Page:A Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature, Volume 1 (1903).djvu/190

This page needs to be proofread.
‎בלים
‎בלם
173


‎Dem. ‎II, ‎7; ‎Men. ‎18b; ‎Hull. ‎132b ‎הב׳ ‎the ‎priest's ‎mixing ‎the ‎offerings ‎(Lev. ‎II, ‎5; ‎a. ‎fr.).

בלים ‎part. ‎pass. ‎of ‎בלם.

בלימה ‎(מה ‎בלי) ‎f. ‎(b. ‎h., ‎v. ‎כלי) ‎[nothing,] ‎air ‎(fr. ‎Job ‎XXVI, ‎7). ‎Nim. ‎R. ‎s. ‎14 ‎ב׳ ‎ספירות ‎עשר ‎(some ‎ed. ‎מה ‎בלי) ‎the ‎ten ‎heavenly ‎spheres ‎(cmp. ‎Sepher ‎Yetsir. ‎beg.). ‎Ex. ‎R. ‎s. ‎15 ‎ב׳ ‎על ‎העולם ‎אויר ‎על ‎. ‎. ‎. ‎he ‎rested ‎it ‎(the ‎upper ‎story, ‎the ‎sky) ‎on ‎the ‎atmosphere, ‎on ‎b'limah ‎(Tanh. ‎Haye ‎3 ‎האויר ‎על ‎מה ‎על).

בלינוס, ‎Pesik. ‎R. ‎s. ‎42, ‎read ‎כלינוס.

בליני, ‎v. ‎בלני.

בלינירין, ‎Y. ‎Snh. ‎X, ‎29a ‎top, ‎read ‎כלינידין.

בליסטורי, ‎v. ‎בליסטרי.

בליסטין, ‎Gant. ‎R. ‎to ‎II, ‎14, ‎read ‎כליסטין; ‎cmp. ‎Ex. ‎R. ‎s. ‎21.

בליסטרא ‎(בליצטרא) ‎f. ‎(ballistra, ‎~~~~~~~~) ‎catapult, ‎awar ‎engine ‎for ‎throwing ‎stones, ‎or(b. ‎manualis) ‎for ‎arrows. ‎Lam. ‎R. ‎to ‎II, ‎2 ‎ב׳ ‎אבני ‎stones ‎thrown ‎from ‎the ‎catapult. ‎Y. ‎Sot. ‎VIII, ‎22b ‎bot. ‎שלהן ‎בליצטורא ‎כנגד ‎ברד; ‎(Mekh. ‎Bshall. ‎s. ‎2 ‎בלסטראות, ‎pl.; ‎Yalk. ‎Ex. ‎232 ‎בלסיטראות, ‎read ‎בליסט׳) ‎the ‎hail ‎stones ‎correspond ‎to ‎the ‎catapults ‎in ‎the ‎warfare ‎of ‎men. ‎Pesik. ‎R. ‎s. ‎17; ‎Pesik. ‎Vayhi ‎p. ‎67a ‎בלסתרא ‎אבני ‎(corr. ‎acc.). ‎Pesik. ‎R. ‎s. ‎29 ‎- ‎30 ‎(p. ‎139b ‎ad. ‎Fr.) ‎בליסטרה ‎האבן ‎את ‎(read ‎הבל׳ ‎אבן). ‎Lam. ‎R. ‎introd. ‎(R. ‎Josh. ‎2) ‎בליסטרוס ‎אבני ‎(read ‎רא.. ‎.); ‎a. ‎fr. ‎- ‎Pl. ‎בליסטראות. ‎Yalk. ‎l. ‎c., ‎v. ‎supra. ‎Tanh. ‎Bo ‎4; ‎Shoffa'tim ‎14. ‎Mekh. ‎l. ‎c. ‎Midr. ‎Till. ‎to ‎Ps. ‎XVIII.

בליסטרי ‎(בליסטורי) ‎m. ‎(ballistarius, ‎βαλιστα- ‎tao~) ‎attendant ‎of ‎the ‎cataput, ‎also ‎archer. ‎Hull. ‎60b ‎היה ‎ב׳ ‎או. ‎. ‎. ‎. ‎was ‎Moses ‎a ‎hunter ‎or ‎an ‎archer ‎(to ‎have ‎known ‎the ‎nature ‎of ‎animals ‎so ‎well)?

בליספימיא, ‎v. ‎בלספ׳.

בליעה ‎f. ‎(בלע) ‎1) ‎swallowing, ‎gluttony. ‎Num. ‎R. ‎s. ‎14 ‎(play ‎on ‎בלע ‎Gen. ‎XXXVI, ‎32) ‎he ‎sold ‎his ‎birth- ‎right ‎בליעתו ‎בשביל ‎to ‎satisfy ‎his ‎gluttony. ‎-- ‎הב׳ ‎בית ‎eso- ‎phagus. ‎Toh. ‎I, ‎1; ‎a. ‎fr. ‎-- ‎2) ‎vortex, ‎v. ‎בלועה.

