Page:A Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature, Volume 1 (1903).djvu/594

This page needs to be proofread.
‎יירעין
‎ילד
577


יירעין, ‎יירענין, ‎v. ‎ירענה.

יישוב, ‎v. ‎ישוב.

יישוע, ‎v. ‎ישוע.

יישר, ‎v. ‎ישר.

ייתור, ‎v. ‎יתור.

ייתי ‎v. ‎אתא.

ייתיך, ‎v. ‎יתיך.

ייתם, ‎v. ‎יתם

יכול, ‎יכל ‎(b. ‎h.; ‎יכל, ‎cmp. ‎כול, ‎כלל, ‎כלכל) ‎1) ‎(adj.) ‎m., ‎יכולה ‎f. ‎capable, ‎able ‎to ‎sustain, ‎enduring; ‎2) ‎(verb), ‎impf. ‎יוכל, ‎to ‎be ‎capable, ‎able; ‎one ‎can, ‎may; ‎it ‎is ‎pos- ‎sible. ‎Cant. ‎R. ‎to ‎III, ‎6 ‎י׳ ‎איני ‎. ‎. ‎יכלתי ‎לארי ‎I ‎overpow- ‎ered ‎the ‎lion, ‎and ‎I ‎should ‎not ‎overpower ‎the ‎dog? ‎Ib. ‎להם ‎יכולים ‎ואתם ‎. ‎. ‎. ‎. ‎לאי׳ ‎שלכם ‎שר ‎your ‎guardian ‎angel ‎could ‎not ‎stand ‎against ‎their ‎father ‎(Jacob), ‎and ‎(you ‎think) ‎you ‎could ‎master ‎them? ‎-- ‎יכולני ‎= ‎אני ‎י׳ ‎I ‎can. ‎Hag. ‎15a ‎top ‎Ms. ‎M. ‎(ed. ‎אני ‎יכול); ‎Nidd. ‎64b. ‎- ‎Keth. ‎95a ‎וכ׳ ‎לומר ‎שי׳ ‎מפני ‎because ‎he ‎may ‎plead ‎&c. ‎Ib. ‎היא ‎יכולה ‎שתאמר ‎she ‎may ‎plead. ‎Ib. ‎43a, ‎a. ‎e. ‎וכ׳ ‎לומר ‎הרב ‎י׳ ‎the ‎master ‎may ‎(has ‎a ‎right ‎to) ‎say ‎to ‎his ‎slave ‎&c. ‎Ber. ‎6a ‎וכ׳ ‎לעמוד ‎י׳ ‎בריה ‎כל ‎אין ‎no ‎creature ‎could ‎stand ‎up ‎(exist) ‎before ‎the ‎demons. ‎Taan. ‎30b ‎ביכול ‎of ‎an ‎able-bodied ‎person. ‎-- ‎Yalk. ‎Esth. ‎1048 ‎וכ׳ ‎להשיאה ‎תוכל ‎שמא ‎canst ‎thou ‎give ‎her ‎in ‎marriage ‎to ‎both ‎of ‎them? ‎-- ‎Midr. ‎Till. ‎to ‎Ps. ‎XLV ‎וכ׳ ‎להתודות ‎יכלו ‎לא ‎they ‎could ‎not ‎confess ‎their ‎sins ‎with ‎their ‎mouth; ‎a. ‎v. ‎fr. ‎-- ‎Esp. ‎יכול ‎(=לומר ‎אני ‎יכול ‎or ‎לומר ‎י׳אתה) ‎Iyou) ‎might ‎think, ‎argue, ‎conclude. ‎Sabb. ‎64a ‎וכ׳ ‎מרבה ‎שאני ‎י׳ ‎from ‎the ‎Bible ‎text ‎(Lev. ‎XI, ‎32) ‎I ‎might ‎infer ‎that ‎ropes ‎and ‎cords ‎are ‎included; ‎Sifra ‎Sh'mini ‎Par. ‎6, ‎ch. ‎VIII; ‎a. ‎v. ‎fr. ‎-- ‎כביכול ‎as ‎though ‎it ‎were ‎possible, ‎as ‎it ‎were ‎(ref. ‎to ‎an ‎allegorical ‎or ‎anthropo- ‎morphous ‎expression ‎with ‎reference ‎to ‎the ‎Lord). ‎Mekh. ‎Bo, ‎Pisha, ‎s. ‎14 ‎עמהם ‎שכינה ‎כ׳ ‎. ‎. ‎. ‎זמן ‎כל ‎whenever ‎Is- ‎rael ‎is ‎enslaved, ‎the ‎Divine ‎Majesty, ‎as ‎it ‎were, ‎is ‎with ‎them ‎in ‎slavery. ‎Ib. ‎וכ׳ ‎ישראל ‎אמרו ‎כ׳ ‎the ‎Israelites ‎said, ‎thou, ‎as ‎itwere,hast ‎redeemed ‎thyself. ‎Ib. ‎B'shall., ‎Shirah, ‎s. ‎6 ‎מעלה ‎כלפי ‎כ׳ ‎as ‎if ‎referring ‎to ‎the ‎Lord's ‎eye. ‎B. ‎Kam. ‎79b, ‎v. ‎מטה; ‎a. ‎fr. ‎- ‎Ch. ‎יכיל.

