Page:A Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature, Volume 1 (1903).djvu/322

This page needs to be proofread.

‎דיקולר, ‎v. ‎דייקוירא.

דיקומיוני, ‎דיקומייני, ‎read

דיקומני ‎m. ‎pl. ‎Decumani, ‎soldiers ‎of ‎the ‎tenth ‎Roman ‎cohort. ‎Esth. ‎R. ‎to ‎I, ‎3, ‎end, ‎v. ‎אגוסטיאני. ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎94 ‎דיקומניית, ‎דיוקמניאות ‎(corr. ‎acc.).

דיקונתיה, ‎v. ‎קנת, ‎קונתיה.

דיקוקא ‎m. ‎(דקק) ‎crushing, ‎fragments. ‎Targ. ‎Is. ‎XXX, ‎14.

דיקוריון ‎m. ‎(decurio) ‎decurio, ‎commander ‎of ‎ten ‎horsemen. ‎Sifre ‎Deut. ‎322 ‎דיקריו ‎(corr. ‎acc.); ‎Yalk. ‎ib. ‎946.

דיקי ‎f. ‎(~~~~) ‎right, ‎justice, ‎punishment, ‎satisfaction. ‎Ex. ‎R. ‎s. ‎19 ‎בבני ‎שלהם ‎ד׳ ‎עשיתי ‎(not ‎דייקי) ‎I ‎gave ‎them ‎(the ‎Gibeonites) ‎satisfaction ‎(for ‎their ‎wrongs) ‎on ‎My ‎children ‎(II ‎Sam. ‎XXI, ‎18q.). ‎-- ‎Cant. ‎R. ‎to ‎II, ‎7 ‎(ref. ‎to ‎Is. ‎XXXII, ‎1) ‎[read] ‎שלו ‎ד׳ ‎שגובה ‎עד ‎until ‎He ‎collects ‎His ‎debt ‎of ‎justice ‎(punishes ‎Israel ‎for ‎his ‎sins). ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎45 ‎דידי ‎ד׳ ‎תבע ‎Ar. ‎(ed. ‎דקיון) ‎plead ‎my ‎cause; ‎a. ‎e. ‎-- ‎Num. ‎R. ‎s. ‎22; ‎Tanh. ‎Matt. ‎3 ‎[read] ‎שלכם ‎ד׳ ‎אלא ‎אינו ‎מתבקשים ‎it ‎is ‎your ‎cause ‎which ‎is ‎taken ‎up. ‎-- ‎Pl. ‎דיקין. ‎Y. ‎R. ‎Hash.I, ‎57b ‎דירין ‎כהדין ‎(corr. ‎acc.) ‎like ‎court ‎proceed- ‎ings, ‎v. ‎במגנימין.

דיקיון, ‎v. ‎דקיון.

דיקיוס, ‎Yalk. ‎Gen. ‎15. ‎v. ‎דקיון.

דיקייא, ‎Lam. ‎R. ‎to ‎I ‎1 ‎רבתי ‎(נש ‎בר ‎חד), ‎v. ‎דוקייא.

דיקינתין, ‎דייק׳ ‎m. ‎pl. ‎(~~~~~~~; ‎די ‎for ‎הי ‎or ‎יי ‎to ‎avoid ‎the ‎use ‎of ‎1etters ‎of ‎the ‎Tetragrammaton; ‎Ar. ‎reads ‎ייקינטין) ‎hyacinth, ‎a ‎precious ‎stone. ‎Ex. ‎R. ‎s. ‎38, ‎end ‎ד׳ ‎לוי ‎(notדייקני׳) ‎Levi ‎was ‎represented ‎on ‎the ‎Highpriests' ‎breast-plate ‎by ‎a ‎hyacinth ‎(h.ברקת). ‎Y' ‎Deut. ‎X, ‎1, ‎quot. ‎in ‎Ar. ‎ויי׳ ‎המרגליות ‎(Yalk. ‎ib. ‎854 ‎דייקוסנין, ‎דייקינטין, ‎corr. ‎acc.) ‎the ‎pearls ‎and ‎hyacinths. ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎79, ‎end ‎(after ‎interpreting ‎קשט ‎in ‎קשיטה,Gen. ‎XXXIII, ‎19) ‎what. ‎function ‎have ‎Pod ‎He ‎here? ‎[ead] ‎וזמרגדין ‎ד׳ ‎חליות ‎אלו ‎וכ׳ ‎שדרכן ‎(v. ‎׳Rashi ‎a. ‎l. ‎a. ‎Yalk. ‎ib. ‎134) ‎these ‎are ‎the ‎links ‎of ‎hyacinths ‎and ‎smaragds ‎with ‎which ‎jewelry ‎is ‎decorated, ‎i. ‎e. ‎the ‎vowel ‎letters ‎connecting ‎the ‎consonants, ‎but ‎which ‎also ‎have ‎an ‎allegorical ‎meaning ‎(v. ‎the ‎sen- ‎tence ‎following; ‎וכ׳ ‎כותב ‎מי).

