Page:A Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature, Volume 1 (1903).djvu/395

This page needs to be proofread.
‎זבוב
‎זבילא
378


זבוב ‎m. ‎(b. ‎h.; ‎זבב) ‎fly. ‎Sabb. ‎121b ‎מצרים ‎שבארץ ‎ז׳ ‎the ‎Egyptian ‎fly ‎(whose ‎sting ‎is ‎dangerous). ‎Tosef. ‎Sot. ‎V, ‎9; ‎Gitt. ‎90a. ‎Pesik. ‎Zakhor, ‎p. ‎26b ‎וכ׳ ‎שהוא ‎לז׳ ‎(Amalek ‎resembles) ‎the ‎fly ‎which ‎is ‎greedy ‎for ‎a ‎sore; ‎a. ‎fr. ‎-- ‎Pl. ‎זבובים, ‎זבובין. ‎Y. ‎Sabb. ‎XIV, ‎beg. ‎14b; ‎Tosef. ‎ib. ‎XII ‎(XIII), ‎4. ‎Keth. ‎77b ‎וכ׳ ‎בעלי ‎של ‎ז׳ ‎(not ‎זבובי) ‎flies ‎which ‎sucked ‎from ‎those ‎afflicted ‎with ‎gonorrhoea ‎(carrying ‎contagion); ‎a. ‎fr.

*זבוגא ‎m. ‎lizard. ‎-- ‎Pl. ‎זבוגי. ‎Nidd. ‎56a ‎דמחוזא ‎ז׳ ‎(Ar. ‎זבזגי, ‎Mus.: ‎זבובי, ‎prob. ‎clerical ‎error) ‎(skeletons ‎of) ‎lizards ‎of ‎Mahuza.

זבוד ‎pr. ‎n. ‎pl. ‎Zabud, ‎on ‎the ‎northernmost ‎border ‎of ‎Galilee. ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎98 ‎(ref. ‎to ‎Gen. ‎XLIX, ‎13 ‎צידון ‎על) ‎דגלילה ‎ז׳ ‎Safet, ‎Lit. ‎Centralblatt ‎1879, ‎p. ‎1188).

זבודא ‎m. ‎(זבד) ‎gift, ‎outfit. ‎-- ‎Pl. ‎זבודין. ‎Targ. ‎Y. ‎Gen. ‎XXX, ‎20 ‎(h. ‎text ‎זבד).

זבוזין, ‎Y. ‎Ter. ‎VIII, ‎45b ‎bot. ‎בז׳, ‎in ‎a ‎corrupt ‎sen- ‎tence ‎which ‎prob. ‎read; ‎שקצים ‎וכל ‎והגזין ‎זיזין ‎שקץ ‎שהפרישו, ‎v. ‎Sifra ‎Sh'mini ‎Par. ‎10, ‎ch. ‎XII.

זבול ‎m. ‎(b. ‎h.; ‎זבל) ‎[place ‎of ‎offering ‎or ‎entertain- ‎ment,] ‎1) ‎residence, ‎esp. ‎temple. ‎R. ‎Hash. ‎17a; ‎Y. ‎Ber. ‎IX, ‎13b ‎bot. ‎בז׳ ‎ידיהם ‎פשטו ‎they ‎laid ‎hand ‎on ‎the ‎Temple; ‎a. ‎e. ‎-- ‎2) ‎Z'bul, ‎name ‎of ‎the ‎fourth ‎heaven. ‎Hag. ‎12b ‎וכ׳ ‎ומזבח ‎. ‎. ‎. ‎שבו ‎ז׳ ‎it ‎is ‎called ‎Z., ‎because ‎there ‎are ‎(the ‎heavenly) ‎Jerusalem ‎and ‎the ‎Sanctuary ‎with ‎the ‎altar ‎erected ‎&c. ‎-- ‎3) ‎ז׳ ‎יום ‎festival ‎of ‎a ‎heathen ‎divinity. ‎Pesik. ‎R. ‎s. ‎6 ‎היה ‎נילוס ‎ז׳ ‎יום ‎it ‎was ‎the ‎festival ‎of ‎Nilus; ‎[cacophemistic ‎disguise; ‎נבול, ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎87; ‎Cant. ‎R. ‎beg. ‎וזבול ‎ניבול, ‎-- ‎Yalk. ‎Gen. ‎146 ‎גידול; ‎Sot. ‎36b ‎חגם]. ‎V. ‎זיבול.

זבולון, ‎זבולן ‎b. ‎h.) ‎pr. ‎n. ‎m. ‎Zebulun, ‎1) ‎son ‎of ‎Jacob; ‎tribe ‎of ‎Zebulun; ‎country ‎of ‎Z. ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎98. ‎Pes. ‎4a; ‎a. ‎fr. ‎-- ‎2) ‎one ‎Z. ‎ben ‎Dan. ‎Kidd. ‎30a.