יכולני, ‎v. ‎preced.

יכולני, ‎Esth. ‎R. ‎to ‎I, ‎3, ‎v. ‎ברקוריאני.

יכולת, ‎יכלת ‎f. ‎(b. ‎h.; ‎indn. ‎of ‎יכול) ‎power, ‎ability. ‎Num. ‎R. ‎s. ‎16 ‎וכ׳ ‎להספיק ‎י׳ ‎לו ‎היה ‎שלא ‎מפני ‎(not ‎להוסיף) ‎because ‎he ‎had ‎no ‎power ‎to ‎sustain ‎him, ‎אלא ‎י׳ ‎לשון ‎אין ‎מזונות ‎the ‎word ‎י׳ ‎refers ‎to ‎sustenance ‎(ref. ‎to ‎מכלת, ‎IKings ‎V, ‎25, ‎cmp. ‎כלכל).

יכולתא ‎ch. ‎same. ‎Targ. ‎II ‎Chr. ‎XX, ‎6, ‎v. ‎יוכלא.

יכח ‎(b. ‎h.; ‎v. ‎כח) ‎to ‎be ‎firm, ‎stand, ‎be ‎right. ‎- ‎De- ‎nom. ‎נכח. ‎Hif. ‎הוכיה ‎[to ‎place ‎opposite,] ‎1) ‎to ‎admonish, ‎reprove. ‎Ber. ‎31a ‎sq. ‎(ref. ‎to ‎ISam. ‎I, ‎14) ‎להוכיחו ‎שצריך ‎. ‎. ‎. ‎מכאן ‎from ‎here ‎we ‎learn ‎that ‎he ‎who ‎sees ‎in ‎his ‎neighbor ‎something ‎unbecoming, ‎iis ‎bound ‎to ‎admonish ‎him;Arakh. ‎16b. ‎Ib. ‎ויוכיחנו. ‎. ‎. ‎. ‎הוכיחו ‎if ‎he ‎did ‎admonish ‎him ‎and ‎he ‎did ‎not ‎heed ‎it, ‎he ‎must ‎do ‎it ‎again. ‎Ib. ‎. ‎. ‎. ‎תמיהני ‎להוכיח ‎שיודע ‎Iwonder ‎whether ‎there ‎is ‎in ‎this ‎generation ‎one ‎who ‎knows ‎how ‎to ‎admonish; ‎a. ‎fr. ‎-- ‎2) ‎to ‎prove, ‎to ‎serve ‎as ‎an ‎analogy. ‎B. ‎Kam. ‎6a ‎תוכיח ‎אש ‎let ‎the ‎law ‎concerning ‎incendiary ‎(Ex. ‎XXII, ‎5) ‎be ‎taken ‎as ‎a ‎stand- ‎ard ‎(it ‎being ‎the ‎result ‎of ‎human ‎action); ‎תוכיח ‎בור ‎let ‎the ‎law ‎about ‎a ‎pit ‎(ib. ‎XXI, ‎33) ‎decide ‎(it ‎being ‎sta- ‎tionary). ‎Kidd. ‎7a; ‎a. ‎v. ‎fr. ‎--3) ‎to ‎be ‎evidence, ‎to ‎show. ‎M. ‎Kat. ‎4b ‎עליו ‎מוכיח ‎זדבלו ‎his ‎dung ‎shows ‎what ‎he ‎is ‎about ‎doing; ‎a. ‎fr. ‎Hithpa. ‎התווכח, ‎Nitthpa. ‎נתווכח ‎to ‎argue, ‎be ‎jjustified. ‎Lev. ‎R. ‎s. ‎27 ‎וכ׳ ‎לה׳ ‎הקב״ה ‎בא ‎the ‎Lord ‎came ‎to ‎argue ‎with ‎Israel; ‎ib. ‎בוראן ‎עם ‎לה׳ ‎יכולין ‎אינון ‎כלום ‎can ‎they ‎argue ‎(successfully) ‎with ‎their ‎Creator?; ‎Num. ‎R. ‎s. ‎19, ‎beg.; ‎a. ‎fr. ‎Nif. ‎נוכח ‎same. ‎Cant. ‎R. ‎to ‎V, ‎16 ‎וכ׳ ‎ליוכח ‎יוכל ‎מי ‎(not ‎לוו׳) ‎who ‎dares ‎to ‎argue ‎with ‎&c.

