head. Yalk. Ex. 301 מעשיכם חבלתם you have ruined
(turned to evil) your deeds. Snh. 24a וכ׳ לזה זה מחבלין
(Ms. K. זה את זה) wound each other's feelings in discus-
sions; a. fr. -- 2) to travail. Taan. 8a bot. יולדת ואינה מחבלת
(Rashi: חובלת) travails but cannot give birth. --- Pass. pass.
מחובל ruined. Ex. R. s. 30.
Hithpa. התחבל to be spoiled, ruined. Mekh. B'shall,
Vayassa, s. 1 המתחבל דבר לתוך המחבל דבר נותן he puts
a thingwhich spoils (the taste) iinto a thing which is spoiled.
חבל I, חביל, (fut. יחבול same, to wrong, be violent. Targ. Job XXXIV, 31. Pa. חביל 1) to injure; to ruin, destroy &c. (corresp. to b. h. השחית). Targ. O. Lev. XIX, 27. Targ. Gen. VI, 12; a. fr. -- Part. pass. מחבל mutilated, blemished. Targ. O. Deut. XXIII, 2. Targ. Mal. I, 14. -- B. Kam. 87a בעי אי חביל מצי לא בה מחבל Ms. M. (ed. מתח׳, incorr.) if he desired to wonnd her (his daughter), he dared not. -- 2) to travail. Denom. מחבלתא. Ithpa. אתחבל to be corrupted, destroyed. Targ. Gen. VI, 11, sq. Targ. Job XVII, 1; a. e. [Targ. Ps. LXII, 11, v. הבל. - thpe. איחבל to get sick. B. Meis. 97a ומית ואי׳ Ms. H. (ed. חביל).
חבל II m. (preced.) 1) injury, v. חבלא I. - 2) woel, Oh (cmp. בייא II). Targ. Job X, 15 (Var. חביל, חבול); a. e. -- [Also in Hebr. dictiop] Ned. 74b וכ׳ עליך ח׳ woe unto thee (a pity) that &c. Snh. 11 1a; Ex. R. s. 6, a. e. וכ׳ דאבדין על ח׳ Oh, for those who are gone and cannot be replaced Ib. s. 26; Mekh. B'shall., Vayassa, s. 6 (prov.) לכוותא ח׳ ביתא נפל (not אבל) when the house falls, woe to the windows ; a. fr. -- 3) (adv.) to ruin. Pes. 20b ח׳ תשפך (v. Rabb. D. S. a. l. note 9) it must be poured out (and go) to ruin; B. Kam. 116a (ed. הכל, corr. acc., v. Rabb. D. S. a. l. note 30), opp. to זילוף תעשה, v. ויללוף.
חבל, v. חביל.
חבל m. (b. h.; חבל) 1) rope, a measure of dimensions, rope's length. Gen. R. s. 93 בח׳ ח׳ קשר tied rope to rope, v. נימא; Cant. R. to I, 1. Erub. V, 4 בח׳ אלא מודדין אין וכ׳ Sabbath distances must be measured with a rope of fifty cubits length. Ib. 58a, v. אפסקימא. B. Bath. VII, 2 (1b) בח׳ מדה measured with the rope (exact dimen- sions). Peah IV, 5 הח׳ על in a straight line, v. לקט; a. fr. -- Pl. חבלים. Erub. l. c. וכ׳ הם ח׳ ג׳ there are three kinds of ropes (used for legal purposes). -- Trnsf. share, possession. Sifre Deut. 312 גורל אלא ח׳ אין hebel means lot; a. e.
חבל m. (b. h.; חבל) 1) writhing, throes of birth, agony. Snh. 98b, a. e. משיו של חבלו the sufferings which are to precede the advent of the Messiah. -- Pl. חבלים, constr. חבלי. Nidd. 31a נקבה ח׳ the pains at giving birth to a. female. Ib. נקבה של חבלי (read; חבלים). Ib. אשה ח׳ וזהו and this is the cause of woman's throes. -- 2) damage, in- jary. Mekhh. Mishp., N'zikin, s. 8 לבעל אשה ח׳ the dam- ages for a wife's injury belong to her husband.