זבונא ‎m. ‎(זבן) ‎purchase. ‎Targ. ‎Y. ‎II ‎Deut. ‎XVIII, ‎8 ‎זבוניה ‎בר ‎that ‎which ‎he ‎bought. ‎Pl. ‎זבונין. ‎Ruth ‎R. ‎to ‎I, ‎17 ‎(sect. ‎3) ‎ז׳ ‎זבן ‎he ‎made ‎his ‎purchases. ‎-- ‎V. ‎זבינא.

זבונא, ‎v. ‎זיב׳.

זבונא, ‎זבונה ‎m. ‎(preced. ‎wds.) ‎buyer, ‎merchant. ‎Targ. ‎II ‎Esth. ‎III, ‎11. ‎-- ‎Y. ‎Kil. ‎II, ‎beg. ‎27c. ‎-- ‎Y. ‎Kidd. ‎II, ‎64a ‎top ‎וכ׳ ‎ז׳ ‎קרן ‎the ‎merchant ‎packed ‎his ‎goods ‎on ‎his ‎wagon ‎and ‎went ‎off; ‎v. ‎דדי.

זבוני, ‎v. ‎זבן ‎Pa.

זבורא, ‎v. ‎זיב׳.

זבורית ‎f. ‎(זבר, ‎cmp. ‎צבר ‎a. ‎also ‎זרבובית) ‎1) ‎a ‎recep- ‎tacle ‎for ‎drippings ‎fastened ‎(or ‎belonging) ‎to ‎the ‎bottom ‎of ‎a ‎vessel, ‎saucer. ‎Mikv. ‎X, ‎71 ‎ז׳ ‎בלא ‎if ‎the ‎vessel ‎to ‎be ‎immersed ‎has ‎no ‎saucer ‎(a ‎rim ‎at ‎the ‎bottom, ‎wider ‎than ‎the ‎belly ‎of ‎the ‎vessel ‎and ‎which ‎forces ‎the ‎water ‎into ‎the ‎latter); ‎(Var. ‎זיבורית, ‎זוברית, ‎זיברין). ‎[Rabad ‎to ‎Maim. ‎Mikv. ‎III, ‎12 ‎reads ‎זרבובית ‎q. ‎v.]. ‎-- ‎2) ‎lowest ‎land, ‎v. ‎זיבורית.

*זבזגא ‎m., ‎pl. ‎זבזגי ‎1) ‎(reduplication ‎of ‎זגא, ‎v. ‎זגי; ‎for ‎inserted ‎ב, ‎v. ‎זבלגן) ‎nest, ‎brood, ‎hatch. ‎M. ‎Kat. ‎28b ‎(in ‎a ‎funeral ‎song) ‎מיבדיק ‎אזבזגיה ‎תגרא ‎אחנא ‎(or:) ‎תגרי ‎..... ‎מיבדקו ‎דאזבזגי ‎(v. ‎Rabb. ‎D. ‎S. ‎a. ‎l.; ‎Rashi ‎a. ‎l.) ‎our ‎brother, ‎the ‎merchant, ‎will ‎be ‎judged ‎by ‎the ‎brood ‎he ‎left ‎behind, ‎(or) ‎our ‎brethren, ‎the ‎merchants, ‎will ‎be ‎judged ‎by ‎the ‎broods ‎(allusion ‎to ‎Jer. ‎XVII, ‎11). ‎[En ‎Yakob ‎reads ‎תגרי. ‎. ‎מיבדקי ‎ובונידא ‎our ‎(departed) ‎brethren ‎are ‎merchants ‎who ‎(on ‎crossing ‎the ‎frontier ‎of ‎life) ‎are ‎searched ‎for ‎goods. ‎-- ‎Ms. ‎M. ‎2 ‎וכ׳ ‎דאזוקי ‎who ‎are ‎searched ‎for ‎the ‎wine ‎bags ‎they ‎carry, ‎v. ‎זיקא ‎II ‎a. ‎זוק.] ‎-- ‎2) ‎v. ‎זבוגא.

