Page:A Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature, Volume 1 (1903).djvu/441

This page needs to be proofread.
‎חגג
‎חגר
424


‎Hull.. ‎6~b ‎ח׳ ‎מיני ‎species ‎of ‎locusts. ‎Pes. ‎III. ‎5 ‎(spreading ‎apart) ‎ח׳ ‎כקרני ‎ike ‎the ‎proboscides ‎of ‎locusts. ‎Sabb. ‎106b; ‎Tosef. ‎ib. ‎XII ‎(XIII), ‎5. ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎38 ‎the ‎palm-trees ‎appeared ‎to ‎them ‎ה׳ ‎כאלו ‎as ‎though ‎they ‎were ‎locusts ‎(v. ‎חגזא). ‎-- ‎2) ‎(metaph.) ‎pudenda. ‎Sabb. ‎152c, ‎v. ‎עגבה. ‎V. ‎also ‎קרסול. ‎. ‎חגבא ‎ch. ‎same. ‎Targ. ‎O. ‎Lev. ‎XI, ‎22 ‎ed. ‎Berl. ‎(oth. ‎ed. ‎חגבא; ‎Y. ‎כרזובא).

חגג ‎(b. ‎h.; ‎cmp. ‎חוג) ‎[to ‎turn,] ‎(denom. ‎of ‎חג) ‎to ‎celebrate ‎an ‎anniversary, ‎to ‎observe ‎a ‎festival, ‎to ‎make ‎a ‎periodical ‎pilgrimage. ‎Num. ‎R ‎s. ‎20 ‎וכ׳ ‎החוגגת ‎אומה ‎a ‎nation ‎that ‎celebrates ‎three ‎pilgrims' ‎festivals. ‎- ‎Esp. ‎to ‎offer ‎the ‎pilgrim's ‎festive ‎sacrifice ‎(חגיגה). ‎Hag. ‎I, ‎6 ‎וכ׳ ‎חוגג ‎. ‎. ‎. ‎חג ‎שלא ‎מי ‎he ‎who ‎failed ‎to ‎offer ‎on ‎the ‎first ‎day ‎. ‎. ‎, ‎Ihay ‎do ‎so ‎during ‎the ‎entire ‎festive ‎seasol. ‎Pes. ‎70b ‎חגיגה ‎הגגתם ‎you ‎have ‎offered ‎&c.; ‎a. ‎fr.

חגג ‎ch. ‎same, ‎1) ‎to ‎turn, ‎draw ‎a ‎circle. ‎Targ. ‎Prov. ‎VIII, ‎27 ‎(Ms. ‎חגל). ‎-- ‎2) ‎to ‎celebrate ‎a ‎festival; ‎to ‎feasf. ‎Targ. ‎O. ‎Deut. ‎XVI, ‎15 ‎תיחוג ‎(Y. ‎תחגון). ‎Targ. ‎I ‎Samm. ‎XXX, ‎16. ‎- ‎Hag. ‎10b ‎חגא ‎חוגו, ‎v. ‎חגא ‎I.

חגוא ‎m., ‎pl. ‎constr. ‎חגו ‎(b. ‎h. ‎constr. ‎חגוי; ‎חגא. ‎cmp. ‎היגא) ‎rugged ‎places. ‎clefts. ‎Targ. ‎Cant. ‎II, ‎14.

חגור, ‎v. ‎חגרא.

חגור ‎m. ‎(b. ‎h.) ‎girdle, ‎outfil, ‎v. ‎next ‎w.

חגורה ‎f. ‎(b. ‎h.; ‎חגר) ‎1) ‎girding, ‎wearing ‎apparel ‎for ‎travelling, ‎outfit. ‎- ‎Pl. ‎חגורות, ‎constr. ‎חגורי. ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎19 ‎(ref. ‎to ‎Gen. ‎III, ‎7) ‎חגורי ‎חגורות ‎אלא ‎. ‎. ‎. ‎אין ‎חגורה ‎חגורות ‎it ‎does ‎not ‎say ‎(agorah ‎(a ‎girdle) ‎butt ‎haigoroth ‎which ‎means ‎sets ‎of ‎outfits; ‎[Ar. ‎חגורות ‎חגורי ‎חגור]; ‎v. ‎אסטכיואא. ‎-- ‎2) ‎an ‎enclosure, ‎rope-ffence, ‎contrad. ‎to ‎מחיצה ‎a. ‎פסין. ‎Erub. ‎II, ‎4 ‎(Ar. ‎חגירה).

