Page:A Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature, Volume 1 (1903).djvu/615

This page needs to be proofread.
‎ירקא
‎ירתו
598


‎a ‎new ‎year ‎as ‎regards ‎. ‎. ‎. ‎the ‎planting ‎(of ‎trees) ‎and ‎(the ‎tithes ‎from) ‎herbs; ‎a. ‎fr. ‎-- ‎חמור ‎ירקות ‎(Var. ‎יריקת, ‎ירוקת) ‎ass-hers, ‎the ‎large-leaved ‎cucumis ‎agrestis ‎(v. ‎Low ‎Pfl. ‎p. ‎333). ‎Ohol. ‎VIII, ‎1 ‎(cmp. ‎Tosef. ‎ib. ‎XIII, ‎5). ‎-- ‎2) ‎name ‎of ‎a ‎species ‎of ‎greenfish. ‎Y. ‎B. ‎Mets. ‎II, ‎beg. ‎8b, ‎opp. ‎to ‎לכיס ‎(v. ‎ירוקא).

ירקא ‎ch. ‎1)same, ‎herb. ‎Targ. ‎Deut. ‎XI, ‎10. ‎Targ. ‎I ‎Kings ‎XXI, ‎2; ‎a. ‎e. ‎-- ‎Men. ‎85a ‎(prov.) ‎שקול ‎י׳ ‎י׳ ‎לבית ‎Ms. ‎M. ‎(Ms. ‎L. ‎למת, ‎ed. ‎למתא) ‎to ‎Herbtown ‎carry ‎herbs. ‎-- ‎Pl. ‎ירקין, ‎ירקיא, ‎ירקי. ‎Targ. ‎Y. ‎Ex. ‎XV, ‎19 ‎(ed. ‎Amst. ‎ירקי). ‎Targ. ‎Y. ‎Deut. ‎XXVIII, ‎23. ‎-- ‎R. ‎Hash. ‎20a ‎י׳ ‎משום ‎on ‎account ‎of ‎the ‎herbs ‎(which ‎would ‎spoil ‎by ‎lying ‎over ‎two ‎days, ‎if ‎the ‎Day ‎of ‎Atonement ‎would ‎immediately ‎precede ‎or ‎follow ‎the ‎Sabbath). ‎-- ‎2) ‎(adl.) ‎green. ‎Targ. ‎Job ‎XXVIII, ‎19 ‎י׳ ‎מרגלא ‎(h. ‎text ‎פטדה, ‎v. ‎ירקן). ‎- ‎Pl. ‎ירקין, ‎fem. ‎ירקן. ‎Targ. ‎Esth. ‎I, ‎6. ‎-- ‎Targ. ‎O. ‎Lev. ‎XIV, ‎37 ‎(Y. ‎יורקן), ‎v. ‎ירוקא.

ירקומי, ‎v. ‎יורקמי.

ירקון ‎m. ‎(b. ‎h.; ‎preced. ‎wds.) ‎1) ‎jaundice. ‎Ber.25a...מביא ‎י׳ ‎לידי ‎causes ‎jaundice. ‎Sabb. ‎33a ‎י׳ ‎לשנאתחנם ‎סימן ‎a ‎tyype ‎of ‎(punishment ‎for) ‎gratuitous ‎hatred ‎is ‎jaundice; ‎a. ‎fr. ‎-- ‎2) ‎a ‎disease ‎of ‎the ‎grain, ‎mildew. ‎Taan. ‎III, ‎5 ‎(some ‎com- ‎ment.; ‎a ‎human ‎disease'). ‎Keth. ‎8b.

ירקונא, ‎ירקנא ‎ch. ‎same, ‎1) ‎jaundice. ‎Targ. ‎Jer. ‎XXX, ‎6. ‎-- ‎2) ‎mildew. ‎Targ. ‎Deut. ‎XXVIII, ‎22 ‎(). ‎Targ. ‎IKings ‎VIII, ‎37; ‎Targ. ‎II ‎Chr. ‎VI, ‎28 ‎יורקנא; ‎a. ‎e.

