Page:A Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature, Volume 1 (1903).djvu/503

This page needs to be proofread.
‎חסא
‎חסחוס
486


‎דגורא. ‎-- ‎Pl. ‎חסין. ‎Y. ‎Maas. ‎Sh. ‎IV, ‎end, ‎55c ‎top., ‎v. ‎בסין. ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎67 ‎רברבין ‎ח׳ ‎large ‎(old) ‎lettuce ‎plants. ‎Lam. ‎R. ‎to ‎I, ‎1 ‎רבתי ‎(כות ‎חד ‎1) ‎דח׳ ‎מיסרא ‎a ‎bundle ‎of ‎&c.

חסא II ‎pr. ‎n. ‎m. ‎Hasa. ‎Yeb. ‎121b.

חסאין, ‎Tosef. ‎Kel. ‎B. ‎Mets. ‎V, ‎13, ‎read; ‎הס׳, ‎v. ‎סוג ‎II.

חסד I ‎(v. ‎next ‎w.) ‎to ‎be ‎white, ‎pure, ‎charitable, ‎grace- ‎ful. ‎-- ‎Part. ‎pass. ‎חסוד, ‎fem. ‎חסודה, ‎endowed ‎with ‎חסד, ‎graceful. ‎Keth. ‎17a ‎(in ‎a ‎bridal ‎song) ‎וח׳ ‎נאה ‎כלה ‎hand- ‎some ‎and ‎graceful ‎bridc. ‎Num. ‎R. ‎s. ‎12; ‎Cant. ‎R. ‎to ‎III, ‎10 ‎(not ‎חסידה).

חסד II ‎(b. ‎h.; ‎cmp. ‎חסר, ‎חסף); ‎Pi. ‎חסד, ‎חשד ‎[to ‎scrape ‎offk] ‎(cmp. ‎גדף, ‎גרף) ‎to ‎jeer, ‎scof ‎at, ‎to ‎shame. ‎Ruth ‎R. ‎to ‎IV, ‎8 ‎ברבים ‎שחסדן ‎(or ‎שחסדן; ‎ed. ‎Wil. ‎שחשדן) ‎he ‎scoffed ‎at ‎them ‎publicly ‎(speaking ‎ironically, ‎with ‎ref. ‎to ‎I ‎Cr. ‎XIII, ‎8); ‎Y. ‎Yeb. ‎XVII, ‎beg. ‎15c ‎שחישד ‎וכ׳ ‎he ‎jeered ‎at ‎Jeroboam; ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎65; ‎ib. ‎s. ‎73 ‎שחסדם ‎ed. ‎Wil. ‎(oth. ‎שחש׳); ‎Lev. ‎R. ‎s. ‎33; ‎Midr. ‎Sam. ‎ch. ‎XVIII ‎שחיסדן; ‎Yalk. ‎Kings ‎205 ‎ומחשד. ‎-- ‎Ex. ‎R. ‎s. ‎30 ‎(ref. ‎to ‎Ex. ‎II, ‎14) ‎וכ׳ ‎שחיסדו ‎when ‎Dathan ‎and ‎Abiram ‎sneered ‎at ‎him. ‎Ib. ‎וכ׳ ‎אותו ‎שחיסדתם ‎בזה ‎with ‎the ‎very ‎word ‎(שופט) ‎with ‎which ‎you ‎sneered ‎at ‎him, ‎I ‎shall ‎give ‎him ‎the ‎rulership ‎(משפטים). ‎Pesik. ‎R. ‎s. ‎42 ‎שרה ‎את ‎מחסדים ‎(not ‎מחסרו׳) ‎eered ‎at ‎Sarah; ‎a. ‎e. ‎-- ‎V. ‎חיסוד.

חסד ‎ch. ‎same, ‎1) ‎to ‎be ‎put ‎to ‎shame ‎(be ‎whitened). ‎Targ. ‎Ps. ‎XXXIV, ‎6 ‎Ms. ‎(ed. ‎עצבו). ‎Ib. ‎XL, ‎15 ‎(ed. ‎Lag. ‎a. ‎oth. ‎Ithpa.; ‎some ‎ed. ‎ר ‎for ‎ד). ‎--- ‎2) ‎too ‎shame ‎&c.; ‎v. ‎infra. ‎Pa. ‎חסד, ‎Af. ‎אחסי ‎to ‎jeer, ‎blaspheme, ‎disgrace ‎(in ‎ed. ‎frequ. ‎Pe.). ‎Targ. ‎ISam. ‎XVII, ‎36. ‎Targ. ‎Prov. ‎XX ‎V, ‎10 ‎נחסידב ‎Lev. ‎(ed. ‎נחסדך); ‎a. ‎fr. ‎[Some ‎ed. ‎ר ‎for ‎ד.] ‎Ithpa. ‎אתחסד ‎to ‎be ‎rreviled, ‎put ‎to ‎shame. ‎Targ. ‎Ps. ‎LXXI, ‎24; ‎a. ‎e.; ‎v. ‎supra. ‎Targ. ‎Prov. ‎XX, ‎4 ‎(v. ‎LXX).

