Page:A Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature, Volume 1 (1903).djvu/336

This page needs to be proofread.
‎דקילין
‎דקקה
319


*דקילין, ‎דקילן, ‎Targ. ‎II ‎Sam. ‎XVII, ‎19, ‎prob. ‎to ‎be ‎read ‎דקיקין ‎or ‎דקיקן ‎(Pesh. ‎דושא) ‎pounded ‎grits; ‎v. ‎next ‎w.

דקיק ‎m. ‎דקיקא ‎c. ‎(דקק, ‎v. ‎דק) ‎1) ‎broken, ‎powdered. ‎pounded. ‎Targ. ‎O. ‎Ex. ‎XXXII, ‎20 ‎(some ‎ed. ‎a. ‎Y. ‎דק׳). ‎Targ. ‎Y. ‎Ex. ‎IX, ‎8 ‎דק׳ ‎a ‎pounded ‎mass ‎(v. ‎דעדק; ‎hh. ‎text ‎דק); ‎a. ‎e. ‎- ‎Pl. ‎דקיקין, ‎דקי׳, ‎f. ‎דקיקן. ‎Targ. ‎O. ‎Lev. ‎XVI, ‎12. ‎- ‎2) ‎minute, ‎tender, ‎litle, ‎young. ‎Lev. ‎R. ‎s. ‎27, ‎a. ‎e. ‎ד׳ ‎בעיר, ‎דקיקא ‎בעיראא, ‎v. ‎בעיר. ‎-- ‎Pl ‎דקיקין, ‎דקיקיא ‎&c. ‎Targ. ‎II ‎Chr. ‎XXXIII, ‎11. ‎- ‎Y. ‎Snh. ‎I, ‎18d ‎top; ‎Y. ‎Maas. ‎Sh. ‎V, ‎56c ‎top ‎ד׳ ‎גוזליא ‎the ‎pigeons ‎are ‎yet ‎very ‎small. ‎Y. ‎Bets. ‎I, ‎end, ‎61a ‎דד ‎טליין ‎young ‎children. ‎Y. ‎B. ‎Mets. ‎VI, ‎end, ‎5c ‎ד׳ ‎בנין ‎minors. ‎Ib. ‎וכ׳ ‎דקיקייא ‎דיימרון ‎מהו ‎can ‎the ‎minors ‎say ‎to ‎the ‎adults ‎&c. ‎? ‎Ib. ‎דקוקיא ‎(corr. ‎acc.). ‎-- ‎[Targ. ‎Y. ‎Gen. ‎XIX, ‎11 ‎מיקיקיהון ‎Ar., ‎ed. ‎מטליא.]- ‎Y. ‎Ber. ‎I, ‎2a ‎כופרניא ‎ד׳ ‎(the ‎inhabitants ‎of) ‎small ‎villages ‎(iving ‎in ‎scattered ‎dwellings). ‎- ‎Fem. ‎דקיקן, ‎דיקתא. ‎Targ. ‎II ‎Esth. ‎IX, ‎19 ‎ד׳ ‎קירוי ‎(h. ‎text ‎הפרזות ‎ערי). ‎-- ‎Y. ‎Gitt. ‎V, ‎47c ‎top ‎אילין ‎ד׳ ‎thetrapsfor ‎small ‎animals. ‎Y. ‎Dem. ‎V, ‎24v ‎bbot. ‎-- ‎V. ‎דקקה.

דקירא, ‎v. ‎איהי ‎II.

דקירה ‎f. ‎(דקר) ‎act ‎of ‎digging, ‎quantity ‎of ‎ground ‎broten ‎with ‎one ‎stroke. ‎Bets. ‎8b. ‎-- ‎Pl. ‎דקירות. ‎Ib.

דקיתא ‎f. ‎collect. ‎noun ‎(דקק) ‎young ‎shoots. ‎Targ. ‎Y. ‎Gen. ‎XXII, ‎3 ‎[read;] ‎דתאנ׳ ‎ד׳ ‎(=תאנה ‎של ‎מרביות, ‎v. ‎Tam. ‎29b).

