Page:A Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature, Volume 1 (1903).djvu/619

This page needs to be proofread.
‎ישרא
‎יתב
602


‎shall ‎behold ‎the ‎faces ‎of ‎the ‎firm ‎(believers); ‎a. ‎fr. ‎-- ‎Pl.. ‎ישרים, ‎ישרין. ‎Cant. ‎R. ‎to ‎I, ‎4 ‎רחמיך ‎ישריין ‎מה, ‎[read ‎as] ‎Yalk. ‎ib. ‎982 ‎וכ׳ ‎ישרים ‎מה, ‎expl. ‎וכ׳ ‎תקיפין ‎מה ‎how ‎strong ‎are ‎thy ‎mercies. ‎Midr. ‎Till. ‎l. ‎c. ‎י׳ ‎כת ‎זו ‎. ‎. ‎. ‎כת ‎איזו ‎which ‎is ‎the ‎highest ‎class ‎among ‎those ‎who ‎will ‎greet ‎the ‎coun- ‎tenance ‎of ‎the ‎Divine ‎Presence ‎(in ‎the ‎hereafter)? ‎The ‎class ‎of ‎the ‎firm ‎believers. ‎Ib. ‎to ‎Ps. ‎XXV, ‎14 ‎. ‎. ‎. ‎בתחלה ‎לי׳ ‎נתן ‎ואה״׳כ ‎first ‎the ‎secret ‎of ‎the ‎Lord ‎is ‎communicated ‎to ‎those ‎who ‎fear ‎him ‎(human ‎beings), ‎and ‎then ‎to ‎the ‎firm ‎ones ‎(the ‎angels, ‎cmp. ‎יצוקים ‎s. ‎v. ‎יצק); ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎49; ‎a. ‎e. ‎-- ‎Pem. ‎ישרה, ‎pl. ‎ישרות ‎(sub ‎בעיניו; ‎with ‎ref. ‎to ‎Deut. ‎XII, ‎8) ‎[right ‎in ‎the ‎eyes ‎of ‎the ‎oferer,] ‎free-will ‎offer- ‎ings ‎(opp. ‎חובה). ‎Zeb. ‎114a ‎וכ׳ ‎תקריבו ‎י׳ ‎free-will ‎sacrifices ‎you ‎may ‎offer ‎(on ‎the ‎bamoth, ‎v. ‎במה), ‎but ‎no ‎obligatory ‎offerings; ‎ib. ‎117b. ‎Ib. ‎נינהו ‎י׳ ‎they ‎belong ‎to ‎the ‎class ‎of ‎free-will ‎offerings. ‎Ib. ‎118a; ‎a. ‎fr. ‎-- ‎הישר ‎ספר ‎the ‎Book ‎Pashar, ‎a ‎lost ‎book ‎(Josh. ‎X, ‎13; ‎II ‎Sam. ‎I, ‎18). ‎Ab. ‎Zar. ‎25a. ‎Y. ‎Sot. ‎I, ‎end, ‎17a.

ישרא ‎ch. ‎same, ‎firm ‎believer, ‎upright ‎man. ‎Y. ‎Taan. ‎I, ‎65b ‎(ref. ‎to ‎Mic. ‎VII, ‎4) ‎וכ׳ ‎דבהון ‎י׳ ‎the ‎upright ‎man ‎among ‎them ‎is ‎like ‎thorns.

ישראל(b. ‎h.) ‎pr. ‎n. ‎Israel, ‎1) ‎I. ‎(Jacob), ‎the ‎patriarch. ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎68 ‎סבא ‎י׳ ‎the ‎patriarch ‎I. ‎(not ‎the ‎people); ‎a. ‎fr. ‎-- ‎2) ‎I., ‎the ‎people. ‎Ber. ‎6a; ‎a. ‎fr. ‎-י׳־ ‎שונאי ‎the ‎enemies ‎of ‎Israel, ‎often ‎euphem. ‎for ‎srael. ‎Ib. ‎32a ‎של ‎. ‎. ‎נתמוטטו ‎י׳ ‎שש ‎the ‎feet ‎of ‎Israel ‎would ‎totter ‎(in ‎judgment); ‎a. ‎fr. ‎-- ‎V. ‎כנסת. ‎-- ‎3) ‎י׳ ‎(=י ‎בן) ‎an ‎sraelite, ‎a) ‎one ‎not ‎belong- ‎ing ‎to ‎the ‎priestly ‎or ‎levitic ‎tribe; ‎b) ‎a ‎Jeaw, ‎opp. ‎נכרי, ‎גוי. ‎Gitt. ‎V, ‎8. ‎Tosef. ‎Kidd. ‎V, ‎3; ‎a. ‎fr. ‎-- ‎Tosef. ‎Ab. ‎Zar. ‎III, ‎5, ‎sq. ‎Ab. ‎Zar. ‎II, ‎6; ‎a. ‎fr. ‎--י׳־ ‎בת ‎an ‎sraelitish ‎woman. ‎Tosef. ‎l. ‎c. ‎1; ‎3; ‎a. ‎fr. ‎-- ‎Pl. ‎ישראלות ‎(opp. ‎to ‎כהנות, ‎לויות). ‎Tosef. ‎Snh. ‎IV, ‎2.