חסד ‎m. ‎(b. ‎h.; ‎חסד ‎I) ‎grace, ‎kindness, ‎love, ‎charity. ‎Sifra ‎K'dosh., ‎Par. ‎4, ‎ch. ‎X ‎(ref. ‎to ‎חסד, ‎Loev. ‎XX, ‎17) ‎הואא ‎ח׳ ‎. ‎. ‎. ‎תאמר ‎שמא ‎if ‎you ‎will ‎object, ‎why ‎did ‎Cain ‎marry ‎his ‎sister? ‎(Answ.) ‎It ‎was ‎an ‎act ‎of ‎kindness ‎(to ‎se- ‎cure ‎the ‎propagation ‎of ‎the ‎race); ‎Y. ‎Yeb. ‎XI, ‎11d ‎top ‎ח׳ ‎וכ׳ ‎עשיתי ‎I ‎(the ‎Lord) ‎dealt ‎kindly ‎with ‎&c. ‎-- ‎ח׳ ‎של ‎חוט, ‎v. ‎חוט. ‎Succ. ‎49b ‎שבה ‎ח׳ ‎לפי ‎. ‎. ‎.. ‎צדקה ‎אין ‎charity ‎is ‎rewarded ‎only ‎in ‎proportion ‎to ‎the ‎benevolence ‎in ‎it. ‎Ib. ‎ח׳ ‎של ‎תורה ‎a ‎study ‎of ‎love ‎(for ‎its ‎own ‎sake); ‎a. ‎fr. ‎--- ‎Ruth ‎R. ‎Par. ‎3, ‎beg., ‎v. ‎הסדאה. ‎-- ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎8 ‎אומר ‎ח׳ ‎Charity ‎said ‎&c. ‎-- ‎Pl. ‎הסדים ‎acts ‎of ‎kindness. ‎Succ. ‎l. ‎c.; ‎a. ‎tr.; ‎v. ‎גמל ‎a. ‎במילות.

חסד, ‎חסדא, ‎חיס׳ I ‎ch. ‎same. ‎Targ. ‎Y. ‎Lev. ‎XX, ‎17 ‎(v. ‎Y. ‎Yeb. ‎XI, ‎11d ‎top, ‎quot. ‎in ‎preced). ‎Targ. ‎Gen. ‎XXXIX, ‎21; ‎a. ‎fr. ‎-- ‎Y. ‎Ab. ‎Zar. ‎III, ‎42a ‎top; ‎Y. ‎Hag. ‎II, ‎77d ‎bot., ‎v. ‎נמל; ‎a. ‎e. ‎- ‎Pl. ‎חסדיא, ‎חס׳; ‎חסדין, ‎חס׳, ‎חיס׳. ‎Targ. ‎O. ‎Gen. ‎XXXII, ‎11. ‎Targ. ‎Ps. ‎CVII, ‎43; ‎a. ‎e.

חסדא, ‎חי׳ II ‎m. ‎(=b. ‎h. ‎חסד) ‎shame, ‎revilement, ‎interch. ‎with ‎חיסודא ‎a. ‎v.

חסדא, ‎חי׳ III ‎pr. ‎n. ‎m. ‎Hisda, ‎name ‎of ‎severa ‎l ‎Amoraim. ‎Ber. ‎8a; ‎Y. ‎ib. ‎IV, ‎9a ‎top. ‎-- ‎Hull. ‎10a. ‎- ‎Y. ‎Hall. ‎I, ‎57c ‎top; ‎a. ‎fr. ‎V. ‎Fr. ‎M'bo, ‎p. ‎89b, ‎sq.

חסדאה ‎m. ‎(denom. ‎of ‎חסדא ‎I) ‎kind, ‎pleasing. ‎- ‎Pl. ‎חסדאין. ‎Gitt. ‎7a ‎מילך ‎וח׳ ‎שמך ‎חיסדא ‎thy ‎name ‎is ‎Hisda. ‎(Love), ‎and ‎lovable ‎are ‎thy ‎words; ‎[Ruth ‎R. ‎Par. ‎3, ‎beg. ‎חסד ‎לך ‎ומה ‎חסד ‎את, ‎read; ‎ומילך].

חסדאי, ‎חסדיי ‎pr. ‎n. ‎m. ‎Hisdai ‎(interch. ‎with ‎חסדא). ‎Ruth ‎R. ‎Par. ‎3, ‎beg. ‎חסדאי; ‎(Gitt. ‎7a ‎חיסדא). ‎Y. ‎Snh. ‎I, ‎18 ‎bot... ‎Y. ‎Erub. ‎IV, ‎end, ‎22a; ‎a. ‎fr. ‎-- ‎V. ‎rr. ‎M'bo, ‎p. ‎90a.

חסדותא ‎f.=חסידותא. ‎Targ. ‎Cant. ‎VII, ‎6 ‎(ed. ‎Lag. ‎חסי׳). ‎Targ. ‎Ps. ‎LXIX, ‎11 ‎Ms. ‎(ed. ‎Lag. ‎חסיד, ‎oth. ‎ed. ‎חסודת׳).

חסדיגרון, ‎v. ‎חסא ‎I ‎a. ‎דגורא.

חסודא, ‎v. ‎חיפ׳.

חסודא ‎f. ‎ch. ‎=next ‎w. ‎Targ. ‎II ‎Esth. ‎II, ‎7; ‎8.

חסודה I ‎f. ‎amiable, ‎v. ‎חסד ‎I.

חסודה II ‎f. ‎(prob. ‎fr. ‎חסד ‎II) ‎the ‎vein ‎opened ‎for ‎blood ‎letting. ‎Sabb. ‎108b ‎bot. ‎(old ‎ed. ‎חסורה); ‎(cmp. ‎Taan. ‎21b ‎bot.).

חסודתא, ‎v. ‎חסדותא.

חסוח, ‎v. ‎חסות.

חסוסה, ‎v. ‎חסיסה.

חסוך I ‎m. ‎(חסך) ‎sparing, ‎clemency. ‎Targ. ‎Jer. ‎XXX, ‎11; ‎XI.VI, ‎28. ‎Ib. ‎X, ‎24 ‎ed. ‎Lag. ‎a. ‎Rashi ‎(ed. ‎חשוך, ‎not ‎הש׳).

חסוך II ‎m. ‎(v. ‎חסיך) ‎diminution; ‎(adv.) ‎less. ‎Targ. ‎Ez. ‎XVI, ‎47.

חסולא, ‎חסום, ‎v. ‎sob ‎חת׳.

חסום ‎(חוסם) ‎m. ‎(חסס ‎I; ‎b. ‎h. ‎מחסום) ‎mueele. ‎Kel. ‎XVI, ‎7 ‎(ed. ‎Dehr. ‎היסום; ‎Mish. ‎ed. ‎חסים, ‎incorr.). ‎Tosef. ‎Sabb. ‎IV ‎(V), ‎5 ‎חוסם; ‎Sabb. ‎53a.

חסומית, ‎v. ‎מחסומית.

חסוסה, ‎v. ‎חסיסה.

חסור, ‎v. ‎חיס׳.

‎.ch ‎חסיv. ‎,חסורין

חסות ‎f. ‎(b. ‎h.; ‎חסה) ‎a ‎projecting ‎rock, ‎shady ‎place. ‎Ex. ‎R. ‎s. ‎2, ‎beg. ‎(some ‎ed. ‎חסית). ‎[Levy ‎Talm. ‎Dict. ‎reads; ‎חסוח, ‎cmp. ‎next ‎wds.]

‎.v. ‎next ‎w ‎,חסחום

חסחוס ‎m. ‎(חסחס, ‎Pilp. ‎of ‎חסם, ‎v. ‎חוס ‎a. ‎preced. ‎art.) ‎[projection, ‎protecfion,] ‎the ‎cartilages ‎forming ‎the ‎ear, ‎helix ‎&c. ‎Bekh. ‎VI, ‎1 ‎(37a) ‎הח׳ ‎מן ‎אזנו ‎נפגמה ‎(ed. ‎חסחום; ‎Mish. ‎ed. ‎a. ‎Ar. ‎הסחוס) ‎if ‎ifs ‎ear ‎it ‎split ‎(defective)