ירקונא ‎m. ‎(v. ‎ירק) ‎1) ‎(sub. ‎חמר) ‎a ‎wine ‎flavored ‎with ‎herbs. ‎Ab. ‎Zar. ‎30a ‎י׳ ‎מר ‎Ms. ‎M. ‎(ed. ‎ירנקא) ‎bitter ‎wine, ‎tthat ‎is ‎y'rakona. ‎-- ‎2) ‎pl. ‎ירקונין, ‎v. ‎ירוקנא.

ירקן ‎m. ‎(preced. ‎wds.) ‎tt ‎grcenish ‎jewel. ‎Targ. ‎O. ‎Ex. ‎XX ‎VIII, ‎17 ‎(ed. ‎Bem. ‎י׳); ‎XXXIX, ‎10; ‎Targ. ‎Ez. ‎XXVii1, ‎13 ‎(h. ‎text ‎פטדה). ‎- ‎Fem. ‎form. ‎ירקתא, ‎ירוקתא. ‎Targ. ‎Y. ‎Ex. ‎l. ‎c.

ירקנא ‎m. ‎1) ‎mildew, ‎v. ‎ירקונא. ‎2) ‎pl. ‎ירקנין, ‎herbs. ‎v. ‎ירוקנא.

ירקרוקת, ‎v. ‎ירקרק.

ירקריקא ‎m. ‎(v. ‎next ‎w.) ‎name ‎of ‎an ‎unclean ‎bird, ‎supposed ‎to ‎be ‎the ‎gier-eagle. ‎Targ. ‎O. ‎Lev. ‎XI, ‎18; ‎Deut. ‎XIV, ‎17 ‎(h. ‎text ‎רחם, ‎רחמה; ‎Y. ‎שרקרקא).

ירקרק ‎m. ‎(b. ‎h.; ‎preced. ‎wds.) ‎palecolored, ‎greenish. ‎Tosef. ‎Neg. ‎I, ‎5; ‎Y. ‎Succ. ‎III, ‎53d ‎שבירוקים ‎י׳ ‎איזהו ‎which ‎of ‎the ‎green ‎colors ‎is ‎called ‎y'rakrakh ‎Answ. ‎. ‎. ‎the ‎color ‎of ‎wax ‎&c. ‎-- ‎Sifra ‎Thazr. ‎Par. ‎5, ‎ch. ‎XIV ‎(ref. ‎to ‎Lev. ‎XIII, ‎49; ‎XIV, ‎37) ‎שבירוקים ‎ירוק ‎י ‎y. ‎means ‎the ‎palest ‎of ‎the ‎pale ‎(greenל ‎colors. ‎Neg. ‎XI, ‎4; ‎Tosef. ‎ib. ‎l. ‎c. ‎שבירוקים ‎ד׳ ‎the ‎palest ‎of ‎&c. ‎Tosef. ‎ib. ‎V, ‎5; ‎a. ‎fr. ‎-- ‎Fem. ‎ירקרוקת. ‎Meg. ‎13a ‎היתה ‎י׳ ‎אסתר ‎(Ms. ‎O. ‎כהדסה ‎היתה ‎ירקרקות) ‎Eslher ‎was ‎of ‎a ‎greenish ‎complexion ‎(like ‎a ‎myrlle).

ירקתא, ‎v. ‎ירקן.

