Page:A Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature, Volume 1 (1903).djvu/307

This page needs to be proofread.
‎דוריא
‎דוש
290


דוריא ‎f. ‎(δωρεα) ‎same. ‎Pl. ‎דוריות, ‎דוראות. ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎85, ‎end, ‎the ‎one ‎sent ‎(to ‎Babylon) ‎dates, ‎and ‎the ‎other ‎(to ‎Palestine) ‎דוריות ‎gifts ‎of ‎honor ‎(purple ‎cloak, ‎ref. ‎to ‎Josh. ‎VII, ‎21); ‎Cant. ‎R. ‎to ‎VIII, ‎11 ‎דורוניות ‎(corr. ‎acc. ‎or ‎דורונות).-- ‎Ex. ‎R. ‎s. ‎5 ‎עטרות ‎של ‎דוראות ‎gifts ‎consisting ‎of ‎crowns.

דוריה, ‎דורייה, ‎דרוריה ‎f. ‎(דור, ‎דרר, ‎v. ‎דרור) ‎freedoem, ‎remission ‎of ‎triibute ‎or ‎fine, ‎pardon. ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎58 ‎(play ‎on ‎יצחק) ‎[read:] ‎לעולם ‎דו׳ ‎ליתן ‎לעולם ‎חוק ‎דצא ‎a ‎law ‎was ‎issued ‎to ‎give ‎a ‎grant ‎(remission ‎of ‎sin) ‎&c.; ‎Yalk. ‎ib. ‎92 ‎וכ׳ ‎דרור׳ ‎חוק ‎יצא. ‎Gen. ‎R. ‎l. ‎c. ‎[read] ‎מה ‎לעולם ‎ד׳ ‎ליתן ‎. ‎. ‎. ‎. ‎עשייה ‎אף ‎לעולם ‎ד ‎ליתן ‎. ‎. ‎. ‎עשייה ‎as ‎the ‎verb ‎עשה ‎used ‎there ‎(Esth. ‎II, ‎18) ‎means ‎to ‎grant ‎a ‎remission ‎to ‎the ‎world, ‎so ‎does ‎the ‎verb ‎עשה ‎(Gen. ‎XXI, ‎8) ‎etc.; ‎Pesik. ‎Sos, ‎p. ‎146a ‎דורניא ‎(corr. ‎acc.); ‎Yalk. ‎Gen. ‎93 ‎דרור׳ ‎. ‎Y'lamd. ‎to ‎Lev. ‎XXI, ‎10, ‎quot. ‎in ‎Ar. ‎ד׳ ‎שלימה ‎full ‎pardon.

דוריות, ‎v. ‎דוריא.

דורייה, ‎v. ‎דורי.

דורכא ‎m. ‎(דרך) ‎threshing. ‎Targ. ‎Y. ‎II ‎Deut. ‎XXV, ‎4 ‎דורכיה ‎(Y. ‎I ‎דרכיה, ‎h. ‎text ‎דיש).

דורכאות ‎f. ‎pl. ‎(v. ‎preced.) ‎pomace. ‎Tosef. ‎Maas. ‎Sh. ‎I, ‎10 ‎תמרה ‎של ‎ד׳ ‎ed. ‎Zuck. ‎(Var. ‎ריתכאות).

דורכאות, ‎דורכיאות, ‎דורכיות ‎ratos, ‎v. ‎דידכי.

דורמוס ‎m. ‎(a ‎disguise ‎of ‎Ερμης, ‎or ‎Mercurius, ‎the ‎divinity ‎of ‎commerce ‎to ‎whom ‎a ‎great ‎annual ‎fair, ‎prob. ‎of ‎Tyre, ‎was ‎dedicated, ‎v. ‎Y. ‎Ab. ‎Zar. ‎I, ‎39d ‎top, ‎quot. ‎s. ‎v. ‎ארקליס) ‎Durmos, ‎name ‎of ‎a ‎great ‎annual ‎fair. ‎B. ‎Mets. ‎72b ‎(Ms. ‎M. ‎אסרטיון, ‎v. ‎Rabb. ‎D. ‎S. ‎a. ‎l. ‎note).

דורמוסקית, ‎v. ‎דורמסקית.

דורמילוס, ‎דורמלוס, ‎דורמליס, ‎v. ‎דרומילוס.

דורמסיאות, ‎דורמסיות, ‎דורמייס׳, ‎v. ‎אנדרולומוסיא.

דורמסקין, ‎v. ‎דרמסקינא.

