Page:A Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature, Volume 1 (1903).djvu/257

This page needs to be proofread.
‎גיניסיא
‎גיסטרא
240


גיניסיא, ‎גיניסין ‎(גינו׳, ‎גנו׳) ‎m. ‎pl. ‎(~~~~~~~. ‎o) ‎1) ‎(with ‎יום) ‎bithday ‎festival, ‎anniversary ‎of ‎death; ‎in ‎gen. ‎commemorative ‎festival. ‎Targ. ‎Esth. ‎III, ‎8. ‎Targ. ‎Y. ‎Gen. ‎XL, ‎20 ‎גנוסא ‎(v. ‎גניסא ‎a. ‎גנוסייא). ‎- ‎Ab. ‎Zar. ‎I, ‎3 ‎(8a) ‎מלכים ‎של ‎ג׳ ‎יום ‎royal ‎anniversaries, ‎expl. ‎Y. ‎ib. ‎39c ‎birth- ‎day ‎festival ‎(with ‎ref. ‎to ‎Gen. ‎XL, ‎20, ‎v. ‎supra); ‎Bab. ‎ib. ‎10a ‎(after ‎discussion) ‎המלך ‎בו ‎שמעמידין ‎יום ‎installation ‎of ‎a ‎king ‎(Roman ‎emperor). ‎Y. ‎R. ‎Hash. ‎III, ‎59a ‎top; ‎Yalk. ‎Hab. ‎564. ‎Ex.R. ‎s. ‎15 ‎ג׳ ‎יום ‎an ‎anniversary ‎(com- ‎memorative ‎of ‎his ‎delivery); ‎a. ‎e. ‎- ‎2) ‎(=;eiaa) ‎de- ‎scent, ‎nobility ‎of ‎birth. ‎Pesik. ‎Nahamu ‎p. ‎126ab; ‎Yalk. ‎Gen. ‎162 ‎שלי ‎ג׳ ‎הודעתם ‎(Gen. ‎R. ‎s. ‎100 ‎הוגנוסים ‎הודעתי ‎corr. ‎acc.) ‎ye ‎have ‎made ‎known ‎my ‎noble ‎descent. ‎Pesik. ‎Hahod. ‎p. ‎53a ‎גינוסים ‎בת; ‎Pesik. ‎R. ‎s. ‎15 ‎בת ‎גינסין ‎(read ‎גיניסין, ‎Yalk. ‎Ex. ‎190 ‎only ‎טובים ‎בת) ‎a. ‎woman ‎of ‎noble ‎blrth. ‎Cant. ‎R. ‎to ‎I, ‎2; ‎a. ‎fr. ‎[Sot. ‎36b ‎וכ׳ ‎מלכות ‎גניסי ‎Ar. ‎(ed. ‎גנוני) ‎I ‎recognize ‎in ‎him ‎royal ‎nobility.]

גיניסר ‎(גינו׳, ‎גני׳, ‎גנו׳) ‎p. ‎n. ‎pl. ‎(Γεννμσαρ. ‎'evv~p~, ‎a ‎hellenization ‎of ‎כנרת) ‎Gennesar, ‎Genne- ‎saret, ‎lake, ‎town ‎and ‎district ‎of ‎G. ‎Pes. ‎8b ‎גינו׳ ‎פירות ‎Gennes. ‎fruits. ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎98 ‎(etymology) ‎שריס==גנוסר ‎גני ‎princely ‎gardens; ‎Meg. ‎6a, ‎v. ‎כנרא; ‎a. ‎e. ‎-- ‎Pl. ‎גיניסריות. ‎Y. ‎Meg. ‎I, ‎70a ‎bot. ‎היו ‎גו׳ ‎שני ‎(corr. ‎acc.) ‎were ‎there ‎two ‎places ‎of ‎the ‎name ‎of ‎G. ‎?

גינירות, ‎Tosef. ‎Men. ‎IX, ‎3, ‎Var. ‎ניטרות, ‎read ‎נינורות, ‎v. ‎ניר.

