Page:A Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature, Volume 1 (1903).djvu/197

This page needs to be proofread.
‎בסר
‎בעט
180


‎R. ‎s. ‎42, ‎end ‎עלי ‎בוסרת ‎היתה ‎כך ‎so ‎did ‎she ‎slight ‎me. ‎Ib. ‎s. ‎3 ‎beg.; ‎s. ‎45 ‎וכ׳ ‎על ‎הוא ‎בוסר ‎he ‎will ‎treat ‎his ‎pro- ‎phetic ‎mission ‎lightly. ‎Tanh. ‎Ekeb ‎1 ‎בהן ‎בסרתי ‎have ‎lI ‎become ‎overbearing ‎because ‎I ‎observed ‎thy ‎commands? ‎(Tanh. ‎ed. ‎Bub. ‎2 ‎כפרתי, ‎v. ‎note ‎a. ‎l.). ‎Ib. ‎Mikkets ‎10 ‎וכ׳ ‎בשעת ‎בוסר ‎תהא ‎לא ‎be ‎not ‎haughty ‎in ‎happiness, ‎so ‎as ‎to ‎refuse ‎to ‎pray. ‎Ib. ‎(ed. ‎Bub.) ‎Emor ‎29 ‎עליהן ‎בוסר; ‎Tanh. ‎ib. ‎20 ‎(some ‎ed. ‎בוחר, ‎corr. ‎acc.) ‎thinks ‎lightly ‎of ‎them. ‎--Part. ‎pass. ‎בסר, ‎fem. ‎בסורה ‎contemptible. ‎Tanh. ‎Sh'moth ‎11. ‎Pi. ‎ביסר ‎same. ‎Ex. ‎R. ‎s. ‎1 ‎עליה ‎וב׳ ‎(some ‎ed. ‎וכופר) ‎and ‎he ‎despised ‎it ‎(idolatry). ‎Tanh. ‎Ekeb ‎I ‎some ‎ed. ‎ביסרתי, ‎v. ‎supra.

בסר ‎ch. ‎same. ‎Targ. ‎Ps. ‎LXIX, ‎34; ‎a. ‎fr. ‎Pa. ‎בפיר. ‎בסר ‎same. ‎Targ. ‎O. ‎Num. ‎XV, ‎31 ‎ed. ‎Berl.; ‎a. ‎fr.; ‎[in ‎ed. ‎sometimes ‎בשר]. ‎-- ‎Targ. ‎ISam. ‎XI, ‎12 ‎מבסר ‎למימר ‎spoke ‎sneeringly. ‎- ‎Y. ‎Ber. ‎II, ‎5c ‎bot. ‎דאימיה ‎נש ‎בר ‎ליה ‎מבסרא ‎one ‎whom ‎his ‎mother ‎(Palestine) ‎despises ‎and ‎his ‎stepmother ‎(Babylon) ‎honors; ‎v. ‎אם. ‎Y. ‎Snh. ‎I, ‎19atop; ‎Y. ‎Ned. ‎VI, ‎40a ‎מבסרתהון ‎בעא ‎(מבסרתון; ‎read ‎בהון ‎מבסר) ‎he ‎wanted ‎to ‎despise ‎them ‎(reject ‎their ‎authority).

בסר II ‎(בס, ‎v. ‎בסם) ‎to ‎begin ‎to ‎boil, ‎to ‎be ‎in ‎the ‎first ‎stage ‎of ‎ripening; ‎v. ‎next ‎w. ‎-- ‎Denom. ‎בוסרר, ‎בסורה. ‎-- ‎Trnsf. ‎(v. ‎בשר) ‎to ‎be ‎glad. ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎34 ‎end ‎(play ‎on. ‎בשר ‎לב, ‎Ezek. ‎XXXVI, ‎26), ‎[read ‎as; ‎Yalk. ‎Gen. ‎61 ‎לב ‎חבירו ‎של ‎בחלקו ‎בוסר ‎a ‎heart ‎rjoicingin ‎the ‎good ‎fortune ‎of ‎his ‎neighbor. ‎-- ‎V. ‎בשו.

בסר ‎ch. ‎same. ‎1) ‎Part. ‎בסיר ‎m., ‎בסירא ‎f., ‎pl. ‎בסירן ‎in ‎the ‎early ‎stage ‎of ‎ripening. ‎Targ. ‎Y. ‎Ex. ‎IX, ‎34 ‎בסירן ‎. ‎. ‎. ‎סערייא ‎Ar. ‎(ed. ‎כסידא ‎. ‎. ‎. ‎. ‎סרתא, ‎כסירא, ‎read ‎בסירא; ‎h. ‎text ‎אביב). ‎-2) ‎to ‎be ‎cheerful; ‎v. ‎בשר.

