Page:A Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature, Volume 2 (1903).djvu/972

This page needs to be proofread.
‎תום
‎תוספתא
1654


‎Tummim, ‎because ‎they ‎complete ‎their ‎words ‎(what ‎they ‎predict ‎comes ‎to ‎pass); ‎Y. ‎ib. ‎VII, ‎end, ‎44c ‎מתימין ‎שהן ‎ת׳ ‎וכ׳, ‎v. ‎חמם. ‎Sot. ‎IX, ‎12; ‎a. ‎fr.

תום, ‎תומא I ‎m. ‎= ‎h. ‎שום, ‎garlic. ‎Y. ‎Ter. ‎VIII, ‎46a ‎וכ׳ ‎שחיק ‎ת׳ ‎עבד ‎had ‎ground ‎garlic ‎prepared ‎in ‎his ‎house. ‎Y. ‎Sabb. ‎VII, ‎10a ‎bot. ‎ח׳ ‎דשחק ‎ההן ‎he ‎that ‎grinds ‎garlic ‎(on ‎the ‎Sabbath). ‎Gitt. ‎69a ‎יחידאה ‎ת׳ ‎a ‎single-headed ‎garlic ‎plant. ‎Sabb. ‎140a, ‎v. ‎שופתא; ‎a. ‎fr. ‎-- ‎Pl. ‎תומיא, ‎תומי. ‎Targ. ‎Num. ‎XI, ‎5.

תתומא II ‎m. ‎(= ‎תואמא; ‎cmp. ‎תיומת) ‎fringe. ‎- ‎Pl. ‎תומי. ‎B. ‎Mets. ‎60b ‎ת׳ ‎למרמי ‎(Ms. ‎H. ‎תיאמי ‎למעבד), ‎v. ‎סרבלא.

תומא ‎m. ‎= ‎h. ‎תום, ‎simplicity. ‎Targ. ‎II ‎Sam. ‎XV, ‎11. ‎- ‎Pl. ‎תומיא, ‎תומ׳ ‎= ‎h. ‎תומים. ‎Targ. ‎Ex. ‎XXVIII, ‎30 ‎(O. ‎ed. ‎Vien. ‎תמ). ‎Targ. ‎Deut. ‎XXXIII, ‎8; ‎a. ‎e.

תומיי׳, ‎תומיין, ‎Bekh. ‎44a ‎Rashi, ‎v. ‎תימוז.

ומן. ‎m. ‎(Chaldaism; ‎v. ‎תמני) ‎Toman, ‎one ‎eighth ‎of ‎a ‎Kab. ‎Y. ‎Sot. ‎I ‎17a ‎וכ׳ ‎ת׳ ‎וחצי ‎ות׳ ‎רובע ‎a ‎Rob ‎a ‎(one ‎fourth ‎of ‎a ‎Kab), ‎and ‎a ‎T., ‎and ‎a ‎halrsT., ‎and ‎an ‎bkhla; ‎Bab. ‎ib. ‎8b ‎(corr. ‎acc.); ‎B. ‎Bath. ‎89b, ‎sq. ‎a. ‎e.

תומניא, ‎תומניא,, ‎v. ‎תמני.

תומניתא,, ‎v. ‎next ‎w.

תתומנתא ‎f. ‎= ‎h. ‎תומן, ‎Tomanta, ‎one ‎eighth ‎of ‎a ‎Kab. ‎Y. ‎Sabb. ‎VIII, ‎11a ‎bot.; ‎Y. ‎Pes. ‎X, ‎37a ‎bot., ‎v. ‎מורייס; ‎Y. ‎Shek. ‎III, ‎47a ‎top ‎תמונתא ‎(corr. ‎acc.). ‎Pes.109a ‎תמנייתא ‎וכ׳ ‎קדמייתא ‎(Rashi ‎תמנתא; ‎Rashb. ‎תמניתא; ‎Ms. ‎M. ‎1 ‎תימנתא, ‎read; ‎תו׳; ‎Ms. ‎M. ‎2 ‎תומניתא) ‎the ‎old ‎T. ‎which ‎was ‎kept ‎in ‎Tiberias.

תומר, ‎v. ‎מרc ‎II.

פומרא, ‎תומרתא, ‎v. ‎תמרא, ‎תמרתא.

תון, ‎v. ‎חון.

תון I ‎=אתון, ‎ye; ‎v. ‎את.

תון II, ‎come ‎ye, ‎v. ‎תו ‎I.

תונא ‎m. ‎(תני ‎I) ‎repetition, ‎confirmation. ‎B. ‎Mets. ‎3a; ‎a. ‎e., ‎v. ‎הנא.

