Page:A Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature, Volume 1 (1903).djvu/578

This page needs to be proofread.
‎יבל
‎יבמה
561


יבל I ‎(b. ‎h.) ‎[to ‎break ‎through, ‎come ‎forth, ‎run, ‎flow. ‎- ‎v. ‎יבול, ‎ובלא ‎&c.] ‎Hif. ‎הוביל ‎to ‎lead; ‎to ‎carry, ‎bring. ‎Sifre ‎Deut, ‎43 ‎(ref. ‎to ‎יבולה, ‎Deut. ‎XI, ‎17) ‎לה ‎מוביל ‎שאתה ‎מה ‎לא ‎אף ‎not ‎even ‎as ‎much ‎as ‎thou ‎carriest ‎to ‎it ‎(as ‎seed); ‎Yalk. ‎ib. ‎869. ‎R. ‎Hash. ‎9b, ‎v. ‎דור ‎ch. ‎-- ‎Part. ‎pass. ‎מובל ‎one ‎carried, ‎un- ‎able ‎to ‎move, ‎feetless ‎&c. ‎Toh. ‎VII, ‎5 ‎כפות ‎אפי׳ ‎מ׳ ‎אפי׳ ‎even ‎if ‎he ‎is ‎unable ‎to ‎move, ‎even ‎if ‎he ‎is ‎tied; ‎Tosef. ‎ib. ‎VIII, ‎7 ‎כפות ‎או ‎מוול ‎והלה ‎ed. ‎Zuck. ‎(ed. ‎ממלאו, ‎read; ‎או ‎מוול); ‎Y. ‎Hag. ‎II, ‎end, ‎78c ‎כסות ‎ואפי׳ ‎מאכל ‎אפי׳ ‎(corr. ‎acc.). ‎[For ‎הוביל ‎to ‎study, ‎v. ‎ביל ‎h.]

יבל, ‎Af ‎אוביל, ‎איביל ‎(היבל), ‎אייבל ‎ch. ‎same. ‎Targ. ‎Ps. ‎LXVI, ‎6. ‎Targ. ‎Is. ‎X, ‎32 ‎(v. ‎infra); ‎a. ‎fr. ‎-- ‎Erub. ‎27b, ‎a. ‎e. ‎וכ׳ ‎מאניה ‎מובילנא ‎I ‎will ‎carry ‎his ‎clothes ‎after ‎him ‎to ‎the ‎bath-house. ‎Snh. ‎95a ‎(ref. ‎to ‎ינפף, ‎Is. ‎l. ‎c.) ‎מוביל ‎וכ׳ ‎ומייתי ‎moving ‎his ‎hand ‎to ‎and ‎back ‎(z ‎h. ‎מוליך ‎ומביא, ‎v. ‎בוא); ‎a. ‎fr. ‎-- ‎[Ezra ‎V, ‎14; ‎VI, ‎5.] ‎-- ‎Y. ‎Meg. ‎IV, ‎75b ‎bot. ‎וכ׳ ‎מיבל ‎תרתייתי ‎דאיננן ‎כד ‎when ‎two ‎scrolls ‎are ‎used, ‎he ‎carries ‎one ‎away ‎and ‎brings ‎another ‎in; ‎Y. ‎Sot. ‎VII, ‎end, ‎22a ‎מייבל ‎תו ‎תרתיי ‎(corr. ‎acc.); ‎Y. ‎Yoma ‎VII, ‎44b ‎top ‎מייכל ‎(corr. ‎acc.). ‎Y. ‎Sot. ‎l. ‎c. ‎מייבלין, ‎v. ‎אורייא. ‎Y. ‎Taan. ‎III, ‎66d ‎bot. ‎וכ׳ ‎מייבלה ‎הוה ‎(not ‎מייבללה) ‎brought ‎it ‎thither. ‎-- ‎[Y. ‎Ab. ‎Zar. ‎III, ‎43a ‎נייבל, ‎v. ‎ביל ‎ch. ‎Ithpe. ‎איתוביל ‎too ‎be ‎carried. ‎Targ. ‎Is. ‎XXXIX, ‎6.

