Translation:Shulchan Aruch/Yoreh Deah/55

by Yosef Karo

Contains 13 Seif 1 The leg has three parts: The lowest is what they cut with the hooves when they cut up the beast and is called the Arkuba [below the hock], which is sold with the head Above that is the second part which is called the Shok (calves; tibia) and Tzomet ha-Giddim (ligament juncture, tendons?) at its bottom next to the the Arkuba, which is sold with the head Above that is the third part which is the one connected to the body and it's called the Qulit [femur]. In the lowest part, wherever it's severed it's kosher. The bone that connects to the body called the Qulit, wherever it's broken it's treif. The middle bone, if it's severed anywhere but the Tzomet ha-Giddim it's kosher, and if at the Tzomet ha-Giddim it's treif. And it's not forbidden because the leg is cut at that place but rather because the ligaments are severed; therefore if the bone is broken at the Tomet ha-Giddim and protruding and the hide and flesh does not cover most of it but he checked the Tzomet ha-Giddim and they're intact then it's kosher. There are some that forbid it if the middle bone is broken at any place even if it's not at the Tzomet ha-Giddim. According to their opinion if the bone is broken at the Tzomet haGiddim and protruding outside without hide and flesh covering most of it, even if he checked the Tzomet ha-Giddim and they're intact it's treif. Likewise if it's cut within the section between the Arkuba that's sold with the head and the Shok at the end of the Arkum (tarsus?) between Arkun and the Shok it's treif according to this opinion (B"Y in the name of M"HRY ibn Habib). And if it's cut within the section at where the Qulit connects with the Shok it's treif. Rema: The practice in all Germany and France is per the latter (Rosh, Tur and Rabbeinu Yerucham) and one may not deviate, therefore if it's cut at any place from the Arkum and above it's trief even if the Tzomet ha-Giddim is intact. 2 If the Qulit (femur) is dislocated from where it joins the body, namely the head of the femur is dislocated from its place, it's treif, whether it's a beast or fowl. This is provided that its Nibs which are the extra parts of socket bone that protrude with the male bone (of the femur) and hold it are rotted. But if they're detached not due to rotting then it's kosher. Rema: Likewise if only a minority of it is rotted but the majority is intact it's kosher per law (Rashba in responsa and his novellae). But some say we are not expert in rot of its Nibs therefore it's proper to prohibit any dislocation of the hip lest it be rot of the Nibs. Likewise if it's broken close to the body, even if it joined back completely it's treif because its Nibs may have rotted. We count four thumb-breadths in a large beast, two in a small, and in a fowl it's in proportion to its size (this is all in A"H et al.). And it's good to be stringent when there isn't a big loss. If the hip is not disconnected and the Nibs rotted then it's kosher (Mordekhai). 3 If the end of the Qulit (femur) bone that connects to the Shok is dislocated from its place it's kosher even if its Nibs are rotted. (But some say this is specifically when the hide and flesh covers most of it) (Responsa Rosh 20:10) 4 If it has three legs it's treif, because an extra part counts like it's missing so it's like it's missing a leg. This is provided that the extra one is from the head of the bottom bone or higher. Rema: Specifically when this extra one has the form of a leg and it's in the legs' location. But if that's not the case then it's not called an extra and it's not called [but] a piece of atrophied flesh (B"Y in the name of Mordekhai in the name of RAB"N and in the Shaarim p. 9 and A"H there). But if it's born (created) missing one leg it's treif (Gemara p. 1 daf 58, Bekhorot daf 40, Rambam p. 8 MH"Sh, and contrary to the B"Y and they all counter him by this). 