Page:A Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature, Volume 1 (1903).djvu/625

This page needs to be proofread.
‎כבי
‎כבן
608


‎הנר ‎את ‎המכבה ‎he ‎who ‎puts ‎the ‎(Sabbath) ‎lamp ‎out. ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎68 ‎(play ‎on ‎בא ‎כי,Gen. ‎XXVIII, ‎11) ‎השמש ‎כיבא ‎(some ‎al. ‎כיבה) ‎He ‎extinguished ‎the ‎sun ‎(made ‎the ‎sun ‎set ‎earlier). ‎Tosef. ‎Sabb. ‎XIII ‎(XIV), ‎9 ‎כבה ‎לו ‎אומ׳ ‎אין ‎לכבות ‎שבא ‎נכרי ‎תכבה ‎ואל ‎if ‎a ‎gentile ‎comes ‎(on ‎the ‎Sabbath) ‎to ‎extinguish ‎(a ‎fire), ‎we ‎say ‎tto ‎him ‎neither ‎extinguish' ‎nor ‎'do ‎not'. ‎Gen. ‎R. ‎l. ‎c. ‎וכ׳ ‎כבו ‎המלך ‎אמר ‎(not ‎כיבו) ‎said ‎the ‎king, ‎put ‎out ‎&c.; ‎a. ‎fr.

כבי, ‎כבא ‎ch. ‎same. ‎[Sabb. ‎21b ‎כבתה; ‎ib. ‎30a ‎לכבות, ‎h. ‎forms.] ‎Pa. ‎כבי ‎to ‎extinguish. ‎3Ber. ‎58a ‎לעיניה ‎וכבינהו ‎Ar. ‎(Ms. ‎M. ‎ונכבינהו, ‎corr. ‎acc.; ‎ed. ‎וכ׳ ‎כחלינהו ‎חברוהי) ‎dimmed ‎his ‎eye-sight, ‎v. ‎בוטטא. ‎Ib. ‎60b ‎bot. ‎לשרגיה ‎כבייה ‎. ‎. ‎אתא ‎there ‎came ‎a ‎wind ‎and ‎put ‎out ‎his ‎lamp. ‎Sabb. ‎4 ‎4 ‎אתי ‎לכבויי ‎he ‎may ‎be ‎inducul ‎to ‎extinguish ‎the ‎ire;Yoma ‎85a.

כבידי, ‎v. ‎כבד ‎I, ‎1I.

כבינא ‎(Ar. ‎כבונא) ‎f. ‎(part. ‎pass. ‎of ‎כבן)=h. ‎הכבונה ‎רחל ‎(v. ‎כבן) ‎a ‎sheep ‎wearing ‎a ‎wrap, ‎fne ‎shcep. ‎Targ. ‎Ez. ‎XXVII, ‎18 ‎(cmp. ‎Shebu. ‎6b, ‎s. ‎v. ‎כבן).

כבינה ‎f. ‎(כבן) ‎brooch ‎or ‎buckle. ‎B. ‎Bath. ‎IX, ‎7 ‎תנו ‎וכ׳ ‎כבינתי ‎give ‎my ‎brooch ‎to ‎my ‎daughter.

כבינתא ‎f., ‎pl. ‎כבינתא ‎(Ar. ‎כבינתיא) ‎(v. ‎preced. ‎wds.) ‎a ‎garment ‎pinned ‎or ‎buckled ‎on. ‎Targ. ‎Is. ‎III, ‎23 ‎(h. ‎text ‎רדידים; ‎cmp. ‎rwepuvla~).

