Page:A Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature, Volume 1 (1903).djvu/560

This page needs to be proofread.
‎טעימה
‎טעם
543


טעימה ‎f. ‎(טעם) ‎tasting, ‎transf. ‎testing, ‎the ‎quantity ‎ased ‎for ‎testing ‎the ‎color. ‎Men. ‎42b ‎פסולה ‎ט׳ ‎the ‎quantity ‎taken ‎out ‎of ‎the ‎kettle ‎for ‎testing ‎is ‎unfit ‎for ‎sacred ‎use; ‎פסלה ‎ט׳ ‎that ‎quantity, ‎if ‎put ‎back, ‎disqualifies ‎the ‎entire ‎contents ‎of ‎the ‎kettle. ‎Ib. ‎40a ‎ט׳ ‎משום ‎גזירה ‎(not ‎טעימא ‎or ‎דטעימא) ‎it ‎is ‎to ‎be ‎feared ‎lest ‎the ‎quantity ‎used ‎for ‎testing ‎may ‎be ‎put ‎back ‎again.

טעין, ‎v. ‎טען.

טעין ‎(טעון) ‎. ‎טעינא ‎f. ‎(טען ‎II) ‎laden, ‎carrying. ‎[Targ. ‎I ‎Sam. ‎XVI, ‎20, ‎v. ‎טעונא.] ‎Targ. ‎Esth. ‎II, ‎15 ‎טיבו ‎טעינת ‎(h. ‎text ‎חן ‎נשאת). ‎- ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎70 ‎אתית ‎ממון ‎וכ׳ ‎ט׳ ‎that ‎I ‎came ‎laden ‎with ‎money; ‎I ‎bring ‎only ‎words. ‎-- ‎Pl. ‎טעינין ‎(טעו׳); ‎f. ‎טעינן. ‎Targ. ‎Gen. ‎XXXVII, ‎25 ‎(Y. ‎ed. ‎Amst. ‎טעו׳). ‎Ib. ‎XLV, ‎23; ‎a. ‎e.

טעינה ‎f. ‎(טען ‎II) ‎1) ‎loading, ‎assistance ‎rendered ‎in ‎loading ‎up, ‎opp. ‎פריקה. ‎B. ‎Mets. ‎31a. ‎Ib. ‎32a ‎בשכר ‎ט׳ ‎for ‎assistance ‎in ‎loading ‎one ‎may ‎claim ‎wages; ‎a. ‎e. ‎--- ‎2) ‎carrying. ‎Num. ‎R. ‎s. ‎6 ‎הארון ‎טעינת ‎לשם ‎for ‎the ‎of- ‎fice ‎of ‎carrying ‎he ‎Ark.

טעיתא, ‎טעיתא ‎f. ‎(טעי) ‎prostitute. ‎Targ. ‎Nah. ‎III, ‎4; ‎a. ‎e. ‎-- ‎Yalk. ‎Prov. ‎940 ‎(expl. ‎סררת, ‎Prov. ‎VII, ‎11); ‎(Gen. ‎R. ‎s. ‎87 ‎טעייא). ‎v. ‎טעי.

