Page:A Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature, Volume 1 (1903).djvu/502

This page needs to be proofread.
‎חנף
‎חסא
485


חנף, ‎Pn. ‎חניף ‎ch. ‎same. ‎M. ‎Kat. ‎17a ‎חניפי ‎לא ‎. ‎. ‎. ‎דאפי׳ ‎ליה ‎not ‎even ‎a ‎man ‎like ‎tthee ‎did ‎I ‎flatter. ‎Shebu. ‎30a ‎ליה ‎לחנופי ‎that ‎I ‎should ‎favor ‎him ‎in ‎court?-- ‎Keth. ‎84b ‎להו ‎מחנפיתו ‎would ‎you ‎favor ‎them?; ‎ib. ‎63b ‎מחניפיתו ‎ליה ‎(Af.) ‎wonld ‎you ‎favor ‎him? ‎-- ‎Pesik. ‎Asser, ‎p. ‎98a ‎(ref. ‎to ‎Is. ‎XXIV, ‎5) ‎לך ‎מהנפה ‎והיא ‎לה ‎מהנפא ‎סבר ‎את ‎thou ‎meanest ‎to ‎deceive ‎it ‎(the ‎land ‎by ‎withholding ‎the ‎tithes, ‎v. ‎preced.), ‎but ‎it ‎will ‎disappoint ‎thee; ‎Tanh. ‎R'eeh ‎14 ‎וכ׳ ‎מחנף ‎כבר ‎את ‎(corr. ‎acc.). ‎Af. ‎אחניף ‎same, ‎V. ‎SuIpPa.

חנף ‎m. ‎(b. ‎h.; ‎preced. ‎wds.) ‎hypocrite, ‎flatterer; ‎faithless, ‎arbitrary, ‎fickle. ‎Esth. ‎R ‎to ‎I, ‎1 ‎(ref. ‎to ‎Job ‎XXXIV, ‎30) ‎וכ׳ ‎ח׳ ‎שהמלך ‎בשעה ‎when ‎a ‎king ‎is ‎arbitrary ‎and ‎rules ‎tyrannically ‎&c. ‎Ib. ‎וכ׳ ‎ח׳ ‎שהיה ‎for ‎he ‎(Ahas- ‎verus) ‎was ‎arbitrary, ‎for ‎he ‎put ‎to ‎death ‎&c. ‎-- ‎Pl. ‎חנפים, ‎חנפין, ‎חני׳. ‎Tosef. ‎Yoma ‎V ‎(IV), ‎12; ‎Yoma ‎s6b ‎מפרסמין ‎וכ׳ ‎החנ׳ ‎את ‎you ‎may ‎expose ‎the ‎hypocrites ‎to ‎prevent ‎defamation ‎of ‎the ‎divine ‎Name. ‎Koh. ‎R. ‎to ‎IV. ‎1 ‎חניפי ‎תורה ‎pretenders ‎of ‎scholarship. ‎Sot. ‎42a; ‎Treat. ‎Der. ‎Er. ‎ch. ‎II. ‎Ib. ‎הנפות ‎(masc., ‎v. ‎מסור); ‎a. ‎e.

חנפא, ‎חניפא ‎ch. ‎same. ‎Targ. ‎Is. ‎X, ‎6. ‎-IEsth. ‎n. ‎to ‎I, ‎1 ‎ח׳ ‎מלכא ‎an ‎arbitrary ‎King, ‎v. ‎preced.-- ‎Pl. ‎חנפין, ‎חני׳. ‎Targ. ‎Is. ‎IX, ‎16.

חנפא, ‎v. ‎חנופ׳.