כביסה ‎f. ‎(כבס) ‎1) ‎washing. ‎Y. ‎Shebi. ‎VIII, ‎38b ‎top ‎וכ׳ ‎אחרים ‎וחיי ‎כביסתן ‎as ‎between ‎the ‎use ‎of ‎the ‎spring ‎for ‎their ‎(the ‎inhabitants) ‎washing ‎purposes ‎and ‎for ‎strangers ‎living ‎(drinking ‎purposes);a. ‎fr. ‎-- ‎[Mikv. ‎VII1,,. ‎v. ‎2--[.כבישה) ‎(also ‎כבוסה) ‎water ‎mired ‎with ‎alkaline ‎sub- ‎stances, ‎lye-water ‎&c. ‎Tosef. ‎Shebi. ‎VI, ‎25 ‎ששביעית ‎פירות ‎הכ׳ ‎לתוך ‎ולא ‎המשרה ‎. ‎. ‎. ‎produces ‎of ‎the ‎Sabbath ‎year ‎must ‎not ‎be ‎used ‎for ‎an ‎infusion ‎nor ‎for ‎preparing ‎lye- ‎water;Succ. ‎40a; ‎B. ‎Kam. ‎102a; ‎Y. ‎Shebi. ‎l. ‎c. ‎-- ‎Pl. ‎כביסות. ‎1b. ‎VII, ‎beg. ‎37b ‎כ׳ ‎מיני ‎(ed. ‎Krot. ‎כניס׳, ‎corr. ‎acc.) ‎alkaline ‎plants.

כביש, ‎v. ‎כבש.

כביש ‎m., ‎כבישא, ‎כבישתא ‎f. ‎(כבש) ‎1) ‎stepping ‎stool ‎(scamnum). ‎Targ. ‎Ps. ‎CX, ‎1 ‎(h. ‎text ‎הדם), ‎. ‎כבש ‎I. ‎- ‎2) ‎paved ‎path. ‎Ib. ‎LXXVIII, ‎50 ‎(h. ‎text ‎נתיט). ‎-- ‎Targ. ‎ISam. ‎VI, ‎12, ‎a. ‎e. ‎(h. ‎text ‎מסלה), ‎v. ‎כבש ‎II. ‎Targ. ‎II ‎Sam. ‎XX, ‎12 ‎כבישתא ‎ed. ‎Lag. ‎(oth. ‎ed. ‎כבשא). ‎-- ‎Pl. ‎כבישין. ‎Targ. ‎Is. ‎XL, ‎3 ‎ed. ‎Lag. ‎(oth. ‎ed. ‎כבשין); ‎a. ‎e. ‎-- ‎3) ‎recess, ‎sccret. ‎Targ. ‎Lam. ‎III, ‎10 ‎(h. ‎text ‎מסתרים). ‎-- ‎Pl. ‎כבישי. ‎Ber. ‎10a ‎bot. ‎וכ׳ ‎דרחמנא ‎כ׳ ‎בהדי ‎Ar. ‎(ed. ‎כבשי) ‎what ‎hast ‎thou ‎to ‎do ‎with ‎the ‎secret ‎ways ‎of ‎the ‎Lord?

כבישה ‎f. ‎(כבש) ‎making ‎a ‎path, ‎side ‎path. ‎Mikv. ‎VIII, ‎1 ‎הכ׳ ‎מפני ‎Ar. ‎on ‎account ‎of ‎the ‎passing ‎by ‎(of ‎travellers ‎that ‎leave ‎the ‎highway ‎for ‎some ‎cause). ‎[Ed. ‎הכביסה ‎מפני ‎on ‎account ‎of ‎the ‎ponds ‎being ‎used ‎for ‎wash- ‎ing ‎clothes, ‎v. ‎comment.]

כבישן, ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎66, ‎v. ‎כיבוש ‎h.

כבישתא, ‎v. ‎כביש.

