Page:A Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature, Volume 1 (1903).djvu/616

This page needs to be proofread.
‎ישב
‎ישוב
599


ישב ‎(b. ‎h.) ‎1) ‎to ‎sit ‎down, ‎rest; ‎to ‎dwell, ‎remain; ‎to ‎be ‎inactive. ‎Macc. ‎III, ‎15 ‎וכ ‎עבר ‎ולא ‎היושב ‎כל ‎whoever ‎is ‎inactive ‎and ‎commits ‎no ‎sin, ‎i. ‎e. ‎ommits ‎to ‎do ‎wrong; ‎Kidd. ‎39b. ‎-- ‎Erub. ‎100a ‎עדיף ‎תעשה ‎ואל ‎שב ‎'sit ‎and ‎do ‎no- ‎thing', ‎i. ‎e. ‎not ‎to ‎act ‎in ‎doubtful ‎cases, ‎is ‎better, ‎opp. ‎קום ‎ועשה. ‎Ber. ‎20a ‎שאני ‎תעשה ‎ואל ‎שב ‎with ‎an ‎omission ‎it ‎is ‎different. ‎Tosef. ‎Snh. ‎VII, ‎8 ‎שבו ‎להם ‎.. ‎ישבו ‎ולא ‎and ‎they ‎must ‎not ‎sit ‎down ‎until ‎he ‎says ‎to ‎ithem, ‎Be ‎seated; ‎Hor. ‎13b; ‎Y. ‎Bicc. ‎III, ‎65c ‎bot. ‎-- ‎Y. ‎Dem. ‎II, ‎23a ‎top ‎בישיבה ‎שי׳ ‎who ‎has ‎a ‎seat ‎in ‎the ‎scholars ‎meetings. ‎Snh. ‎10b; ‎Tosef. ‎ib. ‎II, ‎1 ‎לישב ‎אומר ‎אחד ‎if ‎one ‎is ‎in ‎favor ‎of ‎sitting ‎(hold- ‎ing ‎deliberation ‎in ‎court). ‎Zeb. ‎II, ‎1 ‎יושב ‎in ‎a ‎sitting ‎position. ‎Ber. ‎28b ‎בה״מ ‎מיושבי ‎one ‎of ‎the ‎attendants ‎at ‎college, ‎קרנות ‎יושבי ‎those ‎placed ‎at ‎street ‎corners(traders, ‎idlers). ‎Gen. ‎R. ‎75 ‎קרנות ‎יושבי(corr. ‎קרונות) ‎sitting ‎in ‎char- ‎iots; ‎a. ‎v. ‎fr. ‎-- ‎2) ‎to ‎be ‎setttled ‎(v. ‎יישוב), ‎be ‎inhabited. ‎Num. ‎R. ‎s. ‎4 ‎יושבים. ‎. ‎. ‎הגבעה ‎Gibeah ‎and ‎Kiryath ‎Jearim ‎were ‎settled ‎at ‎the ‎same ‎time. ‎--- ‎Erub. ‎86a ‎(ref. ‎to ‎Ps. ‎LXI, ‎8) ‎וכ׳ ‎לפני ‎עולם ‎יושב ‎אימתי ‎(Rashi ‎a. ‎Ar. ‎ישב) ‎when ‎is ‎the ‎world ‎settled ‎(evenly ‎balanced) ‎before ‎God? ‎When ‎kind- ‎ness ‎and ‎truth ‎are ‎appointed ‎to ‎guard ‎it ‎(differ. ‎in ‎Rashi; ‎v. ‎infra). ‎Piישב, ‎יישב ‎1) ‎to ‎settle, ‎put ‎in ‎place, ‎to ‎arrange ‎evenly. ‎Y. ‎Sabb. ‎XII, ‎beg. ‎13c ‎וכ׳ ‎האבן ‎את ‎י׳ ‎הבנאי ‎the ‎builder ‎that ‎placed ‎a ‎stone ‎on ‎top ‎of ‎the ‎row ‎(v. ‎דימוס ‎I). ‎Ib ‎dו ‎top; ‎Y. ‎Pes. ‎VIII, ‎33b ‎top ‎בידו ‎כמיישב ‎שהוא ‎מפני ‎because ‎it ‎is ‎ike ‎settling ‎the ‎web ‎with ‎one's ‎own ‎hand. ‎Lev. ‎R. ‎s. ‎37 ‎[readn] ‎וכ׳ ‎סבלותם ‎להם ‎וי׳ ‎ישב ‎he ‎sat ‎down ‎(as ‎a ‎judge) ‎and ‎arranged ‎their ‎burdens ‎in ‎proper ‎proportions ‎between ‎man ‎and ‎woman. ‎b. ‎וכ׳ ‎ליישב ‎עתיד ‎אתה ‎thou ‎art ‎designated ‎to ‎settle ‎and ‎explain ‎to ‎my ‎children ‎their ‎vows ‎&c. ‎Ex. ‎R. ‎s. ‎31 ‎(ref. ‎to ‎Ps. ‎LXI, ‎8, ‎v. ‎supra) ‎עולמך ‎ישב ‎make ‎thy ‎world ‎evenly ‎balanced ‎(as ‎to ‎property); ‎Tanh. ‎Mishp. ‎9 ‎בשוה ‎עולמך ‎תיישר ‎(read; ‎תיישב). ‎Ex. ‎R. ‎s. ‎52 ‎לא ‎ליישבו ‎יודעין ‎היו ‎they ‎knew ‎not ‎how ‎to ‎put ‎its ‎parts ‎to- ‎gether; ‎a. ‎fr. ‎-- ‎Trnsf. ‎to ‎set ‎the ‎mind ‎at ‎ease, ‎to ‎quiet. ‎Sabb. ‎87a ‎וכ׳ ‎לבו ‎שמיישבין ‎דברים ‎Ms. ‎M. ‎(ed. ‎שמושכין) ‎words ‎which ‎quiet ‎the ‎mind ‎of ‎man ‎&c.; ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎80 ‎דברים ‎הלב ‎את ‎שמיישבים. ‎Y. ‎Pes. ‎V, ‎end, ‎32d ‎(expl. ‎וישב, ‎II ‎Sam. ‎VII, ‎18) ‎לתפלה ‎עצמו ‎ויישב ‎he ‎quieted ‎his ‎mind ‎for ‎prayer; ‎a. ‎e. ‎-- ‎2) ‎to ‎setttle, ‎cultivatte, ‎populate. ‎Ber. ‎58b ‎. ‎. ‎, ‎עתיד ‎וליישבו ‎להחזירו ‎Ms. ‎M. ‎(ed. ‎ליישובו) ‎the ‎Lord ‎will ‎again ‎people ‎it. ‎Sot. ‎22a ‎עולם ‎מיישבי ‎cultivators ‎of ‎the ‎world. ‎-- ‎Part. ‎pass. ‎מיוטב, ‎f. ‎מיושבת ‎a) ‎seated. ‎Meg. ‎21a. ‎Y. ‎Gitt. ‎VII, ‎48d ‎top; ‎a. ‎fr. ‎-- ‎b) ‎sedate, ‎at ‎ease. ‎Y. ‎Ber. ‎IV, ‎8b ‎bot. ‎מי׳ ‎לבו ‎his ‎mind ‎is ‎at ‎ease ‎(about ‎his ‎anima); ‎Bab. ‎ibo. ‎30a ‎עליו ‎מי׳ ‎דעתו ‎שאין ‎לפי ‎because ‎his ‎mind ‎is ‎not ‎at ‎ease ‎without ‎it. ‎Sifre ‎Num. ‎131 ‎ומי׳ ‎בקי. ‎. ‎. ‎היה ‎the ‎polemarch ‎was ‎experienced ‎and ‎cool ‎headed; ‎a. ‎fr. ‎Hif. ‎הושיב ‎to ‎seat, ‎place, ‎appoint; ‎to ‎settle. ‎Yoma ‎38a ‎sq.; ‎Tosef. ‎ib. ‎II, ‎7 ‎יושיבוך ‎במקומך ‎people ‎will ‎finally ‎seat ‎thee ‎in ‎the ‎place ‎which ‎thou ‎deservest. ‎Tosef. ‎Sabb. ‎VI ‎(VII), ‎17 ‎(among ‎superstitious ‎practices) ‎אפרוחים ‎המושבת ‎וכ׳ ‎מושבתן ‎איני ‎ו)אמרה) ‎a ‎woman ‎who ‎sets ‎hens ‎to ‎brood ‎and ‎says ‎I ‎will ‎not ‎set ‎them ‎except ‎in ‎pairs ‎(v. ‎ed. ‎Zuck. ‎note). ‎Snh. ‎IV, ‎4 ‎וכ׳ ‎אותו ‎מושיבין ‎a ‎seat ‎is ‎assigned ‎to ‎him ‎in ‎the ‎third ‎row. ‎Macc. ‎10a ‎וכ׳ ‎אותם ‎מושיבין ‎ואין ‎and ‎wwe ‎must ‎not ‎lay ‎them ‎out ‎except ‎on ‎a ‎river; ‎(Tosef. ‎ib. ‎III ‎(II), ‎8 ‎בוני). ‎- ‎Tosef.l. ‎c. ‎וכ׳ ‎ומושיבין. ‎. ‎. ‎מביאין ‎other ‎people ‎are ‎imported ‎and ‎settled ‎in ‎their ‎place. ‎B. ‎Kam. ‎16b ‎bot. ‎וכ׳ ‎ישיבה ‎הושיבו ‎hey ‎held ‎scholars ‎meetings ‎by ‎his ‎grave. ‎Snh. ‎17a ‎וכ׳ ‎בסנהדרי ‎מושיבין ‎אין ‎none ‎can ‎be ‎appointed ‎members ‎of ‎the ‎Sanhedrin ‎except ‎&c.; ‎a. ‎v. ‎fr. ‎Nif. ‎נושב ‎to ‎be ‎inhabited. ‎Pirke ‎d'R. ‎El. ‎ch. ‎XLIII ‎אר ‎נושבת ‎an ‎inhabited ‎land, ‎settlement; ‎(Koh. ‎R. ‎to ‎I, ‎15 ‎יישוכ). ‎Hithpa. ‎התיישב, ‎Nithpa. ‎נתיישב ‎1) ‎to ‎be ‎settttled, ‎colcn- ‎ized. ‎Ber. ‎31a ‎נתיישבה ‎ליישוב ‎.. ‎. ‎שגזר ‎ארן ‎כל ‎every ‎and ‎which ‎Adam ‎designated ‎for ‎settlement, ‎has ‎been ‎settled. ‎-- ‎2) ‎to ‎be ‎at ‎ease, ‎to ‎be ‎refreshed, ‎to ‎come ‎to. ‎Yoma ‎82a ‎דעתה ‎נתישבה ‎אם ‎if ‎she ‎feels ‎that ‎her ‎craving ‎has ‎been ‎gratified. ‎Lam. ‎R. ‎to ‎lI, ‎11 ‎(ref. ‎to ‎נפש ‎להשיב, ‎ib.) ‎כמה ‎עד ‎נפש ‎מתיישבת ‎how ‎much ‎is ‎required ‎for ‎one ‎fainting ‎from ‎hunger ‎(v. ‎בולימוס) ‎to ‎come ‎to ‎himself ‎again ‎---Hag. ‎3b ‎דעתו ‎שנתיישבה ‎לאחר ‎aiter ‎his ‎excitement ‎had ‎subsided. ‎Erub. ‎65a ‎ביינו ‎המתיישב ‎כל ‎he ‎who ‎remains ‎clear-minded ‎when ‎drinking ‎wine. ‎Kinnim ‎III, ‎6 ‎מתישבת ‎דעתם. ‎.. ‎זמן ‎כל ‎עליהם ‎the ‎older ‎they ‎grow, ‎the ‎more ‎clear-minded ‎do ‎they ‎become, ‎opp. ‎מיטרפת; ‎a. ‎fr.