חבלא, חיב׳ ch. same. - Pl. חבלין, חבלין, חיב׳. Targ. s. XIII, 8. Ib. XXI, 3; a. e.
חבלא I, חבלא m. (preced.) injury, ruin. [Dan. III, 25 חבל. Ezra IV, 22 חבלא.]- Constr. חבל. Targ. Job V, 21. Ib. 22 (ed. Vil. חבל). Targ. Y. II Gen. XXII, 10 דח׳ גובא (=h. שחת באר). Targ. Jon. II, 7;a. e. - B. Kam. 89b בחבליה for the injury he sustained. Bekh. 8bחבליה Rashi, v. חבילא. Snh. 100b לח׳ ליזול go to ruin.
חבלא, חבלא f.=h. חבלה, destruction. Targ. Y. I Ex. IV, 25 ח׳ מלאך (I מחבלא). Targ. Y. IGen. XXII, 10 (II some ed. תבלה), v. preced.
חבלא III חבלא ch.=h. חבל, 1) rope, measure. Targ. II Sam. VIII, 2. -- Y. Sot. VIII, end, 23a דח׳ לסיפיה צווח וכ׳ called the ending point of a rope measure its head. Lev. R. s. 14, v. חבילא II. -- Koh. R. to IX, 10 חבלה אייתון וכ׳ get a rope and tie it &c. Gen. R. s. 49 ח׳ תפיש את וכ׳ thou seizest the rope by both ends (demanding justtice and mercy); Lev. R. s. 10, beg.; a. fr. -- Pl. חבלין, חבלי. Targ. II Sam. l. c. Targ. Prov. V, 22; a. e. -- Y. Sabb. VII, 10c op, v. אליקה. Y. Meg. IV, 74d bot. וכ׳ ח׳ עבד make ropes and catch deers. -- 2) district. Constr. חבל, v. חביל.
חבלה, v. preced.
חבלה f. (חבל) injury, mayhem; damages for may- hem. B. Kam. 87a למי ח׳ to whom belong the damages? Ib. 91a bot. ממונא דחסריה לח׳ . . . לא כי we disallow pay- ment in instalments only for the injury, because he caus- ed a loss of money (to the wounded person); a. fr. -- Pl. חבלות. Ib. Snh. I, 1, v. גזילה; a. fr.
חבלה f. (preced.) destruction. ח׳ מלאכי angels of destruction, demons. Kidd. 72a; a. fr. [Chald. חבלה or חבלה, v. חכלא]
חבלותא f. (preced.) act of destroying. Targ. Y. Ex. XII, 27.
חבלן, חבלנית, v. חובל׳.
חבננא, v. חכיננא.
חבננותא, v. חבינ׳.
חבס (cmp. חבט) to crush, press down. B. Mets. 80b Ar., v. חבט. Nif. נחבס to be crushed. Hull. 42b וכ׳ שנחכסה גולגולת a skull the larger portion of which is crushed.
חבסא m. (preced.) crush through pressure. B. Mets. 116b, v. חבטא.
חבץ, Pi. חיבץ (cmp. חבט) to beat milk &c. into a pulp, to make a pulp, to scramble. Sabb. 95a; Tosef. ib. IX (X), 13 והמגבן המחבן he who makes thick milk (on the Sabbath, oth. opin. in Rashi; who presses thick milk in a bag to let the fluid run out). Ib. XII(XIII), 14 ובלבד יחבץ שלא (Var. יחבון, vv. ed. Zuck. note) provided, he does not beat it into a pulp. T'bul Yom II, 4 חי׳ אם if the unclean person stirred (the jelly with the oil on top).
