Page:A Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature, Volume 1 (1903).djvu/439

This page needs to be proofread.
‎חבר
‎חברות
422


‎member ‎of ‎a ‎religious ‎or ‎charitable ‎association, ‎esp. ‎member ‎of ‎the ‎order ‎for ‎the ‎observance ‎of ‎levitical ‎laws ‎in ‎daily ‎intercourse. ‎Dem. ‎II, ‎3. ‎Tosef. ‎ib. ‎II, ‎2 ‎מקבלין ‎׳w ‎להיות ‎אותו ‎is ‎accepted ‎as ‎a ‎member ‎of ‎the ‎order; ‎a. ‎v. ‎fr. ‎- ‎Pl. ‎חברים, ‎חבי׳. ‎Ber. ‎28b ‎וכ׳ ‎חברי ‎יכשלו ‎ולא ‎that ‎my ‎colleagues ‎(in ‎court) ‎may ‎not ‎fail ‎in ‎a ‎decision ‎of ‎the ‎law. ‎Ib. ‎חביריכם ‎בכבוד ‎הזהרו ‎take ‎heed ‎of ‎your ‎tellowstudents' ‎honor. ‎Bekh. ‎30b ‎ח׳ ‎שלשה ‎בפני ‎in ‎the ‎presence ‎of ‎three ‎members ‎of ‎the ‎order. ‎Pesik. ‎R. ‎s. ‎1 ‎וכ׳ ‎עוסקים ‎שלהם ‎חבריהם ‎the ‎members ‎of ‎societies ‎among ‎them ‎are ‎engaged ‎in ‎charitable ‎work. ‎Ib. ‎חביריהם ‎ואין ‎מרגישים ‎and ‎their ‎neighbors ‎(the ‎fruits ‎in ‎the ‎same ‎bag) ‎are ‎notaffected;a. ‎v. ‎fr. ‎-- ‎Pem. ‎חבירה, ‎חברה, ‎חברת, ‎חבירת. ‎Snh. ‎8b ‎חבירה ‎אשה ‎a ‎scholarly ‎woman ‎(acquainteul ‎with ‎the ‎aw). ‎Ber. ‎48b, ‎a. ‎fr. ‎וכ׳ ‎בחברתה ‎נוגעת ‎מלכות ‎אין ‎one ‎term ‎of ‎office ‎does ‎not ‎touch ‎upon ‎its ‎successor ‎even ‎at ‎a ‎hair's ‎breadth ‎(duration ‎of ‎power ‎is ‎preordained). ‎Deut. ‎R. ‎s. ‎7 ‎בחברתה ‎מתערבת ‎טיפה ‎אין ‎one ‎rain-drop ‎does ‎not ‎mix ‎itself ‎with ‎the ‎other; ‎a. ‎fr. ‎-- ‎Pl. ‎חברות. ‎Sabb. ‎129a ‎וכ׳ ‎חברותיה, ‎v. ‎אגו; ‎a. ‎fr.

