Page:A Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature, Volume 1 (1903).djvu/438

This page needs to be proofread.
‎חבצלת
‎חבר
421


‎Y. ‎Maasr. ‎lII, ‎50a ‎top; ‎a. ‎e. ‎[Y. ‎Orl. ‎I, ‎61b ‎top ‎המחבן, ‎read; ‎המחמץ.]

חבצלת ‎f. ‎(b. ‎h.; ‎prob. ‎a ‎comp. ‎of ‎חב, ‎v. ‎חוב ‎II, ‎a. ‎בצל; ‎v. ‎Ges. ‎H. ‎Dict. ‎bb ‎s. ‎v.) ‎young ‎lily, ‎before ‎its ‎leaves ‎are ‎unfolded. ‎Cant. ‎R. ‎to ‎II, ‎1 ‎אותה ‎קורא ‎קטנה ‎שהיא ‎כ״ז ‎וכ׳ ‎ח׳ ‎as ‎long ‎as ‎the ‎lily ‎is ‎small, ‎it ‎is ‎named ‎h,, ‎when ‎it ‎is ‎full ‎grown ‎it ‎is ‎named ‎shoshannah; ‎v. ‎חבא.

חבק ‎(b. ‎h.; ‎cmp. ‎חבב ‎a. ‎אבק) ‎to ‎embrace, ‎press, ‎fasten. ‎PPart. ‎pass. ‎הבוק, ‎pl. ‎חבוקין ‎clinging ‎to, ‎creeping ‎(of ‎vines). ‎Y. ‎Kil. ‎VI, ‎beg., ‎30b ‎לכותל ‎ח׳ ‎creeping ‎up ‎the ‎wall. ‎i. ‎חיבק ‎to ‎embrace. ‎Pesik. ‎R. ‎s. ‎3 ‎וכ׳ ‎ומחבקין ‎באין ‎they ‎shall ‎come ‎and ‎embrace ‎Rachel's ‎grave; ‎a. ‎fr. ‎Hithpa. ‎התחבק ‎to ‎embraee ‎one ‎another, ‎make ‎love. ‎Y. ‎Bets. ‎II, ‎61c ‎וכ׳ ‎עם ‎מתהבק ‎making ‎love ‎to ‎(hhy ‎wife; ‎Y. ‎Sabb. ‎II, ‎6 ‎bot. ‎מחבק.

חבק, ‎Pa. ‎חבק ‎1) ‎same. ‎Targ. ‎Prov. ‎IV, ‎8 ‎חביקיה ‎embrace ‎her ‎(Wisdom). ‎Ib. ‎V, ‎20; ‎a. ‎e. ‎-- ‎Pes. ‎11 ‎1b ‎חבקיה ‎לדיקלאא ‎(Ms. ‎M. ‎חנקיה, ‎v. ‎Rabb. ‎D. ‎S. ‎a. ‎l. ‎note, ‎Rashi ‎אדיקלא ‎נפלא, ‎Rashb. ‎אד׳ ‎נפקא) ‎he ‎threw ‎his ‎arms ‎around ‎the ‎ree. ‎-- ‎2) ‎to ‎fold ‎hands, ‎cmp. ‎חביננותא. ‎Targ. ‎Prov. ‎VI, ‎10 ‎(h. ‎text ‎חבק).

חבק ‎m. ‎(preced. ‎wds.) ‎junction; ‎1) ‎loop ‎of ‎ribands ‎on ‎the ‎shoe, ‎ankle ‎loop. ‎Nidd. ‎58a ‎ח׳ ‎מקום ‎עד ‎the ‎part ‎of ‎the ‎leg ‎to ‎the ‎place ‎where ‎the ‎loop ‎sits ‎(is ‎called ‎the ‎inside ‎of ‎the ‎leg); ‎עצמו ‎וח׳ ‎aml ‎(if ‎blood ‎s ‎found) ‎on ‎the ‎ankle ‎itself. ‎[Oth. ‎opin..] ‎'the ‎place ‎where ‎the ‎leg ‎meets ‎the ‎thigh ‎n ‎a ‎squatting ‎position', ‎Ar. ‎--'the ‎knee- ‎hole ‎with ‎its ‎sinews', ‎Rashi. ‎[-- ‎2) ‎riband ‎around ‎the ‎neck. ‎-- ‎Pl. ‎חבקין. ‎Sabb. ‎57a. ‎-- ‎3) ‎a ‎band ‎with ‎which ‎the ‎saddle ‎or ‎housing ‎of ‎an ‎animal ‎is ‎fastened ‎around ‎its ‎belly; ‎[oth. ‎opin.] ‎the ‎housing ‎tselfl. ‎Kel. ‎XIX, ‎3. ‎Sifra ‎Sh'mini, ‎Sh'rats., ‎Par. ‎6, ‎ch. ‎VIII; ‎Sabb. ‎64a. ‎B. ‎Bath. ‎78a, ‎v. ‎קילקי.

