Page:A Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature, Volume 1 (1903).djvu/566

This page needs to be proofread.
‎טפש
‎טרגיא
549


‎Pa. ‎טופש, ‎part. ‎מכופש ‎(denom. ‎of ‎כפש) ‎decried ‎as ‎a ‎fool, ‎made ‎sport ‎of. ‎Sifre ‎Deut. ‎309; ‎Yalk. ‎ib. ‎942 ‎(cor- ‎resp. ‎to ‎נבל ‎a. ‎חכם ‎לא, ‎Deut. ‎XXXII, ‎6) ‎ומטופשים ‎מנוולים ‎disgraced ‎and ‎ridiculed ‎as ‎fools. ‎טפש, ‎טפיש ‎ch. ‎satme, ‎v. ‎fre. ‎Pa. ‎טפש ‎to ‎make ‎dull, ‎obdurate. ‎Targ. ‎Is. ‎VI, ‎10. ‎Targ. ‎Y. ‎Deut. ‎XXVIII, ‎28, ‎v. ‎מוקרא ‎II. ‎tthpa. ‎איטפש ‎to ‎become ‎or ‎to ‎be ‎dull, ‎foolish; ‎to ‎act ‎fool- ‎ishly. ‎Targ. ‎Prov. ‎XXX, ‎32 ‎(some ‎ed. ‎תיטפש ‎Pe.). ‎Targ. ‎I ‎Sam. ‎XXVI, ‎21. ‎Targ. ‎Num. ‎XII, ‎11. ‎Targ. ‎I ‎Kings ‎VIII, ‎47 ‎(some ‎ed. ‎טל׳ ‎Af).; ‎a. ‎e.

טפש, ‎טיפש ‎m. ‎(preced.) ‎obdurate, ‎dull, ‎stupid. ‎Tem. ‎16a. ‎Y. ‎Pes. ‎X, ‎37d ‎(Mekh. ‎Bo., ‎s. ‎18 ‎תם). ‎Cant. ‎R. ‎to ‎I, ‎1ט׳׳וכ ‎חכם ‎first ‎wise, ‎then ‎foolish ‎&c.; ‎a. ‎fr. ‎-- ‎Pl. ‎טפשים, ‎טפשין, ‎טיפ׳. ‎Sabb. ‎152b. ‎Y. ‎Pes. ‎IX, ‎end, ‎37a; ‎a. ‎fr. ‎-- ‎Pem. ‎טפשת. ‎Num. ‎R. ‎s. ‎20 ‎שבבהמה ‎הט׳ ‎שו ‎for ‎this ‎(the ‎ass), ‎the ‎stupidest ‎of ‎animals; ‎Tanh. ‎Balak ‎9 ‎הטפשית. ‎טפש, ‎טפשא, ‎טיג׳ ‎ch. ‎hame. ‎Targ. ‎O. ‎Lev. ‎XXVI. ‎41 ‎(h. ‎text ‎ערל). ‎Targ. ‎Koh. ‎II, ‎19; ‎a. ‎fr. ‎-- ‎Koh. ‎R. ‎to ‎X, ‎3 ‎וכ׳ ‎טפשין ‎עמא ‎. ‎. ‎ט׳ ‎the ‎fool ‎thinks ‎all ‎people ‎are ‎fools ‎&c. ‎Lam. ‎R. ‎to ‎I, ‎1, ‎דבתי ‎(כות ‎הד ‎1) ‎דלבא ‎ט׳ ‎dull ‎of ‎understanding; ‎a. ‎fr. ‎-- ‎Pl. ‎טפשין, ‎טטשיא, ‎טיפפ׳, ‎טפשאי. ‎Targ. ‎Jer. ‎IV, ‎22. ‎Targ. ‎Koh. ‎V, ‎3; ‎a. ‎fr. ‎-- ‎Ber. ‎17b ‎(expl. ‎לב ‎אבירי, ‎Is. ‎XILVI, ‎12), ‎v. ‎גוביא. ‎Yoma ‎57a; ‎a. ‎fr.

טפשות, ‎טיפ׳ ‎f. ‎(preced.) ‎obduracy, ‎folly, ‎stupidity. ‎Ned. ‎22b ‎ט׳ ‎מוסיף ‎gets ‎more ‎and ‎more ‎foolish. ‎Sabb. ‎152a ‎בהן ‎מתוספת ‎טפשותן ‎Ms. ‎M. ‎(ed. ‎ניתוספ׳ ‎טפשות) ‎their ‎stupidity ‎increases. ‎Yalk. ‎Num. ‎742 ‎(expl. ‎כסלם, ‎Ps. ‎LXXVIII, ‎7) ‎טיפשותן; ‎a. ‎e.