חגז, ‎הגז ‎m.. ‎pl. ‎חגזין ‎(cmp. ‎חגב, ‎חגס) ‎a ‎species ‎of ‎wild ‎bees, ‎or ‎locusts. ‎Sabb. ‎106b ‎וכ׳ ‎ח׳ ‎חגבים ‎הצד ‎Ms. ‎O. ‎(Alf. ‎ed. ‎Const. ‎חיגזין, ‎Rashi ‎הג׳, ‎ed. ‎גזין, ‎v. ‎Rabb. ‎D. ‎S. ‎a. ‎l. ‎note ‎200) ‎if ‎one ‎catches ‎(on ‎the ‎Sabbath) ‎locusts, ‎haigazin ‎&c.; ‎Y. ‎ib. ‎XIV, ‎beg. ‎14b ‎ותושין ‎חגיין, ‎read ‎חגזין ‎ויתושין. ‎-- ‎Bekh. ‎7b ‎והצירעין ‎הגזין ‎דבש ‎(==הה, ‎cmp. ‎המסס; ‎Makhsh. ‎VI, ‎4 ‎הגזין ‎omitted) ‎the ‎honey ‎of ‎&c.

*חגזא ‎ch. ‎same. ‎- ‎Pl. ‎חגזיא ‎or ‎חג׳. ‎Y. ‎R. ‎Hash. ‎II, ‎58a ‎top ‎the ‎palm-trees ‎of ‎Babylon ‎appeared ‎to ‎us ‎חגייא ‎כאילין ‎(corr. ‎acc. ‎or ‎חגביא); ‎v. ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎35, ‎quot. ‎s. ‎v. ‎הגב.

חגי ‎(b. ‎h.) ‎pr. ‎n. ‎m. ‎1) ‎Haggal, ‎the ‎Prophet. ‎Naz. ‎53a. ‎Yeb. ‎16a; ‎a. ‎fr. ‎-- ‎2) ‎also ‎חגיי, ‎name ‎of ‎several ‎Amoraim. ‎Y. ‎Ber. ‎II, ‎5b ‎top. ‎-- ‎Y. ‎Dem. ‎III, ‎23b ‎bot. ‎B. ‎Kam. ‎42a, ‎v. ‎חגא ‎II. ‎V. ‎rr. ‎M'bo, ‎p. ‎79b, ‎sq.

חגיגה ‎f. ‎(חגג) ‎1) ‎celebration, ‎esp. ‎pilgrimage ‎to ‎Je- ‎rusalem ‎for ‎the ‎festivals. ‎Ber. ‎33b ‎הרגל ‎חגיגת ‎the ‎pil- ‎grimage ‎of ‎the ‎festive ‎season. ‎Lam. ‎R. ‎to ‎I, ‎17, ‎v. ‎המונות. ‎---- ‎2) ‎the ‎festive ‎ofering ‎of ‎the ‎visitors ‎of ‎the ‎lTemple ‎on ‎the ‎festivals ‎(Ex. ‎XXIII, ‎14, ‎a. ‎e). ‎Hag. ‎I, ‎2. ‎Y. ‎ib. ‎76a ‎bot. ‎חגיגתו ‎his ‎feslal ‎sacrifice; ‎a. ‎fr. ‎-- ‎Pl. ‎חגיגות. ‎Hag. ‎I, ‎8 ‎the ‎laws ‎concerning ‎festive ‎sacrifices; ‎Tosef. ‎Ib. ‎lI, ‎9. ‎-- ‎3) ‎Haigigah, ‎a ‎treatise ‎of ‎the ‎Mishnah, ‎Talmud ‎Babli ‎a. ‎Y'rushalmi, ‎a. ‎Tosefta.

חגידה, ‎v. ‎חגירה.

חגיי, ‎v. ‎חגי.

חגייא, ‎Y. ‎R. ‎Hash. ‎II, ‎58a ‎top, ‎v. ‎חגזא.

חגיר, ‎חגיר, ‎חגירא ‎m. ‎(=h. ‎חגר) ‎lame, ‎halting. ‎Targ.Lev. ‎XXI, ‎18. ‎Targ. ‎Job ‎XXIX, ‎15; ‎a. ‎e. ‎-- ‎Pl. ‎חגירין. ‎Targ. ‎Is. ‎XXXIII, ‎23.

חגירה ‎f.; ‎v. ‎חגורה ‎2). ‎- ‎ח׳ ‎בית ‎pr. ‎n. ‎Beth-Hagirah, ‎name ‎of ‎a ‎family. ‎Y. ‎Meg. ‎I, ‎71d ‎bot. ‎ח׳ ‎ב׳ ‎של ‎(ed. ‎Krot. ‎חחגידה) ‎those ‎of ‎the ‎iamily ‎of ‎&c.

חגל ‎(cmp. ‎חגג) ‎1) ‎to ‎draw ‎a ‎circle. ‎Targ. ‎Prov. ‎VIII, ‎27 ‎Ms., ‎v. ‎הגג. ‎-- ‎2) ‎to ‎go ‎around, ‎v. ‎infra. ‎Pa. ‎חגל ‎to ‎go ‎around ‎(visiing, ‎peddling, ‎begging; ‎cmp. ‎P. ‎Shm. ‎1191). ‎Y. ‎Sot. ‎III, ‎19a ‎boft. ‎(expl. ‎שובבית) ‎[readv] ‎וכ׳ ‎ונסבת ‎מחגלה ‎she ‎goes ‎about ‎visiting ‎and ‎gets ‎a ‎bad ‎reputation. ‎[Gen. ‎R. ‎s. ‎17 ‎לה ‎נגידה ‎חגלת ‎והוות ‎Ar. ‎ed. ‎Koh.; ‎Yalk. ‎Is. ‎352 ‎ליה ‎נגידא ‎חגלה ‎והוות ‎and ‎she ‎(his ‎wife) ‎went ‎around ‎begging, ‎leading ‎him.]