כבכב ‎(כפכו) ‎m. ‎(redupllc. ‎of ‎כבב ‎or ‎כפף, ‎v. ‎כבב) ‎an ‎arched ‎round ‎vessel. ‎Kel. ‎II, ‎3 ‎הפת ‎לסל ‎שעשאו ‎כ׳ ‎a. ‎kabkab ‎which ‎was ‎intended ‎for ‎a ‎cover ‎for ‎the ‎bread- ‎basket ‎(and ‎not ‎as ‎a ‎receptacle). ‎Tosef. ‎ib. ‎B. ‎Kam. ‎II, ‎5 ‎אלפם ‎וכסוי ‎כ׳ ‎כסוי ‎ed. ‎Zuck. ‎(ed. ‎only ‎אלפס ‎כסוי) ‎the ‎lid ‎of ‎a ‎k. ‎and ‎that ‎of ‎a ‎pot. ‎Ib. ‎8 ‎וכ׳ ‎הכ׳ ‎כגון ‎ולכך ‎לכך ‎העשוי ‎R. ‎S. ‎to ‎Kel. ‎III, ‎1 ‎(ed. ‎Zuck. ‎a. ‎oh. ‎כנכב) ‎a ‎vessel ‎made ‎for ‎both ‎purposes ‎(for ‎liquids ‎and ‎for ‎solil ‎food), ‎e. ‎g. ‎the ‎k., ‎the ‎stew-pot ‎&c.

כבל ‎[to ‎press, ‎to ‎impede, ‎whence ‎כבל ‎the ‎foot ‎chain; ‎denom. ‎כבל] ‎to ‎chain. ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎87 ‎אני ‎כובלתך ‎I ‎have ‎the ‎power ‎to ‎put ‎thee ‎in ‎chains. ‎Tanh. ‎Thazr. ‎8 ‎מביא ‎וכובלו ‎. ‎. ‎. ‎. ‎he ‎orders ‎chains ‎and ‎chains ‎him. ‎-- ‎Part. ‎pass. ‎כבול, ‎f ‎כבולה, ‎pl. ‎כבולות ‎tied, ‎prevented, ‎esp. ‎sheep ‎prevented ‎from ‎conceiving ‎by ‎having ‎their ‎tails ‎tied ‎lown. ‎Sabb. ‎V, ‎2 ‎כ׳ ‎. ‎. ‎. ‎. ‎יוצאות ‎רחלות ‎ewes ‎may ‎be ‎led ‎out ‎(on ‎tthe ‎Sabbath) ‎. ‎. ‎. ‎tied ‎up; ‎Tosef. ‎ib. ‎IV ‎(V), ‎1יעלה ‎שלא ‎כ׳ ‎זכר ‎עליהן. ‎Sabb. ‎54a ‎וכ׳ ‎אליה ‎שכובלין ‎כ׳ ‎מאי ‎Ms. ‎M. ‎(ed. ‎שמכבלין) ‎what ‎is ‎k'buloth? ‎They ‎tie ‎their ‎tails ‎down- ‎ward ‎&c. ‎Ib. ‎וכ׳ ‎כבול ‎דהאי ‎משמע ‎מאי ‎where ‎is ‎the ‎evidence ‎that ‎kabul ‎has ‎the ‎meaning ‎of ‎sterility? ‎(Answ. ‎ref. ‎to ‎I ‎Kings ‎IX, ‎13, ‎v. ‎next ‎w.); ‎Y. ‎b. ‎V, ‎7b ‎bot. ‎Pi. ‎כיבל ‎same, ‎v. ‎su ‎pra. ‎- ‎Parl. ‎pass. ‎מכובל. ‎Sabb. ‎l. ‎c. ‎the ‎district ‎was ‎called ‎Cabul, ‎בכסף ‎שמכובלין ‎ב״א ‎בה ‎שהיו ‎וכ׳ ‎because ‎there ‎were ‎people ‎there ‎who ‎were ‎chained ‎with ‎silver ‎and ‎gold.

