a. R. 2 אסיין); Tosef. ib. I, 15; (Y. Succ. IV, 54c bot. יוסי
אשיאן בר).
ארוד, v. ירוד.
יאש (b. h.; cmp. איש a. יש) [to exist, be strong.] Pi. יאש (privat., cmp. דשן) to consider undone, to give up; v. יאוט. Hithpa. התיאש, התיי׳; Nithpa. נתיאש, נתיי׳ 1) to lose energy, relax. Y. Ber. IX, end, 14d וכ׳ ידיהם שנתיאשו whose hands have grown lax concerning the Law (who do not care to uphold the Law; Midr. Till. to Ps. CXIX. 126 ידיהם רפו). -- 2) (with מן) to give up hope, to discard )rom the mind. Ab. I, 7 וכ׳ תתיאש אל do not give up the idea of divine retribution (when you see sinners prosper). -- Esp. (of lost things) to despair of recovery, to resign possession (by which the finder acquires the right of keeping what he has found, and the robber obtains possession of the stolen objeot and must make restoration in value). B. Kam. 68b, a. e. הבעלים נתייאשו ולא גזל if one has robbed, and the owner has not yet given the hope of recover'y. B. Mets. 21b מהן מתיאשין שהבעלים מפני because the own- ers (who dropped the coins) have given them up; a. v. fr.
יאש, Pg. יאש ch. same, to relax. Targ. Koh. II, 20 וב׳ על לבי ית ליאשא to relax my mind concerning (to give up thinking of) the trouble &c. Ithpa. אתיאש 1) to become careless. Targ. Y. Deut. XXIX, 18. -- 2) contr. אייאט, איאש, lthpe. איאש (איאוש) to resign possession, give up. B. Kam. 68b איי׳ לא ודילמא but may it not be that he has not resigned? Ib. שמעיניה דאיאוש they heard him say that he gave it up; B. Mets. 21b דמיאש (Ms. F. דאיאש). Ib. מיאשי (Ms. F. a. R. מיי׳) they give it up. Ib. מיאוש איאושי (better; מייאשי יאושי, v. Rabb. D. S. a. l. note 8). Ib. 22a; a. fr.
יאשיה, יאשיהו pr. n. m. b. h.) Josiah, 1) King of Judah. M. Kat. 25b (ref. to Am. VIII, 9) י׳ של יומו וה that is the day when J. was killed. Ib. 28b וכ׳ די׳ כמספר like the lamentation over J. &c.; Meg. 3a; a. fr. -- 2) R. J. a Tannai. Men. 57b. Snh. 66a (v. Fr. Darkhe, p. 146, sq.). - 3) R. J. name of two Amoraim (v. Fr. M'bo, p. 90b sq.). Y. Shebi. IX, 39b top. Y. Snh. III, 21b; a. fr. -- Kidd. 36b, v. דרא I.
יאתא, v. יאי.
יב, v. יהב.
יבא, ייבא (= בא יהא) כ־ י׳ (=ch. כ־ אתיא, v. אתא) it agrees with, corresponds to. Y. Sabb. III, 6b top כיי י׳ וכ׳ ר׳ דמר it agrees with what R. Z. said. Ib. XVI, 15c bot. וכ׳ יי׳. Y. Erub. VI, 23c top וכ׳ כי יי׳ (read כיי). Y. Pes. I, 27b top [read:] זכריה כ׳ דתני כהדא יי׳; a. fr. -- Y. Ber. I, 3a top זעירא דר׳ כיי ייבה ed. Lehm. (oth. ed. כיי בא יהא וכ׳ דמר, ed. Krot. בה יהא). - Y. B. Kam. II, end, 3a בתפלוגתה יי׳ וכ׳ it enters into (depends upon) the difference of opinions between &c.; ib. IV, 4b top כפלוגתא יי׳ (read; בפ׳).
יבב (b. h.) [to break forth, cmp. רעע.] Pi. יבב to speak in a trembling voice, to lament. Y. Yeb. XVI, 15d המתים בין מיבבתו calling his name, in lam- entation, among those of deceased persons; (Tosef. ib. XIV, 7 מזכרתו).
יבב ch. same; Pa. יבב 1) (=h. רוע) to sound an alarm. Targ. Num. X, 7; 9; a. fr. -- *2) (= h. רעע) to dash waves against one another. Targ. Job XXXIV, 24 מיבב Ms. Var. (ed. יתבר; h. text ירע). Ithpa. אתיבב (=h. התרועע) to shout. Targ. Ps. LXV, 14. Ib. CVIII, 10.
יבבא, Targ. V. Lev. XV, ) 19 some ed., read; יתבא. v. יתב.
יבבא, יבבותא, יבבתא f. (preced. art.) sounding an alarm, alarm. Targ. Num. XXIX, 1, quoted R. Hash. 33b. Targ. O. Num. X, 5 sq. יבבתא ed. Berl. (oth. ed. יבבא, Y. ed. יבבתא). Y. ib. 10 יכבו׳; a. fr.
יבבה f. h. same, esp. trembling, disconnected note (staccato). -- Pl. יבבות. R. Hash. IV, 9 the value of a. T'ruah (תרועה) י׳ כשלש is equal to three disconnected short notes. Pirke d'R. El. ch. XXXI1; Yalk. Gen. 102.
יבבותא, v. יבבא.
יבבי, Targ. Y. Lev. XI, 20 דיבבי, read: דיבבי, v. דיבבא.
יבבתא, יבבתא. v. יבבא.
יבד =אבד. Y. Shebi. IX, 38d יבדא לא.. . צפור אפי׳ even a bird perishes not without the will of God; [Gen. R. s. 79, a. e. מתצדא, מצדיא, v. צדי; Midr. Till. to Ps. XVII אתיא (ed. Bub. אתאי); read: אתציד;] Esth. R. to I. 9; Koh. R. to X, 8 יברח (corr. יבדה). Pa. יבד to ruin. Targ. Prov. XII, 4 מיבדא (ed. Wil. מיבדא). Af. יובד, v. אבד.
יבול m. (b. h.; יבל) growth, produce. Ex. R. s. 12 הארץ י׳ the produce of the ground; a. e.
יבום, v. ייבום.
יבולת, v. יבלת.
יבחוש m. (v. בחש) a sort of gnat, a (red) insect found in liquids. Tosef. Yad. (T'bul Yom) II, 3 וכ׳ שבריתו י׳ a. yabhush which originates in the water. -- Pl. יבחושים, ובחושין. Tosef. Ter. VII, 11; Hull. 67a. Nidd. III, 2 י׳ כמין אדומים looking like a mass off red insects; 'I'oeef. ib. IV, 2. Zeb. 22a.
יבימא, יבימה, v. יבם ch.
יבימתא, v. יבמ׳.
יביש, v. יכש.
יביש, v. יבש ch.
יבישה, v. יבש I.
יבישתא, יבישתא, v. יבשתא, a. יבש ch.