חבר ‎(b. ‎h.) ‎1) ‎to ‎join, ‎befriend, ‎assist. ‎Y. ‎Ab. ‎Zar. ‎I, ‎39b ‎top(ref. ‎to ‎Ps. ‎L ‎VIII, ‎6) ‎[read:] ‎הוא ‎חוברו ‎שהיה ‎מי ‎כל ‎חוברו ‎whoever ‎assisted ‎him ‎(in ‎his ‎political ‎ambition), ‎him ‎he ‎befriended. ‎-- ‎Esp. ‎חובר, ‎pl. ‎חוברים, ‎חוברין ‎having ‎a ‎share ‎n ‎the ‎ownership ‎of ‎a ‎sacrifice, ‎v. ‎חבורה. ‎Men. ‎IX, ‎9 ‎(93b ‎bot.) ‎החו׳ ‎לכל ‎מניף ‎אחד ‎Ms. ‎M. ‎(ed. ‎חברים) ‎one ‎of ‎the ‎compauy ‎does ‎the ‎waving ‎in ‎behalf ‎of ‎all ‎of ‎them. ‎lb. ‎94a ‎בחו׳ ‎נתמעטה ‎is ‎reduced ‎in ‎numbers ‎as ‎regards ‎the ‎participants ‎(only ‎one ‎of ‎them ‎being ‎required ‎to ‎act). ‎Tem. ‎2a; ‎Arakh. ‎2a ‎ח׳ ‎בעלי ‎(sub. ‎קרבן) ‎partners ‎of ‎a ‎sacri- ‎fice ‎(also ‎קרבן ‎בעלי). ‎- ‎2) ‎with ‎על ‎(cmp. ‎זו) ‎to ‎oin ‎against, ‎protest. ‎B. ‎Bath. ‎11a ‎וכ׳ ‎עליו ‎חברו ‎his ‎brothers ‎&c. ‎com- ‎bined ‎to ‎protest ‎against ‎his ‎actions. ‎-- ‎3) ‎to ‎tie, ‎fascinate, ‎charm. ‎Lam. ‎R. ‎to ‎I, ‎5 ‎וכ׳ ‎וחוברין ‎חובר ‎מביאין ‎they ‎pro- ‎cure ‎a ‎charmer ‎and ‎charm ‎the ‎serpent. ‎Sifre ‎Deut. ‎17 ‎2 ‎מרובה ‎ה׳ ‎he ‎who ‎charms ‎large ‎objects; ‎Ker. ‎3b ‎גדול ‎ח׳; ‎Snh. ‎65a ‎גדול ‎חבר. ‎Ker. ‎l. ‎c. ‎הוא ‎הדין ‎דבלאו ‎חבר ‎חובר ‎but ‎what ‎kind ‎of ‎charmer ‎(Deut. ‎XVIII, ‎11) ‎is ‎he ‎that ‎is ‎iable ‎only ‎to ‎lashes ‎(v. ‎לאו)?; ‎a. ‎fr. ‎-- ‎[i) ‎(cmp. ‎חבל) ‎to ‎unshape, ‎wound. ‎Denom. ‎חבורה.] ‎Pi. ‎חיבר ‎1) ‎to ‎join, ‎fasten. ‎Yalk. ‎Job ‎927 ‎(ref. ‎to ‎Jobo ‎XL, ‎30) ‎במצות ‎עצמו ‎שח׳ ‎מי ‎whoever ‎befriended ‎himself ‎with ‎good ‎deeds; ‎Tanh. ‎Nitsab. ‎4 ‎(corr. ‎acc.). ‎Kel. ‎XIV, ‎2 ‎לו ‎וחברה ‎(or ‎וחברה) ‎and ‎he ‎fastenedd ‎the ‎tube ‎to ‎it ‎(the ‎staff). ‎lIb. ‎משיחבר ‎from ‎the ‎moment ‎he ‎attaches ‎it, ‎opp. ‎משיחבל, ‎v. ‎חבל. ‎-- ‎Part. ‎pass. ‎מחובר. ‎Ib. ‎XII, ‎2 ‎וכ׳ ‎המ׳ ‎כל ‎whatever ‎is ‎fastened ‎(belonging) ‎to ‎an ‎object ‎fit ‎to ‎be- ‎come ‎unclean ‎&c. ‎-- ‎(לקרקע) ‎מ׳ ‎fxed, ‎immovable, ‎opp. ‎תלוש. ‎B. ‎Mets. ‎89a ‎במ׳ ‎אוכל ‎may ‎eat ‎of ‎what ‎is ‎standing ‎in ‎the ‎field ‎(Deut. ‎XXIII, ‎25, ‎sq.). ‎Peah ‎IV, ‎1, ‎v. ‎דלית. ‎Y. ‎ib. ‎18a ‎מ׳ ‎ואינו ‎and ‎when ‎the ‎Mishnah ‎says ‎ובדקל ‎בדלית, ‎it ‎does ‎not ‎mean ‎וכ׳ ‎בדלית ‎במ׳ ‎'of ‎that ‎which ‎is ‎attached ‎to ‎the ‎vine ‎and ‎tree'; ‎וכ׳ ‎הוא ‎מ׳ ‎תימר ‎אין ‎if ‎you ‎say, ‎it ‎maeans ‎that ‎which ‎is ‎attached, ‎then ‎the ‎Mishnah ‎means ‎to ‎say ‎that ‎the ‎owner ‎must ‎designate ‎the ‎Peah ‎while ‎it ‎is ‎up ‎(on ‎the ‎tree) ‎&c. ‎-- ‎Ib. ‎II, ‎beg. ‎16d ‎(in ‎a ‎passage ‎misplaced ‎and ‎corrupted) ‎מ׳ ‎ואינו ‎ממ׳ ‎גרר ‎הא ‎this ‎'ffence' ‎(Mish. ‎ib. ‎II, ‎3) ‎is ‎to ‎be ‎considered ‎as ‎something ‎attached ‎to ‎the ‎ground ‎(like ‎a ‎growth) ‎and ‎(in ‎other ‎respects) ‎as ‎not ‎attached. ‎-- ‎2) ‎to ‎charm. ‎Lam. ‎R., ‎introd. ‎(R. ‎Josh. ‎2) ‎מחבר ‎התחיל ‎ההברים ‎(notחביים ‎מחבי) ‎he ‎began ‎tto ‎consult ‎charmers ‎(with ‎ref. ‎to ‎Ez. ‎XXI, ‎26). ‎Snh. ‎65a ‎לחבר ‎מקטר ‎he ‎burns ‎incense ‎for ‎charming ‎purposes ‎(to ‎exorcise ‎the ‎demons); ‎a. ‎fr. ‎Nif. ‎נחבר ‎to ‎be ‎joined, ‎gathered. ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎80 ‎(ref. ‎to ‎Hos. ‎VI, ‎9) ‎as ‎the ‎priests ‎וכ׳ ‎על ‎נחכרים ‎are ‎grooped ‎around ‎&c.; ‎Macc. ‎10a ‎וכ׳ ‎מתחברין. ‎Hithpa. ‎התחבר, ‎Nithpa. ‎נתחבר ‎1) ‎same; ‎v. ‎supra. ‎- ‎2) ‎to ‎associate, ‎make ‎friends ‎with. ‎Ab. ‎I, ‎7. ‎-- ‎Num. ‎R. ‎s. ‎20, ‎beg. ‎וכ׳ ‎מואב ‎נתחברו ‎Moab ‎and ‎Midian ‎formed ‎an ‎alliance; ‎Tanh. ‎Balak ‎3. ‎--- ‎3) ‎to ‎be ‎charme, ‎spellound. ‎Ib. ‎B'shall. ‎18 ‎וכ׳ ‎נתח׳ ‎מיד ‎at ‎once ‎the ‎bird ‎is ‎spellbound ‎(by ‎the ‎snake ‎looking ‎at ‎its ‎shadow) ‎and ‎falls ‎to ‎pieces; ‎Yalk. ‎Ex. ‎255 ‎מת ‎(read ‎מתחבר); ‎Mekh. ‎B'shall., ‎Vayassa, ‎s. ‎1 ‎צלו ‎על ‎מתחחבר ‎(not ‎אל ‎ומת׳) ‎it ‎remmains ‎spell-bound ‎over ‎its ‎own ‎shadow.

