Translation:Shivchei Haran

Shivchei Haran
by Nathan of Breslov, translated from Hebrew by Wikisource
First printed in the 1815 first printing of Sipurei Maasiyoth ("Stories"). In that volume the stories were followed by the texts that are known today as Shivchei haRan (but with header “Sipurei Ma`asiyoth” there), Sichoth haRan (only through #110 and with header “Likutei Moharan” there), as well as omissions from and corrections to Likutei Moharan.

PrefaceEdit

I had in view to explain and tell a little tiny bit of the holiness of the conduct of our holy awesome Rebbe, of blessed memory, from the day he became conscious until the day he went up in peace; a little of what I heard from his holy mouth himself, and a little from other people who knew him during his life, and a little of what we saw with our eyes...

שבחי הר"ן (הרבי נחמן) ראיתי לבאר ולספר קצת מעט מזעיר מקדושת הנהגת רבנו הקדוש והנורא, זכרונו לברכה, מיום שעמד על דעתו עד היום שנסתלק בשלום. קצת מה ששמעתי מפיו הקדוש בעצמו, וקצת מאנשים אחרים שהכירו אותו מעודו, וקצת מה שראינו בעינינו: ואם אמנם ידעתי גם ידעתי כי רבים יהיו אשר לא יאמינו בדברים האלה כי רבים קמו עליו, עם כל זה לא יכלתי להתאפק מעצם הפצרת ותשוקת אנשים רבים וכן שלמים אשר הפצירו עד בוש להדפיס קצת מזה. גם סעפי ישבוני וכליותי יעצוני כי הלא על כל פנים ההנהגות המבארים כאן הם הנהגות קדושות וטובות מאד, אשרי שיאחז בהם. וראויים לחוקקם על ספר הנהגות אלו, יהיה העושה מי שעשאן. על כל פנים ההנהגות הללו הם טובים וקדושים מאד ואיככה אוכל למנע הטוב מהולכים בתמים אשר נפשם אותה למצא בספר דרכים ישרים הללו. וגם האמת עד לעצמו: ומי שיביט בעין האמת בספרי רבנו, זכרונו לברכה, יבין בעצמו כי דברים כאלו אי אפשר להשיג כלל בשכל אנושי כי אם לקדוש וטהור בקדושה וטהרה יתרה כמותו ואי אפשר להאריך בזה, כי הם אך למותר, כדרך שאומרין העולם או שלא יועיל או שהם שלא לצרך. על כן לבי הלך אחת הנה ואחת הנה בענין זה, ואמרתי ויהי מה ארוצה דברי אלה (תהלים ע"ח ו): "למען ידעו דור אחרון יקומו ויספרו לבניהם", וממנו יראו וכן יעשו לילך בנתיבות הללו ולדרך בעקבותיו. כי זאת אין צריך לפנים שהנהגות כאלו הם הנהגות קדושות ויקרות וכל אחד ואחד יכול להתקרב להשם יתברך על ידי הנהגות כאלו כי הם דברים השוים לכל נפש כקטן כגדול. ואפלו הפחות שבישראל, אם ירצה לחוס על חייו ולחשב על תכליתו הנצחי, וירגיל עצמו ללכת בנתיבות ובדרכים הללו המבארים פה, בודאי יזכה לחיי עולם ויוכל לבוא למעלות גבהות וקדושות (א) כחד מבני עליה, אם יהיה חזק בדעתו לאחז דרכו הטוב תמיד כיתד חזק בל ימט ככל המבאר פה לקמן: אך זאת לדעת כי כל המבאר פה אינו אפלו כטפה מן הים הגדול מעצם קדושתו והפלגת מעלתו העולה למעלה במקום שאין יד שכל אנושי שולטת שם. וגם אין רצוננו לבאר קצת מופתים נוראים שראינו ממנו, כי אין אנו עוסקים לספר בשבחיו הקדושים כי אם מה שנוגע ליראת השם. אמרתי אך יראו אותם הדברים יקחו מוסר. כי כל האנשים הרואים דברים הללו בכתב אצלנו כולם יודו וישבחו ויפארו אותם ונוגע בלבם התעוררות גדול להשם יתברך וכולם מבקשים ומפצירים בי להביאם לדפוס. יחזקאל ל"ה י"ג) העתירו עלי דבריהם עד שהוכרחתי למלאת רצונם. והשם יתברך ירחם עלינו שנזכה לילך בדרכי אבותינו אשר עשו באימה וביראה רצון קונם עד יבנה ציון וירושלים (ישעיה ס' ה) וישובו ישראל אל ארובותיהם כיונים במהרה בימינו אמן:

1Edit

When he was a youth it came to his mind to separate from the world and he wanted to break the craving for eating, but he was still in a small intellect and it seemed to him that this was imposible to leave his eating according what he was accustomed to eat in the morning and afternoon etc. Therefore he decided he would swallow whatever he eats i.e. to not chew what he eats, only swallow as it is in order that he should not feel any taste from his eating. And he did so and got an imflammation in his throat (which they call geshwellen). And he said he was only six years old at that time. And this practice I heard [spoken of] as a huge thing by a very very great tzadik who did so, who swallowed his food without chewing, but he of blessed memory did so when he was six years old.

