Page:A Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature, Volume 1 (1903).djvu/504

This page needs to be proofread.
‎חסחוס
‎חסית
487


‎from ‎the ‎cartilages ‎(inward). ‎-- ‎Pl. ‎חסחוסים, ‎סין. ‎. ‎.. ‎gris- ‎les. ‎Pes. ‎VII, ‎11 ‎(84a) ‎Y. ‎ed. ‎(Mish. ‎a. ‎Bab. ‎ed. ‎הסחוסין; ‎Ms. ‎M. ‎2 ‎also ‎הסחיסין, ‎v. ‎Rabb. ‎D. ‎S. ‎a. ‎l. ‎note ‎30). ‎-- ‎Y ‎Snh. ‎VIII, ‎beg.26a ‎הסוקים ‎אכלו, ‎read ‎ח ‎אכל. ‎-- ‎V. ‎חסחסית.

חסחוס ‎ch. ‎same. ‎Targ. ‎Am. ‎III, ‎12 ‎(h. ‎text ‎בדיל& ‎Targ. ‎Y. ‎Lev. ‎VIII, ‎23 ‎(h. ‎text ‎תנוך, ‎v. ‎גדירא); ‎a, ‎e.

חסחף, ‎Targ. ‎Y. ‎IIDeut. ‎XXXII, ‎11 ‎מח׳, ‎read; ‎מחפחף, ‎v. ‎חפף ‎I.

חסחסות ‎f. ‎(v. ‎חסחוס) ‎the ‎system ‎of ‎cartilages ‎of ‎the ‎ear, ‎helix ‎and ‎anti-helix. ‎Bekh. ‎40b ‎אחת ‎בח׳ ‎. ‎. ‎אזניו ‎(Rashi ‎חסחיס, ‎read; ‎חסחוס) ‎double ‎ears ‎with ‎one ‎system ‎of ‎&c. ‎-- ‎Pl. ‎חסחסיות. ‎Ib. ‎-- ‎V. ‎חסיסה.

*חסי, ‎חסא ‎(cmp. ‎חסד ‎II) ‎to ‎be ‎scraped. ‎Denom. ‎חסיא. ‎Af. ‎אחסי ‎to ‎revile, ‎sneer ‎at. ‎Targ. ‎I ‎Sam. ‎I, ‎6 ‎ומרגזה ‎לה ‎ומחסא ‎ארתח ‎פנינה ‎Ar. ‎s. ‎v. ‎מחס ‎(ed. ‎differ. ‎vers.). ‎V. ‎מחוסא.

חסיא ‎c. ‎(preced.) ‎scrubby, ‎lean. ‎- ‎Pl. ‎fem. ‎חסיין. ‎Targ. ‎Y. ‎Gen. ‎XLI, ‎3 ‎(some ‎ed. ‎חסכן; ‎v. ‎4 ‎חסירן); ‎ib. ‎v. ‎19.

חסיד ‎m. ‎(b. ‎h.; ‎חסד ‎I) ‎kind, ‎God-fearing, ‎submissive, ‎pious, ‎abstemious. ‎Tem. ‎15b ‎אחד ‎בח׳ ‎מעשה ‎דאמר ‎היכא ‎כל ‎וכ׳ ‎whereverwe ‎read ‎(inTalmudic ‎writings), ‎t ‎is ‎reported ‎of ‎a ‎pious ‎mau', ‎either ‎R. ‎Juda ‎b. ‎Baba ‎it ‎meant ‎or ‎&c. ‎Sot. ‎III, ‎4 ‎שוטה ‎ח׳ ‎a ‎foolish ‎saint. ‎Ab. ‎V, ‎10 ‎ח׳ ‎... ‎שלי ‎he ‎who ‎says, ‎Mine ‎is ‎thine ‎and ‎thine ‎is ‎thine, ‎is ‎a ‎hasid. ‎Ib. ‎11; ‎a. ‎v. ‎fr ‎-- ‎Pl. ‎סידים ‎ד. ‎Ber. ‎V, ‎1 ‎הראשונים ‎ח׳ ‎the ‎pious ‎men ‎of ‎olden ‎days; ‎a. ‎v. ‎fr.