5 If at any place where severage of the leg makes it treif, even if it's not cut but just broken and protruding - if there isn't hide and flesh covering most of its thickness and girth - it's treif. But if hide and flesh cover most of its thickness and girth, it's kosher. And if a minority of the bone is fallen off, if there's hide and flesh to cover the break even if the piece did not fall off - it's kosher. But if it doesn't have enough to cover it if it hadn't fallen off, then even if there's enough to cover it now - it's treif. And if the bone is broken at a place where it doesn't become treif if broken - if there isn't hide and flesh covering most of it - the beast is permitted and the limb is forbidden mideRabbanan. And you need to cut also a little of the permitted part when you cut the forbidden limb. Rema: And it needs to be cut before salting it with the beast or the fowl (Mordekhai and Samak), and there are some that are stringent and forbid it even if the hide and flesh cover most of it if the fracture ever protruded out while it's alive through a small hole (acccording to perush Rashi et al.). So from this it has become custom in these lands to rule treif any bone fracture in a place where severing makes it treif, and even if the hide and flesh surrounds it on all sides and there's no hole at all, nevertheless the custom is the rule it treif because there are many distinctions in the rule of flesh covering it, and not many are expert, and one should not change if it's not a case of great loss in the eyes of the teacher that it's proper to rule according to halakhah (o.o.) - and that's specifically if it did not mend. But if it mended the custom is to rule if kosher as we'll explain. 6 If the Qulit is broken and a particle of it is missing from its top end that connects to the spine (hip) and a minority of its nibs is rotted, if hide and flesh cover most of it it's kosher. 7 The fact that we rule it kosher when hide and flesh cover most of it, is specifically when most of the covering is by flesh and hence a minority from hide accompanying it. But if it's half by hide and half by flesh it does not avail in a beast. But in a fowl, since its skin is soft it joins with the flesh, and if it's half flesh and half skin it's kosher. 8 There's someone who wrote that there's a certain place that can save it even in the case of a beast, and it's at the place that right next to the Arkuba, and it's because there's never flesh there, only hide that's stuck to the bone. And all the other places where there normally is flesh then if there's no flesh there and only hide and there's Ririn (discharge or goo) between the hide and bone, there are some that say it redeems it. 9 Sinews that will ultimately harden do not redeem it (and all sinews are called "sinews that will ultimately harden") (B"Y). 10 If the flesh that covers the majority of it is not in one place but instead some of it is gathered at one place and some elsewhere around the bone, or it's at one place but it's falling or peeled off the bone, or its deepest third is missing, or it's punctured or cracked - it does not save it. Likewise if the flesh covering it is dissolving and takes the appearance of flesh that a surgeon would remove, it doesn't save it. Rema: We are not versed in what flesh a surgeon would remove therefore any place that the flesh appearance has changed does not save it (H"M). 11 If the flesh is cut by a knife in a ring around the fracture and the majority of its girth is covered, it's kosher, as long as the flesh is adhered to the bone around along the incision. 12 If the bone is broken at a place that makes it treif and then it mended but it's unknowable if the majority of it protruded out or not - it's kosher, so long as it mended at its original place and fracture joined fracture and they stick together. Rema: And even it it's still thick at the fracture and visible that it was broken, it's kosher (O"W l.v.). But if it didn't revert to the original place but instead two broken bones lie on each other, one displaced upward and one displaced downward, it's treif. Rema: All this is speaking about when it's not at the Tzomet haGiddim; but at the Tzomet haGiddim see above in Siman 56. 13 If it's found broken and it's unknowable if it happened while alive or after dying, if the wound location is black it definitely happened while alive. And if they're unable to determine it, if it's fitting to attribute it to something such as being crushed or shattered and so forth, we attribute it leniently and if not it's forbidden due to doubt.