דקיתא ‎f. ‎(v. ‎preced.) ‎the ‎lowest ‎joint ‎of ‎the ‎vertebra- ‎(=h. ‎עצה). ‎Targ. ‎Y. ‎Lev. ‎III, ‎9. ‎[Targ. ‎Y. ‎Deut. ‎XVIII, ‎3 ‎ד׳ ‎Ar., ‎v. ‎רקיתא]

דקל ‎m. ‎(cmp. ‎דקר) ‎1) ‎palm-tree. ‎Peah ‎IV, ‎1. ‎Tam ‎29b; ‎a. ‎fr. ‎-- ‎B. ‎Bath. ‎36b ‎נערה ‎ד׳ ‎(Ms. ‎H. ‎a. ‎O. ‎נעורה, ‎v. ‎Rabb. ‎D. ‎S. ‎a. ‎l. ‎note ‎3) ‎a ‎young ‎palm ‎bearing ‎more ‎than ‎once ‎a ‎year ‎(oth. ‎opin.; ‎one ‎dropping ‎its ‎fruits ‎prematurely). ‎Ab. ‎Zar. ‎I, ‎5 ‎טב ‎ד׳ ‎a ‎variety ‎called ‎dekel ‎tab ‎(Chald. ‎good ‎palm). ‎Sifra ‎Thazr., ‎Neg., ‎Par. ‎5, ‎ch. ‎XIII ‎הרים ‎ד׳ ‎אתה ‎thou ‎art ‎a ‎mountain-palm ‎(too ‎rash, ‎v. ‎Men. ‎84b ‎top; ‎Var. ‎in ‎R. ‎S. ‎to ‎Neg. ‎XI, ‎7 ‎וכ׳ ‎דוקר ‎cutting ‎through ‎mount- ‎ains, ‎sophistical; ‎Yalk. ‎Lev. ‎552 ‎עוקר). ‎- ‎Pl ‎דקלים, ‎דקלין. ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎38. ‎-- ‎Tosef. ‎M. ‎Kat. ‎II, ‎10; ‎Sabb. ‎XIV, ‎3 ‎מי ‎דקלים ‎(Var. ‎דקרים, ‎Tosef. ‎ib. ‎XII ‎(XIII), ‎13 ‎דקר׳, ‎Var. ‎ed. ‎Zuck. ‎דקלין) ‎a ‎potion ‎used ‎as ‎a ‎purgative ‎(said ‎to ‎be ‎the ‎water ‎of ‎a ‎well ‎springing ‎forth ‎between ‎two ‎date- ‎trees); ‎Y. ‎ib. ‎XIV, ‎14c; ‎Bab. ‎ib. ‎110a; ‎Y. ‎Ber. ‎VI, ‎end, ‎10d. ‎-- ‎2)=דקר. ‎Y. ‎Sot. ‎II, ‎18a.

דקלא, ‎דיק׳ ‎ch. ‎same, ‎palm-tree. ‎Targ. ‎Ps. ‎XCII, ‎13. ‎Targ. ‎Y. ‎Gen. ‎XXII, ‎3; ‎a. ‎e. ‎-- ‎B. ‎Kam. ‎59a ‎ארמאה ‎ד׳ ‎Ms. ‎M. ‎(ed. ‎דארמ׳, ‎incorr.) ‎an ‎Aramean ‎palm, ‎פרסאה ‎ד׳ ‎a. ‎Persian ‎palm. ‎Ib. ‎92b ‎(prov.) ‎וכ׳ ‎ד׳ ‎ואזיל ‎מטייל ‎the ‎bad ‎palm ‎will ‎travel ‎to ‎meet ‎a ‎barren ‎cane ‎(like ‎meets ‎like). ‎Ber. ‎55b ‎bot. ‎none ‎see ‎in ‎a ‎dream ‎דדהבא ‎ד׳ ‎a ‎golden ‎palm-tree ‎(a ‎thing ‎not ‎experienced ‎in ‎reality). ‎Erub. ‎51a ‎וכ׳ ‎דסביל ‎ד׳ ‎a ‎palm-tree ‎which ‎supports ‎its ‎neighbor. ‎Ib. ‎וכ׳ ‎דפריק ‎ד׳ ‎a ‎palm ‎which ‎pays ‎its ‎owner's ‎taxes. ‎Keth. ‎10b ‎לדיקלא ‎נרגא ‎כי ‎(not ‎לדיקולא) ‎as ‎injurious ‎as ‎the ‎axe ‎to ‎the ‎palm ‎tree. ‎-- ‎Pl. ‎דקלין, ‎דקליא, ‎דקלי, ‎די׳. ‎Targ. ‎Ex. ‎XV, ‎27. ‎Targ. ‎Deut. ‎XXXIV, ‎3. ‎--Y. ‎R. ‎Hash. ‎II, ‎58a ‎top, ‎a. ‎e. ‎דבבל ‎ד׳ ‎the ‎Babylonian ‎palms. ‎B. ‎Bath. ‎26a; ‎a. ‎fr. ‎[Sabb. ‎110a ‎דקלי ‎שני, ‎read; ‎דקלים ‎as ‎Ms. ‎M. ‎--- ‎Fem. ‎form ‎דיקלתא. ‎Sabb. ‎l. ‎c. ‎ד׳ ‎תרתי ‎Ms. ‎O. ‎(ed. ‎תלאי, ‎Ms. ‎M. ‎תילתא, ‎corr. ‎acc.), ‎v. ‎Y. ‎ib. ‎XIV, ‎14a.

