Page:A Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature, Volume 1 (1903).djvu/620

This page needs to be proofread.
‎יתב
‎יתיך
603


‎be ‎reconciled. ‎Lev. ‎R. ‎s. ‎19, ‎v. ‎supra; ‎a. ‎fr. ‎[אתותב ‎for ‎אתתב, ‎v. ‎תוב]

יתב II ‎(v. ‎preced.; ‎cmp. ‎יהב ‎to ‎give ‎and ‎to ‎place) ‎to ‎give ‎(not ‎used ‎in ‎perf. ‎tense). ‎Sabb. ‎19a ‎ליה ‎ניתיב ‎במשחא ‎וכ׳ ‎(Ms. ‎M. ‎ו׳ ‎נמשח) ‎let ‎him ‎measure ‎when ‎giving ‎(ihe ‎goods ‎to ‎wash) ‎and ‎when ‎receiving ‎it ‎back. ‎Kidd. ‎78b ‎ליה ‎יהיב ‎לא ‎. ‎. ‎. ‎מיתבא ‎בעי ‎אי ‎(not ‎יהבי) ‎if ‎he ‎desired ‎to ‎give ‎it ‎to ‎him ‎as ‎a ‎donation, ‎could ‎he ‎not ‎do ‎it? ‎Keth. ‎106b ‎ליה ‎למיתבא ‎וליכא ‎and ‎he ‎will ‎have ‎nothing ‎to ‎give ‎him. ‎B. ‎Kam. ‎83b; ‎a.e. ‎-B. ‎Bath. ‎13b ‎למיתב ‎Ms. ‎M. ‎(ed. ‎למיתן).

יתב, ‎יתיב ‎m. ‎(יתבI) ‎inhabitant. ‎Targ. ‎O. ‎Gen. ‎XXXIV, ‎30 ‎יתיב ‎ed. ‎Berl. ‎(ed. ‎יתבי ‎pl.). ‎Targ. ‎O. ‎Nuum. ‎XIV, ‎14. ‎Targ. ‎Is. ‎VI, ‎11; ‎a. ‎fr. ‎-- ‎Pl. ‎יתביא, ‎נתבי. ‎Targ. ‎Y. ‎Num. ‎l. ‎c.; ‎a. ‎fr.

יתבא ‎m., ‎pl. ‎יתבין ‎dwelling ‎places, ‎v. ‎יתובא.

יתד ‎f. ‎(b. ‎h.; ‎cmp. ‎עתד) ‎[something ‎fastened, ‎driven ‎in.] ‎peg, ‎nail; ‎handle ‎of ‎a ‎tool ‎&c. ‎Y. ‎Taan. ‎IV, ‎67d ‎אשרי ‎בה ‎להיתלות ‎י׳ ‎. ‎. ‎. ‎אדם ‎(cmp. ‎Is. ‎XXII, ‎23, ‎sq.) ‎happy ‎tthe ‎man ‎who ‎has ‎a ‎peg ‎to ‎hang ‎on, ‎i. ‎e. ‎who ‎has ‎a ‎renowned ‎ancestry;וכ׳ ‎יתידתו ‎היתה ‎ומה ‎and ‎what ‎was ‎R. ‎E.'s. ‎peg?; ‎Y. ‎Ber. ‎IV, ‎7d ‎top. ‎Gitt. ‎17a ‎תמוט ‎שלא ‎היא ‎י׳ ‎(my ‎last ‎opinion) ‎is ‎an ‎immovable ‎peg. ‎Meg. ‎6a ‎תקועה ‎י׳ ‎היתה ‎והיאא ‎וכ׳ ‎and ‎she ‎(Cesarea) ‎was ‎a ‎peg ‎driven ‎into ‎lIsrael, ‎i. ‎e. ‎an ‎obnoxious ‎foreign ‎element. ‎-- ‎מחרישה ‎של ‎י׳ ‎the ‎pin ‎of ‎the ‎plough ‎Sabb. ‎XVII, ‎4; ‎a. ‎e ‎, ‎v. ‎מחרישה. ‎-- ‎האהל ‎י׳ ‎tent. ‎pin, ‎v.infra. ‎-- ‎הדרכיםם ‎י׳ ‎a ‎way- ‎mark ‎of ‎hardened ‎clay ‎pcgs, ‎v. ‎גן; ‎v. ‎infra. ‎-- ‎Pl. ‎יתדות, ‎יתידות. ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎43 ‎י׳ ‎שלשה ‎גדולות ‎three ‎great ‎pegs ‎(Abraham, ‎Isaac ‎and ‎Jacob). ‎Ib. ‎s. ‎62 ‎הארן ‎י׳ ‎בהן ‎נתגרו ‎the ‎pegs ‎of ‎the ‎land ‎(the ‎rem- ‎nants ‎of ‎the ‎seven ‎nations, ‎cmp. ‎Num. ‎XXXIII, ‎55) ‎arose ‎against ‎them. ‎Kel. ‎XIV, ‎3 ‎המשוחות ‎י׳ ‎אהלים ‎י׳ ‎Mish. ‎ed. ‎(Bab. ‎ed. ‎ידות) ‎the ‎(metal) ‎pega ‎of ‎tents ‎and ‎those ‎of ‎the ‎land ‎measurers. ‎Tosef. ‎ib. ‎B. ‎Bath. ‎I, ‎7 ‎עם ‎שפרשה ‎החרב ‎המחרישה ‎י׳ ‎the ‎knife ‎(coulter) ‎which ‎has ‎been ‎taken ‎out ‎with ‎the ‎handle ‎of ‎the ‎plough. ‎Mikv. ‎IX, ‎2 ‎הדרכים ‎י׳, ‎expl. ‎יוני ‎גן. ‎Tosef. ‎ib. ‎VI ‎(VII), ‎14. ‎B. ‎Kam. ‎81a ‎מסתלקין ‎הד׳ ‎י׳ ‎מפני ‎. ‎. ‎. ‎you ‎may ‎(in ‎walking) ‎turn ‎out ‎from ‎the ‎highway ‎towards ‎the ‎private ‎sidewalk ‎in ‎order ‎to ‎avoid ‎the ‎road ‎-pegs; ‎Y. ‎Ber. ‎II, ‎end, ‎5d ‎top.