ישב ‎ch., ‎Ithpa. ‎אתיישב, ‎contr. ‎אייוב ‎as ‎preced. ‎Hith. ‎pa. ‎2. ‎Ber. ‎58b ‎דעתיה ‎מיישבא ‎דלא ‎חזייה ‎ed. ‎(Ms. ‎מתיישבא) ‎he ‎saw ‎that ‎he ‎was ‎not ‎comforted. ‎-- ‎V. ‎יתב.

ישבאב ‎(b. ‎h.) ‎Jeshebab, ‎name ‎of ‎a ‎priestly ‎division. ‎Tosef. ‎Suec. ‎IV, ‎28 ‎ed. ‎Zuck. ‎(Var. ‎ישבב); ‎Succ. ‎56b ‎ישבב. ‎V. ‎next ‎w.

ישבב ‎(v. ‎preced.) ‎pr.n.m. ‎Jeshebab, ‎Y'shebab, ‎1) ‎brother ‎and ‎substitute ‎of ‎the ‎Highpriest ‎Ishmael ‎b. ‎Kimhith. ‎Yoma. ‎47a ‎(Ms. ‎M. ‎2 ‎ישובאב). ‎-- ‎2) ‎name ‎of ‎a ‎priestly ‎division, ‎v. ‎preced. ‎-- ‎3) ‎a ‎Tannai, ‎contemporary ‎ofR. ‎Akiba. ‎Keth. ‎29b. ‎Ib. ‎50a. ‎Hull. ‎II, ‎4.

ישבי ‎(b. ‎h.) ‎pr. ‎n. ‎m. ‎Jishbi, ‎a ‎Philistine. ‎Snh. ‎95a; ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎59.

ישו ‎(abbrev. ‎of ‎ישוע) ‎pr. ‎n. ‎m. ‎Jesus ‎of ‎Nazareth. ‎Snh. ‎a48a ‎הנוצרי ‎י׳ ‎Ms. ‎M. ‎(ed. ‎only ‎י׳). ‎Ib. ‎107b ‎(represented ‎as ‎a ‎disciple ‎of ‎R. ‎Joshua ‎b. ‎P'rahia, ‎with ‎whom ‎he ‎fled ‎to ‎Egypt); ‎Sot. ‎47a. ‎Ab. ‎Zar. ‎17a ‎מתלמידי ‎אחד ‎אדם ‎מצאתי ‎וכ׳ ‎ויעקב ‎הנוצרי ‎י׳ ‎I ‎met ‎one ‎of ‎the ‎disciples ‎of ‎J. ‎the ‎Nazarean ‎whose ‎name ‎was ‎Jacob ‎(v. ‎יעקב ‎5); ‎Tosef. ‎Hull. ‎II, ‎24 ‎פנטירי ‎בן ‎ישו ‎(Var. ‎פנטרי); ‎Ib. ‎22 ‎בן ‎ישוע. ‎.. ‎ובא ‎פנטרא ‎and ‎Jacob ‎.. ‎. ‎came ‎to ‎cure ‎him ‎with ‎the ‎name ‎of ‎J. ‎the ‎son ‎of ‎Pantera; ‎Ab. ‎Zar. ‎27b ‎(v. ‎Rabb. ‎D. ‎S. ‎a. ‎l. ‎note ‎300); ‎Y. ‎ib. ‎II, ‎40d ‎bot. ‎פנדרא ‎בן ‎י׳ ‎בשם ‎לך ‎נימא ‎shall ‎I ‎speak ‎a ‎charm ‎to ‎thee ‎in ‎the ‎name ‎of ‎J. ‎the ‎son ‎of ‎Pandera; ‎Y. ‎Sabb. ‎XIV, ‎14d ‎bo. ‎שנדירא ‎ישו ‎של ‎משם ‎. ‎. ‎. ‎.. ‎Ib. ‎פ׳ ‎די׳ ‎משמיה ‎ליה ‎ולחש ‎and ‎he ‎whispered ‎to ‎him ‎a ‎charm, ‎in ‎behalf ‎of ‎J. ‎P.; ‎[In ‎Babli ‎editions ‎published ‎unter ‎censorial ‎restrictions ‎all ‎the ‎above ‎quoted ‎passages ‎are ‎omitted ‎or ‎changed; ‎in ‎Koh. ‎R. ‎to ‎I, ‎8 ‎פלני ‎is ‎sub- ‎stituted.]

ישוב, ‎יישוב ‎m. ‎(ישב) ‎1) ‎settlement, ‎inhabited ‎land. ‎opp. ‎מדבר ‎or ‎ים; ‎cultivation, ‎social ‎world, ‎civilization; ‎publie ‎welfare. ‎Koh. ‎R. ‎to ‎I, ‎15; ‎Ruth. ‎R. ‎to ‎I, ‎17 ‎אין ‎אם