טעם ‎(b. ‎h.) ‎[to ‎be ‎bright, ‎wise ‎(v. ‎Ps. ‎XXXIV, ‎9),] ‎to ‎examine, ‎to ‎taste, ‎test, ‎try, ‎expericnce. ‎Yoma ‎22b ‎לא ‎חטא ‎טעם ‎ט׳ ‎never ‎tasted ‎the ‎taste ‎of ‎sin ‎(was ‎innocent). ‎Y. ‎Succ. ‎V, ‎55b ‎וכ׳ ‎טעם ‎טועמין ‎היו ‎לא ‎had ‎not ‎even ‎a. ‎taste ‎of ‎sleep. ‎Ber. ‎35a ‎וכ׳ ‎שיטעום ‎. ‎. ‎אסור ‎one ‎must ‎not ‎taste ‎food ‎without ‎a ‎blessing. ‎lIb. ‎14a ‎שיטעום ‎מהו ‎dare ‎he ‎(who ‎fasts) ‎taste ‎food ‎when ‎cooking? ‎Num. ‎R. ‎s. ‎7 ‎טועמו ‎היה ‎. ‎. ‎. ‎מי ‎כל ‎whoever ‎desired ‎to ‎eat ‎meat ‎felt ‎its ‎taste ‎(in ‎the ‎mannah); ‎a. ‎v. ‎fr. ‎Hif. ‎הטעים ‎1) ‎to ‎give ‎to ‎taste. ‎Ned. ‎66b ‎שתטעימי ‎עד ‎וכ׳ ‎לרב ‎. ‎. ‎. ‎until ‎thou ‎makest ‎R. ‎J. ‎taste ‎of ‎thy ‎dish. ‎B. ‎Mets. ‎75a ‎וכ׳ ‎להטעימן ‎כדי ‎in ‎order ‎to ‎give ‎them ‎a. ‎taste ‎of ‎usury ‎(that ‎they ‎might ‎feel ‎its ‎oppressiveness). ‎Cant. ‎R. ‎to ‎VII, ‎2 ‎ומטעמני ‎. ‎. ‎. ‎תהא ‎(read ‎ומטעימני ‎or ‎ומטעמני ‎Pi.) ‎thou ‎shalt ‎bring ‎some ‎of ‎them ‎before ‎me ‎and ‎let ‎me ‎taste ‎them; ‎a. ‎fr. ‎-- ‎2) ‎to ‎make ‎tasteful, ‎to ‎ex- ‎plain. ‎Sot. ‎21b ‎וכ׳ ‎דבריו ‎המטעים ‎who ‎explains ‎his ‎case ‎to ‎the ‎judge ‎(trying ‎to ‎preoccupy ‎him), ‎before ‎his ‎ad- ‎versary ‎appears; ‎Tanh. ‎Mishp. ‎6; ‎a. ‎e. ‎-- ‎V. ‎מכעמת.

טעם, ‎טעים ‎(טעיס) ‎ch. ‎same. ‎Targ. ‎Sam. ‎XIV, ‎24; ‎a. ‎fr. ‎- ‎Targ. ‎Y. ‎Deut. ‎XXXII, ‎1 ‎מיתותא ‎טעמין ‎דלא ‎which ‎taste ‎no ‎death ‎(heaven ‎and ‎earth). ‎-- ‎Ber. ‎44a ‎זיונא ‎ט׳ ‎דלא ‎that ‎he ‎tasted ‎no ‎food. ‎Sabb. ‎11a ‎מידי ‎מר ‎ליטעום ‎take ‎some ‎refreshment, ‎Sir ‎b-- ‎Hor. ‎11a ‎דאיסורא ‎טעם ‎אטעום ‎I ‎wish ‎to ‎try ‎how ‎a ‎forbidden ‎thing ‎tastes; ‎a. ‎fr. ‎Af. ‎אטעים ‎to ‎give ‎to ‎taste. ‎Targ. ‎Y. ‎Gen. ‎XXIV, ‎17. ‎- ‎Koh. ‎R. ‎to ‎I, ‎3 ‎מתבשילי ‎לי ‎מטעם ‎את ‎לית ‎wilt ‎thou ‎not ‎let ‎me ‎taste ‎what ‎I ‎have ‎cooked ‎(for ‎thee?); ‎Lev. ‎R. ‎s. ‎28; ‎Pesik. ‎R. ‎s. ‎18; ‎Pesik. ‎Haomer, ‎p. ‎70a ‎. ‎. ‎מטעים ‎. ‎. ‎מתבשילך ‎of ‎the ‎dish ‎prepared ‎for ‎thee? ‎PPa. ‎טעם ‎to ‎taste. ‎Part. ‎pass. ‎מטעם ‎tastedd, ‎touched. ‎Lev. ‎R. ‎l. ‎c. ‎why ‎do ‎the ‎dishes ‎come ‎out ‎מטעמין ‎ולא ‎without ‎being ‎touched?; ‎(Koh. ‎R. ‎l. ‎c. ‎טעמין ‎ולא ‎and ‎they ‎taste ‎them ‎not).