יתובא ‎m. ‎(יתב ‎I) ‎dweller, ‎sojourner, ‎opp. ‎מתא ‎בן ‎cit- ‎izen. ‎- ‎Pl. ‎יתובין, ‎יתובי. ‎B. ‎Bath. ‎8a.

יתובא ‎m. ‎(preced.) ‎dwelling ‎place. ‎Targ. ‎Job. ‎XVIII, ‎19. ‎-- ‎Pl. ‎יתוביא. ‎Targ. ‎Ps. ‎LXXXIX, ‎18 ‎Ms. ‎(ed. ‎יתבין).

יתוך, ‎v. ‎יתיך.

יתום ‎m., ‎יתומה ‎f. ‎(b. ‎h.) ‎[by ‎ones ‎self, ‎cmp. ‎גוף, ‎זף ‎lI] ‎single, ‎alone, ‎forsaken. ‎Hag. ‎3b; ‎Mekh. ‎Bo ‎s. ‎16, ‎a. ‎e. ‎וכ׳ ‎י׳ ‎הדור ‎אין ‎that ‎generation ‎is ‎not ‎forsaken ‎in ‎which ‎&c. ‎-- ‎י׳ ‎אמן, ‎v. ‎אמן. ‎-- ‎Esp. ‎1) ‎fatherless, ‎orphan, ‎public ‎charge. ‎Meg. ‎13a ‎וכ׳ ‎ביתו ‎בתוך ‎וי׳ ‎י׳ ‎המגדל ‎he ‎who ‎rears ‎a ‎male ‎or ‎female ‎orphan ‎in ‎his ‎house, ‎is ‎re- ‎garded ‎as ‎the ‎parent. ‎Tosef. ‎Keth. ‎VI, ‎8 ‎פרנסה ‎צריכין ‎וי׳ ‎ו׳ ‎וכ׳ ‎היתומה ‎את ‎מפרנסין ‎if ‎an ‎orphan ‎boy ‎and ‎an ‎orphan ‎girl ‎need ‎public ‎support, ‎we ‎must ‎support ‎the ‎girl ‎first ‎&c.; ‎Keth. ‎67a. ‎Taan. ‎24a ‎וי׳ ‎בי׳ ‎we ‎were ‎engaged ‎in ‎col- ‎lecting ‎for ‎an ‎orphaned ‎couple ‎to ‎be ‎married; ‎a. ‎v. ‎fr. ‎-- ‎האב ‎בחיי ‎יתומה ‎self ‎depending ‎in ‎her ‎father's ‎life-time, ‎i. ‎e. ‎a ‎minor ‎over ‎whom ‎her ‎father ‎has ‎no ‎control, ‎e. ‎g. ‎when ‎he ‎has ‎given ‎her ‎away ‎in ‎marriage, ‎and ‎she ‎being ‎divorced ‎or ‎widowed ‎returns ‎to ‎her ‎paternal ‎home. ‎Yeb. ‎XIII, ‎6. ‎Keth. ‎73b; ‎a. ‎fr. ‎-- ‎2) ‎an ‎animal ‎whose ‎mother ‎cied ‎during ‎or ‎soon ‎after ‎childbirth. ‎Bekh. ‎IX, ‎4. ‎Hull. ‎38b. ‎-- ‎3) ‎(Loaw) ‎a ‎minor ‎heir ‎whom ‎the ‎authorities ‎must ‎protect ‎by ‎appointing ‎a ‎guardian ‎to ‎plead ‎his ‎cause ‎&c.; ‎in ‎getl. ‎heir ‎(mostly ‎in ‎the ‎plural). ‎-- ‎Pl. ‎יתומים, ‎יתומין; ‎ff ‎יתומות. ‎B. ‎Mets. ‎70a ‎י׳ ‎של ‎מעות ‎minor ‎heirs' ‎funds. ‎B. ‎Bath. ‎124a ‎וכ׳ ‎לאהר ‎י׳ ‎שהשביחו ‎שבח ‎improvuuments ‎which ‎the ‎heirs ‎made ‎after ‎their ‎father's ‎death ‎(before ‎division). ‎Arakh. ‎VI, ‎1 ‎(21b) ‎הי׳ ‎שום ‎the ‎assessment ‎for ‎public ‎sale ‎of ‎minors ‎(heirs) ‎property ‎which ‎the ‎court ‎sells ‎to ‎satisfy ‎the ‎decedent's ‎creditors. ‎Gitt. ‎V, ‎1; ‎a. ‎fr. ‎-- ‎Yeb. ‎XIII, ‎7 ‎י׳ ‎אחיות ‎שתי ‎two ‎orphan ‎sisters; ‎a. ‎fr.