גינניא, ‎v. ‎גנא.

גינסין, ‎v. ‎גיניסיא.

גינתא, ‎גינא, ‎גנ׳ ‎f. ‎(גנן, ‎v. ‎גן) ‎garden. ‎Targ. ‎O. ‎Gen. ‎II, ‎8. ‎Targ. ‎Y. ‎IGen. ‎XLXI, ‎4 ‎גינא ‎(Y. ‎II ‎גנא). ‎Targ. ‎Ps. ‎LVI, ‎14 ‎(second ‎vers.). ‎Constr. ‎גינת. ‎Targ. ‎Deut. ‎XI, ‎10; ‎a. ‎fr. ‎- ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎80 ‎(prov.) ‎גננא ‎ג׳ ‎לפום ‎as ‎the ‎garden ‎so ‎the ‎gardener ‎(as ‎the ‎people ‎so ‎the ‎leader); ‎Y. ‎Snh. ‎II, ‎20d ‎top ‎גננה ‎כן ‎כגנתה. ‎B. ‎Bath. ‎54a; ‎a. ‎fr. ‎-- ‎Pl. ‎גינתא, ‎constr. ‎נינת. ‎Targ. ‎Koh. ‎II, ‎5. ‎- ‎גינן, ‎גננן. ‎Targ. ‎Is. ‎LXV, ‎3; ‎LXVI, ‎17 ‎(some ‎ed. ‎גנן; ‎v. ‎גיניאך). ‎V. ‎גנא.

גיס ‎m. ‎(גנס; ‎cmp. ‎גנז ‎a. ‎כנס; ‎Syr. ‎גסא ‎divitiae ‎P. ‎Sm. ‎757) ‎spoils, ‎heaped ‎up ‎treasures. ‎Pl. ‎גיסין. ‎Ex. ‎R. ‎s. ‎9 ‎(ref. ‎to ‎Esth. ‎I, ‎4) ‎וכ׳ ‎ג׳ ‎ששה ‎he ‎showed ‎them ‎six ‎coll- ‎ections ‎every ‎day, ‎and ‎not ‎two ‎of ‎them ‎alike; ‎Esth. ‎R. ‎to ‎l. ‎c. ‎וכ׳ ‎פותח ‎היה ‎ג׳ ‎ששה ‎(ed. ‎ניסין, ‎נוסין, ‎corr. ‎acc.) ‎six ‎treasuries ‎he ‎opened ‎to ‎them ‎&c.; ‎(Yalk. ‎Esth. ‎1046 ‎תסבוריות; ‎Targ. ‎II ‎Esth. ‎I, ‎4 ‎גנזי ‎בי).

גיס II, ‎גייס ‎m. ‎(גוס ‎II) ‎intimate, ‎familiar. ‎Keth. ‎85b ‎ביה ‎׳ ‎הא ‎ביה ‎דג׳ ‎. ‎. ‎ואי ‎(Ar. ‎ביה ‎גס ‎. ‎. ‎. ‎דגייס ‎. ‎. ‎.) ‎but ‎if ‎it ‎is ‎one ‎who ‎is ‎familiar ‎with ‎him ‎(so ‎as ‎to ‎use ‎his ‎name ‎without ‎a ‎title), ‎then, ‎we ‎may ‎say, ‎he ‎spoke ‎of ‎him ‎in ‎a ‎familiar ‎way. ‎- ‎Fem. ‎גייסא. ‎Kidd. ‎81a ‎ביה ‎ג׳ ‎she ‎was ‎on ‎familiar ‎terms ‎with ‎him. ‎-- ‎Pl. ‎גיסי, ‎גייסי. ‎Ib. ‎33a ‎רבנן ‎בה ‎דגי׳ ‎where ‎scholars ‎are ‎a ‎familiar ‎sight ‎(and ‎no ‎attention ‎is ‎paid ‎them). ‎Keth. ‎28a ‎בהדדי ‎גיי׳ ‎they ‎are ‎intimate ‎with ‎each ‎other.