ישראלי ‎m. ‎(preced.) ‎one ‎belonging ‎to ‎a ‎common ‎Isra- ‎eliltish ‎family, ‎contrad. ‎to ‎כהני, ‎a. ‎לויי. ‎Kidd. ‎IV, ‎1; ‎Yeb. ‎37a ‎(collective ‎noun). ‎-- ‎Pl. ‎ישראלים. ‎Ib. ‎85a. ‎Tosef. ‎Ber. ‎V, ‎14. ‎-- ‎Pem. ‎ישראלית ‎an ‎lsraelitish ‎(Jewish) ‎woman. ‎Nidd. ‎IV, ‎2 ‎(33b) ‎(collective ‎noun, ‎opp. ‎to ‎כותיות).

ישרות ‎f. ‎(v. ‎יושר ‎a. ‎ישר) ‎firmness, ‎faith, ‎right ‎con- ‎duct, ‎eguity. ‎Y. ‎Meg. ‎I, ‎72c ‎top ‎(ref. ‎to ‎Deut. ‎XII, ‎8, ‎cmp. ‎ישר) ‎וכ׳ ‎י׳ ‎לידי ‎בא ‎שהוא ‎דבר ‎שם ‎תעשו ‎ומה ‎and ‎what ‎dare ‎you ‎do ‎there ‎(on ‎the ‎bamah)? ‎An ‎act ‎by ‎which ‎one ‎is ‎led ‎towards ‎failh, ‎which ‎is ‎burnt-offerings ‎and ‎peace- ‎offerings. ‎Midr. ‎Till. ‎to ‎Ps. ‎XCIX, ‎4 ‎(ref. ‎to ‎מישרים ‎ib.) ‎עולם ‎של ‎י׳ ‎כוננת ‎אתה ‎(ed. ‎Bub. ‎בעולמך ‎י׳) ‎thou ‎hast ‎estab- ‎lished ‎the ‎firmness ‎of ‎thy ‎worrld(through ‎courts ‎ofjustice); ‎Yalk. ‎Ps. ‎852 ‎בעולמך ‎י׳. ‎-- ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎54 ‎(ref. ‎to ‎וישרנה, ‎ISam. ‎VI, ‎12) ‎בי׳ ‎מהלכות ‎they ‎walked ‎with ‎propriety ‎(pay- ‎ing ‎reverence ‎to ‎the ‎Ark; ‎Midr. ‎Sam. ‎ch. ‎XII ‎ביופ). ‎Ruth ‎R. ‎introd. ‎3 ‎(ref. ‎to ‎ישר, ‎Prov. ‎XXI, ‎8) ‎י׳ ‎במדת ‎in ‎fairness; ‎ib. ‎בי׳; ‎Yalk. ‎Prov. ‎959. ‎Deut. ‎R. ‎s. ‎8 ‎אומנתה ‎כלי ‎וכל ‎היא ‎ישרותה ‎. ‎. ‎. ‎ניתנה ‎she ‎(the ‎Torah) ‎and ‎all ‎her ‎implements ‎have ‎been ‎given ‎to ‎man, ‎her ‎humility, ‎her ‎righteousness ‎and ‎her ‎fairness. ‎-- ‎Sot. ‎9b, ‎v. ‎next ‎w.

ישרותא ‎f. ‎ch. ‎(v. ‎preced.) ‎that ‎which ‎seems ‎right, ‎arbitrary ‎will. ‎Sot. ‎9b ‎(ref. ‎to ‎Jud. ‎XIV, ‎3 ‎בעיני ‎ישרה) ‎אזל ‎ישרותיה ‎בתר ‎מיהא ‎אזל ‎כי ‎when ‎he ‎(Samson) ‎went ‎out ‎(to ‎marry), ‎he, ‎at ‎all ‎events, ‎followed ‎only ‎his ‎own ‎liking ‎(not ‎the ‎will ‎of ‎the ‎Lord); ‎[marginal ‎version ‎ישרות ‎זעיניו; ‎Yalk. ‎Jud. ‎69.