תונבא ‎m. ‎(תנב ‎to ‎become ‎rigid, ‎Brockeim. ‎Lex. ‎Syr.) ‎stupor,loss ‎of ‎sensation. ‎Targ. ‎Job ‎XXXIII, ‎20. ‎-Yoma ‎83a ‎ליה ‎דנקים ‎הוא ‎ת ‎stupor ‎seized ‎him ‎(so ‎that ‎he ‎does ‎not ‎feel ‎the ‎lack ‎of ‎food). ‎Nidd. ‎37b ‎לה ‎. ‎. ‎בעלמא ‎ת׳ ‎it ‎is ‎merely ‎stupor ‎that ‎seized ‎her ‎(so ‎that ‎she ‎feels ‎no ‎pain).

תונויא, ‎v. ‎תוניא.

תונחאתונחתא, ‎v. ‎חינחא.

תונחמתא, ‎v. ‎תנחומתא.

תוניא ‎m. ‎(תני ‎I) ‎tale. ‎Targ. ‎Job ‎XIII, ‎17 ‎תוניי ‎ed. ‎Lag. ‎(ed. ‎Wil. ‎דגויי; ‎Ms. ‎תונויי). ‎-V. ‎תגויי. ‎תוסברא ‎וסבריתa, ‎v. ‎sob ‎סס׳.

תוספאה ‎m. ‎(יסף) ‎1) ‎one ‎who ‎uses ‎the ‎vowel ‎letters ‎freely, ‎who ‎writes ‎plene, ‎opp.בצירא. ‎Ab. ‎Zar. ‎9b, ‎v. ‎פצר. ‎- ‎2) ‎lTos'ffaah, ‎surmname ‎of ‎one ‎Raba ‎or ‎Rabbah; ‎[Neub. ‎Geogr. ‎pp. ‎332; ‎of ‎lhospia, ‎capital ‎of ‎the ‎Armenian ‎district ‎Thospitis]. ‎Yeb. ‎80b; ‎Ber. ‎50a; ‎Sabb. ‎95a; ‎M. ‎Kat. ‎4a.