ירש ‎(b. ‎h.) ‎[to ‎enter ‎into, ‎take ‎the ‎place ‎of,] ‎to ‎conquer; ‎to ‎take ‎possession, ‎to ‎succecd, ‎nherit. ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎I, ‎end ‎במדה ‎העולם ‎את ‎י׳ ‎had ‎his ‎worldly ‎share ‎assigned ‎to ‎him ‎with ‎limitation. ‎Ib. ‎s. ‎44 ‎ליורשני ‎to ‎be ‎my ‎heir. ‎B. ‎Bath. ‎VIII, ‎5 ‎וכ׳ ‎יידש ‎לא ‎. ‎. ‎. ‎. ‎איש ‎this ‎man, ‎my ‎son, ‎shall ‎not ‎be ‎an ‎heir ‎with ‎the ‎rest ‎of ‎his ‎brothers. ‎Ib. ‎תירשני ‎בתי ‎my ‎daughter ‎shall ‎be ‎my ‎heiress. ‎Ib. ‎שוyליור ‎ראוי ‎entitled ‎to ‎succeed ‎him. ‎Ib. ‎IX, ‎1 ‎( ‎39b) ‎יירשו ‎הבנים ‎(Bab. ‎ed. ‎ירשו) ‎the ‎sons ‎take ‎possession ‎of ‎the ‎estate; ‎a. ‎fr. ‎-- ‎V. ‎יורש. ‎Hif ‎הוריש ‎1) ‎to ‎cause ‎to ‎inherit, ‎to ‎leave ‎by ‎will ‎or ‎by ‎the ‎law ‎of ‎succession; ‎to ‎transmit. ‎Ib. ‎119b ‎מורישין ‎יורשין ‎ואינן ‎they ‎shall ‎leave ‎(the ‎Holy ‎Land ‎to ‎their ‎chil- ‎dren) ‎but ‎shall ‎not ‎take ‎possession ‎themselves. ‎Shebu. ‎47a ‎לבניו ‎שבועה ‎מוריש ‎אדם ‎אין ‎a ‎man ‎cannot ‎transmit ‎an ‎oath ‎to ‎his ‎sons, ‎. ‎e. ‎property ‎to ‎be ‎obtained ‎only ‎by ‎the ‎claimant's ‎oath ‎cannot ‎be ‎claimed ‎by ‎his ‎heirs. ‎Keth. ‎43a; ‎Kidd. ‎16b ‎וכ׳ ‎בתו ‎זכות ‎מוריש ‎אדם ‎אין ‎a ‎man ‎cannot ‎be- ‎queathe ‎his ‎laughter's ‎privileges ‎to ‎his ‎sons. ‎B. ‎Bath. ‎IX, ‎8 ‎if ‎the ‎house ‎fell ‎מורישיו ‎ועל ‎עליו ‎over ‎himself ‎(the ‎heir) ‎and ‎his ‎ancestors; ‎a. ‎fr. ‎-- ‎2) ‎to ‎drie ‎out, ‎dispossess. ‎Sifre ‎Deut. ‎51 ‎הורשת ‎לא ‎. ‎. ‎. ‎סמוך ‎(the ‎Jebusite) ‎who ‎is ‎near ‎thy ‎palace ‎thou ‎hast ‎not ‎driven ‎out; ‎a. ‎e.

ירתירית ‎ch. ‎same. ‎Targ. ‎Gen. ‎XV, ‎4. ‎Targ. ‎Deut. ‎IX, ‎1; ‎a. ‎fr. ‎- ‎Keth. ‎IV, ‎10 ‎(in ‎a ‎marriage ‎contract) ‎ירתון ‎וכ׳ ‎they ‎shall ‎succeed ‎to ‎thy ‎dow ‎y ‎(כתובה); ‎B. ‎Bath. ‎13 ‎1. ‎Yoma ‎72b ‎תירתון ‎לא, ‎v. ‎גיהינם. ‎Cant. ‎R. ‎to ‎VII, ‎7דיירות ‎מן, ‎v. ‎בז ‎.. ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎44 ‎ירית, ‎v. ‎לוט ‎I. ‎Y. ‎Kidd. ‎I, ‎61b ‎יאירת, ‎v. ‎יקר; ‎a. ‎fr. ‎Af. ‎אורית ‎to ‎begueathe, ‎leave, ‎give ‎possession. ‎Targ. ‎Prov. ‎VIII, ‎21. ‎Ib. ‎XIII, ‎22; ‎a. ‎e. ‎-- ‎B. ‎Bath. ‎13 ‎1a ‎אורותי ‎בר ‎one ‎likely ‎to ‎make ‎a ‎will ‎(a ‎sick ‎person). ‎B. ‎Mets. ‎16c ‎אורתה ‎if ‎he ‎willed ‎it ‎away; ‎a. ‎e.