חנק ‎(b. ‎h.; ‎cmp. ‎אנק, ‎ענק) ‎[to ‎press,] ‎to ‎seize ‎by ‎the ‎throat, ‎to ‎choke. ‎Tosef. ‎Sabb. ‎III ‎(IV), ‎6 ‎בשבת ‎חונקין ‎ואין ‎you ‎must ‎not ‎press ‎(the ‎jugular ‎veins, ‎to ‎relieve ‎from ‎belly ‎-ache) ‎on ‎the ‎Sabbath; ‎v. ‎infra ‎Pi. ‎-- ‎B. ‎Bath. ‎X, ‎8 ‎(175b) ‎וכ׳ ‎את ‎החונק ‎הרי ‎if ‎one ‎seizes ‎a ‎debtor ‎by ‎the ‎throat ‎(threatening ‎violence). ‎Ib. ‎176a ‎בחנוק ‎in ‎the ‎case ‎of ‎one ‎being ‎threatened ‎(and ‎another ‎pledging ‎himself ‎for ‎him). ‎Sabb. ‎57a ‎וכ׳ ‎חונקת ‎אשה ‎אין ‎a ‎woman ‎will ‎not ‎choke ‎herself ‎(will ‎not ‎tie ‎a ‎band ‎around ‎her ‎neck ‎so ‎closely ‎that ‎no ‎water ‎could ‎get ‎under ‎it ‎when ‎bathing); ‎h ‎b ‎וכ׳ ‎ח׳ ‎אשה ‎a ‎woman ‎does ‎tie ‎a ‎chain ‎closely ‎in ‎order ‎to ‎appear ‎feshy. ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎34 ‎(ref. ‎to ‎באדם ‎האדם ‎דם, ‎Gen. ‎IX, ‎6) ‎החונקו ‎אף ‎(the ‎gentile ‎is ‎guilty ‎of ‎bloodshed) ‎even ‎if ‎he ‎only ‎chokes ‎a ‎man ‎('shedding ‎the ‎blood ‎of ‎man ‎in ‎man); ‎Y. ‎Kidd. ‎I, ‎58c ‎top ‎עצמו ‎מפני ‎בחונקו ‎(read; ‎ממונו) ‎when ‎he ‎merely ‎chokes ‎him ‎to ‎take ‎his ‎money; ‎a. ‎e. ‎--Esp. ‎to ‎strangle ‎to ‎death. ‎B. ‎Kmm. ‎47b ‎עצמו ‎את ‎ח׳ ‎(the ‎ox) ‎strangled ‎himself ‎(by ‎being ‎caught ‎in ‎a ‎rope). ‎Y. ‎Sot. ‎IX, ‎23c ‎חנוק ‎נמצא ‎if ‎he ‎was ‎found ‎strangled; ‎a. ‎e. ‎- ‎Trnsf. ‎to ‎produce ‎anguish, ‎agony. ‎Hull. ‎I, ‎2 ‎מפני ‎חונקין ‎שהן ‎because ‎they ‎(a ‎saw ‎&c.) ‎cause ‎agony ‎as ‎if ‎by ‎choking ‎(instead ‎of ‎cutting). ‎- ‎[Kidd. ‎62a ‎(ref. ‎to ‎Num. ‎V, ‎19-- ‎20) ‎according ‎to ‎R. ‎Meihr ‎(who ‎says ‎that ‎a ‎condition ‎is ‎not ‎valid ‎unless ‎both ‎the ‎negative ‎and ‎the ‎positive ‎alternatives ‎are ‎stated) ‎ליה ‎מיבעי ‎חנקי ‎it ‎ought ‎to ‎have ‎been ‎added ‎(to ‎vers ‎20) ‎'die ‎in ‎agony. ‎הנקי ‎תנחום ‎א״ר ‎כתיב ‎said ‎R. ‎T. ‎it ‎says ‎(verse ‎19) ‎hnki ‎(which ‎may ‎be ‎read ‎hinnaki ‎for ‎the ‎one ‎alternative ‎and ‎hinki ‎for ‎hinki ‎for ‎the ‎other); ‎Ar. ‎reads ‎הנקי, ‎v. ‎נקי.] ‎Nif. ‎נהנק ‎1) ‎to ‎be ‎strangled. ‎Snh. ‎XI, ‎1(84b) ‎הנחנקין ‎those ‎sentenced ‎to ‎death ‎by ‎strangulation. ‎Pes. ‎11 ‎2a ‎ליחנק, ‎v. ‎אילן. ‎- ‎2) ‎to ‎feel ‎like ‎choking, ‎to ‎be ‎sorry ‎(cmp. ‎אנק). ‎Cant. ‎R. ‎to ‎IV, ‎12 ‎ו׳ ‎רואה ‎.. ‎. ‎התחיל ‎the ‎seller ‎sees ‎it ‎and ‎grieves ‎(over ‎his ‎loss); ‎Yalk. ‎Ex. ‎225 ‎Mekh. ‎B'shall. ‎s. ‎1 ‎ליחנק. ‎-- ‎[Sabb. ‎66b, ‎v. ‎infra.] ‎Pi. ‎חינק ‎1) ‎to ‎sguecze ‎in, ‎immure. ‎Pirke ‎d'R. ‎El. ‎ch. ‎XLVIII; ‎Yalk. ‎Ex. ‎169 ‎וכ׳ ‎ישראל ‎את ‎מחגקין ‎(היו) ‎pressed ‎Israelites ‎between ‎the ‎walls ‎(having ‎mingled ‎their ‎bodies ‎with ‎the ‎clay). ‎-- ‎2) ‎to ‎strangle. ‎Tosef. ‎M. ‎Kat. ‎I, ‎5 ‎מחנקין ‎וכ׳ ‎(M. ‎Kat. ‎6b ‎חונקין) ‎the ‎aunts ‎choke ‎each ‎other ‎to ‎death. ‎-- ‎3) ‎to ‎press ‎the ‎throat, ‎to ‎sgueeze ‎the ‎jugular ‎veins ‎(an ‎operation ‎applied ‎in ‎cases ‎of ‎abdominal ‎affection, ‎Ar. ‎s. ‎v. ‎חנק; ‎to ‎reset ‎a ‎laryngal ‎muscle ‎or ‎ring, ‎Rashi; ‎oth. ‎defin., ‎v. ‎Ar. ‎s. ‎v.). ‎Sabb. ‎66b ‎לחנק ‎to ‎perform ‎the ‎operation ‎(Rashi ‎a. ‎Ar. ‎ed. ‎Koh. ‎ליחנק ‎to ‎have ‎the ‎oper- ‎ation ‎performed).