חבר ‎m. ‎(b. ‎h.; ‎preced. ‎wds.) ‎1) ‎association. ‎- ‎חבר ‎עיר ‎a ‎town ‎organization, ‎congregation ‎(for ‎divine ‎ser- ‎vices, ‎study, ‎charities). ‎Ber. ‎IV, ‎7. ‎R. ‎Hash. ‎34b. ‎Meg. ‎27b ‎top ‎(Rashi; ‎עיר ‎חבר ‎a ‎scholar ‎maintained ‎by ‎the ‎town, ‎v. ‎preced. ‎w.). ‎-2) ‎charm. ‎Snh. ‎65a; ‎Ker. ‎3b, ‎v. ‎חבר. ‎-- ‎Pl. ‎חברים. ‎Lam. ‎R. ‎introd. ‎(R. ‎Josh. ‎2), ‎v. ‎חבר, ‎Pi. ‎-- ‎3) ‎גואלקי ‎ח׳ ‎a ‎load ‎ofsacks ‎tied ‎across ‎an ‎animal's ‎back, ‎to ‎unload ‎which ‎you ‎must ‎lift ‎them ‎before ‎untying, ‎contrad. ‎to ‎גואלקי ‎אבר ‎a ‎load ‎kept ‎in ‎balance ‎by ‎equal ‎weight ‎on ‎both ‎sides, ‎to ‎unload ‎which ‎you ‎need ‎only ‎untie ‎the ‎knot ‎on ‎the ‎animal's ‎back. ‎Sabb. ‎154b ‎לאו ‎מאי ‎וכ׳ ‎גוולקי ‎בחבר ‎ed. ‎(Ms. ‎M. ‎גזול ‎באבר ‎or ‎גדול) ‎do ‎you ‎not ‎think ‎(when ‎it ‎says, ‎ib. ‎XXIV, ‎1, ‎'he ‎unties ‎the ‎ropes ‎and ‎the ‎sacks ‎drop ‎of ‎themselves) ‎a ‎heber ‎is ‎meant ‎which ‎must ‎be ‎lifted ‎along ‎the ‎sides ‎of ‎the ‎animal?; ‎באבר ‎לא ‎וכ׳ ‎גואלקי ‎Rashi ‎Ms. ‎a. ‎Ar. ‎(ed. ‎אגלווקי ‎בחבר, ‎Ms. ‎M. ‎מפייהו ‎בגאלקי, ‎read; ‎גופייהו, ‎v. ‎Rabb. ‎D. ‎S. ‎a. ‎. ‎note ‎7) ‎no, ‎a ‎balanced ‎load ‎is ‎meant ‎&c.; ‎v. ‎Ar. ‎Compl. ‎ed. ‎Koh ‎. ‎v. ‎חבר. ‎Cmp. ‎אברוורי.

חבר ‎m. ‎(b. ‎h. ‎associate; ‎Talm. ‎=חובר, ‎v. ‎חבר]) ‎1) ‎charmer. ‎Snh. ‎65a, ‎v. ‎חבר. ‎Deut. ‎R. ‎s. ‎7; ‎a. ‎e. ‎-- ‎2) ‎magus ‎(v. ‎אמגושא), ‎Parsee ‎priest, ‎gue~re ‎in ‎gen. ‎Parsee ‎govern- ‎ment. ‎Sabb. ‎11a ‎ח׳ ‎תחת ‎ולא ‎נכרי ‎תחת ‎(v. ‎Rabb. ‎D. ‎S. ‎a. ‎l. ‎note ‎80) ‎rather ‎under ‎heathen ‎(Roman) ‎government, ‎than ‎under ‎a ‎Parsee. ‎-- ‎Pl. ‎חברין, ‎חברים. ‎Kidd ‎72a ‎הראני ‎ח׳ ‎let ‎me ‎see ‎(give ‎me ‎a ‎description ‎of) ‎the ‎Parsees ‎(as ‎opposed ‎to ‎Persians). ‎Pes. ‎113b. ‎Yeb. ‎63b ‎(ref. ‎to ‎Deut. ‎XXXII, ‎21 ‎נבל ‎גוי) ‎ח׳ ‎אלו ‎this ‎means ‎the ‎Parsees.

חבר, ‎חברא ‎ch. ‎same, ‎1) ‎charmer, ‎v. ‎חבורא ‎II. ‎- ‎Lev. ‎R. ‎s. ‎22; ‎Yalk. ‎Koh. ‎972 ‎חבר ‎חד ‎אתא ‎(Gen. ‎R. ‎s. ‎10; ‎Koh. ‎R. ‎to ‎V, ‎8 ‎גבר, ‎corr. ‎acc.) ‎a ‎charmer ‎(of ‎snakes) ‎came; ‎Tanh. ‎Huck ‎1. ‎- ‎Pl. ‎חבריא. ‎Snh. ‎65b ‎את ‎ח׳ ‎מן ‎thou. ‎art ‎a ‎creation ‎of ‎the ‎charmers. ‎-- ‎2) ‎IParsee. ‎Gitt. ‎16b, ‎sq. ‎וכ׳ ‎ח׳ ‎ההוא ‎אתא ‎a ‎Parsee ‎came ‎and ‎took ‎the ‎lamp ‎from ‎them. ‎-- ‎Pl. ‎חברי. ‎Sabb. ‎45a ‎ח׳ ‎מקמי ‎from ‎fear ‎of ‎the ‎Parsees ‎(that ‎they ‎might ‎see ‎the ‎lights). ‎Yeb. ‎63b ‎אתו ‎לבבל ‎ח׳ ‎the ‎Parsees ‎have ‎entered ‎the ‎Jewish ‎colonies ‎of ‎Babylonia. ‎Bets. ‎6a ‎but ‎nowadays ‎ח׳ ‎דאיכא ‎when ‎there ‎are ‎Parsees ‎(forcing ‎to ‎public ‎labors).

חברא ‎m.=h. ‎חבר ‎1) ‎friend, ‎neighbor, ‎fellow-being ‎&c. ‎Targ. ‎Prov. ‎X, ‎24 ‎(h. ‎text ‎רע ‎); ‎a. ‎fr. ‎[Targ. ‎Hos. ‎III, ‎1 ‎בחבריה, ‎v. ‎חמרא ‎I.] ‎-- ‎B. ‎Bath. ‎28b, ‎a. ‎fr. ‎ח׳ ‎חברך ‎וכ׳ ‎ליה ‎אית ‎thy ‎friend ‎has ‎a ‎friend, ‎and ‎thy ‎friend's ‎friend ‎has ‎a ‎friend ‎(you ‎cannot ‎claim ‎ignorance). ‎Sabb. ‎31a ‎וכ׳ ‎לחברך ‎סני ‎דעלך ‎do ‎not ‎unto ‎thy ‎neighbor ‎what ‎would ‎be ‎hateful ‎to ‎uhee; ‎a. ‎v. ‎fr. ‎-- ‎Pl. ‎חברין, ‎חברי. ‎Targ. ‎Jud. ‎XIV, ‎11; ‎a. ‎fr. ‎-- ‎B. ‎Bath. ‎16b ‎וכ׳ ‎דאיוב ‎כח׳ ‎חברא ‎אי ‎either ‎a ‎friend ‎like ‎those ‎of ‎Job, ‎or ‎death; ‎a. ‎e. ‎-- ‎Esp. ‎Haber, ‎a) ‎scholar ‎(v. ‎preced.), ‎fellowstudent; ‎b) ‎member ‎of ‎an ‎order. ‎Bets. ‎25a ‎חברין ‎our ‎fellow-student ‎(Rab ‎Hisda); ‎ח׳ ‎בר ‎the ‎son ‎of ‎&c. ‎(Rab ‎Huna). ‎-- ‎Y. ‎Taan. ‎I, ‎64c ‎ר׳ ‎וכ׳ ‎תברהון ‎חנניא ‎R. ‎H. ‎the ‎fellow ‎of ‎the ‎Rabbis. ‎-- ‎Pl. ‎חברייא, ‎חברין, ‎חברין. ‎Targ. ‎Job ‎XII, ‎2. ‎Ib. ‎XL, ‎30 ‎Ms. ‎(ed. ‎חכימיא). ‎Nidd. ‎6b ‎וכ׳ ‎מדכן ‎ח׳ ‎the ‎Haiberim ‎observe ‎&c., ‎v. ‎דכי. ‎Hull ‎12b ‎ח׳ ‎דמן ‎זעירא ‎אושעי׳ ‎O. ‎junior, ‎of ‎the ‎Haberim ‎(Tosaf.; ‎of ‎Habaria, ‎pr. ‎n. ‎pl.); ‎Taan. ‎24a. ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎13, ‎end ‎וכ׳ ‎ח׳ ‎מן ‎אבימי ‎A., ‎one ‎of ‎the ‎H., ‎visited ‎a ‎sick ‎person, ‎v. ‎חבורתא. ‎- ‎Fem. ‎חברתא, ‎חביר׳. ‎Targ. ‎Ps. ‎CX, ‎1 ‎(v. ‎Ber. ‎48b ‎quot. ‎s. ‎v. ‎חבר ‎fem.). ‎Targ. ‎O. ‎Ex. ‎XI, ‎2; ‎a. ‎e. ‎-- ‎Yeb. ‎63b ‎(prov.) ‎בסילתא ‎ולא ‎בחברתה ‎cor- ‎recting ‎a ‎bad ‎wife ‎by ‎giving ‎her ‎a ‎rival ‎will ‎be ‎more ‎effective ‎than ‎thorns; ‎a. ‎fr. ‎- ‎Pl. ‎חברתא, ‎חבי׳. ‎Targ. ‎Jud. ‎XI, ‎37, ‎sq. ‎[חבירתא ‎בית, ‎v. ‎ביתרתה.]