ירתא, ‎v. ‎ירותא.

ירתא, ‎ירתתא, ‎v. ‎ירות׳.

ירתו ‎f. ‎(preced. ‎wds.) ‎heirloom, ‎legacy. ‎Targ. ‎Y. ‎Num. ‎XXVII, ‎7. ‎- ‎Y. ‎Snh. ‎III, ‎21d ‎וכ׳ ‎י׳ ‎שבק ‎left ‎a ‎legacy ‎to ‎&c. ‎יש ‎m. ‎(b. ‎h.; ‎cmp. ‎איש) ‎1) ‎being, ‎substance, ‎wealth ‎(of ‎kknowledge ‎&c.). ‎Y. ‎Ned. ‎V, ‎end, ‎39b; ‎Succ. ‎28a; ‎B. ‎Bath. ‎134a ‎(Prov. ‎VIII, ‎21, ‎applied ‎o ‎R. ‎Joh. ‎b. ‎Zaccai). ‎-- ‎2) ‎there ‎is, ‎there ‎are, ‎v. ‎אית. ‎Ber. ‎VI, ‎4 ‎וכ׳ ‎ביניהם ‎יש ‎אם ‎if ‎there ‎is ‎among ‎them ‎one ‎species ‎&c. ‎Peah ‎VIII, ‎8 ‎וכ׳ ‎לו ‎שיש ‎מי ‎he ‎who ‎possesses ‎&c. ‎Hag. ‎14b ‎וכ׳ ‎דורש ‎נאה ‎יש ‎many ‎a. ‎one ‎preaches ‎well ‎but ‎does ‎not ‎act ‎well; ‎a. ‎v. ‎fr. ‎--- ‎יש ‎אומרים ‎(abbr. ‎י״א) ‎some ‎say ‎(anonymous ‎authority). ‎Hor. ‎13b ‎י״א ‎נתן ‎ולר׳ ‎. ‎.. ‎אסיקו ‎the ‎editors ‎introduced ‎'ol ‎hers ‎say' ‎for ‎R. ‎M. ‎and ‎'some ‎say' ‎for ‎R. ‎Nathan. ‎B. ‎Baih. ‎93b ‎הוצאה ‎אף ‎וי״א ‎and ‎someay, ‎he ‎must ‎indemnify ‎him ‎also ‎for ‎carrying ‎the ‎seed ‎out; ‎י״א ‎מאן ‎who ‎is ‎meant ‎by ‎some ‎say'? ‎(v. ‎Tosaf. ‎a. ‎l.). ‎Ab. ‎V, ‎6; ‎a. ‎v. ‎fr. ‎-- ‎ישנו ‎he ‎is, ‎it ‎is. ‎Kidd. ‎I, ‎10 ‎וכ׳ ‎במקרא ‎שי׳ ‎כל ‎whosoever ‎is ‎(engaged) ‎in ‎the ‎study ‎of ‎the ‎Bible ‎&c. ‎Hag. ‎4bי׳וכ׳ ‎בביאה ‎שי׳ ‎כל ‎whosoever ‎is ‎bound ‎tto ‎visit ‎the ‎Temple, ‎is ‎also ‎bound ‎&c., ‎v. ‎הבאה; ‎a. ‎fr. ‎-- ‎ישנה ‎she ‎is, ‎it ‎is. ‎Kidd. ‎48a, ‎a. ‎fr. ‎וכ׳ ‎לשכירות ‎י׳ ‎the ‎relation ‎of ‎employment ‎exists ‎from ‎beginning ‎to ‎end, ‎i. ‎e. ‎the ‎employer ‎is ‎under ‎obligation ‎for ‎every ‎portion ‎of ‎the ‎contracted ‎labor, ‎opp. ‎בסוף ‎אלא ‎. ‎. ‎. ‎. ‎. ‎ל׳ ‎אינה ‎the ‎obligation ‎takes ‎effect ‎only ‎when ‎the ‎work ‎is ‎finished; ‎a. ‎fr.