דיקינתינון ‎m. ‎(~~~~~~~~, ‎v. ‎preced.) ‎hyacinth- ‎colored. ‎Esth. ‎R. ‎to ‎I, ‎6 ‎(quoted ‎as ‎Greek ‎translation ‎of ‎כרפס ‎ib.) ‎יקינטינון ‎Mus. ‎(ed. ‎טיינון, ‎corr. ‎acc.); ‎v. ‎אלטינון.

דיקלא, ‎v. ‎דקלא ‎a. ‎דיקולא.

דיקלאי, ‎v. ‎דיקולאה.

דיקלוט ‎pr. ‎n. ‎m. ‎(Diocles, ‎etis) ‎Diocles, ‎the ‎name ‎of ‎the ‎emperor ‎Diocletian ‎before ‎his ‎accession ‎to ‎the ‎throne. ‎Y. ‎Ter. ‎VIII, ‎end, ‎46b ‎חזירא ‎ד׳ ‎D. ‎the ‎swineherd; ‎ib.c, ‎v. ‎דיקליטיינוס.

דיקלון, ‎Y. ‎Sabb. ‎II, ‎5a ‎top ‎ד׳ ‎זקוקה, ‎read; ‎דדיקלין ‎ז׳ ‎a ‎strainer ‎made ‎of ‎reeds, ‎v. ‎דיקולא.

דיקלטיאנוס, ‎דיקליטינוס, ‎דיקליטינוס ‎(abbrev. ‎דיקלוט) ‎pr. ‎n. ‎m. ‎Diocletian, ‎Roman ‎emperor. ‎Y. ‎Ter. ‎VIII, ‎end ‎46c ‎(v. ‎דיקלוט) ‎we ‎despised ‎Dioclet ‎the ‎swineherd, ‎וכ׳ ‎מלכא ‎ד׳ ‎D. ‎the ‎King ‎we ‎do ‎not ‎despise; ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎63. ‎Y. ‎Ab. ‎Zar. ‎I, ‎39d ‎top ‎דיקלטיא׳. ‎Y. ‎Naz. ‎VII, ‎56a ‎דוקלינוס ‎(corr. ‎acc.); ‎a. ‎fr.

דיקנא, ‎v. ‎דקן.

דיקני, ‎v. ‎דוקני.

דיקננא, ‎v. ‎דקננא.

דיקריון, ‎v. ‎דיקוריון.

דיר I ‎m. ‎(=זיר) ‎crown, ‎rim. ‎Targ. ‎Ex. ‎XXV, ‎11; ‎(Targ. ‎O. ‎ed. ‎Berl. ‎זיר, ‎v. ‎ib. ‎II, ‎p. ‎27); ‎a. ‎fr.

דיר II ‎m. ‎tent, ‎v. ‎דירא.

דיר, ‎Pi. ‎דייר, ‎Pa. ‎דייר, ‎v. ‎דור.

