דוריא f. (δωρεα) same. Pl. דוריות, דוראות. Gen. R.
s. 85, end, the one sent (to Babylon) dates, and the other
(to Palestine) דוריות gifts of honor (purple cloak, ref. to
Josh. VII, 21); Cant. R. to VIII, 11 דורוניות (corr. acc.
or דורונות).-- Ex. R. s. 5 עטרות של דוראות gifts consisting
of crowns.
דוריה, דורייה, דרוריה f. (דור, דרר, v. דרור) freedoem, remission of triibute or fine, pardon. Gen. R. s. 58 (play on יצחק) [read:] לעולם דו׳ ליתן לעולם חוק דצא a law was issued to give a grant (remission of sin) &c.; Yalk. ib. 92 וכ׳ דרור׳ חוק יצא. Gen. R. l. c. [read] מה לעולם ד׳ ליתן . . . . עשייה אף לעולם ד ליתן . . . עשייה as the verb עשה used there (Esth. II, 18) means to grant a remission to the world, so does the verb עשה (Gen. XXI, 8) etc.; Pesik. Sos, p. 146a דורניא (corr. acc.); Yalk. Gen. 93 דרור׳ . Y'lamd. to Lev. XXI, 10, quot. in Ar. ד׳ שלימה full pardon.
דוריות, v. דוריא.
דורייה, v. דורי.
דורכא m. (דרך) threshing. Targ. Y. II Deut. XXV, 4 דורכיה (Y. I דרכיה, h. text דיש).
דורכאות f. pl. (v. preced.) pomace. Tosef. Maas. Sh. I, 10 תמרה של ד׳ ed. Zuck. (Var. ריתכאות).
דורכאות, דורכיאות, דורכיות ratos, v. דידכי.
דורמוס m. (a disguise of Ερμης, or Mercurius, the divinity of commerce to whom a great annual fair, prob. of Tyre, was dedicated, v. Y. Ab. Zar. I, 39d top, quot. s. v. ארקליס) Durmos, name of a great annual fair. B. Mets. 72b (Ms. M. אסרטיון, v. Rabb. D. S. a. l. note).
דורמוסקית, v. דורמסקית.
דורמילוס, דורמלוס, דורמליס, v. דרומילוס.
דורמסיאות, דורמסיות, דורמייס׳, v. אנדרולומוסיא.
דורמסקין, v. דרמסקינא.
דורמסקית pr. n. f. Durmaskith (of Damascus). Sirre Deut. R. Jose ben D.; Hag. 3b; Tosef. Yad. II, 16 דורמוס׳; Tosef. Sot. III, 9; a. fr. - Mekh. Yithro, Bahod. 1 Abba Jose b. D. -- [Tanh. Noah 1 דוסמקא, דוסקמא (corr. acc.), Var. קצרתא, v. Tanh. ed. Bub. ib.] [Pl. דורמסקיות, v. דרמסקינא]
דורמסקנא, דורמסקניות, דורמסקנין, . דרמסקינא.
דורניא, Pesik. Sos p. 146a, v. דוריה.
דורניאות, Esth. R. to I, 1, read דורוניות, v. דידכי.
דורסות, Tosef. Maas. Sh. I, 10 Var., v. דרוסות.
דורסים, Y. Kidd. , 58d, v. דרוסה.
דורסן s. (דרס) place where hides are trodden or fulled before tanning. Bets. I, 5 (11a) you must not place the hide הד׳ לפני in front of the dor'san (Mish. Nap. a. oth. הדריסה בית, Y. ed. הדריסה לפני).
דורציני, v. דרציני. דורקטי f. (a perversion of vpo, sub. a~~p~. v. infra) grape used for dessert, fit for eating but yielding no wine, iig. a woman wwho has no menstruation. Nidd. IX, 11. Ib. 64b; Keth. 10b (phonetic etymology) קטוע דור [hence the perversion] a cut-off race (bound to die out). Ib, ד׳ משפחת a family the women of which have neither menstruation nor symptoms of injured virginity. Y. ib. I, 25a bot. quoting Mish. Nidd. l. c. טרוקטי.
דורקין, דורקן, Tosef. Kel. B. Mets. III, 14 Var., v. דוקרן.
דורש m. lecturer, v. דרש.
דורשיני m. (comp. of דור a. שיני, pl. of שינא) [row of teeth,] gum. Sabb. 65a לד׳ (some ed. לדורשו׳, incorr.; Ms. M. דורשני, Var. a. Ar. in two words, v. Rabb. D. S. a. l. note) a remedy for the gum. Cmp. דררא I.
דורתא, v. דרתא.
דוש (b. h.), part. a. perf. דש 1) to tread, trample, thresh. Sabb. VII, 2 הדש he who threshes (on theSabbath); a. fr. -- Euphem. for sexual contact. Nidd. 41b. Gen. R. s. 85. Pes. 87b; a. e. -- בעקב דוש to ttrample with one's heel, to treat lightly, not to heed. Ab. Zar. 18a. Lev. R. s. 27. -- 2) to walk about, be familiar, well-known. Meg. 24b בעירו דש היה אם if he has been a familiar figure in his town (so that people do not mind his bodily dis- figurement); Y. Taan. IV, beg. 67b; a. fr. Pi. דייש to trample. Ex. R. s. 15 את מדיישין הייתם וכ׳ העץ you used to tread upon this piece of wood. Midr. Till. to Ps. VIII, 3 כעפר עליך מדייש even one who treads upon thee as upon dust. Gen. R. s.44 דיישםtread upon them. Polel דושש, v. דשש.
דוש ch. same, 1) to thresh. Targ. Ruth II, 17. - Zeb. 116b; Men. 22a, v. דשתאה. -- 2) to tread upon, trample (to death). Targ. II Kings VII, 17; a. fr. -- B. Kam. 9a אמצרי דייש he sets his foot upon the landmark (symbol of possession). -- 3) to be used to, not to mind. Sabb. 129b רבים ביה דדשו כיון since the people are in the habit of doing it. Gitt. 56b דש דדש כיון being used (to the ham- mering) the gnat did not heed it. Keth. 62a בה דשנן we are used to it. - Targ. Prov. VIII, 33 תדישוון, v. Af. Af. אדיש, אדש to pass over, to leave unheeded, to be listless. Targ. Prov. IV, 15; XIII, 18; XV, 32 Ar. a.Mss. (ed. Lag. אר׳, מר׳ with ר, h. text פרע); ib. VIII, 33 (v. supra, ed. Lag. תירשון). --Snh. 7a (prov.) לדשמע טוביה ואדיש (Ms. M. ואריש) happyhhewho hears (himself abused) and minds it not; he will escape a hundred evils. -- Y. Peah I 15c bot.; Y. Kidd. I, 61b ומדשין . . . . ואדיש אכול eat and care not (do not share in our conversation), for so do dogs eaat and mind not. [Targ. Y. I Num. XI, 8 אדשין, v. wה]