ית ‎(v. ‎אית) ‎[being, ‎existence,] ‎a ‎particle ‎1) ‎indicating ‎the ‎objective ‎case ‎(e ‎h. ‎את). ‎Targ. ‎Gen. ‎I, ‎1; ‎a. ‎v. ‎fr. ‎-- ‎with ‎pronominal ‎sutfixes; ‎יתי ‎me, ‎יתך, ‎יתיך ‎thee ‎&c. ‎Targ. ‎Deut. ‎IV, ‎14. ‎Targ. ‎Gen. ‎XII, ‎12. ‎Ib. ‎L, ‎21; ‎a. ‎v. ‎fr. ‎-- ‎2) ‎(with ‎pronominal ‎suffix ‎of ‎the ‎third ‎person) ‎he ‎himself, ‎this ‎one ‎&c. ‎Y. ‎Bicc. ‎III, ‎65d ‎top ‎רבנן ‎דמן ‎יתיה ‎אמר ‎said ‎he ‎(who ‎was ‎before ‎mentioned ‎as) ‎one ‎of ‎the ‎scholars. ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎9, ‎beg.; ‎Koh. ‎R. ‎to ‎III, ‎11, ‎a. ‎e. ‎יתהון ‎those ‎(opp. ‎to ‎דין), ‎v. ‎הני. ‎-- ‎VVith ‎prepositional ‎prefix; ‎ות, ‎v. ‎כות, ‎לות.

