Page:A Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature, Volume 1 (1903).djvu/140

This page needs to be proofread.
‎ארמי
‎ארנטוס
123


‎XXIX, ‎27; ‎a. ‎e. ‎-- ‎Pl. ‎ארמותא, ‎const. ‎ארמות. ‎Targ. ‎O. ‎Num. ‎XVIII, ‎11 ‎(Var. ‎ארמות ‎sing.).

ארמי ‎m., ‎ארמית ‎f. ‎1) ‎(b. ‎h.) ‎Aramaean, ‎Aramaic, ‎Chaldaic. ‎[Targ. ‎II ‎Kings ‎XVIII, ‎26. ‎א׳־ ‎לשון ‎Chaldaie. ‎Sabb. ‎12b; ‎a. ‎fr. ‎-- ‎2) ‎(=ארומי; ‎v. ‎ארם ‎3) ‎Romish, ‎Roman, ‎heathen. ‎[Owing ‎to ‎Christian ‎censors ‎as ‎well ‎as ‎timid ‎Jewish ‎copyists, ‎many ‎of ‎the ‎passages ‎originally ‎referring ‎tto ‎Romans, ‎Christians, ‎&c., ‎have ‎been ‎altered ‎by ‎subb- ‎stituting ‎Arammi, ‎huthi, ‎Goy ‎&c., ‎so ‎that ‎only ‎by ‎keen ‎criticism ‎their ‎real ‎application ‎can ‎be ‎ascerfained. ‎-- ‎Fem. ‎gentilewoman. ‎Ber. ‎8b ‎(Ms. ‎M. ‎ארמאית). ‎Snh. ‎IX, ‎6; ‎a.fr. ‎- ‎Y. ‎Meg. ‎I, ‎71c ‎top ‎ארמית ‎Latin; ‎v. ‎בדא. ‎-- ‎Pl. ‎ארמים ‎Meg. ‎11a ‎(some ‎ed. ‎פרסיים; ‎Ms. ‎M. ‎רומיים; ‎Sifra ‎B'hukk. ‎Par. ‎II, ‎ch. ‎8 ‎אספסיינוס). ‎V. ‎ארומי.

ארמיותא ‎f. ‎(preced.) ‎gentile ‎ways, ‎Romedom, ‎idol- ‎atry, ‎&c. ‎Meg. ‎III ‎(IV), ‎9 ‎(25a) ‎whoever ‎translates ‎(Lev. ‎XVIII, ‎21), ‎׳Of ‎thy ‎seed ‎thou ‎shalt ‎give ‎none ‎לאעברא ‎בא׳ ‎(Ms. ‎Lond. ‎אומיתא ‎לאעבורי, ‎v. ‎Var. ‎in ‎Rabb. ‎D. ‎S. ‎a. ‎l. ‎note) ‎to ‎become ‎with ‎child ‎in ‎Romedom ‎(identifying ‎Molokh ‎with ‎Rome ‎and ‎misinterpreting ‎'haaibir ‎for ‎the ‎purpose ‎of ‎making ‎it ‎applicable ‎to ‎sexual ‎connection ‎with ‎Romans) ‎must ‎be ‎silenced ‎with ‎a ‎sharp ‎rebuke ‎(v. ‎נזיפה); ‎cmp. ‎Targ. ‎Y. ‎Lev. ‎l. ‎c. ‎--Ab. ‎Zar. ‎70a ‎הוינן ‎כד ‎בארמיותן ‎(Ms. ‎M. ‎בגיותא ‎הואי) ‎when ‎we ‎were ‎yet ‎in ‎our ‎heathendom ‎(prior ‎to ‎our ‎conversion).

ארמי, ‎ארמייא, ‎v. ‎ארמאי.

*ארמילוס ‎pr. ‎n. ‎m. ‎(a ‎disguise ‎of ‎Romulus, ‎~~~~~~- ‎ko~sגRome) ‎Armilus, ‎a ‎mythical ‎personage, ‎representative ‎of ‎wickedness, ‎answering ‎to ‎the ‎Christian ‎Antichrist. ‎Targ. ‎Is. ‎XI, ‎4 ‎רשיעא ‎א׳ ‎A. ‎the ‎wicked. ‎Targ. ‎Y. ‎Deut. ‎XXXIV, ‎8 ‎ארמלנוס ‎(corr. ‎acc.); ‎cmp. ‎ארמניאה. ‎[V. ‎Book ‎of ‎Zerub.; ‎Saadia ‎Emunoth ‎VIII, ‎2; ‎Graetz ‎Gesch. ‎d. ‎Jud. ‎V, ‎p. ‎496.]