דורמסקית ‎pr. ‎n. ‎f. ‎Durmaskith ‎(of ‎Damascus). ‎Sirre ‎Deut. ‎R. ‎Jose ‎ben ‎D.; ‎Hag. ‎3b; ‎Tosef. ‎Yad. ‎II, ‎16 ‎דורמוס׳; ‎Tosef. ‎Sot. ‎III, ‎9; ‎a. ‎fr. ‎- ‎Mekh. ‎Yithro, ‎Bahod. ‎1 ‎Abba ‎Jose ‎b. ‎D. ‎-- ‎[Tanh. ‎Noah ‎1 ‎דוסמקא, ‎דוסקמא ‎(corr. ‎acc.), ‎Var. ‎קצרתא, ‎v. ‎Tanh. ‎ed. ‎Bub. ‎ib.] ‎[Pl. ‎דורמסקיות, ‎v. ‎דרמסקינא]

דורמסקנא, ‎דורמסקניות, ‎דורמסקנין, ‎. ‎דרמסקינא.

דורניא, ‎Pesik. ‎Sos ‎p. ‎146a, ‎v. ‎דוריה.

דורניאות, ‎Esth. ‎R. ‎to ‎I, ‎1, ‎read ‎דורוניות, ‎v. ‎דידכי.

דורסות, ‎Tosef. ‎Maas. ‎Sh. ‎I, ‎10 ‎Var., ‎v. ‎דרוסות.

דורסים, ‎Y. ‎Kidd. ‎, ‎58d, ‎v. ‎דרוסה.

דורסן ‎s. ‎(דרס) ‎place ‎where ‎hides ‎are ‎trodden ‎or ‎fulled ‎before ‎tanning. ‎Bets. ‎I, ‎5 ‎(11a) ‎you ‎must ‎not ‎place ‎the ‎hide ‎הד׳ ‎לפני ‎in ‎front ‎of ‎the ‎dor'san ‎(Mish. ‎Nap. ‎a. ‎oth. ‎הדריסה ‎בית, ‎Y. ‎ed. ‎הדריסה ‎לפני).

דורציני, ‎v. ‎דרציני. ‎דורקטי ‎f. ‎(a ‎perversion ‎of ‎vpo, ‎sub. ‎a~~p~. ‎v. ‎infra) ‎grape ‎used ‎for ‎dessert, ‎fit ‎for ‎eating ‎but ‎yielding ‎no ‎wine, ‎iig. ‎a ‎woman ‎wwho ‎has ‎no ‎menstruation. ‎Nidd. ‎IX, ‎11. ‎Ib. ‎64b; ‎Keth. ‎10b ‎(phonetic ‎etymology) ‎קטוע ‎דור ‎[hence ‎the ‎perversion] ‎a ‎cut-off ‎race ‎(bound ‎to ‎die ‎out). ‎Ib, ‎ד׳ ‎משפחת ‎a ‎family ‎the ‎women ‎of ‎which ‎have ‎neither ‎menstruation ‎nor ‎symptoms ‎of ‎injured ‎virginity. ‎Y. ‎ib. ‎I, ‎25a ‎bot. ‎quoting ‎Mish. ‎Nidd. ‎l. ‎c. ‎טרוקטי.

דורקין, ‎דורקן, ‎Tosef. ‎Kel. ‎B. ‎Mets. ‎III, ‎14 ‎Var., ‎v. ‎דוקרן.

דורש ‎m. ‎lecturer, ‎v. ‎דרש.

דורשיני ‎m. ‎(comp. ‎of ‎דור ‎a. ‎שיני, ‎pl. ‎of ‎שינא) ‎[row ‎of ‎teeth,] ‎gum. ‎Sabb. ‎65a ‎לד׳ ‎(some ‎ed. ‎לדורשו׳, ‎incorr.; ‎Ms. ‎M. ‎דורשני, ‎Var. ‎a. ‎Ar. ‎in ‎two ‎words, ‎v. ‎Rabb. ‎D. ‎S. ‎a. ‎l. ‎note) ‎a ‎remedy ‎for ‎the ‎gum. ‎Cmp. ‎דררא ‎I.

דורתא, ‎v. ‎דרתא.