יתום, ‎יתומא ‎ch. ‎same. ‎Targ. ‎Y. ‎Ex. ‎XXII, ‎21 ‎(O. ‎יתם). ‎- ‎Pl. ‎יתומי. ‎Targ. ‎Job ‎XXII, ‎9. ‎-- ‎Pem. ‎יתומתא. ‎Lev. ‎R. ‎s. ‎37 ‎(some ‎ed. ‎יתימתא). ‎- ‎V. ‎יתם.

יתור, ‎ייתור ‎m. ‎(יתר) ‎addition. ‎בגדים ‎י׳ ‎putting ‎on ‎more ‎than ‎the ‎prescribed ‎number ‎of ‎priestly ‎garments ‎(v. ‎Yoma ‎VII, ‎5). ‎Zeb. ‎19a; ‎Erub. ‎103b.

יתורא ‎ch. ‎same, ‎superfluousness. ‎- ‎Pl. ‎constr. ‎יתורי. ‎Hull. ‎36a ‎קאמר ‎קראי ‎מי׳ ‎he ‎derives ‎it ‎from ‎the ‎super- ‎fluous ‎verses.

יתוש ‎m. ‎(fr. ‎תשש ‎?) ‎1) ‎mosquito ‎or ‎gnat. ‎Gitt. ‎56b ‎בא ‎וכ׳ ‎י׳ונכנס ‎a ‎mosquito ‎came ‎and ‎entered ‎his ‎(Titus) ‎nose; ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎10; ‎Lev. ‎R. ‎s. ‎22. ‎Sabb. ‎77b ‎לנחש ‎י׳ ‎the ‎mos- ‎quito ‎(an ‎application ‎of ‎a ‎pulp ‎made ‎of ‎mosquitos) ‎is ‎a. ‎remedy ‎for ‎a ‎serpent's ‎bite. ‎Ib. ‎הפיל ‎על ‎י׳ ‎אימת ‎the ‎fear ‎which ‎the ‎elephant ‎has ‎of ‎the ‎yattush, ‎v. ‎אימה. ‎Snh. ‎38a; ‎Loev. ‎R. ‎s. ‎14, ‎beg. ‎וכ׳ ‎קדמך ‎י׳ ‎the ‎y. ‎has ‎been ‎created ‎be- ‎fore ‎thee ‎(man); ‎a. ‎e. ‎-- ‎Pl. ‎יתושים, ‎יתושין. ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎5 ‎(ref. ‎to ‎Gen. ‎III, ‎17) ‎וכ׳ ‎ופרעושין ‎י׳ ‎כגון ‎ארורים ‎דברים ‎cursed ‎things ‎like ‎gnats, ‎fleas ‎and ‎flies; ‎a. ‎fr. ‎-- ‎Tosef. ‎Sabb. ‎XII ‎(XIII), ‎4 ‎וי׳ ‎זבובין; ‎Y. ‎ib. ‎XIV, ‎beg. ‎14b ‎ותושין ‎(corr. ‎acc.), ‎v. ‎הג. ‎-- ‎2) ‎a ‎bug ‎(on ‎a ‎fruit). ‎Sifra ‎Sh'mini ‎Par. ‎10, ‎ch. ‎XII; ‎Hull. ‎67b; ‎a. ‎e., ‎v. ‎כליס.

יתושא, ‎יתושה ‎ch. ‎same. ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎10; ‎Lev. ‎R. ‎s. ‎22. ‎-- ‎Pl. ‎יתושין, ‎יתושיא. ‎Ib. ‎s. ‎19, ‎beg. ‎י׳ ‎עבדה ‎וצואה ‎and ‎the ‎excrements ‎produced ‎gnats. ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎34, ‎end, ‎דלא ‎י׳ ‎יכלוניה ‎(some ‎ed. ‎יתושיה) ‎lest ‎the ‎mosquitos ‎bite ‎it ‎(on ‎the ‎head). ‎תי, ‎v. ‎אתא.

יתיב, ‎v. ‎יתב.

יתיב, ‎v. ‎יתב.

יתיבתא, ‎י׳ ‎f. ‎inhabited, ‎v. ‎יתב.

יתידה ‎f., ‎v. ‎יתד.

יתיין, ‎v. ‎אתא.

יתיך, ‎יתוך ‎m. ‎(נתך) ‎a ‎sort ‎of ‎thongs ‎used ‎for ‎seizing ‎7e