זבח ‎(b. ‎h., ‎cmp. ‎זבל) ‎[to ‎give ‎a ‎feast,] ‎to ‎slaughter, ‎sacrifice. ‎Hull. ‎II, ‎3 ‎(ref. ‎to ‎Deut. ‎XXVII, ‎7) ‎שאתה ‎מה ‎וכ׳ ‎זובח ‎thou ‎mayest ‎eat ‎what ‎thou ‎(a ‎human ‎hand) ‎cuttest. ‎Snh. ‎60b ‎לעכו״ם ‎בזובח ‎of ‎one ‎sacrificing ‎to ‎an ‎idol; ‎a. ‎fr. ‎-- ‎Part. ‎pass. ‎זבוח. ‎Lev. ‎R. ‎s. ‎10 ‎(play ‎on ‎מזבח, ‎Ex. ‎XXXII, ‎5) ‎וכ׳ ‎לפניו ‎מהז׳ ‎he ‎was ‎afraid ‎on ‎account ‎of ‎him ‎who ‎lay ‎killed ‎before ‎him ‎(Hur); ‎a. ‎fr. ‎Pi. ‎זיבח ‎same. ‎Snh. ‎62a ‎וכ׳ ‎וקיטר ‎ז׳ ‎if ‎he ‎slaughtered ‎a ‎sacrifice, ‎and ‎burnt ‎&c. ‎(to ‎an ‎idol). ‎Ib. ‎VII, ‎6 ‎(60b) ‎המזבח ‎Talm. ‎ed. ‎(Mish. ‎הזובח) ‎he ‎who ‎offers ‎an ‎animal ‎(to ‎an ‎idol), ‎a. ‎fr. ‎-- ‎V. ‎זבל. ‎Nif. ‎נזבח ‎to ‎be ‎sacrificed, ‎to ‎be ‎slaughtered; ‎to ‎die ‎as ‎a ‎martyr. ‎Zeb. ‎I, ‎l ‎לשמן ‎שלא ‎שנזבחו ‎which ‎were ‎offered ‎not ‎for ‎the ‎purpose ‎for ‎which ‎they ‎were ‎dedicated. ‎Y. ‎Snh. ‎X, ‎29c ‎top ‎(play ‎on ‎זבח ‎עלי, ‎Ps. ‎L, ‎5) ‎אותי ‎שעילו ‎שמי ‎על ‎ונזבחו ‎who ‎raised ‎me ‎and ‎sacrificed ‎themselves ‎for ‎my ‎name's ‎sake; ‎a. ‎fr.

זבח ‎m. ‎(b. ‎h.; ‎preced.) ‎a ‎slaughtering, ‎sacrifice, ‎esp. ‎(festive) ‎peace-offering ‎(הגיגה). ‎Pes. ‎X, ‎9. ‎Tosef. ‎ib. ‎X, ‎14. ‎Tosef. ‎Ber. ‎V, ‎22; ‎a. ‎fr. ‎-- ‎Pl. ‎זבחים, ‎constr. ‎זבחי. ‎Ib. ‎Zeb. ‎I, ‎1 ‎הז׳ ‎כל ‎all ‎animalic ‎offerings; ‎a. ‎fr. ‎-- ‎Z'bahim, ‎name ‎of ‎a ‎treatise ‎of ‎the ‎Mishnah, ‎Tosefta ‎and ‎Talmud ‎Babli ‎(also ‎called ‎קדשים ‎שחיטת).

זביד ‎pr. ‎n. ‎m. ‎Z'bid, ‎name ‎of ‎several ‎Amoraim. ‎Ber. ‎46b, ‎a. ‎fr. ‎(Z. ‎bar ‎Levi). ‎-- ‎Ib. ‎38a. ‎-- ‎Ab. ‎Zar. ‎56a. ‎-- ‎Y. ‎Sabb. ‎I, ‎3b, ‎v. ‎next ‎w.

זבידא, ‎זבידה ‎pr. ‎n. ‎m. ‎Z'bida, ‎Z'bidah, ‎name ‎of ‎a ‎Palestinean ‎Amora. ‎Y. ‎Orl. ‎I, ‎61a ‎bot. ‎-- ‎Y. ‎Sot. ‎VII, ‎21d. ‎-- ‎Ib. ‎זביד׳ ‎בר ‎יודה ‎ר׳, ‎Ib. ‎bot. ‎זביד ‎בר ‎סימון ‎ר׳. ‎Y. ‎Sabb. ‎I, ‎3b ‎זביד ‎רב.

זביחה ‎f. ‎(זבח) ‎slaughtering ‎ceremony. ‎Hull. ‎31b ‎לז׳ ‎כוונה ‎intention ‎to ‎slaughter ‎according ‎to ‎ritual, ‎con- ‎trad. ‎to ‎חתיכה ‎the ‎cutting ‎operation ‎as ‎such. ‎Snh. ‎60b ‎ז׳ ‎יצתה ‎slaughtering ‎for ‎idolatry ‎is ‎especially ‎mentioned ‎(Ex. ‎XXII, ‎19); ‎a. ‎fr.

זביך ‎or ‎זביך, ‎v. ‎זוב.

זבילא ‎m. ‎(v. ‎זבל; ‎Syr. ‎זבילא), ‎זנב׳, ‎P. ‎Sm. ‎1074; ‎1140) ‎a ‎basket ‎(or ‎book-chest) ‎of ‎palm ‎leaves. ‎-- ‎Pl ‎זבילי. ‎Meg. ‎26b ‎דחומשי ‎ז׳ ‎receptacles ‎for ‎Pentateuch ‎copies; ‎[Ar.: ‎leather ‎casing.]

זבילא ‎m. ‎(v. ‎זבל) ‎[an ‎implement ‎for ‎forming ‎heaps,]