בליעי, ‎ב׳בי ‎m. ‎(=h. ‎הבליעה ‎בית, ‎v. ‎preced.) ‎gullet, ‎whence ‎(cmp. ‎ושט) ‎straits ‎(prob. ‎ccylla ‎and ‎Chharybbdis). ‎Bekh. ‎9a. ‎-- ‎Snh. ‎110c ‎דקרח ‎בלועי ‎(corr. ‎acc.) ‎the ‎chasm ‎created ‎for ‎Korah.

בליעל ‎m. ‎(b. ‎h.) ‎availing ‎nothing, ‎wickedness. ‎Snh. ‎111 ‎(playing ‎on ‎עול) ‎ב׳ ‎בני ‎means ‎וכ׳ ‎עול ‎. ‎. ‎. ‎בנים ‎sons ‎who ‎shook ‎off ‎the ‎yoke ‎&c.

בליעתא ‎f. ‎ch. ‎(=h. ‎בליעה) ‎swallowing, ‎Targ. ‎Y. ‎I ‎Num. ‎XXVI, ‎11, ‎constr. ‎בליעת.

בליצטורא, ‎בליצטרא, ‎v. ‎בליסטרא.

בליקוס, ‎v. ‎כלקיס.

בליתא ‎f. ‎(בלי) ‎rag, ‎shred. ‎Sabb. ‎134a. ‎Hull. ‎8b ‎ב׳ ‎דפרסא ‎a ‎shred ‎of ‎a ‎curtain ‎(soft ‎rag). ‎Kidd. ‎48b ‎בב׳ ‎צייר ‎tied ‎up ‎in ‎a ‎rag. ‎-- ‎Pl. ‎בלייתא. ‎Yeb. ‎120a ‎(some ‎ed. ‎בליתא).

בלל ‎(h. ‎h.; ‎בל; ‎a) ‎sec. ‎r. ‎of ‎בול, ‎ביל; ‎בו, ‎בה, ‎cmp. ‎בין, ‎to ‎penetrate, ‎break ‎through, ‎v. ‎בלט; ‎b) ‎I ‎בל ‎to ‎crusmmble, ‎soften, ‎cmp. ‎V ‎מל; ‎v. ‎בלי, ‎נבל, ‎בלט ‎in ‎בולטיתא) ‎to ‎mix ‎(with ‎oil), ‎knead, ‎stir; ‎to ‎mix ‎fodder. ‎Zeb. ‎XIV, ‎3 ‎( ‎12b) ‎הבולל ‎the ‎priest ‎who ‎kneads ‎the ‎meat-offering ‎with ‎oil, ‎v. ‎בלילה. ‎Dem. ‎V, ‎5 ‎ונוטל ‎בולל ‎(strike ‎out ‎ואוכל ‎in ‎Bab. ‎ed., ‎Ar. ‎Var. ‎בורר) ‎he ‎mixes ‎the ‎fruits ‎and ‎takes ‎the ‎tithe. ‎Y. ‎B. ‎Kam. ‎IV, ‎beg. ‎4a ‎לבלול ‎to ‎mix ‎up ‎(coins ‎in ‎a ‎bag.) ‎Y. ‎R. ‎Hash. ‎I ‎56d ‎bot.; ‎Tanh. ‎Noah ‎11, ‎v. ‎בול ‎III; ‎a. ‎fr. ‎-- ‎Part. ‎pass. ‎בלול, ‎f. ‎בלולה. ‎Snh. ‎24a ‎(play ‎on ‎בבל) ‎ב׳ ‎וכ׳ ‎במקרא ‎mixed ‎up ‎(confused) ‎in ‎Bible ‎study ‎&c. ‎[Y. ‎Yeb. ‎VIII, ‎end, ‎9d ‎בבלל ‎קריבה, ‎read ‎בכליל] ‎V. ‎בלול. ‎Nif ‎נבלל, ‎Hof. ‎הובלל ‎to ‎be ‎mixed. ‎Y. ‎Maas. ‎Sh. ‎II, ‎53a, ‎v. ‎חפן. ‎Men. ‎XII, ‎4(03b; ‎18b) ‎נבללין ‎ששים ‎sixty ‎measures ‎of ‎flour ‎can ‎be ‎thoroughly ‎mixed; ‎v. ‎בילה. ‎Ib. ‎יכולים ‎להבלל. ‎- ‎Y. ‎Shek. ‎VI, ‎49d ‎bot. ‎באש ‎מובללה ‎אש ‎fire ‎mixed ‎with ‎fire. ‎- ‎[Y. ‎Taan. ‎III, ‎66d ‎bot. ‎וכ׳ ‎שיבללו ‎עד ‎until ‎your ‎speech ‎shall ‎become ‎confounded ‎from ‎repeatedly ‎saying, ‎Enough; ‎v. ‎בלי.] ‎Y. ‎BBer. ‎VI, ‎10a ‎top ‎(play ‎on ‎כ) ‎וכ׳ ‎יבללו ‎all ‎blessings ‎shall ‎be ‎kneaded ‎thogether-- ‎Pilp. ‎בלבל.