טעם ‎m. ‎(b. ‎h.; ‎preced.) ‎[pleasure, ‎wil ‎(Jonah ‎III, ‎7),] ‎1) ‎sense, ‎wisdom, ‎sound ‎reasoning; ‎reason, ‎cause, ‎ground. ‎Ab. ‎Zar. ‎18a ‎ט׳ ‎של ‎דברים ‎sensible ‎argument. ‎Hull. ‎6a ‎ט׳ ‎לו ‎להחזיו ‎tto ‎give ‎him ‎a ‎clear ‎answer. ‎-- ‎Sabb. ‎83b ‎טעמה ‎נתגלה ‎ולא ‎the ‎reason ‎of ‎it ‎has ‎not ‎been ‎made ‎known. ‎Hull. ‎101b ‎וכ׳ ‎ט׳ ‎מאיזה ‎for ‎what ‎reason ‎it ‎has ‎been ‎forbidden ‎to ‎them; ‎a. ‎fr. ‎-- ‎Pl. ‎טמים, ‎טעמין. ‎Snh. ‎34a ‎וכ׳ ‎אחד ‎טעם ‎ואין ‎ט׳ ‎לכמה ‎יוצא ‎אחד ‎מקרא ‎one ‎biblical ‎expression ‎may ‎be ‎used ‎for ‎many ‎arguments, ‎but ‎one ‎and ‎the ‎same ‎argument ‎must ‎not ‎be ‎deduced ‎from ‎different ‎biblical ‎expressions. ‎Erub. ‎13b ‎טומאה ‎טעמי ‎arguments ‎in ‎favor ‎of ‎uncleanness; ‎a. ‎fr. ‎-- ‎כעמים ‎פסקי ‎the ‎incisions, ‎in ‎the ‎Bible ‎verse, ‎according ‎to ‎sense; ‎punctuation ‎signs, ‎accents. ‎Meg. ‎3a ‎(ref. ‎to ‎במקרא ‎ויבינו, ‎Neh. ‎VIII, ‎8) ‎ט׳ ‎פ׳ ‎אלו ‎that ‎means ‎the ‎punctuation ‎signs; ‎Y. ‎ib. ‎IV, ‎74 ‎bot.; ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎36 ‎(ref. ‎to ‎שכל ‎ושום, ‎Neh. ‎l. ‎c.) ‎הט׳ ‎אלו ‎(sub. ‎פסקי). ‎-- ‎Esp. ‎taste. ‎Yoma ‎22b, ‎v. ‎טעם. ‎Hull. ‎98b ‎כעיקר ‎ט׳ ‎the ‎taste ‎of ‎a ‎forbidden ‎thing ‎is ‎as ‎forbidden ‎as ‎the ‎substance ‎itself. ‎Pes. ‎44b ‎top ‎כ׳ ‎ליתן ‎כעיקר ‎to ‎intimate ‎that ‎the ‎taste ‎(of ‎grapes ‎soaked ‎in ‎water) ‎is ‎equally ‎forbidden ‎as ‎the ‎substance ‎(of ‎grapes). ‎Hull. ‎108a ‎וכ׳ ‎ממשו ‎ולא ‎טעמו ‎the ‎taste ‎of ‎a ‎thing ‎without ‎the ‎substance ‎(after ‎removing ‎the ‎forbidden ‎substance) ‎is ‎in ‎all ‎cases ‎biblically ‎forbidden. ‎Ib. ‎VII, ‎4בנותן ‎בה ‎יש ‎אם ‎ט׳ ‎iftthereiis ‎enough ‎ofit ‎to ‎give ‎a ‎ttaste ‎to ‎the ‎entire ‎mixture. ‎Ib. ‎ט׳ ‎בנותן ‎שמכירו ‎בזמן ‎as ‎long ‎as ‎it ‎can ‎be ‎recognized ‎(and ‎removed), ‎it ‎depends ‎on ‎its ‎giving ‎a ‎taste ‎(whether ‎or ‎not ‎the ‎mixture ‎is ‎forbidden). ‎Ib. ‎111b ‎נותן ‎בר ‎ט׳ ‎נותן ‎ט ‎an ‎object ‎forbidden ‎for ‎its ‎having ‎absorbed ‎the ‎taste ‎of ‎a ‎forbidden ‎thing, ‎and ‎which ‎(through ‎mixture) ‎has ‎again ‎given ‎taste ‎to ‎another ‎thing, ‎a ‎astegiver ‎in ‎the ‎second ‎degree. ‎Ab. ‎Zar. ‎39b, ‎a. ‎fr. ‎לפגם ‎טעם ‎נותן ‎(abbr. ‎נ״ט) ‎imparting ‎a ‎deteriorating ‎taste, ‎לשבח ‎נ״ט ‎giving ‎an ‎improving ‎taste; ‎a. ‎v. ‎fr. ‎--