דיר ‎m. ‎(דור) ‎shed, ‎esp. ‎for ‎cattle, ‎wocfd ‎&c.; ‎stable, ‎store-house. ‎B. ‎Kam. ‎VI, ‎1; ‎a. ‎fr. ‎-- ‎Yalk. ‎Ex. ‎191 ‎ודירו ‎(Pesik. ‎Hahod. ‎p. ‎55a ‎מדידן, ‎Var. ‎מדורות, ‎Pesik. ‎R. ‎s. ‎15 ‎מדירות) ‎when ‎taken ‎directly ‎from ‎its ‎stable. ‎-- ‎Pl, ‎דירים, ‎Ned. ‎I, ‎3 ‎כד׳ ‎(Y. ‎a. ‎Bab. ‎ed., ‎10b, ‎דיריים ‎Dn.) ‎as ‎forbidden ‎as ‎the ‎Temple ‎sheds ‎for ‎cattle ‎or ‎wood. ‎Ib. ‎13a ‎דירים ‎Y. ‎ib. ‎37a; ‎Tosef. ‎ib. ‎I, ‎3 ‎דיריים.

דירא ‎(זדיירא, ‎דיר, ‎דיר ‎ch. ‎same, ‎shed, ‎also ‎tent ‎for ‎human ‎residence. ‎Targ. ‎Mic. ‎II, ‎12. ‎Targ. ‎Prov. ‎XXI, ‎20 ‎וכ׳ ‎דיייה ‎(ed. ‎Vien. ‎דריה) ‎the ‎dwelling ‎of ‎the ‎wise ‎man; ‎a. ‎fr. ‎-- ‎Pl. ‎דירין. ‎Targ. ‎Y. ‎Num. ‎XXXII, ‎16; ‎24. ‎(Targ. ‎Y. ‎II ‎ib., ‎v. ‎דכוון).Targ. ‎Is. ‎XXXII, ‎19. ‎- ‎B. ‎Kam. ‎113b ‎ייייe ‎דיירי ‎Rashi ‎(ed. ‎דרי), ‎v. ‎דור ‎Pa. ‎-- ‎[דירין, ‎Y. ‎R. ‎Hash. ‎1. ‎57b ‎ד ‎כהדין, ‎v. ‎דיקי.]

דירא, ‎v. ‎דיורא.

דירה I ‎f. ‎(preced.) ‎human ‎dwelling. ‎Yoma ‎10a ‎ד׳ ‎בית. ‎a ‎compartment ‎in ‎the ‎Temple ‎designated ‎for ‎a ‎dwelling. ‎Ih ‎b ‎קבע ‎דירת ‎permanent ‎residence, ‎opp. ‎עראי ‎ד׳. ‎Ib. ‎ד׳ ‎וכ׳ ‎כרחה ‎בעל ‎a ‎dwelling ‎not ‎freely ‎chosen ‎(as ‎the ‎High- ‎priests ‎in ‎the ‎Temple) ‎is ‎not ‎called ‎a ‎dwelling ‎(to ‎require ‎M'euzah). ‎Ib. ‎11b ‎לדד׳ ‎מיוחד, ‎v. ‎יחד; ‎a. ‎fr. ‎-. ‎Pl. ‎דירות. ‎Pesik. ‎R. ‎s. ‎15; ‎v., ‎however, ‎דיר.

דירה II ‎f. ‎name ‎of ‎a ‎grain ‎worm. ‎Par. ‎IX, ‎2; ‎cmp. ‎דורא ‎fr.

דירה III ‎f. ‎name ‎of ‎a ‎jewel, ‎v. ‎דורא ‎II.

דירכא, ‎v. ‎דרכא.

דירכאות, ‎דירכוות ‎f. ‎pl. ‎guards ‎at ‎stations, ‎v. ‎דידכי.

דירתא ‎f. ‎ch.=h. ‎דירה ‎I. ‎- ‎Pl. ‎דירוותא, ‎constr. ‎דירוות. ‎Targ. ‎Jer. ‎IX, ‎9. ‎Targ. ‎Ps. ‎LXXXIII, ‎18 ‎Ms. ‎(ed. ‎עידית; ‎h. ‎text ‎נאות). ‎- ‎דירתא, ‎דייאתא. ‎B. ‎Bath. ‎67a. ‎Lam. ‎R. ‎to ‎I, ‎1 ‎העיר; ‎v. ‎דיתא. ‎39