יבל II, ‎Pi. ‎ייבל ‎(denom. ‎of ‎יבלת) ‎to ‎cut ‎of ‎dry ‎twigs, ‎warts ‎&c., ‎to ‎trim. ‎Shebi. ‎II, ‎2 ‎מפרקין ‎מיבלין ‎(Ms. ‎M. ‎a ‎Y. ‎ed. ‎מזבלין, ‎incorr.); ‎expl. ‎Y. ‎ib. ‎33d ‎top, ‎v. ‎יבלת.

יבלא I ‎m. ‎(יבל ‎I) ‎= ‎h. ‎יבל, ‎cut, ‎brook. ‎- ‎P. ‎יבלין. ‎Targ. ‎Lam. ‎III, ‎48 ‎(Levita ‎sing.)

*יבלא II ‎m. ‎(נבל) ‎withered ‎piece. ‎- ‎Pl. ‎constr. ‎יבלי. ‎Targ. ‎Is. ‎XLIV, ‎19, ‎v. ‎בלי ‎I.

יבלא ‎m. ‎(v. ‎preced., ‎a. ‎יבלת) ‎a ‎species ‎of ‎grass, ‎Cyn- ‎odon ‎(Agrostis, ‎v. ‎Sm. ‎Ant. ‎s.v., ‎a. ‎Low ‎Pf. ‎p. ‎183). ‎Gitt. ‎68b ‎bot. ‎Ab. ‎Zar. ‎28a ‎bot., ‎v. ‎גירדא ‎I ‎-- ‎Pl. ‎יבלי. ‎Sot. ‎10a ‎(quot. ‎Rashi ‎to ‎Ab. ‎Zar. ‎l. ‎c., ‎ed. ‎דובלא, ‎read; ‎די׳); ‎Num. ‎R. ‎s. ‎9 ‎(sing.), ‎v. ‎גירדא ‎I. ‎Hull. ‎105b ‎אז׳ ‎ריפתא ‎כרך ‎(not ‎ליפתא) ‎ate ‎his ‎meal ‎so ‎that ‎the ‎crumbs ‎fell ‎among ‎the ‎yable. ‎Ib. ‎וכ׳ ‎לי׳ ‎עקרינהו ‎he ‎tore ‎the ‎plants ‎out ‎and ‎cast. ‎them ‎&c. ‎-- ‎Yoma ‎78a ‎בדי׳ ‎in ‎shoes ‎made ‎of ‎yable ‎[Ar. ‎בדיקולי, ‎v. ‎דיקולא).

יבלונה, ‎Y. ‎Shebi. ‎VI, ‎36d ‎top, ‎read; ‎גובלנא.

יבלית ‎f. ‎(v. ‎יבלא) ‎a ‎pulp ‎made ‎of ‎Cynodon ‎leaves ‎and ‎used ‎for ‎lining ‎large ‎water ‎vessels. ‎Kel. ‎III, ‎6 ‎(ed. ‎Dehr. ‎יבלית); ‎Tosef. ‎ib. ‎B. ‎Kam. ‎III, ‎2 ‎יבלות ‎(v. ‎Loww ‎Pfd. ‎p. ‎186).

יבלן ‎m. ‎(v. ‎next ‎w.) ‎one ‎afflicted ‎with ‎warts. ‎Targ. ‎O. ‎Lev. ‎XXII, ‎22 ‎(ed. ‎Bel. ‎יבלן).