טעם, ‎טעם, ‎טעים, ‎טעמא ‎ch. ‎same. ‎1) ‎pleasure. ‎will. ‎Dan. ‎III, ‎10; ‎a. ‎e. ‎- ‎2) ‎good ‎cheer. ‎Ib. ‎V, ‎2. ‎-- ‎3) ‎rea- ‎son, ‎argment, ‎sense ‎&c. ‎Targ. ‎Job ‎XII, ‎20; ‎a. ‎e. ‎--- ‎B. ‎Bath. ‎173b ‎וכ׳ ‎ט׳ ‎יהבי ‎דלא ‎who ‎give ‎no ‎reason ‎for ‎their ‎decisions ‎(jjudge ‎arbitrarily). ‎Ib., ‎a. ‎fr. ‎ט׳ ‎מאי ‎(abbr. ‎מ״ט) ‎what ‎is ‎the ‎reason ‎(of ‎the ‎law ‎of ‎the ‎Mish- ‎nah)? ‎-- ‎Kidd. ‎68b, ‎a. ‎fr. ‎דקרא ‎ט׳ ‎דריש ‎interprets ‎the ‎biblical ‎law ‎on ‎its ‎reason ‎and ‎accordingly ‎modifies ‎it, ‎extending ‎or ‎limiting, ‎e. ‎g. ‎(B. ‎Mets. ‎11 ‎5a) ‎applying ‎the ‎law ‎Deut. ‎XXIV, ‎17 ‎only ‎to ‎poor ‎widows. ‎Ib. ‎לרבנן ‎אלא ‎טעמיה ‎מאי ‎but ‎according ‎to ‎the ‎Rabbis ‎(who ‎do ‎not ‎interpret ‎the ‎law ‎on ‎its ‎reason), ‎where ‎is ‎the ‎argument. ‎for ‎it? ‎(prob. ‎to ‎be ‎read; ‎טעמייהו; ‎Yeb. ‎23a ‎לן ‎מנא). ‎Ber. ‎7b ‎וכ׳ ‎מר ‎אתי ‎לא ‎מט ‎why ‎do ‎you ‎not ‎come ‎to ‎syn- ‎agogue ‎for ‎prayer? ‎-- ‎Ib. ‎11a ‎וכ׳ ‎וט׳ ‎טעמייהו ‎מפרשי ‎קא ‎they ‎give ‎their ‎reason ‎for ‎their ‎own ‎opinion ‎and ‎for ‎dif- ‎fering ‎with ‎Beth-Sh. ‎-- ‎Keth. ‎83b ‎מטעמיה ‎ולא. ‎.. ‎כר׳ ‎הלכה ‎the ‎rule ‎(practice) ‎is ‎in ‎agreement ‎with ‎R. ‎S.'s ‎opinion, ‎but ‎not ‎for ‎the ‎reason ‎he ‎had ‎for ‎it. ‎Ib. ‎84a ‎כטעמיה ‎וכהלכתיה ‎in ‎agreement ‎both ‎with ‎his ‎argument ‎and ‎his ‎legal ‎opinion; ‎a. ‎fr. ‎-- ‎Pes. ‎21b, ‎a. ‎fr. ‎וכ׳ ‎דכתב ‎ט׳ ‎the ‎rea- ‎son ‎(of ‎this) ‎is, ‎because ‎&c., ‎i. ‎e. ‎this ‎is ‎so ‎only ‎because