טפשותא, ‎טפ׳, ‎טיפ׳ ‎ch. ‎same. ‎Targ. ‎Deut. ‎X, ‎16 ‎(h. ‎text ‎ערלת).

טפשית, ‎טפשת, ‎v. ‎טפש.

טפתא ‎f. ‎(טפי ‎III, ‎cmp. ‎טפף) ‎additional, ‎second ‎layer ‎of ‎a ‎clay ‎dam. ‎B. ‎Mets. ‎103b ‎(Ms. ‎F. ‎טופתא; ‎Ar. ‎s. ‎v. ‎ארכבתא ‎טופסא, ‎corr. ‎acc.; ‎v. ‎Koh. ‎Ar. ‎Compl. ‎. ‎v.), ‎v. ‎ארכבתא.

טפתא, ‎v. ‎טיפ׳.

*טצדקא I ‎m., ‎pl. ‎טצדקי ‎(= ‎אצט׳; ‎צדק, ‎v. ‎Pesik. ‎Zutr. ‎to ‎Gen. ‎XLIV, ‎16) ‎excuse, ‎subterffuge. ‎Men. ‎41a ‎למיפטר ‎ט׳ ‎וכ׳ ‎you ‎want ‎excuses ‎to ‎free ‎yourself ‎from ‎the ‎duty ‎of ‎wearing ‎show-fringes. ‎[For ‎the ‎phonetic ‎inflection ‎of ‎our ‎and ‎the ‎following ‎wds., ‎cmp. ‎Noild. ‎Mand. ‎Gramm. ‎t ‎49.]

*טצדקא II ‎m. ‎(=אסט׳; ‎סדק) ‎split, ‎break, ‎damage. ‎B. ‎Kam. ‎56a ‎וכ׳ ‎כ׳ ‎כל ‎(Ar. ‎a. ‎Ms. ‎F. ‎טצדקי, ‎pl.) ‎what- ‎ever ‎damage ‎there ‎is ‎in ‎the ‎power ‎of ‎the ‎animal ‎(left ‎in ‎the ‎scorching ‎sun) ‎to ‎do, ‎it ‎will ‎do ‎in ‎order ‎to ‎get ‎out.

טצהר ‎m. ‎(צהר, ‎cmp. ‎preced. ‎wds.) ‎white ‎spot, ‎in- ‎dication ‎of ‎leprosy. ‎Gitt. ‎86a ‎(in ‎a ‎formula ‎of ‎sale ‎of ‎a. ‎slave) ‎free ‎fronm ‎any ‎organic ‎defect ‎ט׳ ‎עד ‎דנפק ‎שחין ‎ומן ‎וכ׳ ‎חדת ‎and ‎from ‎any ‎eruption ‎that ‎has ‎come ‎out, ‎down ‎to ‎white ‎spot', ‎recent ‎or ‎old. ‎[Alf. ‎צהר ‎עד ‎שחין ‎כל ‎ומן; ‎Asheri ‎ט׳ ‎מן. ‎The ‎misconception ‎of ‎our ‎w. ‎by ‎com- ‎mentators, ‎as ‎if ‎denoting ‎a ‎foreign ‎numeral ‎(2 ‎or ‎4 ‎years) ‎arose ‎from ‎a ‎tradition ‎concerning ‎the ‎definition ‎of ‎עתיק.]

טקוס, ‎מקוסא, ‎v. ‎טיק׳.

טקלין, ‎Y. ‎Sabb. ‎VI, ‎7d ‎bot., ‎v. ‎טוק.

טקס, ‎Pi. ‎טיקס ‎(v. ‎טכס) ‎[to ‎stuf, ‎press,] ‎to ‎harness, ‎eguip. ‎- ‎Part. ‎pass. ‎מטוקס, ‎f. ‎מטוקסת, ‎pl. ‎מטוקסין, ‎מטוקסות. ‎Num. ‎R. ‎s. ‎12 ‎וכ׳ ‎מט׳ ‎אלא ‎צב ‎אין ‎wagons ‎of ‎tsab ‎(Num. ‎VII, ‎3) ‎means ‎fully ‎equipped, ‎nothing ‎wanting; ‎Sifre ‎Num. ‎45; ‎Yalk. ‎ib. ‎713; ‎Cant. ‎R. ‎to ‎VI, ‎4 ‎מטוכס׳; ‎Yalk. ‎Is. ‎372 ‎מטוכ׳. ‎-- ‎V. ‎next ‎w. ‎end.