יבלת ‎f. ‎(b. ‎h.; ‎נבל) ‎withered ‎excrescence; ‎1) ‎wart ‎on ‎the ‎skin. ‎Erub. ‎X, ‎13 ‎(103a) ‎וכ׳ ‎י׳ ‎חותכין ‎(Rashi ‎in ‎ed. ‎Sonc. ‎יבולת, ‎v. ‎Rabb. ‎D. ‎S. ‎a. ‎l. ‎note) ‎you ‎may ‎cut ‎off ‎(on ‎the ‎Sabbath) ‎a ‎wart ‎of ‎an ‎animal ‎in ‎the ‎Temple. ‎Ib.; ‎Pes. ‎VI, ‎1 ‎יבלתו ‎חתיכת ‎the ‎cutting ‎of ‎its ‎(the ‎sacrifice's) ‎warts; ‎ib. ‎68b ‎לחה ‎(י׳) ‎a ‎moist ‎wart, ‎יבשה ‎whose ‎neck ‎is ‎dried ‎up; ‎a. ‎e. ‎-- ‎Pl. ‎יבלות. ‎Neg. ‎VI, ‎7; ‎Tosef. ‎ib. ‎II, ‎12 ‎יובלת ‎(corr. ‎acc.); ‎Sifra ‎Thazr., ‎Neg., ‎Par. ‎1, ‎ch. ‎II ‎יבולות, ‎distinguished ‎fr. ‎דלדולים ‎or ‎תלתלים, ‎v. ‎דלדול. ‎-- ‎2) ‎parasitic ‎excrescences ‎on ‎trees, ‎or ‎withered ‎twigs. ‎Y. ‎Shebi. ‎II, ‎33c ‎top ‎(expl. ‎מיבלין, ‎not ‎מזבלין, ‎Mish.) ‎היבולת ‎את ‎מעבירין ‎to ‎remove ‎excrescences; ‎v. ‎יבל ‎II.

יבם ‎m. ‎(b. ‎h.) ‎husband's ‎brother, ‎brother-in-law ‎who ‎in ‎the ‎case ‎of ‎his ‎brother ‎dying ‎without ‎issue ‎enters ‎his ‎estate ‎and ‎marries ‎his ‎wife ‎(Deut. ‎XXV, ‎5, ‎sq.. ‎Lev. ‎R. ‎s. ‎20; ‎Zeb. ‎102a ‎מלד ‎יבמה ‎her ‎brother-in ‎law ‎(Moses) ‎was ‎a ‎ruler. ‎-- ‎Yeb. ‎IV, ‎3, ‎a. ‎fr. ‎ו׳ ‎שומרת ‎a ‎widow ‎waiting ‎for ‎the ‎yabam ‎to ‎marry ‎or ‎reject ‎her. ‎Ib. ‎III, ‎9 ‎זיקת ‎שעליה ‎אחד ‎י׳ ‎who ‎is ‎tied ‎to ‎one ‎yabam, ‎v. ‎זקק; ‎a. ‎fr. ‎-- ‎Pl. ‎יבמין. ‎Ib. ‎י׳ ‎שני ‎זיקת ‎שעליה ‎who ‎is ‎tied ‎to ‎two ‎yabamim ‎(one ‎yabam ‎having ‎died ‎after ‎having ‎engaged ‎to ‎marry ‎her, ‎the ‎surviving ‎brother ‎combines ‎in ‎his ‎person ‎the ‎original ‎duty ‎of ‎the ‎yabam ‎to ‎his ‎first ‎deceased ‎brother, ‎and ‎the ‎subsequent ‎duty ‎falling ‎upon ‎him ‎on ‎his ‎second ‎brother's ‎death). ‎Ib. ‎IX, ‎1 ‎ליבמיהן ‎אסורות ‎are ‎forbidden ‎in ‎mar- ‎riage ‎to ‎their ‎brothers-in ‎law. ‎Ib. ‎52a ‎י׳ ‎כתובת ‎שטר ‎the ‎deed ‎of ‎marriage ‎for ‎yabamimm. ‎Ib.b ‎במאמר ‎לו ‎התקדשי ‎י׳ ‎be ‎betrothed ‎unto ‎me ‎by ‎dint ‎of ‎the ‎promise ‎arranged ‎for ‎yabamin; ‎v. ‎מאמר. ‎B. ‎Bath. ‎119b ‎י׳ ‎פרשת ‎the ‎chapter ‎relating ‎to ‎the ‎duties ‎of ‎the ‎yabam ‎and ‎y'bamah; ‎a. ‎fr. ‎-- ‎Denom.