חבר, ‎Pa. ‎חבר ‎ch. ‎same, ‎1) ‎to ‎fasten, ‎join. ‎Targ. ‎Ps. ‎CXIX, ‎69 ‎(Ms. ‎חברו ‎Pe.; ‎h. ‎text ‎טפלו). ‎-- ‎2) ‎to ‎combine ‎against. ‎Targ. ‎Job ‎XVI, ‎4 ‎(h. ‎text ‎אחבירה). ‎-- ‎3) ‎to ‎charm. ‎Targ. ‎Y. ‎I ‎Deut. ‎XVIII, ‎11. ‎-- ‎4) ‎to ‎wound, ‎v. ‎infra. ‎[Y. ‎Maas. ‎Sh. ‎V, ‎56b ‎bot., ‎v. ‎הכר.] ‎thpa. ‎אתחבר, ‎איחבר ‎1) ‎to ‎associate. ‎Targ. ‎Hos. ‎IV, ‎17; ‎a. ‎e. ‎-- ‎2) ‎to ‎be ‎wounded. ‎Keth. ‎5b ‎חבורי ‎או ‎פקיד ‎מיפקד ‎דם ‎איחבר ‎is ‎the ‎blood ‎(in ‎the ‎womb) ‎stored ‎up, ‎or ‎is ‎it ‎the ‎result ‎of ‎a ‎wound?; ‎ib. ‎6a ‎מיהבר ‎חבורי ‎דם.

