החיה רקיע, ועליה אתמר ויעש אלקי"ם וגומר, ודא נתיב שתיתאה, ואית רקיע לעילא מרקיע, ודא צדיק דאפריש בין מיין נוקבין למיין דכורין, לאשתמודעא ביה, ועליה אתמר ויעש אלהי"ם את הרקיע, ויבדל בין המים אשר מתחת לרקיע ובין המים אשר מעל לרקיע, ודא נתיב שביעאה צדיק:
נתיב תמינאה ויקרא אלקי"ם לרקיע שמים, ויקרא אלקי"ם דא אימא עלאה, לרקיע דא עמודא דאמצעיתא דאיהו בין ימינא ושמאלא וכליל תרוייהו, הדא הוא דכתיב ויהי ערב ויהי בקר יום אחד, ואינון ערב דיצחק ובקר דאברהם:
Tikkun 31
editBRASYT - BR"A ST"Y - "Created Two" - about them it said (Ruth 1:19), "And the two of them went..." - which are the two Torot, the Written Torah and Oral Torah. Another thing: two tablets went out to mount Sinai. Then immediately "...and all the city was astir concerning them" so the entire world shook. Behold it's the scripture (Ex. 20:14), "And all the people see the voices... and the people saw and trembled" - and they said (Ruth ibid.) "Is this Naomi?" - this is the ecstasy (N'imu) of the Torah. Immediately it says, "and he broke them under the mountain" - the Torah flew from there, and said (Ruth 1:21), "Ani MeLeAH halakhti/I went out full" - to Mount Sinai - "but here H' has returned me empty." MLIA"H - ML"A Y"K - but here ML"A Y"K has flown off from me which is YK"W, and H' is left alone EL"M, mute. "Ne'elamti dumiyyah/I was dumb with silence..." (Ps. 39:3) - DU"M Y"K - "...I held my quiet without good (had no comfort)" which is W':
בראשית בר"א שת"י, ועלייהו אתמר ותלכנה שתיהם וגומר, ואינון תרי תורות אורייתא דבכתב ואורייתא דבעל פה, ועוד תרי לוחות אזלו לטורא דסיני, מיד ותהם כל העיר עליהן אזדעזע כל עלמא, הדא הוא דכתיב (שמות כ') וכל העם ראים את הקולת כו', וירא העם וינועו, ואמרו הזאת נעמי, דא איהו נעימו דאורייתא, מיד אתמר וישבר אותם תחת ההר, פרחת אורייתא מתמן, ואמרת אני מלאה הלכתי לטורא דסיני, וכען וריקם השיבני ה', מליא"ה מל"א י"ק, וכען פרח מני מל"א י"ק דאיהו יק"ו, ואשתארת ה' יחידה אל"ם, נאלמתי דומי"ה, דו"ם י"ק, החשתי מטוב דאיהו ו':
Another thing: "The two of them went" - body and soul, and to where? To the graveyard. The body was judged and rotted; the soul, it's said of it (Roth 3:7), "And she revealed his feet and lay down."
דבר אחר ותכלנה שתיהן גוף ונפש, לאן אתר אזלי, לבי קברא, גוף אתדן ואתרקב, נפש אתמר בה ותגל מרגלותיו ותשכב:
A Saba got up and said: Holy Lamp! Aren't you mistaken? Dust is the body..
קם סבא חד ואמר, בוצינא קדישא חזור בך, ערפה איהי גוף, רות איהי נפש, שותפו דילה נעמי נשמת חיים, מחלון רוחא, גופא דאיהי ערפה חזרה עורף לגבי נשמה (נ"א שכינתא), נפש אתדבק בה בנשמתא, הדא הוא דכתיב באשר תלכי אלך בפקודין דעשה, ובאשר תליני אלין בפקודין דלא תעשה:
Another thing: Ruth (1:16), "Where you go I will go" - into Exile, of which it says (Isa. 50:1), "Your sins have sent away your mother" ...
דבר אחר באשר תלכי אלך בגלותא, דאתמר בה ובפשעיכם שלחה אמכם, ובאשר תליני אלין דמשכבה דילך בגלותא, הדא הוא דכתיב על משכבי בלילות, עמך עמי אלין ישראל, ואלקי"ך אלק"י דא קודשא בריך הוא, אלימלך דא י', נעמי דא ה', מחלון ו', רות בה אתדבקת ה' ואתעבידת תורה, ועלה אתמר וקול התור נשמע בארצנו:
The Oref/back of the neck is the mother of the Erev Rav...
ערפה אימא דערב רב, דאתמר בהון כי עם קשה עורף הוא, דחזרת לסרחנה, וחזרת ערף לגבי חמותה, כליון בעלה דערפה, יצר הרע דאתיא כלייה מניה לעלמא, ואיהו כליון, ואתתיה לילית כלייה:
The Neshama and the Nefesh, when a mortal is guilty of sins and they gain power over his limbs, the Nishmat Chayyim departs from the body...
נשמה ונפש כד בר נש איהו מחוייב בחובין ומתגברין על אברים, נשמת חיים אסתלקת מן גופא, ונפש אשתארת תמן, ואתמר בה ותגל מרגלותיו, לגבי מאן לגבי צדיק ודא ברית מילה, דאיהו בועז ב"ו ע"ז תקיף על יצריה, וימד שש שעורים וישת עליה, שוקיו עמודי שש, שואית לון עלהא לאגנא עלה, ואוקמוה ותלכנה שתיהם בשכינתא עלאה ותתאה, ועלייהו אתמר ותקראנה לו השכנות שם, לאמר ילד בן לנעמי, דא עמודא דאמצמעיתא דאתמר ביה בני בכורי ישראל, כד חאבו ישראל וגרמו לאסתלקא שכינתא, עלה אתמר בשכינתא תתאה ותגל מרגלותיו:
Another thing: "The two of them went" - it speaks in the body and the Nefesh..
דבר אחר ותלכנה שתיהם, איהו ממלל בגופא ונפשא, ומרחימו דגופא כד איהו בעל תשובה, יימא נפשא לגבה באשר תמותי אמות ושם אקבר, ולא תזוז נפשא בקברא מניה, ועלה אתמר בהתהלכך:
daf 76a
editתיקוני זהר דף עו/א
תנחה אותך בעלמא דין, בשכבך תשמור עליך בקברא, והקיצות לתחיית המתים (נ"א לעוה"ב) היא תשיחך, דא נפשא לגבי גופ.א ובוצינא קדישא אם גופא לא חזר בתיובתא, וחזר עורף לגבי תיובתא, נפש אתפרש מניה ואתקרי ערפ"ה, וגופא דא אתאביד מתרין עלמין:
He replied to him: Saba, Saba! But behold how useless graves are, so now if the body is destroyed on what will the Nefesh rise at Revival of the Dead? For behold it's certain the body is destroyed and it's said that it's destroyed from both worlds, and behold it goes down to be discarded/forgotten, for there it's discarded forever. If so, how useless are graves!
אמר ליה סבא סבא, והא כמה קברין למגנא, והא אם גופא אתאביד על מה תקום נפשא לתחיית המתים דהא ודאי גופא אתאביד ואתמר דאתאביד מתרין עלמין והא נחית לנשייה דתמן אתנשי לדרי דרין, אם כן כמה קברין למגנא:
Rather, the Holy Blessed One does not change the work of His hands. For certainly this world and the Coming World, which are heaven and earth, they are the Holy Blessed One's, and of them David said, "The heavens are heavens of H'." Earth, "I will walk my way before H' in the land of the living" - and of them it's said, "This world and the Coming World (shine) in the name of YKW"K, behold it's the scripture Y"ismechu H"a-shamayim W"e'tagel H"a-aretz/ The heavens will rejoice and the earth will be revealed-joyful - When? When it will be said of the heavens and earth of the S-M and the Serpent that (Isa. 51:6), "the heavens will vanish away like smoke and the earth will wear away like a garment" - and then after He obliterates them and destroys these ministers that are upon them, immediately the Holy Blessed One will renew/regenerate the Heavens and Earth, which will be eliminated due to those wicked agents; behold it's the scripture, "For as the new heavens and the new earth that I make" etc. - and it's all in order that the work of His hands not be destroyed: because those ones are Neshamot and bodies that do not lose out from both worlds, whilst these are wealthy in the Exile, since this is their world.
אלא ודאי קודשא בריך הוא לא ישני עובדי ידוי, דודאי עלמא דין ועלמא דאתי דאינון שמיא וארעא דקודשא בריך הוא אינון, ועלייהו אמר דוד השמים שמים לה', ארעא אתהלך לפני ה' בארצות החיים, עלייהו אתמר עלמא דין ועלמא דאתי בשמא דיקו"ק (אתנהרן), הדא הוא דכתיב י"שמחו ה"שמים ו"תגל ה"ארץ, אימתי בזמנא דאתמר לגבי שמים והארץ דסמא"ל ונחש, כי שמים כעשן נמלחו והארץ כבגד תבלה, ולבתר דימחי לון וישצי לאלין ממנן דעלייהו, מיד יחדש לון קודשא בריך הוא לשמיא וארעא, דיתמחון בגין אלין ממנן בישין, הדא הוא דכתיב כי כאשר השמים החדשים והארץ החדשה אשר אני עשה וגומר, וכלא בגין דלא ישתצון עובדי ידוי, דאינון נשמתין וגופין דאתאבידו מתרין עלמין, ואלין עתירין דבגלותא, בגין דהאי עלמא איהו דילהון:
But the poor ones of the Tzaddikim, their good belongs to those good worlds (o.v. those worlds which are good works), in which the two Torot were created, the Written Torah and the Oral Torah, for their reward is in that place. But to the bottom of the land of the living, unto there are the bodies and holy Neshamot that were created in the name of H', and the body of Moshe of which it says, "His eye did not dim nor did his moisture depart" - from there he was, and on account of it [his body] he would beg pity that he not die and be cast out from there, and not into a body of this world that is called "sandal" relative to him, of which it says, "Remove your shoe from your foot."
אבל מסכני דאינון צדיקיא, טובא דילהון לאינון עלמין (נ"א דאינון עובדין) טבין, די בהון אתבריאו תרי תורות אורייתא דבכתב ואורייתא דבעל פה, דאגרא דלהון תמן ובגין דלתתא דארץ החיים, תמן גופין לנשמתין קדישין דאתבריאו בשמא דה', וגופא דמשה דאתמר ביה לא כהתה עינו ולא נס לחה מתמן הוה, ובגיניה הוה איהו בעא רחמי דלא ימות ויפוק מניה, ולא על גופא דהאי עלמא דאתקרי סנדל לגביה, דעליה אתמר ליה של נעלך מעל רגלך:
ואדם וחיוון ובעירן ועופין דתמן אינון עובדא דבראשית, ואינון בדיוקנא עלאה דאלין דאתמר בהון במרכבתא ודמות פניהם פני אדם וגומר, דאינון בעדן עלאה עלייהו אתמר יעשה למחכה לו, ותמן עץ חיים דמאן דאכיל מיניה אתמר ביה ואכל וחי לעולם:
ותמן כורסיא די דהבא וכספא ואבנין יקירין, וערסין דכספא ודהבא, ורמ"ח פקודין דמני לון משה לישראל בהאי עלמא, לדכאה רמ"ח אברים דההוא גופא, וגופא דהאי עלמא שפלא איהו סנדל לנשמתא, דאתטנף (נ"א ואתטנף) בזוהמא דהאי עלמא. הא הכא תלתין וחד זמנין דאתפרש בראשית, ועשר אמירן ותלתין ותרין שבילין הא שבעין ותרין, וצריך לפרשא לון. פתח ואמר בראשית:
תקונא תלתין ותרין:
בראשית מאמר קדמאה לכלא, ואיהי כליל תרין דבורין אנכי ולא יהיה לך דאתמרו בדבורא חדא, ותרוייהו אינון רמיזין במלת בראשית, בגין דא בראשית א"ב רשית, א"ב א' אנכי ב' לא יהיה לך, וכלא באת אחד ב', ואיהי ב' מבראשית:
אמר רבי אלעזר, וכי מאן דאית ליה עבדא ואפיק ליה לחירו משעבודיה, אית ליה לרבוניה לשבחא גרמיה במפקנותא לחירו לעבדיה, וכי קודשא בריך הוא דאמר לאברהם כי גר יהיה זרעך וכו' אית לשבחא גרמיה כמה: