Page:A Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature, Volume 1 (1903).djvu/533

This page needs to be proofread.
‎טבאות
‎טבילה
516


טבאות, ‎טבאות ‎(טבוואות), ‎טבות ‎f. ‎(v. ‎טב ‎a. ‎טבוא) ‎(in ‎a) ‎good ‎manner, ‎well, ‎properly ‎(h. ‎היטב). ‎Targ. ‎Y. ‎Deut. ‎IX, ‎21; ‎a. ‎e. ‎-- ‎Y. ‎Ber. ‎V, ‎9c ‎top ‎עבדין ‎לא ‎ט׳ ‎do ‎not ‎do ‎right. ‎Cant. ‎R. ‎to ‎I, ‎1 ‎וכ׳ ‎ט׳ ‎דקרי ‎מאן ‎I ‎will ‎go ‎to ‎whosoever ‎explains ‎the ‎Bible ‎well ‎etc. ‎-- ‎Y. ‎Shebu. ‎VII, ‎38a ‎bot. ‎ט׳ ‎הא ‎אתא ‎אין ‎if ‎he ‎appears, ‎it ‎is ‎well. ‎Y. ‎Shek. ‎IV, ‎48a ‎top ‎כן ‎וטבות ‎Bab. ‎ed. ‎(Y. ‎ed. ‎וטבא) ‎and ‎so ‎it ‎is ‎right. ‎Y. ‎Maas. ‎Sh. ‎I, ‎52d ‎top ‎כן ‎וטבבו ‎(corr. ‎acc.) ‎-- ‎Hebr. ‎form; ‎טבית. ‎Meil. ‎17a ‎אמר ‎ט׳ ‎he ‎spoke ‎well ‎(he ‎is ‎right).

טבאי, ‎pr. ‎n. ‎m. ‎Tabbai. ‎Ab. ‎I, ‎8; ‎a. ‎fr.

מבאל ‎(ls. ‎VII, ‎6) ‎pr. ‎n. ‎place(!) ‎Tobal. ‎Y. ‎Ab. ‎Zar. ‎I, ‎beg. ‎39a ‎ט׳ ‎ששמו ‎מקום ‎. ‎. ‎. ‎. ‎חיזרנו ‎we ‎searched ‎the ‎whole ‎Bible ‎and ‎could ‎not ‎find ‎a ‎place ‎by ‎the ‎name ‎of ‎Tobal.

טבב, ‎Y. ‎Maas. ‎Sh. ‎I, ‎52d ‎top ‎וטבבו, ‎read: ‎וטבות.

טבהק ‎m., ‎pl. ‎טבהקי ‎(Pers. ‎tabah, ‎tavah, ‎tapak, ‎Lag. ‎Ges. ‎Abh. ‎p. ‎49) ‎(pieces ‎of) ‎roasted ‎meat. ‎Erub. ‎29b ‎bot. ‎(Ar. ‎sing.; ‎ed. ‎Ven. ‎ט׳ ‎ט׳ ‎pieces ‎after ‎pieces ‎&c.).

טבוא, ‎טבווא ‎f. ‎constr. ‎טבות, ‎טבוות ‎(טבי, ‎sec. ‎r. ‎of ‎טב) ‎beneficence, ‎good ‎deed. ‎Targ. ‎Mic. ‎VII, ‎20 ‎(perh. ‎pl.). ‎-- ‎Pl. ‎טבון, ‎טביון, ‎טבוותא. ‎Ib. ‎(ed. ‎Lag. ‎טבן). ‎Targ. ‎Gen. ‎XXXII, ‎11; ‎a. ‎e.

טבואות, ‎טבוו׳, ‎v. ‎טבאות.

טבוח ‎m. ‎(infin. ‎of ‎טבח) ‎1) ‎slaughtering ‎and ‎pre- ‎paring ‎the ‎pilgrim's ‎offering. ‎Hag. ‎II, ‎4 ‎(17a) ‎וכ׳ ‎ט׳ ‎יום ‎the ‎slaughtering ‎day ‎is ‎observed ‎after ‎the ‎Sabbath. ‎Y. ‎ib. ‎78a ‎bot. ‎טבוחה ‎הוא ‎יומה ‎its ‎day ‎(the ‎festive ‎day ‎it- ‎self) ‎is ‎its ‎slaughtering ‎day. ‎-- ‎2) ‎Taboah, ‎name ‎of ‎a ‎wind- ‎storm ‎(demon). ‎Sabb. ‎129b.

טבול, ‎טבולא, ‎v. ‎טיב׳.

טבוסה, ‎Y. ‎Sabb. ‎VI, ‎7d ‎(P'ne ‎Mosh. ‎סכוסה), ‎read ‎סבכה ‎or ‎שבבה, ‎v. ‎כבול; ‎cmp. ‎Bab. ‎ib. ‎57b.

טבועין, ‎v. ‎טיבועין.

טבור, ‎טבור, ‎v. ‎טיבור.

טבות I, ‎v. ‎טבאות.

טבות II ‎pr. ‎n. ‎m. ‎Tabuth. ‎Snh. ‎97a, ‎v. ‎טביומי; ‎B. ‎Mets. ‎49a ‎(Ms. ‎AIf. ‎טאבות, ‎v. ‎Rabb. ‎D. ‎S. ‎a. ‎l. ‎note ‎6).

טבותא, ‎v. ‎טיבו.

טבזא, ‎v. ‎טפזא.

טבח, ‎(b. ‎h.) ‎to ‎prepare ‎a ‎feast, ‎esp. ‎to ‎slaughter ‎and ‎dress ‎meat, ‎to ‎cook. ‎Keth. ‎4a ‎טבוח ‎טבחו ‎his ‎meat ‎for ‎the ‎feast ‎is ‎ready ‎(for ‎cooking). ‎-- ‎Bets. ‎25a ‎(expl. ‎טביחה ‎בית) ‎וכ׳ ‎שטובחת ‎מקום ‎the ‎place ‎where ‎the ‎animal ‎cooks ‎(di. ‎gests) ‎its ‎food.

טבח ‎ch. ‎same. ‎Ber. ‎56a ‎אכלת ‎ולא ‎טבחת ‎thou ‎shalt ‎prepare ‎and ‎not ‎eat. ‎Sabb. ‎129b ‎וכ׳ ‎להו ‎ט׳ ‎הוה ‎it ‎(the ‎wind ‎or ‎demon ‎טבוח) ‎would ‎have ‎feasted ‎on ‎them ‎(the ‎Israelites), ‎on ‎their ‎flesh ‎and ‎their ‎blood; ‎a.e. ‎-- ‎V. ‎מטבחייא. ‎Pa. ‎טבח ‎same. ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎57, ‎end ‎טבחון ‎טבח ‎Tebah ‎(Gen. ‎XXII, ‎24) ‎means, ‎'Slaughter ‎them ‎v. ‎גחמון.

טבח ‎m. ‎(b. ‎h.; ‎preced. ‎wds.) ‎1) ‎the ‎meat ‎for ‎a ‎feast. ‎Keth. ‎4a, ‎v. ‎טבח. ‎-- ‎2) ‎feast, ‎trnsf. ‎onslaught. ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎83 ‎(ref. ‎to ‎Is. ‎XXXIV, ‎6) ‎וכ׳ ‎גדול ‎ט׳ ‎אעפ״כ ‎nevertheless ‎the ‎main ‎onslaught ‎will ‎be ‎in ‎the ‎land ‎of ‎Edom ‎(Rome); ‎Pesik. ‎R. ‎s. ‎14. ‎end; ‎s. ‎15; ‎Yalk. ‎Num. ‎759.

טבח ‎m. ‎(preced.) ‎meat-dresser, ‎butcher, ‎cook. ‎Bets. ‎28a ‎אומן ‎ט׳ ‎a ‎professional ‎butcher; ‎a. ‎fr. ‎-- ‎Pl. ‎טבחים. ‎Kidd. ‎IV, ‎14; ‎a. ‎e.

טבחא ‎ch. ‎same. ‎Targ. ‎Y. ‎Lev. ‎I, ‎5. ‎-- ‎Targ. ‎I ‎Sam. ‎IX, ‎23, ‎sq. ‎-- ‎Hull. ‎18a; ‎a. ‎e. ‎-- ‎Pl. ‎fem. ‎טבחן. ‎Targ. ‎I ‎Sam. ‎VIII, ‎13.

טבחא, ‎טבחא ‎ch.=h. ‎טבח. ‎Targ. ‎Prov. ‎VII, ‎22. ‎- ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎65 ‎ט׳ ‎תורא ‎לקבל ‎according ‎to ‎the ‎size ‎of ‎the ‎ox ‎is ‎the ‎feast ‎(as ‎you ‎call ‎Esau ‎(Rome) ‎great, ‎so ‎will ‎his ‎punishment ‎be ‎great, ‎ref. ‎to ‎Is. ‎XXXIV, ‎6); ‎Pesik. ‎Hahod. ‎p. ‎56b; ‎Pesik. ‎R. ‎s. ‎15 ‎(read ‎לפום ‎for ‎נפיל); ‎Cant. ‎R. ‎to ‎II, ‎15 ‎טבחיא ‎(corr. ‎acc.).

*טבחון, ‎v. ‎טבה.

טבי I ‎pr. ‎n. ‎m. ‎(cmp. ‎טביא) ‎Tabi. ‎1) ‎a ‎slave. ‎Ber. ‎II, ‎7; ‎a ‎fr. ‎-- ‎2) ‎name ‎of ‎several ‎Amoraim. ‎R. ‎Hash. ‎22a. ‎Meg. ‎6b; ‎a. ‎e. ‎-- ‎3) ‎. ‎Rishba ‎(the ‎hunter, ‎Rashi). ‎Sabb. ‎17b ‎top.

טבי II, ‎ט׳כפר ‎pr. ‎n. ‎pl. ‎K'far ‎Tabi, ‎near ‎Lydda. ‎Bets. ‎5a; ‎R. ‎Hash. ‎31b. ‎Tosef. ‎Ohol. ‎IV, ‎2 ‎טביא ‎כ׳ ‎(var. ‎טמא).

טביא ‎m. ‎(=h. ‎צבי) ‎deer, ‎gazelle. ‎Targ. ‎Deut. ‎XII, ‎15; ‎a. ‎fr. ‎-- ‎Snh. ‎95a. ‎Hull. ‎59b, ‎v. ‎קרש ‎II; ‎a. ‎e. ‎-- ‎Ib. ‎59a ‎ט׳ ‎בר ‎a ‎young ‎deer. ‎-- ‎Pl. ‎טביא, ‎טביי. ‎Targ. ‎II ‎Sam. ‎II, ‎18; ‎a. ‎e. ‎-- ‎Keth. ‎103b ‎טביא ‎וצידנא ‎(Rashi: ‎וצדיינא ‎טביי) ‎and ‎I ‎caught ‎deer. ‎-- ‎Fem. ‎pl. ‎טבין, ‎טבין. ‎Targ. ‎I ‎Kings ‎V, ‎3. ‎Targ. ‎Y. ‎Deut. ‎XIV, ‎5. ‎-- ‎Y. ‎Snh. ‎VII, ‎end, ‎25d. ‎-- ‎[Y. ‎Ter. ‎IX, ‎end, ‎48b ‎טבייה ‎מה, ‎v. ‎טיב ‎I ‎ch.]

טביומי ‎pr. ‎n. ‎m. ‎Tabyomi. ‎Snh. ‎97a ‎. ‎. ‎. ‎טבות ‎רב ‎ט׳ ‎רב ‎וא״ל ‎his ‎name ‎was ‎R. ‎Tabuth, ‎some ‎say, ‎R. ‎Tab. ‎yomi. ‎Kidd. ‎14b. ‎Men. ‎70a ‎קיסנא ‎בר ‎ט׳ ‎(Ms. ‎M. ‎טובי, ‎v. ‎Rabb. ‎D. ‎S. ‎a. ‎l. ‎note). ‎-- ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎4. ‎Ex. ‎R. ‎s. ‎93, ‎end.

טביחה ‎f. ‎(טבח) ‎1) ‎slaughtering; ‎2) ‎digestion. ‎Bets. ‎III, ‎3 ‎טביחתח ‎בית ‎the ‎place ‎where ‎it ‎is ‎cut ‎(neck); ‎ib. ‎25a ‎וכ׳ ‎ממש ‎ט׳ ‎מבית ‎לאו ‎מאי ‎does ‎this ‎not ‎mean ‎actually ‎from ‎the ‎place ‎etc. ‎? ‎No, ‎וכ׳ ‎שטובחת ‎ממקום ‎v. ‎מבח.

טבילה ‎f. ‎(טבל ‎1) ‎dipping. ‎Mekh. ‎Bo, ‎Pisha, ‎s. ‎11 ‎(ref. ‎to ‎Ex. ‎XII, ‎22) ‎ט׳ ‎הגעה ‎כל ‎על ‎you ‎must ‎dip ‎the ‎hyssop ‎into ‎the ‎blood ‎for ‎each ‎time ‎you ‎strike. ‎Sifra ‎Vayikra, ‎Hobah, ‎ch. ‎III, ‎Par. ‎3. ‎-- ‎Zeb. ‎93b; ‎a. ‎fr. ‎- ‎2) ‎immersion, ‎puriflcation. ‎Yoma ‎88a, ‎a. ‎fr. ‎בזמנה ‎ט׳