חבר ‎m. ‎(b. ‎h.; ‎preced. ‎wds.) ‎(with ‎suf. ‎חביר־) ‎1) ‎as- ‎sociate, ‎friend, ‎partner ‎(in ‎sacrifices); ‎colleague, ‎fellow- ‎student; ‎fellow-being; ‎of ‎the ‎same ‎kind ‎(also ‎of ‎things). ‎Ab. ‎II, ‎9 ‎טוב ‎ח׳ ‎a ‎true ‎friend; ‎רע ‎ח׳ ‎a ‎false ‎friend. ‎Ib. ‎10 ‎חברך ‎כבוד ‎thy ‎neighbor's ‎honor. ‎Sabb. ‎63a ‎top ‎צוב ‎בח׳ ‎with ‎a ‎good ‎frieml ‎(an ‎obscene ‎disguise ‎for ‎a ‎fair ‎womai, ‎v. ‎גורדלי); ‎a.vv. ‎trr. ‎-- ‎ותלמיד ‎ח׳, ‎(in ‎Babli) ‎ח׳ ‎תלמיד ‎colleagtue ‎and ‎pupil, ‎a ‎title ‎of ‎distinction ‎for ‎a ‎student, ‎felow. ‎Y. ‎Shek. ‎III, ‎beg. ‎47b; ‎Y. ‎B. ‎Bath. ‎IX, ‎end, ‎17b, ‎a. ‎e. ‎ח׳ ‎וכ׳ ‎הוה ‎ות׳ ‎was ‎a ‎fellow ‎under ‎R. ‎Ak.; ‎Bab. ‎ib. ‎158b. ‎Ber. ‎27b ‎הוה ‎ח׳ ‎דתלמיד ‎who ‎was ‎a ‎fellow ‎(under ‎Rab). ‎-- ‎2) ‎Haber, ‎ellow, ‎a ‎scholar's ‎title, ‎less ‎than ‎חכים ‎or ‎זתן. ‎Kidd. ‎33b ‎(in ‎Chald. ‎phras.) ‎ח׳ ‎אנא, ‎חכימי ‎אתון ‎ye ‎are ‎hakkime ‎(doctors), ‎and ‎I ‎merely ‎a ‎fellow. ‎Snh. ‎8b, ‎a. ‎e. ‎וכ׳ ‎אינ ‎ח׳, ‎v. ‎התראה; ‎a. ‎fr. ‎- ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎84 ‎(play ‎on ‎חברון) ‎וכ׳ ‎הנאה ‎חבר ‎that ‎worlhy ‎scholar ‎buried ‎&c. ‎-- ‎3) ‎Haber,