יריליכיל ‎ch. ‎=h. ‎יכול. ‎Targ. ‎Gen. ‎XLV, ‎1. ‎Targ. ‎e. ‎1 ‎O. ‎Ex. ‎II, ‎3. ‎Targ. ‎O. ‎Gen. ‎XXXII, ‎26. ‎- ‎Targ.D. ‎Ex. ‎XXXIII, ‎2o ‎תיכול ‎ed. ‎Berl. ‎(ed. ‎Amst. ‎תכול). ‎Targ. ‎Job ‎IV, ‎2 ‎יכול ‎Ms. ‎(ed. ‎יכול, ‎ייכול). ‎- ‎Ib. ‎XXXIII, ‎5חיכו ‎Ms. ‎(ed. ‎תוכל); ‎a. ‎fr.

יכל, ‎יכלת, ‎v. ‎יכול, ‎יכולת.

יכרותה, ‎Y. ‎Sabb. ‎XIV, ‎14d ‎bot., ‎v. ‎זכרותא.

ילא, ‎ילא, ‎v. ‎יילא.

ילד ‎(b. ‎h.; ‎v. ‎בלט) ‎to ‎bear, ‎bring ‎forth; ‎to ‎beget, ‎v. ‎יולד. ‎Yeb. ‎VII, ‎5 ‎בן ‎הימנו ‎ילדה ‎she ‎had ‎a ‎son ‎from ‎him. ‎Ib. ‎וכ׳ ‎תאכל ‎י׳ ‎after ‎she ‎has ‎given ‎birth, ‎she ‎may ‎eat ‎(T'rumah). ‎Snh. ‎52a ‎י׳ ‎שזו ‎ארור ‎cursed ‎he ‎who ‎begot ‎this ‎woman. ‎Yalk. ‎Sam. ‎146 ‎מהם ‎ילדה ‎והיא ‎and ‎she ‎was ‎with ‎child ‎from ‎them ‎(the ‎male ‎demons); ‎יולדות ‎והיו ‎ממנו ‎and ‎they ‎(the ‎female ‎demons) ‎were ‎with ‎child ‎from ‎him ‎(Adam); ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎20 ‎מולידות ‎(corr. ‎acc., ‎or ‎מולדות ‎Hof.). ‎Sot. ‎11b ‎לילד ‎שכורעת ‎בשעה ‎when ‎she ‎kneels ‎down ‎to ‎give ‎birth; ‎a. ‎v. ‎fr. ‎-- ‎Part. ‎pass. ‎ילוד ‎born; ‎אשה ‎דלוד ‎born ‎of ‎woman, ‎human ‎being. ‎Sabb. ‎88b; ‎a. ‎fr. ‎---V. ‎יולד, ‎יולדה, ‎יולדת. ‎Nif. ‎נולד ‎to ‎be ‎born, ‎to ‎originate. ‎Bets. ‎I, ‎1 ‎שנולדה ‎ביצה ‎וכ׳ ‎an ‎egg ‎which ‎was ‎laid ‎on ‎a ‎Holy ‎Day. ‎Bekh. ‎II, ‎3 ‎להם ‎׳ ‎וכ׳ ‎מום ‎a ‎permanent ‎blemish ‎appeared ‎on ‎them. ‎Ib. ‎V, ‎3 ‎וכ׳ ‎לו ‎כשיולד ‎when ‎another ‎blemish ‎shall ‎have ‎appeared. ‎Tosef. ‎Keth. ‎VII, ‎10 ‎[read:] ‎ליגלד ‎שדרכן ‎which ‎ordinarily ‎appear; ‎Y. ‎ib. ‎VII, ‎end, ‎31d ‎להיולד. ‎Sabb. ‎137a ‎הולדו ‎יום ‎his ‎day ‎of ‎birth; ‎a. ‎v. ‎fr. ‎-- ‎Pesik. ‎R. ‎s. ‎15 ‎׳ ‎שלא ‎חדש ‎כל, ‎v. ‎מולד. ‎-- ‎Part. ‎נולד ‎forthcoming, ‎future ‎event, ‎resulf. ‎Ab. ‎II, ‎9 ‎הנ׳ ‎את ‎הרואה ‎he ‎who ‎considers ‎what ‎may ‎result ‎(from ‎his ‎actions); ‎Tam. ‎32a. ‎Ned. ‎III, ‎9 ‎הילורים ‎מן ‎הנודר ‎בנולדים ‎מותר ‎if ‎one ‎foreswears ‎enjoyment ‎of ‎the ‎yillodim ‎(those ‎born), ‎he ‎is ‎permitted ‎to ‎derive ‎benefits ‎from ‎those ‎born ‎after ‎his ‎vow ‎(v. ‎Gem. ‎ib. ‎30b). ‎-- ‎Esp. ‎a) ‎(in ‎festive ‎ritual) ‎nolad, ‎an ‎object ‎which ‎became ‎available ‎for ‎use ‎on ‎a ‎Holy ‎Iay. ‎Bets. ‎2a ‎׳ ‎ליה ‎אית ‎holds ‎to ‎the ‎opin- ‎ion ‎that ‎nolad ‎is ‎forbidden ‎to ‎be ‎used ‎on ‎the ‎Holy ‎Day,