חנק ‎ch. ‎to ‎strangle. ‎Targ. ‎II ‎Esth. ‎I, ‎3. ‎-Keth. ‎60b ‎וחנקתיה ‎she ‎choked ‎her ‎child ‎to ‎death; ‎דהנקן ‎. ‎. ‎. ‎דלא ‎בנייהו ‎for ‎women ‎(of ‎sound ‎mind) ‎will ‎not ‎choke ‎their ‎children ‎(in ‎order ‎to ‎be ‎allowed ‎to ‎marry ‎again ‎before ‎the ‎lapse ‎of ‎a ‎certain ‎time). ‎Y. ‎Taan. ‎IV, ‎69b ‎top ‎. ‎. ‎הוה ‎ליה ‎ח׳ ‎והוה ‎air ‎burst ‎forth ‎out ‎of ‎the ‎bottle ‎and ‎choked ‎him. ‎Y. ‎Ab. ‎Zar. ‎II, ‎40d ‎גרמה ‎חנקת ‎she ‎hanged ‎herself. ‎Y. ‎Ber. ‎II, ‎5a ‎top ‎מיחנקוניה ‎... ‎בעייא ‎Iwould ‎rather ‎choke ‎him; ‎a. ‎e. ‎-- ‎Gitt. ‎67b ‎דחנקא, ‎v. ‎דיסתנא ‎I. ‎thpa. ‎אתחנק ‎to ‎hang ‎one's ‎self. ‎Targ. ‎IISSam. ‎XVII, ‎23. ‎-- ‎Y. ‎Snh. ‎X, ‎29a ‎bot.מתחנק ‎דוד ‎כדון ‎now ‎David ‎will ‎die ‎in ‎despair ‎(cmp. ‎preced. ‎Nif). ‎Ib. ‎מתחנקא ‎סופיה ‎דהא ‎will ‎end ‎his ‎life ‎by ‎suicide.