חגס ‎m. ‎(cmp. ‎חגז, ‎חגב) ‎rabbit, ‎or ‎cony. ‎- ‎Pl. ‎חגסי. ‎Targ. ‎Prov. ‎XXX, ‎26 ‎(Ar. ‎s. ‎v. ‎גס; ‎הגסי; ‎some ‎ed. ‎חנסי, ‎corr. ‎acc.)

חגר I ‎(b. ‎h.) ‎to ‎encircle; ‎to ‎gird. ‎Sabb. ‎63a ‎ת״ח ‎אם ‎מתנד ‎על ‎חגריהו ‎. ‎. ‎. ‎if ‎a ‎scholar ‎be ‎even ‎revengeful ‎. ‎. ‎like ‎a ‎serpent, ‎bind ‎him ‎around ‎thy ‎loins ‎(be ‎not ‎afraid ‎of ‎him). ‎Midd. ‎III, ‎1 ‎וכ׳ ‎חוגרו ‎. ‎. ‎וחוט ‎and ‎a ‎red ‎line ‎went ‎around ‎it. ‎-- ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎71 ‎כנגדה ‎מתניו ‎ח׳ ‎לא ‎did ‎he ‎not ‎gird ‎his ‎loins ‎(in ‎bold ‎prayer) ‎in ‎her ‎presence ‎(Gen. ‎XXV, ‎21) ‎Ex. ‎R. ‎s. ‎43, ‎beg. ‎בתפלה ‎חוגר ‎התחיל ‎(sub. ‎מתניו) ‎he ‎began ‎to ‎pray ‎boldly. ‎Taan. ‎14b ‎שק ‎לחגור ‎to ‎put ‎on ‎sackcloth ‎(for ‎prayer); ‎a. ‎fr.

חגר ‎ch. ‎same. ‎Y. ‎Ned. ‎III, ‎beg. ‎37d ‎מותנא ‎עליה ‎ח׳ ‎tied ‎a ‎rope ‎around ‎it, ‎i. ‎e. ‎made ‎the ‎law ‎more ‎stringent. ‎Bab. ‎ib. ‎49b ‎צדעי ‎וחוגרני ‎(Rashi; ‎אני ‎וחוגר, ‎Ar. ‎וה׳) ‎and ‎I ‎had ‎my ‎forehead ‎tied ‎up.

חגר II ‎(v. ‎חגר) ‎to ‎halt, ‎to ‎limp; ‎to ‎hesitate. ‎Hull. ‎18a ‎וכ׳ ‎שתחגוור ‎כדי ‎a ‎notch ‎deep ‎enough ‎for ‎the ‎nail ‎to ‎halt ‎on ‎passing ‎over ‎the ‎edge; ‎Bekh. ‎37b; ‎Tosef. ‎ib. ‎IV, ‎1 ‎חוגרת ‎והיא ‎and ‎it ‎(the ‎finger ‎nail) ‎is ‎caught. ‎Hif. ‎החגיר ‎same. ‎Y. ‎Pes. ‎VII, ‎35b ‎top ‎היד ‎שתהא ‎כדי ‎מחגרת ‎enougb ‎for ‎the ‎finger ‎to ‎be ‎caught. ‎Zab. ‎III, ‎1 ‎מחגירין ‎they ‎halt ‎(do ‎not ‎stand ‎firm). ‎Nithpa. ‎נתחגר ‎to ‎become ‎lame. ‎Tosef. ‎Eduy. ‎I, ‎14.

חגר ‎ch. ‎same, ‎to ‎be ‎lame. ‎Targ. ‎II ‎Sam. ‎IV, ‎4. ‎Af. ‎אחגיר ‎same. ‎Targ. ‎II ‎Esth. ‎I, ‎2. ‎Targ. ‎II ‎Sam.. ‎XIX, ‎27 ‎מחגיר ‎ed. ‎Ven. ‎(ed. ‎Lag. ‎מחוגר, ‎oth. ‎ed. ‎חגיר). ‎[חגר ‎constr. ‎of ‎חגרא ‎q. ‎v.]

חגר, ‎חיגר ‎m. ‎(חגר ‎I; ‎cmp. ‎אלם) ‎[tied,] ‎limping, ‎lame. ‎Hag. ‎I, ‎1. ‎Snh. ‎91b; ‎a. ‎fr. ‎-- ‎Pl. ‎חגרים, ‎חגרין, ‎חי׳.