ארמיניא ‎pr. ‎n. ‎Armenia, ‎the ‎plateau ‎of ‎Western ‎Asia. ‎Lam. ‎R. ‎to ‎I, ‎14. ‎-- ‎Targ. ‎Y. ‎Gen. ‎VIII, ‎4 ‎name ‎of ‎a ‎mountain ‎and ‎of ‎a ‎city.

ארמל ‎(denomin. ‎of ‎next ‎w.) ‎Nithpa. ‎נתארמלה ‎to ‎become ‎a ‎widow ‎(a ‎Chaldaism). ‎Keth. ‎II, ‎1; ‎V, ‎1; ‎v. ‎אלמן. ‎Yeb. ‎42b; ‎a. ‎e.

ארמלא, ‎ארמלה, ‎ארמלתא ‎f ‎(=אלמל׳ ‎f. ‎עלם; ‎v. ‎אלמון; ‎v. ‎P. ‎S. ‎s. ‎v. ‎391) ‎widow. ‎Targ. ‎Gen. ‎XXXVIII, ‎11; ‎a. ‎fr. ‎-- ‎Y. ‎Sabb. ‎I, ‎3d ‎top; ‎a. ‎fr. ‎-- ‎Pl. ‎ארמלן. ‎Targ. ‎Ex. ‎XXII, ‎23, ‎a. ‎e. ‎- ‎Y. ‎Keth. ‎I ‎beg. ‎24d. ‎- ‎ארמלאתא, ‎ארמלתא. ‎Targ. ‎Job ‎XXII, ‎9; ‎a. ‎e. ‎- ‎Y. ‎Meg. ‎III, ‎74a ‎top; ‎a. ‎e.

ארמלגוס, ‎v. ‎ארמילוס.

ארמלו, ‎ארמלות, ‎ארמלותא ‎f. ‎(v. ‎ארמלא) ‎(in) ‎widowhood. ‎Targ. ‎Is. ‎XLVII, ‎8 ‎sq.; ‎a. ‎e. ‎-- ‎Keth. ‎75a, ‎v. ‎טנדו. ‎-Y. ‎Ned. ‎V, ‎39b ‎top; ‎B. ‎Bath. ‎9sb ‎Ms.; ‎ed. ‎אלמנות.

ארמלתא, ‎v. ‎ארמלא.

ארמן, ‎v. ‎ארמון. ‎ארמניא, ‎1) ‎v. ‎ארמיניא. ‎- ‎[2) ‎Targ. ‎Job ‎I, ‎1 ‎Nahmanid. ‎in ‎comment., ‎Ms. ‎קושטנטינא, ‎ed. ‎7עו, ‎v. ‎next ‎w.]

ארמניאה ‎pr. ‎n. ‎pl. ‎Armannia ‎(Romania, ‎New-Rome, ‎Constantinople). ‎Targ. ‎Lam. ‎IV, ‎21 ‎Var. ‎(h. ‎text ‎עון). ‎-- ‎Deriv. ‎pl. ‎ארמנייאי. ‎Targ. ‎IChr. ‎I, ‎17 ‎ed. ‎Beck. ‎(ed. ‎Rahm. ‎ארמצ׳ ‎corr. ‎acc.).

ארמניוס ‎pr. ‎n. ‎m. ‎(represent. ‎a ‎tribe; ‎v. ‎preced.) ‎Armanius. ‎Targ. ‎I ‎Chr. ‎I, ‎42 ‎(h. ‎text ‎עון).

ארמנייא ‎m. ‎Armenian(?). ‎Y. ‎Gitt. ‎VI, ‎48d ‎bot. ‎ר׳ ‎א׳ ‎יעקב; ‎Y. ‎M. ‎Kat. ‎III, ‎82c ‎top ‎א׳ ‎ר׳ ‎(insert ‎יעקב).

ארמנייאי, ‎ארמצייאי, ‎v. ‎ארמגיאה.

ארן, ‎v. ‎ארון.

ארן ‎m. ‎(b. ‎h.; ‎אר, ‎cmp. ‎ארז) ‎pine ‎(Assyr. ‎ארן ‎cedar, ‎Schr. ‎KA ‎p. ‎411). ‎- ‎Pl. ‎ארנים. ‎Par. ‎III, ‎8 ‎(R. ‎Hai ‎Gaon ‎ארננן). ‎R. ‎Hash. ‎23aארונים(Var. ‎ערונים). ‎B. ‎Bath. ‎81aע׳.

ארנא ‎m. ‎ch. ‎(=h. ‎ארון) ‎chest. ‎Sabb. ‎32a ‎לא״הק ‎שקורין ‎א׳ ‎who ‎call ‎the ‎holy ‎ark, ‎'the ‎chest'.