חנק ‎m. ‎(preced. ‎wds.) ‎execution ‎by ‎strangulation. ‎Snh. ‎VII, ‎1; ‎a. ‎fr.

חנקא, ‎חניקא ‎m. ‎(preced. ‎wds.), ‎pl. ‎חנקין, ‎חניק׳ ‎ropes ‎or ‎chains ‎around ‎the ‎neck. ‎Targ. ‎Jer. ‎II, ‎20. ‎Ib. ‎XXVII, ‎2; ‎a. ‎e.

חס ‎m. ‎(חוס) ‎sparing, ‎forbearance, ‎only ‎(adverbial) ‎ושלום ‎חס ‎forbearance ‎and ‎peace ‎,, ‎God ‎forfend, ‎don't ‎say ‎that ‎Eduy. ‎V, ‎6 ‎וכ׳ ‎שעקביא ‎וש׳ ‎ח׳ ‎God ‎forbid ‎(to ‎think) ‎that ‎Akabia ‎was ‎excommunicated ‎Sabb. ‎138b ‎וכ׳ ‎שתשתכח ‎וש׳ ‎ח׳ ‎God ‎forbid ‎(to ‎entertain ‎the ‎idea) ‎that ‎tthe ‎Loaw ‎will ‎be ‎forgotten ‎&c. ‎B. ‎Mets. ‎85b ‎וכ׳ ‎אי ‎וש׳ ‎ח׳ ‎if, ‎which ‎God ‎forfend, ‎the ‎Law ‎should ‎be ‎forgotten ‎&c. ‎-- ‎Y. ‎Pes. ‎VI, ‎33a ‎bot. ‎(in ‎Chald. ‎phraseology) ‎דהוה ‎וש׳ ‎ח׳ ‎לה ‎בעי ‎God ‎forbid ‎(to ‎think) ‎that ‎he ‎would ‎have ‎done ‎it ‎; ‎a. ‎v. ‎fr.

חס ‎ch. ‎same; ‎ל־ ‎חס ‎[God ‎spare ‎himf,] ‎far ‎from ‎him! ‎Targ. ‎Gen. ‎XLIV, ‎7 ‎(h. ‎text ‎חלילה); ‎a. ‎e.. ‎-- ‎Kidd. ‎44b ‎וכ׳ ‎לזרעיה ‎ליה ‎וחס ‎and ‎far ‎it ‎is ‎from ‎the ‎son ‎of ‎Abba ‎.. ‎.. ‎(Samuel) ‎to ‎have ‎said ‎so; ‎Hull. ‎111b. ‎Y. ‎Hag. ‎II, ‎77d ‎bot. ‎וכ׳ ‎לא ‎ליה ‎חס ‎far ‎from ‎him ‎He ‎never ‎did ‎&c.

חסא, ‎v. ‎חסי.

חסא I ‎m. ‎(prob. ‎fr. ‎חוס ‎to ‎bend, ‎cmp. ‎Ber. ‎56a ‎quoted ‎below) ‎lettuce ‎(h. ‎חזית). ‎Pes. ‎39a, ‎v. ‎חוס ‎ch. ‎Ib. ‎116a, ‎v. ‎חבא. ‎Ber. ‎56a ‎(to ‎one ‎who ‎dreamt ‎that ‎he ‎saw ‎lettuce ‎on ‎the ‎wine ‎keg) ‎כח׳ ‎עיסקך ‎עיף ‎thy ‎business ‎will ‎be ‎doubled ‎(thrive) ‎like ‎lettuce; ‎ח׳ ‎. ‎. ‎. ‎מריר, ‎v. ‎מריר ‎I ‎Y. ‎Kil. ‎I, ‎27a ‎top ‎(expl. ‎גלים ‎חזרת) ‎דגורין ‎חס ‎(constr.), ‎v.