דיני טריפות ברגל ובפרקיו ובו שלושה עשר סעיפים: סעיף א שלשה פרקים יש ברגל. התחתון והוא מה שחותכין עם הפרסות כשמפשיטין הבהמה ונקראת ארכובה הנמכרת עם הראש. ולמעלה ממנו פרק שני והוא הנקרא שוק וצומת הגידים בתחתיתו סמוך לארכובה הנמכרת עם הראש. ולמעלה ממנו פרק שלישי והוא מחובר לגוף ונקרא קולית. בפרק התחתון בכל מקום שיחתך בה כשרה. עצם המחובר לגוף הנקרא קולית בכל מקום שיחתך טריפה. בעצם האמצעי אם נחתך שלא במקום צומת הגידים כשרה ואם נחתך במקום צומת הגידים טריפה ולא נאסרה מפני שהיא חתוכת הרגל במקום זה אלא מפני שנחתכו הגידים לפיכך אם נשבר העצם במקום צומת הגידים ויצא לחוץ ואין עור ובשר חופין את רובו ובדק בצומת הגידים ונמצאו קיימים כשרה. ויש אוסרים בנחתך עצם האמצעי בכל מקום אפי' שלא במקום צומת הגידים ולדעתם אם נשבר העצם במקום צומת הגידים ויצא לחוץ ואין עור ובשר חופין את רובו אע"פ שבדק בצומת הגידים ונמצאו קיימים טריפה. וכן אם נחתך בתוך הפרק שבין ארכובה הנמכרת עם הראש לשוק בסוף הערקום בין הערקום ובין חשוק טריפה לדעת זה (ב"י בשם מהר"י ן' חביב) ואם נחתך בתוך הפרק במקום שמחובר עצם הקולית עם השוק טריפה: הגה: ונהגו בכל אשכנז וצרפת כסברא האחרונה (הרא"ש וטור ורבנו ירוחם) ואין לשנות לכן בכל מקום שנחתך מן הערקום ולמעלה טריפה אע"פ שצומת הגידין קיימין: סעיף ב עצם הקולית שניתק ממקומו במקום חיבורו בגוף והיינו בוקא דאטמא דשף מדוכתיה טריפה בין בבהמה בין בעוף והוא דאיעכול (פי' שנרקבו) ניביה והם היתרות שבעצם הכף שיוצאות על העצם הזכר ואוחזות אותו אבל נפסקו שלא מחמת עיכול כשרה: הגה: וכן אם לא נתעכלו רק מעוטן ורובן קיים כשר מדינא (רשב"א בתשובות ובחידושיו) אך י"א דאין אנו בקיאין באיעכול ניביה לכן יש לאסור כל שמוטת ירך שמא איעכול ניביה וכן אם נשבר סמוך לגוף אע"פ שחזר ונקשר היטב טריפה שמא איעכול ניביה ומשערין ד' אצבעות בגסה וב' בדקה ובעוף הגדול לפי גדלו והקטן לפי קטנו (הכל באו"ה כלל נ' והגהות סמ"ק דף צ"ב ע"ב והגהה ש"ד סי' פ"ו) וטוב להחמיר במקום שאין הפסד מרובה. אם לא נשמט הירך ואיעכול ניביה כשר (מרדכי): סעיף ג ראש עצם הקולית המחובר לשוק שניתק ממקומו כשרה אפילו אם איעכול ניביה. (וי"א דוקא כשעור ובשר חופין את רובו) (תשובת הרא"ש כלל כ' סימן י'): סעיף ד אם יש לה ג' רגלים טריפה דכל יתר כנטול דמי וכאלו חסר רגל א' הוא והוא שיהי' זה היתר מראש עצם התחתון ולמעלה: הגה: ודוקא שזה היתרת יש לה תואר רגל ועומדת במקום הרגלים אבל בלאו הכי אינו מקרי יתרת ולא הוי רק דלדול בשר (ב"י בשם מרדכי בשם ראב"ן ובשערים סימן פ"ט ואו"ה שם) ואם נבראת חסר רגל א' טריפה (גמרא פא"ט דף נ"ח ובבכורות דף מ' ורמב"ם פ"ח מה"ש ולא כב"י והכל תפסו עליו בזה): סעיף ה כל מקום שאם יחתך שם הרגל היא טריפה, אפילו לא נחתך אלא נשבר ויצא לחוץ -- אם אין עור ובשר חופין רוב עביו ורוב היקיפו -- טריפה. ואם עור ובשר חופין רוב עביו ורוב היקיפו -- כשרה. ואם