ארנב ‎m.=ארנבת ‎q. ‎v.

ארנבא, ‎v. ‎ארנבתא.

ארנבת ‎f. ‎(b. ‎h.) ‎hare; ‎[pr. ‎n. ‎f. ‎v. ‎next ‎w.]. ‎Meg. ‎9b. ‎Lev. ‎s. ‎13 ‎יון ‎זו ‎הא׳ ‎Arnebeth ‎(Lev. ‎XI, ‎6) ‎is ‎an ‎allusion ‎to ‎Yavan ‎(Greece); ‎cmp. ‎nnext ‎w. ‎-- ‎Pl. ‎ארנבים. ‎Sabb. ‎27a; ‎Men. ‎39b. ‎[Assyr. ‎Annabu, ‎Schr. ‎KA ‎p. ‎498.]

ארנבתא, ‎ארנבא ‎ch. ‎same. ‎Targ. ‎Lev. ‎XI, ‎6; ‎a. ‎e. ‎- ‎Lam. ‎R. ‎to ‎II, ‎10; ‎Ned. ‎65a ‎ארנבא. ‎-- ‎Y. ‎Meg. ‎I, ‎71d ‎bot. ‎וכ׳ ‎ארנתא. ‎. ‎. ‎. ‎תלמי ‎של ‎אמו(corr. ‎acc.) ‎King ‎Ptolemee's ‎mother ‎was ‎named ‎Hare ‎(k~vh~); ‎cmp. ‎Meg. ‎9b ‎where ‎the ‎King's ‎wife ‎is ‎named ‎arnebeth.

ארנון, ‎Tanh. ‎B'midb. ‎18, ‎read ‎אקטו, ‎v. ‎אכטא.

*ארנון I ‎m. ‎(deriv. ‎of ‎ארון) ‎chest ‎with ‎many ‎cases, ‎trader's ‎chest. ‎Tanh. ‎B'midb. ‎20 ‎שהיה ‎פרגמטיוטיס ‎לאדם ‎זכוכית ‎של ‎א׳ ‎לו ‎Ar. ‎(ed. ‎incorr.) ‎like ‎a ‎trader ‎that ‎had ‎a. ‎chest ‎containing ‎(common) ‎glass ‎beads; ‎cmp. ‎Tanh. ‎ed. ‎Bub. ‎23 ‎a. ‎note; ‎Yalk. ‎Num. ‎692 ‎(where ‎אבנים ‎must ‎be ‎read ‎ארנון).

ארנון II ‎m., ‎ארנונא, ‎ארנונה ‎f. ‎(an ‎adaptation ‎of ‎annona, ‎cmp. ‎אגונא ‎a. ‎טסקא) ‎[chest, ‎treasury, ‎v. ‎preced.] ‎tax ‎from ‎crops ‎and ‎other ‎farmer's ‎produces ‎delivered ‎in ‎kind. ‎Y. ‎Keth. ‎XIII, ‎35d ‎גולגולת ‎א׳ ‎annona ‎and ‎poll-tax. ‎-- ‎Pes. ‎6a ‎א׳ ‎בהמת ‎cattle ‎subject ‎to ‎the ‎annona ‎(v. ‎D. ‎C. ‎ed. ‎Hensch, ‎s. ‎v. ‎Annona; ‎capitur ‎etiam ‎in ‎pecudibus'); ‎עיסת ‎א׳ ‎dough ‎made ‎of ‎four ‎subject ‎to ‎annona. ‎-- ‎Pl. ‎ארנונות, ‎ארנוניות, ‎ארנונין. ‎Targ. ‎Y. ‎Deut. ‎XXVIII, ‎36. ‎Lev. ‎R. ‎. ‎29. ‎Y. ‎Shebi. ‎IV, ‎35b; ‎a. ‎fr. ‎--Y. ‎Snh. ‎III, ‎21b ‎top ‎מיגבי ‎ארנונין ‎tto ‎collect ‎taxes. ‎Pesik. ‎Shek. ‎11b ‎(description ‎of ‎Roman ‎extortions) ‎ארנוניך ‎אייתי ‎bring ‎thy ‎annonae.

ארנטוס ‎m. ‎(ornatus, ‎ορνατος) ‎decoration. ‎Lam. ‎R. ‎to ‎IV, ‎1 ‎זהב ‎של ‎לא׳ ‎דומה ‎שהיה ‎(ed. ‎ארנטס, ‎ארונטס) ‎who ‎was ‎(to ‎the ‎nation) ‎like ‎a ‎gold ‎decoration. ‎eי