גיס II ‎m. ‎(v. ‎preced., ‎cmp. ‎גיסא ‎III) ‎the ‎wife's ‎sister's ‎husband, ‎brother-in. ‎law. ‎Snh. ‎III, ‎4 ‎(27b) ‎גיסו ‎(Y. ‎ib. ‎III, ‎7 ‎אגיסו); ‎a. ‎fr. ‎-- ‎Pl. ‎גיסין. ‎Y. ‎Shek. ‎I, ‎end, ‎46b; ‎. ‎G..

גיסא I, ‎אגיסא ‎ch. ‎same. ‎Y. ‎Snh. ‎III, ‎21b ‎bot. ‎ו׳ ‎דר׳ ‎אגיסיה ‎R. ‎HL's ‎brother-in-law. ‎-. ‎Pl. ‎גיסי. ‎Snh. ‎28b ‎וג׳ ‎אחי ‎brothers ‎and ‎brothers-in-law ‎(two ‎brothers ‎hav- ‎ing ‎married ‎two ‎sisters). ‎Ibb. ‎ג׳ ‎תרי

גיסא II, ‎גייסא ‎m. ‎(גוס ‎I) ‎bold ‎man. ‎Hull. ‎18b ‎he ‎called ‎out ‎over ‎him ‎ג׳ ‎ג׳ ‎(Ar. ‎ed. ‎Koh. ‎וגיי׳ ‎גיי׳) ‎bold ‎man ‎tthat ‎thou ‎artl

גיסא III ‎m. ‎(גוס ‎II) ‎neighborhood, ‎side. ‎Kidd. ‎33a ‎ג׳ ‎באידך ‎on ‎the ‎other ‎side ‎(of ‎the ‎river); ‎Erub. ‎16b. ‎Sabb. ‎110a ‎וכ׳ ‎ג׳ ‎בההוא ‎in ‎a ‎certain ‎neighborhood ‎of ‎&c. ‎- ‎Yoma ‎77b. ‎Bekh. ‎44b ‎א׳ ‎sideways. ‎Koh. ‎R. ‎to ‎VII, ‎9 ‎when ‎the ‎kettle ‎boils ‎over, ‎שפיך ‎גיסיה ‎על ‎it ‎pours ‎over ‎its ‎own ‎sides ‎(wrath ‎will ‎hurt ‎none ‎but ‎the ‎man ‎him- ‎self); ‎a. ‎fr. ‎-- ‎Trnsf. ‎way, ‎manner. ‎Gitt. ‎67b ‎some ‎argde ‎וכ׳ ‎ג׳ ‎להאי ‎one ‎way ‎and ‎some ‎the ‎other ‎way; ‎a. ‎fr. ‎-- ‎Nidd. ‎66a ‎[read] ‎ג׳ ‎להן ‎עליך ‎דתהוו ‎היכי ‎דכי ‎. ‎. ‎. ‎תגלי ‎לא ‎וכ׳ ‎(v. ‎Ar. ‎ed. ‎Koh. ‎s. ‎v. ‎דם ‎IV, ‎752) ‎do ‎not ‎tell ‎thy ‎friends, ‎for ‎as ‎they ‎wondered ‎over ‎thee ‎on ‎the ‎one ‎side ‎(over ‎thy ‎bad ‎luck), ‎they ‎may ‎wonder ‎on ‎the ‎other ‎side ‎(over ‎thy ‎good ‎fortune, ‎and ‎bewitch ‎it). ‎[Hull. ‎17b ‎גיסני ‎אתרי, ‎Shhh'eltoth ‎d'R. ‎Ahai ‎92, ‎ed. ‎רוחתא ‎אתלת.]

גיסה, ‎גיזה ‎f. ‎(v. ‎גוסס) ‎agony ‎of ‎death, ‎dying ‎stage. ‎Y. ‎Sot. ‎IX, ‎23d ‎bot. ‎גיסתה ‎מקום ‎the ‎place ‎where ‎the ‎ex- ‎piatory ‎heifer ‎died; ‎Tosef. ‎ib. ‎IX, ‎1 ‎גיזתה.

גיסטרא, ‎גסטרא, ‎גצטרא ‎f. ‎(=גרזרא, ‎a ‎re- ‎duplic. ‎of ‎גזר; ‎for ‎assimilation ‎of ‎sibilants ‎cmp. ‎Ncld. ‎Mand. ‎Gr. ‎p. ‎4c ‎sq.) ‎something ‎defective, ‎mutilated; ‎1) ‎a ‎large ‎vessel ‎which ‎turned ‎out ‎defective ‎or ‎unwieldy, ‎by ‎having ‎its ‎handles ‎broken ‎off ‎or ‎being ‎cracked, ‎and ‎is ‎therefore ‎used ‎as ‎a ‎receptacle ‎for ‎refuse, ‎as ‎a ‎pickling ‎pot, ‎as ‎a ‎receiver ‎of ‎drippings ‎from ‎a ‎leaking ‎vessel ‎&c. ‎Kel. ‎II, ‎6 ‎וכ׳ ‎שנמצאת ‎גס׳ ‎(Ar. ‎גצרא) ‎a ‎defective ‎vessel ‎found ‎in ‎the ‎furnace ‎(in ‎which ‎vessels ‎are ‎put ‎for ‎baking); ‎Tosef. ‎ib. ‎B. ‎Kam. ‎III, ‎10 ‎גסטרה ‎היתה ‎ואם ‎but ‎if ‎the ‎jug ‎turned ‎out ‎a ‎gistra, ‎contrad. ‎to ‎נפחתה. ‎Ib. ‎וכ׳ ‎אזניה ‎שנסדקין ‎כל ‎גסטרא ‎היא ‎זו ‎אי ‎(Kel. ‎IV, ‎3 ‎וכ׳ ‎שניטלו ‎כל ‎גיס׳ ‎. ‎. ‎. ‎.) ‎when ‎is ‎a ‎vessel ‎called ‎gisiraf ‎When ‎its ‎handles ‎are ‎split ‎(broken ‎of) ‎&c. ‎Ib. ‎2 ‎גי׳ ‎וכ׳ ‎שנתרועעה ‎if ‎a ‎gistra ‎is ‎broken ‎so ‎as ‎to ‎be ‎no ‎longer ‎a ‎receptacle ‎for ‎liquids, ‎though ‎it ‎may ‎yet ‎re- ‎ceive ‎eatables, ‎it ‎is ‎not ‎susceptible ‎of ‎uncleanness, ‎for ‎there ‎is ‎no ‎fragment ‎of ‎a ‎fragment, ‎i. ‎e. ‎a ‎fragment ‎of ‎a ‎gistra ‎is ‎no ‎longer ‎considered ‎a ‎vessel. ‎Sabb. ‎96a ‎(a. ‎leaking ‎gistra ‎is ‎not ‎considered ‎a ‎vessel) ‎because ‎nobqdy ‎says ‎לג׳ ‎׳ ‎הבא ‎bring ‎a ‎g. ‎to ‎be ‎put ‎under ‎a ‎gistra; ‎a. ‎fr. ‎-- ‎2) ‎an ‎animal ‎body ‎maimed ‎to ‎disfigurement. ‎Hull. ‎21a; ‎gb ‎נבלה ‎ג׳ ‎עשאה ‎if ‎one ‎made ‎an ‎animal ‎a ‎gistra ‎by ‎lacerating ‎some ‎of ‎its ‎limbs, ‎it ‎is ‎considered ‎a ‎carcass. ‎Ib. ‎52a ‎קאמריתו ‎ג׳ ‎ye ‎speak ‎of ‎a ‎maimed ‎body ‎(a ‎rib ‎on ‎each ‎side ‎disjointed)l ‎Ib. ‎27a ‎ג׳ ‎לישוייה ‎דלא ‎that ‎in ‎cutt- ‎ing ‎the ‎animal's ‎throat ‎one ‎must ‎not ‎make ‎it ‎a ‎gistra