בלם I ‎(b. ‎h.; ‎denom. ‎of ‎בלום, ‎בל, ‎בלל, ‎fodder-bag, ‎nose-bag, ‎muzsle) ‎to ‎mugele, ‎restrain. ‎Yalk. ‎Num. ‎743 ‎(read ‎in ‎place ‎of ‎וכ׳ ‎בלום ‎כדו) ‎משה ‎של ‎לעמו ‎בלום ‎פיו ‎מהם ‎אחד ‎של ‎צפורנו ‎לבלום ‎הוא ‎יכול ‎the ‎mouth ‎of ‎the ‎people ‎of ‎Moses ‎is ‎tied ‎up ‎(we ‎dare ‎not ‎talk), ‎but ‎can ‎he ‎tie ‎up ‎(disable) ‎the ‎nail ‎of ‎any ‎of ‎them ‎(the ‎Canaan- ‎ites)? ‎Hull. ‎s9a ‎(play ‎on ‎בלימה, ‎Job ‎XXVI, ‎7) ‎שבולם ‎וכ׳ ‎who ‎restrains ‎himselfiin ‎strife ‎(refrains ‎from ‎violence, ‎keeps ‎silence ‎&c.). ‎-- ‎2) ‎part. ‎pass. ‎בלום ‎(cmp. ‎אלם) ‎unfit ‎for ‎use, ‎lame, ‎sore, ‎swollen, ‎closed ‎by ‎a ‎tumor. ‎Bekh. ‎40b ‎ב׳ ‎פיו ‎one ‎whose ‎mouth ‎is ‎swollen ‎(one ‎opin. ‎in ‎Rashi; ‎shrunk); ‎מבולמות ‎רגליו ‎(Pu.) ‎one ‎whose ‎feet ‎are ‎swollen ‎(shrumnk). ‎Ib. ‎43b ‎ב׳ ‎חוטמו ‎Ar. ‎(ed. ‎בולם, ‎corr. ‎acc.) ‎whose ‎nose ‎is ‎obstructed. ‎-- ‎Gitt. ‎67a ‎ב׳ ‎אוצר ‎a ‎packed ‎treasury ‎of ‎knowledge; ‎v. ‎בלס. ‎-- ‎Part. ‎Pu. ‎מבולם, ‎v. ‎supra. ‎יiff ‎הבליםttorestrict.. ‎Y. ‎Hag. ‎II, ‎78abot. ‎שיבלים ‎ובלבד ‎לעיסתו ‎provided ‎that ‎(when ‎cutting ‎&c.) ‎he ‎does ‎only ‎as ‎much ‎as ‎is ‎needed ‎for ‎his ‎dough ‎for ‎the ‎offering; ‎[Tosaf. ‎to ‎Hag. ‎17b, ‎s. ‎v. ‎אלא, ‎cites ‎עיסתו ‎שיכלה, ‎v. ‎בלה.]

בלם II ‎(v. ‎preced.; ‎cmp. ‎Syr. ‎בלמא ‎halter) ‎to ‎attempt ‎to ‎gett ‎rid ‎oftthe ‎halter; ‎to ‎kick, ‎strike ‎(of ‎an ‎unruly ‎horse). ‎Pesik. ‎Zakh. ‎p. ‎24b ‎(ref. ‎to ‎Ps. ‎XXXII, ‎9) ‎thou ‎puttest ‎a. ‎bit ‎on ‎him ‎בולם ‎והוא ‎andhe ‎strikes. ‎Ib. ‎ב׳ ‎והוא ‎לגביה ‎קריב ‎(strike ‎out ‎לא, ‎as ‎Tanh. ‎ed. ‎Bub. ‎Ki ‎Thetse, ‎6 ‎a. ‎Yalk. ‎Ps. ‎719) ‎you ‎come ‎near ‎him ‎and ‎he ‎strikes; ‎Tanh. ‎Ki ‎Thetse, ‎6; ‎Yalk. ‎Deut. ‎938, ‎Ps. ‎l. ‎c. ‎(with ‎var. ‎vers.).

בלם ‎ch.=h. ‎בלם ‎I. ‎-1) ‎Part. ‎pass. ‎בלים ‎tied, ‎mute. ‎Targ. ‎Is. ‎XXXII, ‎4; ‎a. ‎e. ‎[Targ. ‎Y. ‎Deut. ‎XXIX, ‎4; ‎v. ‎בלי ‎.]---2) ‎(cmp. ‎כרך) ‎to ‎put ‎meat ‎between ‎bread, ‎wrap ‎up. ‎Hull. ‎107b ‎אומצא ‎ליה ‎ב׳ ‎wrapped ‎up ‎a ‎piece ‎of ‎mead ‎for ‎him ‎(v. ‎Tosaf. ‎a. ‎l.).