh. ‎67b; ‎Yalk. ‎Ex. ‎183. ‎Lev. ‎R. ‎s. ‎13 ‎וכ׳ ‎משרצת ‎. ‎. ‎. ‎מה ‎as ‎the ‎scorpion ‎casts ‎sixty ‎at ‎a. ‎time ‎&c.; ‎a. ‎e.

שרץ ‎m. ‎(b. ‎h.; ‎Shaf. ‎of ‎דוץ) ‎moving ‎creature, ‎esp. ‎unclean ‎reptile. ‎Tosef. ‎Taan. ‎I, ‎8 ‎וכ׳ ‎בידו ‎הש׳ ‎יהא ‎אם ‎if ‎s ‎man ‎has ‎a ‎reptile ‎in ‎his ‎hand, ‎he ‎cannot ‎become ‎clean, ‎even ‎if ‎he ‎bathe ‎&c.; ‎וכ׳ ‎הש׳ ‎השליך ‎when ‎he ‎throws ‎the ‎reptile ‎out ‎of ‎his ‎hand, ‎a ‎bath ‎in ‎a ‎basin ‎of ‎forty ‎S'ah ‎avails ‎him ‎(fasting ‎without ‎restitution ‎is ‎of ‎no ‎avail); ‎Y. ‎ib. ‎II, ‎beg. ‎65a; ‎Bab. ‎ib. ‎16a. ‎Erub. ‎13b ‎את ‎מטהר ‎היה ‎וכ׳ ‎הש׳ ‎could ‎prove ‎a ‎reptile ‎to ‎be ‎clean ‎with ‎one ‎hundred ‎and ‎fiIty ‎reasons ‎(was ‎a ‎dialectician). ‎Snh. ‎17a ‎לטהר ‎. ‎אאין ‎וכ׳ ‎ש׳ ‎none ‎could ‎be ‎seated ‎in ‎tthe ‎Sanhedrin, ‎unless ‎he ‎could ‎prove ‎the ‎cleanness ‎of ‎a ‎reptile ‎from ‎Biblical ‎texts; ‎a. ‎fr. ‎-- ‎Pl. ‎שרצים. ‎Sabb. ‎XIV, ‎1 ‎וכ׳ ‎ש׳ ‎שמנה ‎the ‎eight ‎reptiles ‎mentioned ‎in ‎the ‎Torah ‎(Lev. ‎XI, ‎29, ‎sq.). ‎Yoma. ‎22b, ‎v. ‎פרנס; ‎a. ‎fr. ‎ש׳־ ‎פרשת ‎the ‎section ‎treating ‎of ‎unclean ‎animals, ‎in ‎Sifra ‎Sh'mini.

שרצא ‎ch. ‎same, ‎a ‎creeping ‎(short-legged) ‎animal. ‎B. ‎Kam. ‎80a, ‎v. ‎חרצא ‎I ‎a. ‎חרזא.

שרק ‎m. ‎paint, ‎v. ‎סרק. ‎שרק ‎(b. ‎h.; ‎onomatop.) ‎to ‎hiss, ‎whidle; ‎to ‎guack. ‎Ex. ‎R. ‎s. ‎10 ‎וכ׳ ‎להם ‎ושרקה ‎... ‎צפרדע ‎there ‎was ‎one ‎frog, ‎and