נפל קצת מהעצם, אם יש בעור ובשר לחפות השבר אף אם לא נפל העצם -- כשרה. אבל אם אין בו כדי לחפותו אילו לא נפל אע"פ שיש בו כדי לחפותו עתה -- טריפה. ואם נשבר עצם במקום שאינו נטרף אם נחתך -- אם אין עור ובשר חופין את רובו -- הבהמה מותרת והאבר אסור מדרבנן. וצריך לחתוך גם מעט מהמותר כשחותך האבר האסור: הגה: וצריך לחתכו קודם שימלחנו עם הבהמה או העוף (מרדכי וסמ"ק) ויש מחמירין ואוסרין אף אם עור ובשר חופין את רובו אם השבירה יצאה פעם אחת מחיים דרך נקב קטן (לפי פי' רש"י וסה"ת וסמ"ג וסמ"ק) ומזה נתפשט המנהג באלו המדינות להטריף כל שבירה בעצם במקום שאם נחתך טריפה ואף אם עור ובשר מקיפין אותו מכל צדדיו ואין שם נקב כלל מ"מ המנהג להטריף כי חלוקים רבים הם בדין חיפוי בשר ואין רבים בקיאין ואין לשנות אם לא במקום הפסד מרובה לפי ראות עיני המורה שיש להקל להורות כהלכה (ד"ע) ודוקא אם לא חזר ונקשר אבל אם חזר ונקשר נוהגין להכשיר וכמו שיתבאר: סעיף ו נשבר עצם הקולית וניטל ממנו קורט מראשו העליון המחובר בשדרה ונתעכלו מיעוט ניביו אם עור ובשר חופין את רובו כשרה: סעיף ז הא דמכשרינן בעור ובשר חופין את רובו דוקא כשרוב החיפוי מן הבשר ואז המעוט של עור מצטרף עמו אבל אם החצי מן העור וחצי מן הבשר לא והני מילי בבהמה אבל בעוף כיון שעורו רך מצטרף עם הבשר ובמחצה בשר ומחצה עור כשר: סעיף ח יש מי שכתב שיש מקום שעור לבדו מציל אפי' בבהמה והוא במקום הסמוך ממש לארכובה לפי שאין שם לעולם בשר אלא עור לבד דבוק עם העצם. ובשאר מקומות שדרך להיות שם בשר אם לא היה שם בשר אלא עור בלבד והיו רירין בין העור והעצם י"א שמציל: סעיף ט גידין שסופן להקשות אינם מצילין. (וכל הגידין מקרי סופן להקשות) (ב"י): סעיף י לא היה הבשר החופה את רובו במקום אחד אלא מתלקט מעט כאן ומעט כאן סביבות העצם או שהוא במקום אחד אלא שהוא מרודד או נקלף מעל העצם או שניטל שלישיתו התחתון או ניקב או נסדק אינם מצילין וכן אם נתמסמס בשר החופה ונעשה כעין בשר שהרופא גורדו אינו מציל: הגה: ואנן אין בקיאין בבשר שהרופא גורדו ולכן כל מקום שנשתנה מראית הבשר אינו מציל (הגהות מיימוני): סעיף יא נקדר הבשר בסכין מעל השבר כעין טבעת בעיגול ורוב היקיפו מכוסה כשרה והוא שיהא הבשר דבוק בעצם סביב הקדירה: סעיף יב נשבר העצם במקום שעושה אותה טריפה וחזר ונקשר ואין ידוע אם יצא רובו אם לאו כשרה והוא שחזר למקומו הראשון ונתחבר שבר עם שבר יחדיו ידובקו: הגה: ואפילו אם הוא עדיין עב במקום השבר וניכר עדיין שנשברה כשר (א"ו הארוך): אבל אם לא חזר למקומו הראשון אלא שני שברי העצם שוכבים זה על זה זה נמשך למעלה וזה נמשך למטה טריפה: הגה: וכל זה מיירי שלא במקום צומת הגידין אבל במקום צומת הגידין עיין לקמן סימן נ"ו: סעיף יג נמצא שבור ואינו יודע אם נעשה מחיים או לאחר מיתה אם מקום המכה שחור בידוע שנעשה מחיים ואם אין יכולים לעמוד עליו אם יש במה לתלות כמו שדרסה או שרצצה וכיוצא בו תולין להקל ואם לאו אסורה מספק: