Page:A Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature, Volume 1 (1903).djvu/129

This page needs to be proofread.

‎s. ‎7 ‎וכ׳ ‎א׳ ‎על ‎מיסב ‎(Pesik. ‎Eth. ‎Korb. ‎p. ‎61a ‎הקוביטין; ‎Yalk. ‎Num. ‎777 ‎איק׳; ‎ib. ‎Lev. ‎479 ‎קוב׳, ‎קנב׳; ‎ib. ‎Ps. ‎791 ‎הנ׳ ‎&c., ‎corr. ‎acc.; ‎Pesik. ‎R. ‎s. ‎16, ‎p. ‎83b ‎ed. ‎Fr. ‎הקובטין) ‎reclining ‎on ‎his ‎accubitum. ‎-- ‎א׳ ‎לחם, ‎or ‎דא׳) ‎ריפתא ‎bread ‎used ‎at ‎the ‎meals ‎of ‎the ‎nobility, ‎fne ‎bread. ‎Targ. ‎Y. ‎IIGen. ‎XL, ‎16 ‎קקבטון ‎ריפתא ‎(readדאקקובטון ‎ריפתא) ‎bread ‎of ‎the ‎nobles ‎(h. ‎text ‎חרי). ‎Pesik. ‎R. ‎l. ‎c. ‎p. ‎82a ‎(ref. ‎to ‎הפחה ‎לחם ‎Neh. ‎V, ‎18) ‎הקקבטין ‎sub. ‎לחם; ‎Pesik. ‎l. ‎c. ‎p. ‎59a ‎קקבטון ‎(corr. ‎acc.).

אקובנאה, ‎B. ‎Bath. ‎73a ‎bot. ‎Ar., ‎v. ‎קופיא ‎a. ‎קובנאה; ‎cmp. ‎אקונבי.

אקווא, ‎אקהא ‎f. ‎(קהי) ‎what ‎blunts ‎or ‎loosens ‎the ‎teeth, ‎weakening; ‎fig. ‎(v. ‎Mekh. ‎Bo ‎18, ‎end) ‎refutation, ‎arguments. ‎Pl. ‎אקוותא. ‎Yeb. ‎110b ‎א׳ ‎וקמקוו ‎יתבי ‎(Rashi ‎Var.מקהואקהתא) ‎they ‎were ‎sittingand ‎raising ‎arguments. ‎Cmp. ‎אקהיותא.

אקומוניס, ‎v. ‎איקונומוס.

אקון ‎m. ‎(deriv. ‎of ‎קנה, ‎v. ‎אקן) ‎1) ‎reed-basket, ‎used ‎as ‎a ‎fisher's ‎cauf. ‎Kel. ‎XII, ‎2; ‎XXIII, ‎5. ‎-- ‎2) ‎v. ‎אקן.

אקונא, ‎v. ‎איק׳.

אקונבי ‎f. ‎(קבב, ‎with ‎inserted; ‎Mand. ‎קומבא, ‎Nold. ‎Mand. ‎Gr. ‎p. ‎105) ‎cupola, ‎arched ‎vessel. ‎Pl. ‎אקונביאות. ‎Tosef. ‎Kel. ‎B. ‎Mets. ‎II, ‎8שבמגדלים ‎א׳ ‎ed. ‎Zuck. ‎(Var. ‎אקוב׳, ‎cmp.קובנאה) ‎cupolas ‎on ‎turrets(a ‎piece ‎ofhhouse ‎furniture), ‎ornamental ‎vases.

*אקונס, ‎a ‎corruption ‎of ‎קולייס ‎m. ‎(κολιας) ‎colias, ‎name ‎of ‎a ‎small ‎fish. ‎Ab. ‎Zar. ‎39a; ‎Hull. ‎66b ‎top; ‎Tosef. ‎Hull. ‎III ‎(IV), ‎27 ‎קוליים.

אקופי ‎m. ‎pl. ‎(נקף, ‎קף) ‎curlings ‎of ‎the ‎web, ‎anything ‎sticking ‎out ‎of ‎the ‎web ‎(threads, ‎knots ‎&c.). ‎Sabb. ‎75b ‎וכ׳ ‎א׳ ‎דשקיל ‎מאן ‎האי ‎whoever ‎takes ‎threads ‎out ‎of ‎clothes ‎on ‎the ‎Sabbath, ‎is ‎guilty ‎of ‎an ‎act ‎of ‎finishing; ‎v. ‎פטיש. ‎Cmp. ‎אקפותא.

אקופיא, ‎v. ‎קופיא. ‎אקורפיטא, ‎v. ‎אקרפטא.

אקורקרתא, ‎v. ‎אקרוקתא.

אקושא ‎m. ‎(קשי) ‎hard, ‎hard-baked. ‎Targ. ‎Y. ‎Lev. ‎XX, ‎10. ‎-- ‎Keth. ‎39b. ‎Sot. ‎4b, ‎opp. ‎רכיכא. ‎Sabb. ‎65a ‎כל ‎א׳ ‎מידי ‎anything ‎hard. ‎- ‎Pl. ‎אקושי. ‎Sabb. ‎155a ‎א׳ ‎חרובין ‎ed. ‎(Ms. ‎M. ‎דאשוני, ‎Ar. ‎דאשינא). ‎- ‎Targ. ‎Ps. ‎LVIII, ‎10 ‎אקושן ‎(some ‎ed. ‎אקשון).

אקטור ‎(אוקטור) ‎m. ‎(actor) ‎actor ‎publicus, ‎an ‎oficer ‎who ‎had ‎the ‎supervision ‎of ‎slaves ‎and ‎state ‎pro- ‎perty. ‎-- ‎Pl. ‎אקטורין. ‎Mekh. ‎B'shall. ‎Par. ‎1; ‎Yalk. ‎Ex. ‎230 ‎או׳. ‎- ‎Targ. ‎Y. ‎Ex. ‎XIV, ‎5 ‎אוקטריא.

אקטיספון, ‎קטיספון ‎pr. ‎h. ‎pl. ‎Ctesiphon, ‎a ‎town ‎on ‎the ‎Eastern ‎bank ‎of ‎the ‎Tigris. ‎Targ. ‎Y. ‎Gen. ‎X, ‎10 ‎ק׳ ‎(for ‎Bibl. ‎halneh). ‎Yoma ‎10a ‎(ffor ‎Bibl. ‎Resen) ‎א׳ ‎זה ‎(Ms. ‎אקטספוון ‎ו; ‎Var. ‎קטיספון; ‎טיספוס). ‎Gitt. ‎6a. ‎Erub. ‎57b ‎אקיסט׳ ‎(corr. ‎acc.; ‎Ms. ‎M. ‎קטי׳; ‎v. ‎Rabb. ‎D. ‎S. ‎a. ‎l. ‎note).

אקטרתא ‎f. ‎(קטר) ‎whatever ‎raises ‎dense ‎smoke ‎when ‎ignited, ‎hence ‎roots, ‎twigs ‎&c. ‎Taan. ‎24b ‎bot. ‎א׳ ‎ושדייא ‎(Ms. ‎M. ‎adds. ‎בתנורא; ‎v. ‎Rabb. ‎D. ‎S. ‎a. ‎l.) ‎she ‎used ‎to ‎throw ‎twigs ‎into ‎the ‎stove ‎(to ‎make ‎people ‎believe ‎she ‎was ‎baking).

אקי, ‎read; ‎איקי ‎(εικε) ‎make ‎room! ‎Y'lamd. ‎to ‎Deut. ‎XI, ‎22 ‎quot. ‎in ‎Ar. ‎(v. ‎Tanh. ‎Ekeb, ‎4); ‎cmp. ‎Midr. ‎Till. ‎to ‎Ps. ‎XVII.

אקיוס, ‎v. ‎אקסיוס.

אקילוס ‎(var. ‎עקילוס), ‎pr. ‎n. ‎m. ‎Akilos ‎(prob. ‎identic ‎with ‎עקילס ‎q. ‎v.). ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎1 ‎R. ‎Yudan ‎relates ‎א׳ ‎בשם.

אקיסטפון, ‎v. ‎אקטיספון.

אקיקא, ‎v. ‎אקקיא.

אקלד, ‎v. ‎אקלידא ‎a. ‎קלד.

אקליבוסתא, ‎v. ‎קליבוסת.

אקלידא ‎f. ‎(κλεις-δος) ‎key, ‎lock, ‎fastening. ‎Sabb. ‎89b ‎דא׳ ‎ככא ‎(Ar. ‎s. ‎v. ‎קלד; ‎בבא, ‎Var., ‎v. ‎Rabb. ‎D. ‎S. ‎a. ‎l. ‎note ‎400) ‎the ‎tooth ‎of ‎the ‎key, ‎key-bit ‎(Ar. ‎'the ‎key-gate'); ‎Men. ‎57a; ‎a. ‎e. ‎-- ‎Pig. ‎דמטרא ‎א׳ ‎the ‎key ‎(to ‎the ‎store) ‎of ‎rain; ‎דת״המ ‎א׳ ‎the ‎key ‎(to ‎the ‎gate) ‎of ‎resurrection. ‎Snh. ‎113a ‎(Var. ‎קלידא, ‎מפתחא; ‎v. ‎Rabb. ‎D. ‎S. ‎a. ‎l. ‎note ‎30). ‎-- ‎Pl.. ‎אקלידי, ‎אקלידייא. ‎Targ. ‎I ‎Chr. ‎IX, ‎27. ‎-- ‎Gitt. ‎56a; ‎a. ‎fr. ‎-- ‎Denom. ‎אקלד, ‎v. ‎קלד.

אקלנדס, ‎read ‎קאלנדס, ‎v. ‎קלנדא.

אקלס Ithpe. ‎of ‎קלס.

אקלפרין ‎m. ‎pl. ‎(aquiliferi) ‎eagle-bearers, ‎bearers ‎of ‎the ‎imperial ‎standard. ‎Midr. ‎Till. ‎to ‎Ps. ‎XLV ‎(some ‎ed. ‎אלק׳ ‎corr. ‎acc.).

אקמינון, ‎אקמנין ‎Lev. ‎R. ‎s. ‎34 ‎פרנסין ‎א׳, ‎read ‎אוקמינון, ‎v. ‎קום.

*אקמתא ‎f. ‎(עקם=אקם, ‎cmp. ‎עכביש, ‎עכוביתא; ‎Syr. ‎אמקתא?, ‎v. ‎P. ‎Sm. ‎243) ‎spider. ‎Targ. ‎Provv. ‎XXX, ‎28.

אקן ‎(deric. ‎of ‎קני) ‎to ‎grow ‎in ‎stalks, ‎produce ‎stalks ‎Gitt. ‎30a ‎דאקון ‎צריכא ‎לא(Var. ‎ואקון ‎דהדר) ‎in ‎the ‎case ‎before ‎us ‎it ‎means ‎that ‎the ‎seeds ‎which ‎had ‎been ‎despaired ‎off ‎produced ‎stalks ‎(blades) ‎again ‎וכ׳ ‎מילתא ‎אקנתא ‎דתימא ‎מהו ‎when ‎you ‎might ‎think ‎this ‎shooting ‎up ‎is ‎something ‎(enough ‎to ‎awaken ‎new ‎hopes ‎of ‎recovery), ‎therefore ‎&c.; ‎Taan. ‎19a. ‎-- ‎Denom. ‎אקנתא ‎growth ‎of ‎stalks; ‎v. ‎supra.

אקנוס, ‎v. ‎איקנוס ‎a. ‎אקסיוס.

אקניאתא, ‎v. ‎אקנייתא.

*אקניותא ‎f. ‎(קני ‎II) ‎being ‎provoked. ‎Targ. ‎I ‎Sam. ‎I, ‎16 ‎(v. ‎ib. ‎v. ‎6).