דוש ‎(b. ‎h.), ‎part. ‎a. ‎perf. ‎דש ‎1) ‎to ‎tread, ‎trample, ‎thresh. ‎Sabb. ‎VII, ‎2 ‎הדש ‎he ‎who ‎threshes ‎(on ‎theSabbath); ‎a. ‎fr. ‎-- ‎Euphem. ‎for ‎sexual ‎contact. ‎Nidd. ‎41b. ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎85. ‎Pes. ‎87b; ‎a. ‎e. ‎-- ‎בעקב ‎דוש ‎to ‎ttrample ‎with ‎one's ‎heel, ‎to ‎treat ‎lightly, ‎not ‎to ‎heed. ‎Ab. ‎Zar. ‎18a. ‎Lev. ‎R. ‎s. ‎27. ‎-- ‎2) ‎to ‎walk ‎about, ‎be ‎familiar, ‎well-known. ‎Meg. ‎24b ‎בעירו ‎דש ‎היה ‎אם ‎if ‎he ‎has ‎been ‎a ‎familiar ‎figure ‎in ‎his ‎town ‎(so ‎that ‎people ‎do ‎not ‎mind ‎his ‎bodily ‎dis- ‎figurement); ‎Y. ‎Taan. ‎IV, ‎beg. ‎67b; ‎a. ‎fr. ‎Pi. ‎דייש ‎to ‎trample. ‎Ex. ‎R. ‎s. ‎15 ‎את ‎מדיישין ‎הייתם ‎וכ׳ ‎העץ ‎you ‎used ‎to ‎tread ‎upon ‎this ‎piece ‎of ‎wood. ‎Midr. ‎Till. ‎to ‎Ps. ‎VIII, ‎3 ‎כעפר ‎עליך ‎מדייש ‎even ‎one ‎who ‎treads ‎upon ‎thee ‎as ‎upon ‎dust. ‎Gen. ‎R. ‎s.44 ‎דיישםtread ‎upon ‎them. ‎Polel ‎דושש, ‎v. ‎דשש.

דוש ‎ch. ‎same, ‎1) ‎to ‎thresh. ‎Targ. ‎Ruth ‎II, ‎17. ‎- ‎Zeb. ‎116b; ‎Men. ‎22a, ‎v. ‎דשתאה. ‎-- ‎2) ‎to ‎tread ‎upon, ‎trample ‎(to ‎death). ‎Targ. ‎II ‎Kings ‎VII, ‎17; ‎a. ‎fr. ‎-- ‎B. ‎Kam. ‎9a ‎אמצרי ‎דייש ‎he ‎sets ‎his ‎foot ‎upon ‎the ‎landmark ‎(symbol ‎of ‎possession). ‎-- ‎3) ‎to ‎be ‎used ‎to, ‎not ‎to ‎mind. ‎Sabb. ‎129b ‎רבים ‎ביה ‎דדשו ‎כיון ‎since ‎the ‎people ‎are ‎in ‎the ‎habit ‎of ‎doing ‎it. ‎Gitt. ‎56b ‎דש ‎דדש ‎כיון ‎being ‎used ‎(to ‎the ‎ham- ‎mering) ‎the ‎gnat ‎did ‎not ‎heed ‎it. ‎Keth. ‎62a ‎בה ‎דשנן ‎we ‎are ‎used ‎to ‎it. ‎- ‎Targ. ‎Prov. ‎VIII, ‎33 ‎תדישוון, ‎v. ‎Af. ‎Af. ‎אדיש, ‎אדש ‎to ‎pass ‎over, ‎to ‎leave ‎unheeded, ‎to ‎be ‎listless. ‎Targ. ‎Prov. ‎IV, ‎15; ‎XIII, ‎18; ‎XV, ‎32 ‎Ar. ‎a.Mss. ‎(ed. ‎Lag. ‎אר׳, ‎מר׳ ‎with ‎ר, ‎h. ‎text ‎פרע); ‎ib. ‎VIII, ‎33 ‎(v. ‎supra, ‎ed. ‎Lag. ‎תירשון). ‎--Snh. ‎7a ‎(prov.) ‎לדשמע ‎טוביה ‎ואדיש ‎(Ms. ‎M. ‎ואריש) ‎happyhhewho ‎hears ‎(himself ‎abused) ‎and ‎minds ‎it ‎not; ‎he ‎will ‎escape ‎a ‎hundred ‎evils. ‎-- ‎Y. ‎Peah ‎I ‎15c ‎bot.; ‎Y. ‎Kidd. ‎I, ‎61b ‎ומדשין ‎. ‎. ‎. ‎. ‎ואדיש ‎אכול ‎eat ‎and ‎care ‎not ‎(do ‎not ‎share ‎in ‎our ‎conversation), ‎for ‎so ‎do ‎dogs ‎eaat ‎and ‎mind ‎not. ‎[Targ. ‎Y. ‎I ‎Num. ‎XI, ‎8 ‎אדשין, ‎v. ‎wה]