‎.ch. ‎1) ‎same. ‎Targ. ‎Ps ‎חסידא ‎,חסיד ‎,חסיד ‎XVVIII, ‎26; ‎a. ‎fr. ‎- ‎B. ‎Kam. ‎30b ‎ח׳ ‎למיהוי ‎. ‎. ‎. ‎. ‎האי ‎he ‎who ‎desires ‎to ‎be ‎a ‎conscientious ‎man ‎(in ‎business) ‎let ‎him ‎live ‎up ‎to ‎the ‎laws ‎laid ‎down ‎in ‎N'gikin ‎(v. ‎נזק). ‎B. ‎Bath. ‎7b; ‎a. ‎fr. ‎-- ‎Frequ. ‎as ‎a ‎distinguishing ‎surname. ‎M. ‎Kat. ‎17a. ‎Ber. ‎29b; ‎a. ‎fr. ‎-- ‎Pl. ‎חסידיא, ‎חסידי. ‎Targ. ‎Ps. ‎CXLV, ‎10; ‎a. ‎e. ‎-- ‎Hull. ‎122a, ‎a. ‎e. ‎דבבל ‎ח׳ ‎the ‎meek ‎men ‎of ‎Babylonia, ‎opp. ‎תקיפי. ‎M. ‎Kat. ‎17a ‎דח׳ ‎למערתא ‎to ‎the ‎cave ‎where ‎the ‎pious ‎were ‎buried; ‎a. ‎fr. ‎-- ‎em. ‎חסידא, ‎חסידתא. ‎Sabb. ‎77b, ‎v. ‎אסיתא. ‎- ‎2) ‎graceful. ‎Targ. ‎Prov. ‎XI, ‎16. ‎Ib. ‎XVII, ‎8.

חסידה ‎f. ‎1) ‎fem. ‎of ‎חסיד; ‎v. ‎also ‎חסודה, ‎s. ‎v. ‎חסד ‎l. ‎- ‎2) ‎(b. ‎h.) ‎sttor. ‎Hull. ‎63a, ‎v. ‎דיה; ‎שעושה ‎ח׳ ‎. ‎. ‎. ‎ולמה ‎וכ׳ ‎חסידות ‎and ‎she ‎is ‎named ‎'the ‎kind ‎because ‎she ‎acts ‎kindly ‎with ‎her ‎kind; ‎Midr. ‎Till. ‎to ‎Ps. ‎CIV, ‎17. ‎Ex. ‎R. ‎s. ‎35.

חסידות ‎f. ‎(חסיד) ‎piety, ‎scrupulousness, ‎abstemious- ‎ness;kindness. ‎Hull. ‎63a,v. ‎preced. ‎- ‎B. ‎Mets. ‎52b;Hull.1130b, ‎a. ‎fr. ‎ח׳ ‎מדת ‎the ‎conduct ‎of ‎a ‎very ‎scrupulous ‎persoo. ‎Ab. ‎Zar. ‎20b; ‎Y. ‎Sabb. ‎I, ‎3c ‎top; ‎a. ‎fr.

חסידותא ‎ch. ‎same. ‎Targ. ‎Cant. ‎III, ‎6; ‎a. ‎e., ‎v. ‎חסדותא. ‎-- ‎Snh. ‎110b ‎לחסידותדה ‎ר״ע ‎שבקה ‎R. ‎Ak. ‎has ‎abandonned ‎his ‎(usual) ‎kindness, ‎i. ‎e. ‎his ‎harsh ‎opinion ‎does ‎not ‎agree ‎with ‎the ‎liberality ‎shown ‎elsewhere.

חסידתא, ‎v. ‎חסיד.

הסיך ‎m. ‎חסיכא ‎c. ‎(חסך ‎II, ‎v. ‎חסוך ‎II ‎and ‎חשיך ‎II) ‎rubbed ‎of, ‎lessened; ‎(of ‎animals ‎or ‎plants) ‎stunted, ‎lean. ‎Men. ‎29a ‎האי ‎כילי ‎ח׳ ‎ומי ‎Ar. ‎(ed. ‎חסר; ‎Rashi ‎to ‎Taan. ‎11a; ‎חסיכי, ‎pl.) ‎is ‎there ‎so ‎much ‎reduction ‎(oss ‎in ‎weight ‎by ‎smelting)-- ‎Pl. ‎חסיכי; ‎fem. ‎חסיכן, ‎חסיכתא. ‎Targ. ‎Gen. ‎XLI, ‎19; ‎20; ‎27 ‎(interch. ‎with ‎חסיר׳ ‎aa. ‎חסיי׳, ‎v. ‎חסיא). ‎-- ‎Pes. ‎48a ‎ח׳ ‎חיטיpoor ‎wheat.

חסיכנא ‎m. ‎(preced.) ‎a ‎little ‎less. ‎Targ. ‎Is. ‎XXVI, ‎12 ‎מחובנא ‎ח׳ ‎a ‎little ‎less ‎that ‎our ‎sins ‎deserved ‎(h. ‎text ‎גם, ‎cmp. ‎גמם).

חסיל, ‎v. ‎חסל.

חסיל ‎m. ‎(b. ‎h.; ‎חסל) ‎[the ‎peeler,] ‎name ‎of ‎a ‎species ‎of ‎locusts. ‎Snh. ‎94b. ‎Y. ‎Taan. ‎III, ‎66d, ‎v. ‎חסל.

חסילא, ‎ח׳ ‎m. ‎(חסל) ‎weaned ‎child, ‎infant. ‎Targ. ‎Is. ‎XI, ‎8 ‎(h. ‎text ‎גמול); ‎a. ‎e.

חסים ‎m., ‎v. ‎חסם.

חסימה I ‎f. ‎(חסם ‎I) ‎muzzling, ‎the ‎law ‎forbidding ‎muezling ‎(Deut. ‎XXV, ‎4). ‎B. ‎Mets. ‎88b ‎על ‎מצווה ‎אתה ‎חסימתו ‎thou ‎art ‎warned ‎not ‎to ‎muzzle ‎him. ‎Ib. ‎89a ‎כל ‎בח׳ ‎איתנהו ‎מילי ‎all ‎things ‎(animals) ‎are ‎implied ‎in ‎the ‎law ‎&c. ‎Ib. ‎90b ‎הוא ‎מעלייתא ‎ח׳ ‎it ‎is ‎a ‎real ‎case ‎of ‎muz- ‎2ling; ‎a. ‎fr.

חסימה II ‎f. ‎(חסם ‎II) ‎1) ‎=חיסום, ‎steel-edge. ‎Tosef. ‎Kel. ‎B. ‎Mets. ‎III, ‎7. ‎-- ‎2) ‎varnish, ‎glaze. ‎Ib. ‎I, ‎3 ‎(quot. ‎n ‎R. ‎S. ‎to ‎Kel. ‎XI, ‎4), ‎v. ‎מחסומית,

חסין, ‎Ex. ‎R. ‎s. ‎43 ‎ח׳ ‎קאלא, ‎v. ‎קאלוחסין.

חסין, ‎חסינא ‎m. ‎חסינתא ‎f ‎(חסן ‎I) ‎strong; ‎hard. ‎Targ. ‎Ez. ‎XXIII, ‎31 ‎(32). ‎Targ. ‎Am. ‎II, ‎9; ‎a. ‎e. ‎-- ‎Pl. ‎חסינין, ‎חסיניאא;f. ‎חסינן, ‎חסינתא. ‎Targ. ‎O. ‎Deut. ‎XXVIII, ‎23. ‎Targ. ‎Is. ‎XXVIII, ‎2. ‎Ib. ‎XXI, ‎1; ‎Targ. ‎Deut. ‎X, ‎21 ‎mighty ‎deeds.

חסינה ‎f. ‎(v. ‎חסנא) ‎[storage.] ‎a ‎wicker ‎work ‎used ‎for ‎purposes ‎of ‎storage. ‎Kel. ‎XVI, ‎5.

חסיסא ‎m., ‎m. ‎חסיסי ‎(חסט, ‎v. ‎תסיא) ‎stunted ‎grains ‎used ‎for ‎parching, ‎v. ‎אבשונא. ‎Ned. ‎49b. ‎Pes. ‎40b.

חסיסה ‎f. ‎(contr. ‎of ‎חסחסות=(חסחיסה. ‎Tosef. ‎Bekh. ‎1V, ‎13חסו ‎ed. ‎Zuek. ‎(Var. ‎חסי׳).- ‎Pl. ‎חסיסות. ‎Ib.

חסיר, ‎חסירה, ‎v. ‎חסר.

חסיר, ‎חסיר ‎m. ‎(חסר) ‎wanting, ‎less; ‎reduced, ‎lean ‎(v. ‎חסיא ‎a. ‎חסיך). ‎farg. ‎Prov. ‎VII, ‎7; ‎a. ‎fr. ‎-- ‎Pem. ‎חסירא, ‎חשי׳. ‎Pl. ‎חסירן, ‎חס׳. ‎Targ. ‎Gen. ‎XLI, ‎3; ‎4; ‎a. ‎e. ‎-- ‎V. ‎also ‎חסר ‎ch.

חסירותא, ‎חסירו׳, ‎חסרו׳ ‎f. ‎(preced.) ‎want, ‎ab- ‎sence. ‎Targ. ‎O. ‎Deut. ‎XX ‎VIII, ‎48; ‎a. ‎e. ‎-- ‎V. ‎חוסרנא.

חסית I ‎f. ‎(=חססית; ‎חסס, ‎cmp. ‎Ar. ‎hassa) ‎peeling ‎plants, ‎alliacea, ‎leek ‎plants. ‎Ter. ‎X, ‎10 ‎הח׳ ‎עם ‎אלא ‎(Ms.