תוספת ‎f. ‎(יסף) ‎1) ‎addition, ‎increase. ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎22 ‎(ref. ‎to ‎Gen. ‎IV, ‎2) ‎לעיבור ‎ת׳ ‎ולא ‎ללינה ‎ח׳ ‎she ‎bore ‎again' ‎means ‎an ‎additional ‎birth, ‎but ‎not ‎an ‎additional ‎prega ‎nancy ‎(Abel ‎having ‎been ‎conceived ‎simultaneously ‎with ‎Cain). ‎Ib. ‎s. ‎61 ‎וכ׳ ‎מרובה ‎הקבוה ‎של ‎תוספתו ‎what ‎God ‎adds ‎is ‎more ‎than ‎the ‎original; ‎וכ׳ ‎ת׳ ‎שהוא ‎. ‎. ‎עיקר ‎קין ‎Cain ‎was ‎the ‎original, ‎and ‎Abel, ‎because ‎he ‎was ‎an ‎addition ‎, ‎was ‎born ‎himself ‎and ‎two ‎twin ‎sisters ‎with ‎him. ‎Y. ‎Ter. ‎IV, ‎42a ‎תרומה ‎ת׳ ‎an ‎addition ‎to ‎the ‎minimal ‎quantity ‎of ‎T'rumah. ‎Ib. ‎bot. ‎שוין ‎והת׳ ‎הפחת ‎אין, ‎v. ‎פחת.. ‎Y. ‎Bicc. ‎I, ‎end, ‎64b ‎הביכורים ‎ח׳ ‎the ‎addition ‎to ‎the ‎normal. ‎quantity ‎of ‎first ‎fruits ‎to ‎be ‎offered. ‎Y. ‎Keth. ‎VI, ‎30d ‎top ‎ת׳ ‎(sub. ‎כתובה) ‎the ‎additional ‎jointure ‎beyond ‎the ‎legally ‎prescribed ‎sum; ‎Bab.iib. ‎90a. ‎Y. ‎Meg. ‎I, ‎70d ‎bot. ‎הראשון ‎אדר ‎וכ׳ ‎ת׳ ‎is ‎the ‎first ‎Adar ‎the ‎addition ‎(the ‎intercalated ‎month), ‎or ‎is ‎it ‎the ‎second ‎Adar?; ‎a. ‎fr. ‎- ‎Esp. ‎the ‎timme ‎added ‎to, ‎and ‎given ‎the ‎character ‎of ‎a ‎festive ‎day ‎(v. ‎Yoma ‎81 ‎וכ׳ ‎מחול ‎מוסיפין ‎you ‎must ‎begin ‎the ‎Holy ‎Day ‎some ‎time ‎before ‎its ‎lawful ‎beginning ‎and ‎end ‎some ‎time ‎after ‎its ‎lawful ‎end). ‎Yoma ‎81a ‎מלאכה ‎ת׳ ‎על ‎for ‎dis- ‎regarding ‎the ‎addition ‎by ‎doing ‎a ‎labor ‎which ‎is ‎pro- ‎hibited ‎on ‎the ‎festive ‎day; ‎עינוי ‎ח׳ ‎על ‎fmor ‎disregarding ‎the ‎additional ‎time ‎for ‎fasting ‎(by ‎eating); ‎על ‎מוזהר ‎יהא ‎מלאכה ‎ת׳ ‎that ‎he ‎be ‎warned ‎concerning ‎the ‎additional ‎time ‎during ‎which ‎he ‎must ‎abstain ‎from ‎labor; ‎a. ‎e. ‎-- ‎2) ‎lTTosefeth ‎(lTosefta), ‎a ‎collection ‎of ‎oral ‎laws ‎(Mishnahs) ‎outside ‎of ‎the ‎regular ‎Mishnah. ‎Y. ‎Hor. ‎III, ‎end, ‎48c ‎(ref. ‎to ‎Prov. ‎XVVI, ‎11) ‎הת׳ ‎זה ‎ליי׳ ‎. ‎. ‎פלס ‎balance', ‎that ‎is ‎the ‎Biblical ‎text, ‎׳scales', ‎that ‎is ‎the ‎Mishnah, ‎judgment, ‎that ‎is ‎the ‎Talmud, ‎'the ‎Lord's, ‎that ‎is ‎the ‎Tosefeth. ‎Ib. ‎(ref. ‎to ‎Koh. ‎VI, ‎2) ‎הת׳ ‎זה ‎וכבוד ‎. ‎.. ‎עושר ‎riches', ‎that ‎is ‎the ‎Biblical ‎text, ‎'goods', ‎the ‎halakhoth, ‎and ‎gglory', ‎the ‎Tosefeth; ‎Koh. ‎RR. ‎to ‎VI, ‎2 ‎תוספתא ‎בעל ‎ה; ‎Yalk. ‎iib. ‎972 ‎זה ‎חוספתא. ‎M. ‎Kat. ‎3b; ‎a. ‎e. ‎-- ‎Pl. ‎תוספות. ‎Cant. ‎R. ‎to ‎VI, ‎9 ‎לת ‎איןקן... ‎ועלמיתand ‎handmaids ‎without ‎numbert(ib. ‎8)', ‎there ‎is ‎no ‎end ‎of ‎Tosafoth. ‎Y. ‎Peah. ‎II, ‎17a ‎bot. ‎.. ‎למדין ‎אין ‎וכ׳ ‎הת׳ ‎מן ‎ולא ‎we ‎derive ‎no ‎practical ‎decisions ‎from ‎the ‎halakhoth ‎. ‎.., ‎or ‎the ‎Tosafoth, ‎but ‎only ‎from ‎the ‎Talmud. ‎Lev. ‎R. ‎s. ‎30 ‎(ret ‎to ‎Ps. ‎XVI, ‎11) ‎ואגדות ‎ת׳ ‎. ‎. ‎. ‎שבענו ‎we ‎are ‎satisfied ‎with ‎five ‎joys, ‎the ‎Scripture, ‎the ‎Mishnah, ‎the ‎Talmud, ‎the ‎Toseftas, ‎and ‎the ‎Agadoth. ‎Koh. ‎R. ‎to ‎V, ‎8 ‎רבי ‎בית ‎של ‎ח׳ ‎the ‎Tosafoth ‎of ‎the ‎house ‎of ‎Rabbi; ‎נתן ‎ר׳ ‎של ‎ת׳ ‎the ‎T. ‎of ‎R. ‎Nathan; ‎a. ‎e. ‎-- ‎[In ‎Talmudic ‎literature; ‎lIosafoth, ‎annotations ‎to ‎the ‎Talmud, ‎mostly ‎by ‎French ‎scholars, ‎ת׳ ‎בעלי, ‎llosafsts.]

תוספתא ‎ch. ‎same, ‎esp. ‎the ‎Tosefta ‎(v. ‎preced.); ‎also ‎a ‎paragraph ‎of ‎the ‎losefta. ‎Koh. ‎R. ‎to ‎VI, ‎2 ‎ת׳ ‎בעל ‎one ‎kknowing ‎the ‎Tosefta; ‎Yalk. ‎ib. ‎972, ‎v. ‎preced. ‎Gen. ‎R.. ‎s. ‎16. ‎Y. ‎Sabb. ‎VIII, ‎11a ‎bot., ‎a. ‎e. ‎עתיקתא ‎ת׳ ‎a ‎tradition ‎in ‎an ‎old ‎Tosefta; ‎a. ‎fr. ‎-- ‎[Y. ‎Ber. ‎III, ‎6b ‎דת׳ ‎שמעון, ‎v ‎סופפתה.]-- ‎losefta, ‎name ‎of ‎an ‎extant ‎collection ‎of ‎Mish- ‎nah ‎under ‎the ‎redaction ‎of ‎R. ‎Hiyya ‎and ‎R. ‎Oshaya.