כבל ‎ch. ‎same, ‎part. ‎pass. ‎כביל, ‎f. ‎כבילא ‎impeded, ‎de- ‎tained. ‎Targ. ‎Koh. ‎XII, ‎4 ‎וכ׳ ‎כבילן ‎ריגלך ‎thy ‎feet ‎are ‎de- ‎tained ‎irom ‎going ‎out ‎&c. ‎(h. ‎text ‎סגרו). ‎Pa. ‎כבל ‎same; ‎part. ‎pass. ‎מכבל, ‎f. ‎מכבלא ‎tied ‎up, ‎(cmp. ‎עצר) ‎sterile. ‎Sabb. ‎54a ‎(ref. ‎to ‎I ‎Kings ‎IX, ‎13, ‎v. ‎preced.; ‎v. ‎חומטון) ‎פרי ‎עבדאא ‎דלא ‎מ׳ ‎ארעא ‎אינשי ‎ואמרו(Ms. ‎O. ‎מכבלתא) ‎anl ‎people ‎say, ‎it ‎is ‎a ‎tied ‎up ‎land, ‎which ‎bears ‎no ‎fruits.

כבל ‎m. ‎(b. ‎h.; ‎preced. ‎wds.), ‎pl. ‎כבלים, ‎כבלין ‎foot-chains, ‎irons. ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎91 ‎כ׳ ‎עליהם ‎ליתן ‎to ‎put ‎them ‎in ‎chains. ‎Tanh. ‎Thazr. ‎8, ‎v. ‎כבל. ‎Deut. ‎R. ‎s. ‎4 ‎ברז ‎של ‎כ׳ ‎iron ‎chains, ‎opp. ‎זהב ‎של ‎מונייק. ‎Tosef. ‎Ab. ‎Zar. ‎II, ‎4 ‎ולא. ‎.. ‎. ‎מוכרין ‎אין ‎כ׳ ‎(ed. ‎Zuck. ‎כובלין) ‎we ‎must ‎not ‎sell ‎them ‎torturing ‎blocks ‎or ‎irons. ‎-- ‎Sabb. ‎VI, ‎4 ‎וכ ‎טמאין ‎כ׳ ‎a ‎woman's ‎anklechains ‎are ‎fit ‎for ‎levitical ‎uncleanness ‎&c. ‎(contrad. ‎to ‎בירית). ‎Y. ‎ib. ‎VI, ‎8b, ‎v. ‎בירית; ‎Bab. ‎ib. ‎63b. ‎Ib. ‎וכ׳ ‎כ׳ ‎להן ‎עשו ‎they ‎made ‎for ‎them ‎anklebands ‎and ‎put ‎a ‎chain ‎be- ‎tween, ‎that ‎their ‎steps ‎may ‎not ‎be ‎wide; ‎a. ‎e.

כבלא ‎ch. ‎same. ‎Sabb. ‎57b ‎דעבדא ‎כ׳ ‎a ‎slave's ‎neck- ‎chain, ‎v. ‎בבול ‎II. ‎Ib. ‎58a ‎תנן ‎דעבדא ‎כ׳ ‎the ‎Kabul ‎of ‎the ‎Mishnah ‎means ‎&c. ‎Ib. ‎54a ‎(v. ‎כבול ‎) ‎it ‎was ‎namul ‎Ca- ‎bul ‎כ׳ ‎עד ‎כרעא ‎בה ‎דמשתרגא ‎ed. ‎(Ar. ‎דמשתקעא) ‎because ‎the ‎foot ‎is ‎entangled ‎in ‎(sinks ‎into) ‎the ‎sandy ‎soil ‎up ‎to ‎the ‎ankle--band; ‎[oth. ‎vers. ‎in ‎Ar. ‎כ׳ ‎כי ‎בגווה ‎כרעא ‎דמשתקעא ‎(read ‎דמשתרגא) ‎because ‎the ‎foot ‎is ‎entangled ‎in ‎it ‎as ‎if ‎in ‎a ‎footchain.] ‎- ‎Pl. ‎ככלין, ‎כבלי. ‎Targ. ‎Lam. ‎III, ‎7. ‎Targ. ‎Ps. ‎CXLIX, ‎8 ‎(Ms. ‎sing ‎).

כבן ‎(cmp. ‎כבל) ‎to ‎clasp, ‎fasten. ‎Part. ‎pass. ‎כבון, ‎f. ‎כבונה,