חברבר ‎(denom. ‎of ‎חבירא) ‎to ‎darken. ‎Targ. ‎Ps. ‎cXXIX, ‎11 ‎מחכרבר, ‎מחב׳ ‎(ed. ‎wil. ‎מה׳).

חברבר ‎m. ‎(v. ‎preced.) ‎[hiding ‎in ‎the ‎dark,] ‎habar- ‎bar, ‎a ‎species ‎of ‎lieard. ‎Sifra ‎Sh'mini, ‎Sh'rats., ‎ch. ‎VI, ‎Par. ‎5 ‎(a ‎subspecies ‎of ‎צב; ‎Hull. ‎127a ‎ערוד). ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎S2, ‎end ‎ח׳ ‎מהם ‎ויצא ‎(not ‎ויצאת; ‎Hull. ‎l. ‎c. ‎ערוד); ‎Y. ‎Ber. ‎VIII, ‎12b, ‎v. ‎חכינה. ‎Ib. ‎V, ‎9a ‎bot. ‎(Bab. ‎ib. ‎33a, ‎Tosef. ‎ib. ‎III, ‎20 ‎ערוד). ‎- ‎Y. ‎Yoma ‎VIII, ‎45b ‎top ‎חוורבר.

חברברא ‎ch. ‎same. ‎Y. ‎Ber. ‎V, ‎9a ‎bot. ‎ח׳ ‎הדין ‎(not ‎בריא ‎. ‎. ‎.

חברברי ‎m. ‎pl. ‎(preced. ‎wds.) ‎groping ‎in ‎the ‎dark, ‎temporary ‎loss ‎of ‎direction. ‎Targ. ‎Y. ‎II ‎Gen. ‎XIX, ‎11 ‎Var. ‎(ed. ‎חרבריה, ‎read ‎חברבריה); ‎v. ‎חיורוריא.

חברה, ‎pl. ‎חברות, ‎v. ‎חבר.

חברון ‎(b. ‎h.) ‎pr. ‎n. ‎pl. ‎Hebron, ‎in ‎Judea. ‎Macc. ‎9b. ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎84 ‎(ref. ‎to ‎Gen. ‎XXXVII, ‎14) ‎וכ׳ ‎ח׳ ‎אין ‎והלא ‎is ‎not ‎H. ‎situated ‎on ‎a ‎mountain? ‎Yoma ‎III, ‎1 ‎שבח׳ ‎עד ‎up ‎tto ‎the ‎horizon ‎over ‎H.; ‎a. ‎fr.

חברורא ‎m. ‎(reduplic. ‎of ‎חבר) ‎companionship, ‎as- ‎sociation. ‎Keth. ‎65a ‎ולחברורך ‎ולחברך ‎לך ‎for ‎thine ‎own ‎sake, ‎and ‎for ‎the ‎sake ‎of ‎thy ‎friend ‎and ‎thy ‎association ‎(social ‎standing). ‎[Yalk. ‎Is. ‎292, ‎ed. ‎Salon., ‎fr. ‎Pes. ‎118b ‎לחברוריך, ‎v. ‎Rabb. ‎D. ‎S. ‎a. ‎l. ‎note ‎300.]

חברות, ‎חבי׳ ‎f. ‎(חבר) ‎1) ‎the ‎condition ‎of ‎a ‎Haber ‎with ‎reference ‎to ‎levitical ‎pureness; ‎the ‎(rder ‎of ‎Hcbe. ‎rim. ‎Bekh. ‎30b ‎ח׳ ‎דברי ‎לקבל ‎הבא ‎he ‎who ‎comes ‎before ‎scholars ‎to ‎take ‎upon ‎himself ‎the ‎obligations ‎of ‎a ‎haber. ‎Tosef. ‎Dem. ‎III, ‎4 ‎מחבירותו ‎אותו ‎דוחין ‎ed. ‎Zuck. ‎(Var.