אות א.

בהיותו בימי קטנותו בא על דעתו לפרש מהעולם ורצה לשבר תאות אכילה, אך עדין היה בשכל קטן ונדמה לו שזה אי אפשר שיניח מאכילתו כפי מה שהיה רגיל לאכל בבקר ובצהרים וכו'. על כן ישב עצמו שיהיה בולע כל מה שיאכל דהינו שלא יהיה לועס מה שיאכל רק יבלע כמות שהוא כדי שלא ירגיש שום טעם באכילתו. ועשה כן ועלה נפיחות בצוארו שקורין (גישוואלין). ואמר שהיה אז רק בן ששה שנים. והנהגה זו שמעתי לדבר גדול מצדיק גדול מאד מאד שנהג כך שהיה בולע אכילתו בלי לעיסה, אך הוא זכרונו לברכה נהג כך בהיותו בן ששה שנים:

2Edit

אות ב.

גם בהיותו יושב לפני רבו ללמד בימי קטנותו היה רוצה תמיד לקים (תהלים ט"ז ח): "שויתי ה' לנגדי תמיד" והיה מתיגע לציר נגד עיניו שם הוי"ה ברוך הוא, ומחמת שהיתה מחשבתו טרודה בזה לא היה יודע מה שלומד והיה רבו כועס עליו. ואף על פי כן כל ימי ילדותו היה עושה עניני מעשה נערות הרבה מאד דהינו עניני שחוק וקפיצות וטיול שקורין (פאר שייט) והיה רגיל בזה מאד:

אות ג.

אחר כך נתגדל יותר וכשנעשה בר מצוה (ב) קרא אותו דודו הרב הקדוש מורנו אפרים זכר צדיק לברכה (ג) אב בית דין דקהלת קדש סידילקוב ואמר לו הפסוק (תהלים ב ז): "אני היום ילדתיך". (כי זה נאמר על היום שהאדם נעשה בר מצוה כמובא בספרים [עין רש"י שם, זהר חדש י]) ואמר לו קצת מעט דברי מוסר והיה יקר בעיניו מאד מאד (תהלים קי"ט): "כמוצא שלל רב". אחר כך נכנס לחופה (ד) ותכף ביציאתו מן החופה היה מתלהב מאד ומתגעגע מאד לעבודת השם יתברך ונכנס בעבודת השם מיום אל יום:

אות ד.

גם בימי קטנותו התחיל להתמיד מאד מאד בלמודו, והיה משלם להמלמד מכיסו שלשה גדולים בעד כל דף גמרא (ה) שהיה לומד עמו מלבד השכר למוד שהיה אביו משלם להמלמד היה הוא בעצמו, זכרונו לברכה, נותן להמלמד משלו שלשה גדולים בעד כל דף ודף כדי שהמלמד יכריח עצמו ללמד עמו הרבה דפין גמרא בכל יום. וכן היה שהיה המלמד לומד עמו כמה וכמה דפין בכל יום ויום והוא היה משלם לו כנ"ל ג' גדולים בעד כל דף ודף מלבד השכר למוד:

אות ה.

וכן היה נכנס בעבודת השם וכל עבודתו היה בהצנע גדול מאד מאד עד שלא ידע שום אדם ממנו כלל כי היה סתום וגנוז מאד. וכל עבודתו היה בסתר ובהצנע גדול. ועקר עבודתו בתחלה היה בפשיטות גדול בלי שום חכמות כלל רק בפשיטות גמור, וכל דבר ודבר שעשה הכל היה ביגיעה גדולה ובכח גדול ובמסירות נפש. ולא היה לו שום דבר עבודה שבא לו בנקל רק כל דבר ודבר בא לו ביגיעה גדולה מאד, שהיה מיגע עצמו כמה זמנים בשביל כל דבר ודבר מעבודת השם. והיה לו כמה וכמה עליות וירידות אלפים ורבבות עד אין שעור וערך: והיה קשה וכבד עליו מאד מאד להתחיל לכנס בעבודת השם לקבל עליו על עבודתו יתברך. והיה רגיל להתחיל איזה ימים לעסק בעבודת השם ואחר כך נפל מזה וחזר להתחיל וחזר ונפל. וכן היה כמה וכמה פעמים עד שפעם אחד נתחזק אצלו שיהיה חזק מאד שיאחז בעבודת השם לעולם, ולא יסתכל על שום דבר בעולם. ומאז והלאה נתחזק לבו בה' ואף על פי כן גם אחר כך היה לו תמיד עליות וירידות הרבה מאד מאד רק שאחר כך היה חזק שלא יניח עבודתו יתברך לעולם אף על פי שיש לו ירידה לפעמים אף על פי כן יהיה מתחזק עצמו בעבודת השם יתברך בכל מה שיוכל:


External LinksEdit

NotesEdit

 

This work was published before January 1, 1926, and is in the public domain worldwide because the author died at least 100 years ago.