יבם, ‎ייבם ‎(b. ‎h.) ‎to ‎marry ‎the ‎wife ‎of ‎a ‎brother ‎who ‎died ‎without ‎issue. ‎Yeb. ‎II, ‎1 ‎וכ׳ ‎י׳ ‎ואח״כ ‎and ‎after- ‎wards ‎the ‎second ‎brother ‎married ‎&c. ‎Ib. ‎6 ‎מיבם ‎ואחד ‎and ‎one ‎of ‎the ‎brothers ‎may ‎marry ‎her. ‎Ib. ‎IV,5 ‎yחלו ‎או ‎יבם ‎או ‎either ‎discharge ‎(v. ‎חלן) ‎or ‎marry ‎(her). ‎Ib. ‎מצוה ‎ליבם ‎בגדול ‎on ‎the ‎eldest ‎brother ‎the ‎duty ‎devolves ‎(in ‎the ‎first ‎order) ‎to ‎marry ‎the ‎deceased's ‎widow. ‎Ib. ‎II, ‎7 ‎וכ׳ ‎ייבמו ‎לא ‎the ‎other ‎brothers ‎must ‎not ‎both ‎marry, ‎but ‎one ‎discharges ‎one, ‎and ‎the ‎other ‎&c.; ‎a. ‎fr. ‎Hithpa. ‎התיבמה, ‎Nithpa. ‎נתייבמה ‎to ‎be ‎married ‎by ‎the ‎yabam. ‎Ib. ‎I, ‎2 ‎מתיבמת ‎ולא ‎חולצת ‎she ‎must ‎take ‎off ‎the ‎yabam's ‎shoe, ‎but ‎cannot ‎be ‎married ‎to ‎him. ‎Ib. ‎4 ‎נתייבמו ‎if ‎they ‎have ‎been ‎married ‎&c. ‎Ib. ‎20bתתייבמנה ‎לא ‎ought ‎not ‎to ‎be ‎&c. ‎Num. ‎R. ‎s. ‎21 ‎אמנו ‎תתייבם ‎לאו ‎ואם ‎and ‎if ‎daughters ‎are ‎not ‎considered ‎as ‎legal ‎heirs, ‎let ‎our ‎mother ‎be ‎taken ‎in ‎marriage ‎by ‎the ‎yabam; ‎a. ‎fr.

יבם, ‎ייבם ‎ch. ‎same. ‎Targ. ‎Gen. ‎XXXVIII, ‎8. ‎Targ. ‎Deut. ‎XXV, ‎7; ‎a. ‎e. ‎-- ‎Yeb. ‎39b ‎ייבם ‎בעית ‎אי ‎if ‎thou ‎so ‎desirest, ‎marry ‎her. ‎Ib. ‎יבם ‎ליבם ‎צבית ‎אי ‎if ‎thou ‎con- ‎sentest ‎to ‎marry, ‎marry. ‎Ib. ‎40a ‎מייבמי ‎יבומי ‎they ‎must ‎marry ‎&c. ‎-- ‎Ib. ‎31b ‎וכ׳ ‎לחדא ‎ונייבם ‎let ‎him ‎marry ‎one ‎and ‎&c.; ‎a. ‎e. ‎thpa. ‎אתייבם, ‎contr. ‎אייבם ‎as ‎preced. ‎Hithpa. ‎Ib. ‎30b ‎לייבומי ‎(=לאיי׳) ‎to ‎be ‎taken ‎in ‎marriage ‎by ‎the ‎yabam. ‎Ib. ‎32a ‎יבומי ‎תתייבם ‎let ‎her ‎be ‎taken ‎&c.; ‎a. ‎e.

יבם, ‎יי׳, ‎יבמא, ‎יבימא ‎ch. ‎=h. ‎יבם. ‎Targ. ‎Y. ‎Num. ‎XXVII, ‎4 ‎י׳ ‎נטרא ‎(=h. ‎יבם ‎שומרת), ‎v. ‎יבם ‎h. ‎-Targ. ‎Deut. ‎XXV, ‎. ‎Y. ‎ib. ‎9 ‎יבימא ‎(יבימה); ‎a. ‎e.

יבמה ‎f. ‎(b. ‎h.; ‎v. ‎יבם) ‎sister-in-law, ‎esp. ‎y'bamah,