בסר III, ‎בסרא ‎fsh, ‎v. ‎בשר, ‎בשרא.

בסרייא, ‎Pesik. ‎Bahod. ‎p. ‎154b, ‎read ‎קיסרייא.

בסרנותא ‎f. ‎(בסרI) ‎contempt. ‎Targ. ‎Job ‎XII, ‎21; ‎a. ‎e.

*בסתייר ‎(read ‎בסט׳) ‎m. ‎(vestiarins, ‎βεστιαριος ‎S.) ‎the ‎keeper ‎of ‎the ‎(royal) ‎wardrobe. ‎Pesik. ‎R. ‎s. ‎10.

*בסתקא ‎(בוס׳) ‎m. ‎(reduplic. ‎of ‎בזק=בסק; ‎cmp. ‎Mand. ‎עסקאe=עזקא, ‎Ncld. ‎Mand. ‎Gr. ‎p. ‎62; ‎Syr. ‎ביסתא= ‎ביזתא, ‎P. ‎Sm. ‎520) ‎jag, ‎pitcher; ‎cmp. ‎בזך. ‎Hull. ‎49b.

בסתרקא, ‎v. ‎ביס׳.

בעא, ‎v. ‎בעי.

בעאתא, ‎v. ‎בעתא.

בעבוע ‎m. ‎(v. ‎next ‎w.) ‎casting ‎bubbles, ‎bulging, ‎bulge. ‎Mikv. ‎X, ‎4 ‎(of ‎garments ‎dipped ‎in ‎water ‎until ‎they ‎are ‎soaked ‎through) ‎מבעבוען ‎וינוחו ‎and ‎cease ‎from ‎bulging. ‎T'bul ‎Yom ‎II, ‎8 ‎שבחבית ‎ב׳ ‎(an ‎imperfection ‎in ‎an ‎earthen ‎jug) ‎a ‎protuberance. ‎בעבע ‎(rup. ‎of ‎בו; ‎cmp. ‎בצב) ‎1) ‎to ‎cat ‎bubbles. ‎to ‎form ‎protuberances, ‎to ‎bulge. ‎Mikv. ‎X, ‎4 ‎שיבעבעו ‎עד ‎until ‎they ‎(the ‎garments ‎dipped ‎in ‎water) ‎form ‎bulges; ‎v. ‎preced. ‎Yalk. ‎Sam. ‎157; ‎Midr. ‎Till. ‎to ‎Ps. ‎XVIII, ‎3 ‎(read;) ‎עליו ‎ויורד ‎מבעבע ‎המשחה ‎שמן ‎שהיה ‎the ‎oil ‎of ‎anointment ‎came ‎bubbling ‎down ‎upon ‎him. ‎-- ‎2) ‎to ‎strggle ‎in ‎the ‎water, ‎swim. ‎Y. ‎Sabb. ‎XIII, ‎14b ‎top.; ‎Y. ‎Sot. ‎III, ‎19a ‎top. ‎וכ׳ ‎מב׳ ‎תינוק ‎a ‎child ‎strugling ‎in ‎the ‎river. ‎Y. ‎Yoma ‎III, ‎41a ‎וכ׳ ‎מב׳ ‎התחיל ‎commenced ‎casting ‎up ‎bubbles ‎from ‎under ‎the ‎ship ‎(Bab. ‎ib. ‎38a ‎מבצבצת).

*בעבע ‎ch. ‎(v. ‎בעי) ‎to ‎ask ‎entrance, ‎knock ‎at ‎the ‎door. ‎Lev. ‎R. ‎s. ‎21; ‎Pesik. ‎Ahare, ‎p. ‎177a ‎מבעבע ‎הוה ‎used ‎to ‎knock. ‎[Ar. ‎reads ‎כעכע, ‎quoting ‎Lev. ‎R. ‎l. ‎c. ‎also ‎for ‎a. ‎Hebrew ‎verb ‎לכעכע; ‎Rashb. ‎to ‎Pes. ‎112a ‎quotes ‎נענע.]

בעד ‎(Arab.) ‎to ‎keep ‎off. ‎Imper. ‎IV ‎אבעד. ‎Cant. ‎R. ‎to ‎IV, ‎1 ‎(ref. ‎to ‎מבעד ‎ib.) ‎וכ׳ ‎ערבי ‎ל׳ ‎it ‎is ‎Arabic; ‎if ‎one ‎desires ‎to ‎say ‎to ‎one, ‎Make ‎room ‎for ‎me ‎(or,Let ‎me ‎alone), ‎he ‎says ‎לי ‎אבעד ‎(some ‎ed. ‎מבעד).

בעה, ‎v. ‎בעי.

בעו, ‎בעותא ‎f. ‎(בעי) ‎prayer. ‎Targ. ‎Jer. ‎VII, ‎16. ‎Targ. ‎II ‎Sam. ‎VII, ‎20; ‎a. ‎fr. ‎-- ‎בבעו ‎(in ‎prayer) ‎pray ‎(h. ‎בי, ‎נא). ‎Targ. ‎Gen. ‎XIX, ‎7. ‎Ib. ‎XIfLIV, ‎18; ‎a. ‎v. ‎fr. ‎[Targ. ‎Ps. ‎XLIII, ‎4, ‎v. ‎בועתא ‎II.]

בעוד, ‎v. ‎עוד.

בעוט ‎m. ‎(בעט) ‎1) ‎treading ‎grapes, ‎or ‎trodden ‎grapes. ‎Targ. ‎Is. ‎X, ‎33; ‎Targ. ‎Joel ‎IV, ‎13 ‎(ed. ‎בעוט); ‎Targ. ‎Is. ‎LXIII, ‎3 ‎ביעוט. ‎- ‎2) ‎a ‎kick ‎with ‎the ‎foot. ‎Y. ‎Taan. ‎IV, ‎68d ‎bot. ‎וכ׳ ‎ב׳ ‎חד ‎ליה ‎יהב ‎he ‎gave ‎him ‎one ‎kick ‎and ‎killed ‎him; ‎Lam. ‎R. ‎to ‎II, ‎2 ‎ברגליה ‎בעיטא ‎חד.

בעור, ‎בעורא ‎(בעיר) ‎m. ‎(בער) ‎toreh, ‎fre ‎h. ‎לפיד). ‎Targ. ‎O. ‎Gen. ‎XV, ‎17 ‎(Y. ‎מבעיר); ‎a. ‎e. ‎- ‎Pl. ‎בעורין, ‎בעוריא. ‎Targ. ‎Nah. ‎II, ‎5 ‎בע׳ ‎(ed. ‎Vien.). ‎Targ. ‎Job ‎XLI, ‎11; ‎a. ‎e. ‎- ‎B. ‎Mets. ‎85b ‎דאשא ‎ב ‎(Ms. ‎M. ‎דנור).

בעותא, ‎v. ‎בעו.

בעט I ‎(בע, ‎v. ‎בוע) ‎to ‎swell, ‎bulge. ‎Midd. ‎III, ‎8 ‎יבעטו ‎שלא ‎marg. ‎vers. ‎(or ‎יבעטו ‎Nif.; ‎text ‎יבעט ‎sing.) ‎that ‎the ‎walls ‎should ‎not ‎bulge.

בעט II ‎(b. ‎h.; ‎בע, ‎akin ‎to ‎בץ, ‎בט) ‎to ‎trample, ‎strike, ‎kick. ‎Y. ‎Yoma ‎VIII, ‎45b ‎top ‎פרדה ‎בעטתו ‎a ‎mule ‎kicked ‎him. ‎Ex. ‎R. ‎s. ‎30 ‎בפילקי ‎ב׳ ‎knocked ‎against ‎the ‎prison ‎door ‎(burst ‎it ‎open). ‎Ab. ‎Zar. ‎IV, ‎8 ‎בעוטה ‎גת ‎a. ‎wine ‎press ‎packed ‎with ‎stamped ‎grapes. ‎--Trnsf. ‎(with ‎ב) ‎to ‎resist, ‎reect. ‎Sabb. ‎104a, ‎v. ‎אח״ס. ‎Pi. ‎ביעט ‎same. ‎B. ‎Kam. ‎II, ‎1. ‎מבעטת ‎היתה ‎if ‎the ‎animal ‎kicked. ‎Ber. ‎32a; ‎a. ‎e. ‎-- ‎Trnsf. ‎to ‎kick ‎against, ‎rebel, ‎be ‎contummacious. ‎Sot. ‎22a. ‎Y. ‎Ber. ‎IX, ‎14b ‎bot., ‎a. ‎e. ‎בייסורין ‎מבעט ‎bearing ‎suffering ‎with ‎contumacy ‎(instead ‎of ‎showing ‎repentance). ‎Pesik. ‎R. ‎s. ‎47; ‎Yalk. ‎Job ‎908 ‎מב׳ ‎התחיל ‎(aub. ‎בייסורין) ‎began ‎to ‎be ‎contum- ‎acious ‎(challenging ‎the ‎Lord).

בעט, ‎בעיט ‎ch. ‎same. ‎Targ. ‎Hos. ‎IV, ‎16; ‎a. ‎e. ‎- ‎Y. ‎Sabb. ‎VII, ‎11a ‎bot.; ‎Y. ‎Shek. ‎III, ‎47c ‎ביה ‎ב׳ ‎rejected ‎his ‎authority.