טקס ‎ch., ‎Pa., ‎טקיס, ‎Af. ‎אטקיס ‎same, ‎1) ‎(corresp. ‎to ‎b. ‎h. ‎אסר) ‎to ‎harness ‎for ‎war, ‎to ‎prepare ‎battle. ‎Targ. ‎I ‎Kings ‎XX, ‎14. ‎Targ. ‎Ex. ‎XIV, ‎6. ‎Targ. ‎I ‎Sam. ‎XV, ‎5 ‎וכ׳ ‎וט׳ ‎he ‎arranged ‎his ‎camp ‎(h. ‎text ‎וירב); ‎a. ‎fr. ‎-- ‎2) ‎to ‎arrange ‎coins, ‎to ‎count, ‎collect. ‎Targ. ‎II ‎Kings ‎XXII, ‎4 ‎(Af.); ‎ib. ‎9 ‎(ed. ‎Vil. ‎טקיסו ‎PPe.). ‎-- ‎Ib. ‎XXIII, ‎35 ‎(h. ‎text ‎נגש). ‎-- ‎Part. ‎pass. ‎מקס ‎arranged, ‎fitted, ‎joined. ‎Ib. ‎XII, ‎12. ‎Targ. ‎I ‎Kings ‎VI, ‎31 ‎(h. ‎text ‎חמשית). ‎Targ. ‎II ‎Esth. ‎V, ‎1 ‎מט׳ ‎trimmed. ‎Ithpa. ‎איטקס, ‎thpe. ‎איטקס ‎to ‎be ‎eguipped, ‎arranged. ‎Targ. ‎Ps. ‎XX, ‎6 ‎ניטקס ‎Ms. ‎(ed. ‎Ven. ‎a. ‎Levita ‎ניטקס; ‎Bxt. ‎a. ‎oth. ‎נטקס, ‎read ‎ניט׳; ‎h. ‎text ‎נדגל). ‎[Targ. ‎Is. ‎XIII, ‎17, ‎v. ‎טפס.] ‎Targ. ‎I ‎Kings ‎VI, ‎7 ‎מט׳ ‎Levita, ‎closely ‎fitted ‎stones ‎(ed. ‎מטקס ‎noun; ‎h. ‎text ‎מסע); ‎cmp. ‎מטכסא. ‎[Some ‎of ‎the ‎meanings ‎of ‎טקס ‎a. ‎of ‎טכס ‎are ‎influenced ‎by ‎the ‎Greek ‎׳~o ‎m, ‎׳~a~.]

טקסיווט, ‎read

טקסיוטי ‎m. ‎pl. ‎(~~~~~ ‎= ‎~~~~~~~, ‎S.) ‎garrison. ‎Y. ‎Erub. ‎III, ‎21b ‎ט׳ ‎באילי ‎Ar. ‎s. ‎v. ‎פרהגבן ‎(ed. ‎טקסיווט) ‎concerning ‎those ‎troops ‎which ‎come ‎as ‎a ‎garrison ‎(wwhom ‎one ‎likes ‎to ‎meet), ‎opp. ‎רומאי ‎Roman ‎(hostile) ‎troops.

טקסים, ‎טקסין, ‎טקסיס ‎v. ‎טכסיס.

טר ‎imper. ‎of ‎נטר.

טרא, ‎v. ‎טרי.

טראקא ‎v. ‎מרקא.

טרבל, ‎טרבן, ‎v. ‎טורביל.

טרגול, ‎Y. ‎B. ‎Bath. ‎I, ‎15a, ‎read; ‎פרגול.

טרגונא, ‎v. ‎טרכונא.

טרגוס ‎m. ‎(tragos, ‎~~~~~) ‎a ‎mess ‎of ‎groats ‎of ‎wheat, ‎barley ‎&c., ‎groats ‎used ‎for ‎a ‎mess. ‎Makhsh. ‎VI, ‎2 ‎טרגיס. ‎Ber. ‎37a ‎טרגיס ‎(Ms. ‎F. ‎טריגוס); ‎Ib. ‎Ms. ‎M. ‎(missing ‎in ‎ed.) ‎טרגוס, ‎also ‎טירגוס ‎(v. ‎Rabb. ‎D. ‎S. ‎a ‎l. ‎notes ‎20, ‎30). ‎M. ‎Kat. ‎13b ‎לתלתא ‎חדא ‎טרגיס ‎(Ms. ‎M. ‎also ‎טירגיס) ‎it ‎is ‎called ‎tragos, ‎when ‎each ‎grain ‎is ‎broken ‎in ‎three ‎parts, ‎v. ‎חילקא ‎II.

טרגיא, ‎v. ‎לטרגיה.