דקלי ‎m. ‎(preced.) ‎a ‎palm-gardener. ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎41, ‎beg.; ‎Num. ‎R. ‎s. ‎3; ‎Midr. ‎Till. ‎to ‎Ps. ‎XcII ‎(Yalk. ‎Ps. ‎845 ‎אדם).

דקן, ‎דקנא, ‎דיק׳ ‎m. ‎ch. ‎= ‎h. ‎זקן, ‎beard, ‎bearded ‎chin, ‎hair-growth. ‎Targ. ‎Lev. ‎XIII, ‎29 ‎sq.; ‎a. ‎fr. ‎-- ‎B. ‎Bath. ‎58a ‎בדיקניה ‎תפשיה ‎seized ‎him ‎by ‎his ‎beard. ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎72 ‎(prov.) ‎דיקני ‎מן ‎לסבי ‎הניאת ‎thou ‎pleasest ‎my ‎grandfather ‎(with ‎hair) ‎from ‎my ‎beard, ‎i. ‎e. ‎you ‎wish ‎to ‎be ‎liberal ‎at ‎other ‎people's ‎expense; ‎(Yalk. ‎Gen. ‎129 ‎דאקני ‎מן ‎לפני ‎הבאת, ‎corr. ‎acc.). ‎Naz. ‎39a ‎bot. ‎[readv] ‎כד ‎דיקנהון ‎סביא ‎צבעי ‎when ‎old ‎men ‎dye ‎their ‎beards. ‎B. ‎Mets. ‎60b ‎ולדיקניה ‎לרישיה ‎צבעיה ‎he ‎dyed ‎the ‎hair ‎of ‎his ‎head ‎and ‎beard; ‎ib. ‎ולד׳ ‎. ‎. ‎. ‎חווריה ‎he ‎washed ‎it ‎white ‎again; ‎a. ‎fr. ‎-- ‎Pl. ‎דקנין, ‎די׳. ‎Targ. ‎Y. ‎Lev. ‎XIX, ‎27; ‎a. ‎e. ‎-- ‎B. ‎Mets. ‎39a, ‎v. ‎next ‎w.

דקננא, ‎דיק׳ ‎m. ‎(preced.) ‎bearded, ‎i. ‎e. ‎adult, ‎major. ‎- ‎Pl. ‎דקנני, ‎די׳. ‎B. ‎Mets. ‎39a ‎לדיקנני ‎(Ar. ‎לדיקני ‎for ‎beards, ‎i. ‎e. ‎adults), ‎v. ‎אפיטרופא. ‎Ib. ‎70a ‎וכ׳ ‎בד׳ ‎אפי׳ ‎is ‎permitted ‎even ‎for ‎the ‎benefit ‎of ‎adult ‎orphans.