יתב, ‎יתיב I ‎ch. ‎=h. ‎שב, ‎to ‎sit, ‎dwell ‎&c.; ‎to ‎be ‎in- ‎habited, ‎settled. ‎Targ. ‎O. ‎Gen. ‎XXXVI, ‎7מיתב ‎ed. ‎Berl. ‎(oth. ‎ed. ‎a. ‎Y. ‎מיתב). ‎Targ. ‎O. ‎Ex. ‎XVI, ‎35 ‎יתיבתא ‎(Y. ‎מיתיבא) ‎inhabited; ‎a. ‎v. ‎fr. ‎- ‎Imper. ‎תיב, ‎תיבי. ‎Targ. ‎Gen. ‎XX, ‎15. ‎Targ. ‎Is. ‎LII, ‎2(ed. ‎Vil.תבי);a.fr. ‎-Yeb. ‎109a ‎תותיה ‎יתבאshe ‎lives ‎under ‎(with) ‎him. ‎Ber. ‎6a ‎דיתבי ‎עד ‎when ‎they ‎are ‎seated. ‎Ib. ‎48a ‎י׳ ‎היכא ‎ורחמנא ‎and ‎where ‎does ‎the ‎Lord ‎reside ‎-- ‎M. ‎Kat. ‎9b ‎אושפיזך ‎וליתוב ‎ביתך ‎ליחרוב ‎may ‎thy ‎house ‎(grave) ‎be ‎vacant, ‎and ‎thy ‎inn ‎(temporary ‎home ‎on ‎earth) ‎be ‎inhabited; ‎Tanh. ‎B'resh. ‎13; ‎a ‎fr. ‎-- ‎וקאמר ‎.. ‎י׳ ‎N. ‎N. ‎sat ‎down ‎(lecturing) ‎and ‎said ‎&c. ‎Bets. ‎20a; ‎a. ‎fr. ‎Pa. ‎יתיב ‎1) ‎to ‎set ‎down, ‎place. ‎Y. ‎Kil. ‎IX, ‎32c ‎top; ‎Y. ‎Keth. ‎XII, ‎35b ‎top ‎וכ׳ ‎ולא ‎ליה ‎י׳ ‎he ‎set ‎him ‎down ‎(let ‎his ‎coffin ‎down) ‎andwould ‎not ‎take ‎him ‎back ‎again ‎(v. ‎תוב); ‎a.e. ‎- ‎2) ‎to ‎settle, ‎establish. ‎Targ. ‎Is. ‎XLIII, ‎20 ‎איתיב ‎(ed. ‎WVil. ‎איתב ‎Af.). ‎-- ‎Targ. ‎Ps. ‎XXII, ‎4; ‎a. ‎e. ‎-- ‎3) ‎to ‎quiet, ‎set ‎at ‎rest. ‎Targ. ‎Ps. ‎XXIII, ‎3 ‎ייתיב ‎(ed. ‎Vil. ‎יתיב, ‎v. ‎תוב). ‎- ‎Ber. ‎28a ‎דעתיה ‎ליתובי ‎to ‎set ‎his ‎mind ‎at ‎ease. ‎Yoma ‎81a ‎יתובי ‎דעתא ‎making ‎one ‎come ‎to. ‎B. ‎Bath. ‎3b ‎ליצריה ‎ליתוביה ‎in ‎order ‎to ‎gratify ‎his ‎passion. ‎Lev. ‎R. ‎s. ‎19 ‎[read;] ‎לנפשי ‎דיתבת ‎כמה ‎היך ‎נפשיך ‎ליך ‎תתיתב ‎may ‎thy ‎soul ‎be ‎restored ‎to ‎thee ‎as ‎thou ‎hast ‎restored ‎my ‎soul;a. ‎e. ‎-- ‎Part. ‎pass. ‎מיתב, ‎מיתבא, ‎מיתבא ‎a) ‎inhabited. ‎Targ. ‎Ps. ‎CVII, ‎4. ‎--- ‎b) ‎quietted. ‎Tam. ‎32a ‎וכ׳ ‎דעתיהון ‎מי׳ ‎לא ‎ימא ‎נחותי ‎(or ‎מיתבא, ‎v. ‎infra) ‎sea-farers ‎do ‎not ‎feel ‎at ‎ease ‎until ‎they ‎reach ‎land. ‎Af. ‎אותיב, ‎איתב ‎to ‎place, ‎seat, ‎settle ‎(v. ‎ישב ‎Hif.). ‎Targ. ‎IKings ‎XXI, ‎9. ‎Targ. ‎Gen. ‎XXLVII, ‎O; ‎a. ‎fr. ‎- ‎Y. ‎Kidd. ‎I, ‎58d ‎וכ׳ ‎גיף ‎על ‎אייתיבוני ‎bury, ‎me ‎at ‎the ‎bank ‎of ‎the ‎river; ‎Y. ‎Keth. ‎VI, ‎end, ‎31a ‎אייתבון ‎(corr. ‎acc.). ‎Hull. ‎59a ‎יתביה; ‎אותביה. ‎. ‎בתנורא ‎let ‎it ‎be ‎put ‎in ‎the ‎oven; ‎. ‎. ‎. ‎he ‎put ‎it ‎in. ‎Yoma ‎69b ‎וכ׳ ‎בתעניתא ‎אותיבו ‎they ‎made ‎(people) ‎sit ‎fasting, ‎they ‎ordered ‎a ‎fast ‎of ‎three ‎days ‎&c.; ‎a. ‎fr. ‎[אותיב ‎for ‎אתיב, ‎v. ‎תוב.] ‎thpa. ‎אתיתב, ‎tthpe. ‎אתיתיב, ‎אייתיב, ‎איתיבב; ‎tlaf. ‎איתותב ‎1) ‎to ‎be ‎allowed ‎to ‎dwell, ‎to ‎sojourn ‎(h. ‎גור). ‎Targ. ‎O. ‎Gen. ‎XX, ‎1 ‎(Y. ‎אתנתב, ‎corr. ‎acc.). ‎Targ. ‎Jer. ‎XLIX, ‎33; ‎a. ‎fr. ‎-- ‎Sabb. ‎33b ‎וכ׳ ‎תריסר ‎איקבו ‎they ‎dwelt ‎in ‎the ‎cave ‎twelve ‎years. ‎-- ‎2) ‎to ‎be ‎inhabited. ‎Targ. ‎Is. ‎XLIV, ‎26. ‎Targ. ‎Jer. ‎L, ‎13; ‎a. ‎fr. ‎-- ‎3) ‎to ‎be ‎set ‎at ‎ease, ‎be ‎gratified. ‎Targ. ‎Is. ‎LXII, ‎5. ‎- ‎B. ‎Mets. ‎83b ‎bot. ‎דעתיה ‎מייתבא ‎לא ‎he ‎was ‎not ‎satisfied. ‎Yoma ‎80b ‎דעתיה ‎מי׳ ‎he ‎will ‎come ‎to ‎again. ‎-- ‎Sabb. ‎51b, ‎sq. ‎דעתיה ‎דתיתותב ‎היכי ‎כי ‎Ms. ‎O. ‎(Ms. ‎M. ‎דתייב, ‎ed. ‎דאיתותב, ‎v. ‎Rabb. ‎D. ‎S. ‎a. ‎l. ‎note) ‎that ‎he ‎may