דקק ‎(b. ‎h.; ‎cmp. ‎דוק, ‎דוך) ‎to ‎crush, ‎pound, ‎powder. ‎- ‎Denom. ‎דק. ‎-- ‎Pilp. ‎דקדק ‎q. ‎v. ‎Hif. ‎הידק, ‎הדק ‎1) ‎same. ‎Kerith. ‎6b ‎הידק ‎הידק ‎היטב ‎היטב ‎pounding ‎well ‎&c.; ‎Y. ‎Yoma ‎IV, ‎41d ‎bot. ‎כשהיה ‎וכ׳ ‎הדק ‎אומר ‎היה ‎מידק ‎when ‎the ‎attendant ‎pounded, ‎the ‎superintendent ‎called, ‎Pound ‎well ‎&c. ‎[Sifre ‎Deut. ‎207 ‎פשתן ‎להדוק, ‎read ‎להדיק ‎or ‎לסרוק.]-- ‎2) ‎to ‎be ‎fine, ‎small. ‎Part. ‎מידק, ‎מדק. ‎Succ. ‎IV, ‎9 ‎(48b) ‎one ‎was ‎wide ‎(מעובה), ‎מדק ‎ואחד ‎Ms. ‎M. ‎(ed. ‎דק; ‎Y. ‎ed., ‎Ms. ‎M. ‎2, ‎a. ‎Mish. ‎ed. ‎Pes. ‎מי׳; ‎Mish. ‎Nap. ‎מודק ‎Hof) ‎and ‎the ‎other ‎tube ‎was ‎narrow; ‎Y. ‎ib. ‎54d ‎top ‎(they ‎thought) ‎יין ‎של ‎המ׳ ‎the ‎narrow ‎was ‎for ‎wine. ‎Y. ‎Yoma ‎III, ‎41a; ‎Y. ‎Sot. ‎II, ‎18a ‎top ‎מידק ‎small ‎and ‎thin ‎type ‎of ‎letters. ‎Arakh. ‎25a ‎מי׳ ‎a ‎sparsely ‎sown ‎field. ‎Nif. ‎נדק, ‎נדוק ‎to ‎be ‎crushed. ‎Mekh. ‎Bo. ‎s. ‎13 ‎נייקות; ‎Pesik. ‎R. ‎s. ‎17 ‎נידקת; ‎Pesik. ‎Vayhi, ‎p. ‎64b ‎נדקת. ‎[Zeb. ‎22a ‎הנדוק ‎טיט, ‎read ‎הנרוק, ‎v. ‎רקק.]

דקק ‎ch. ‎same, ‎v. ‎דקיק. ‎-Imperat. ‎דוק ‎(v. ‎דוק). ‎Sabb. ‎152a ‎וכ׳ ‎בככי ‎ד׳ ‎grind ‎with ‎thy ‎jaws ‎(eat ‎well), ‎and ‎thou ‎wilt ‎find ‎(its ‎effect) ‎in ‎marching. ‎Pa. ‎דקק ‎same. ‎B. ‎Kam. ‎101a ‎ודקינהו ‎and ‎pounded ‎them. ‎-- ‎Part. ‎pass. ‎מדקק ‎(מדקק). ‎Targ. ‎Is. ‎XXX, ‎14 ‎(h. ‎text ‎כתות). ‎- ‎Palp. ‎דקדק ‎q. ‎v. ‎Af. ‎אדק, ‎אדיק ‎(הדק) ‎same. ‎Targ. ‎II ‎Kings ‎XXIII, ‎15; ‎Targ. ‎II ‎Chr. ‎XXXIV, ‎4 ‎אודיק. ‎-- ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎70 ‎מהדק, ‎v. ‎גרמא. ‎Lam. ‎R. ‎introd. ‎(R. ‎Hanina ‎2) ‎ומדקה ‎אכלה ‎(fr. ‎Dan. ‎VII. ‎7). ‎[Targ. ‎Y. ‎II ‎Num. ‎V, ‎19 ‎הזדקי=הדקי, ‎v. ‎זקק.]

דקקה ‎f. ‎(דקק, ‎v. ‎דקיק) ‎a ‎tender ‎child. ‎Y. ‎R. ‎Hash. ‎II, ‎58b ‎op ‎ד׳ ‎כהדא ‎as ‎the ‎nails ‎of ‎a ‎young ‎child; ‎Y. ‎Snh. ‎I, ‎18c ‎bot. ‎ed. ‎Krot. ‎ר׳ ‎(corr. ‎acc.).