Page:A Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature, Volume 1 (1903).djvu/633

This page needs to be proofread.
‎כואנגר
‎כובש
616


‎a ‎1a ‎table; ‎(Taan. ‎l. ‎c. ‎פתורא, ‎Ms. ‎M. ‎אתכא, ‎v. ‎Rabb. ‎D. ‎S. ‎l. ‎c. ‎note). ‎Comp. ‎next ‎w.

כואנגר, ‎v. ‎אכונגר.

כוארא, ‎v. ‎כוורא.

כוב ‎m. ‎(כבב, ‎v. ‎כבב) ‎1) ‎[ball,] ‎thorn, ‎a ‎prickly ‎salt-. ‎plant. ‎-- ‎Pl. ‎כובים, ‎כובין. ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎49 ‎כ׳ ‎כוסחת ‎למגל ‎like ‎a ‎sickle ‎mowing ‎thorns; ‎Yalk. ‎Prov. ‎950 ‎כוב. ‎Ex. ‎R. ‎s. ‎42 ‎כזבים ‎נעשו ‎(corr. ‎acc.), ‎v. ‎סריות. ‎-- ‎2) ‎כ׳ ‎מדבר ‎pr. ‎n. ‎Desert ‎of ‎Kub ‎(cmp. ‎Ez. ‎XXX, ‎5) ‎=Biblical ‎שור. ‎Ib. ‎s. ‎24; ‎Yalk. ‎ib. ‎255; ‎(Tanh. ‎B'shall. ‎18; ‎Mekh. ‎ib., ‎Vayassa ‎1; ‎Yalk. ‎Jer. ‎266 ‎כזב).

כובא I, ‎כבא ‎ch. ‎same. ‎Targ. ‎Prov. ‎XXVI, ‎6 ‎(h. ‎text ‎חוח). ‎-- ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎44; ‎Yalk. ‎Jer. ‎285 ‎(prov.) ‎כ׳ ‎. ‎. ‎. ‎דסנדלך ‎עד ‎while ‎the ‎sandal ‎is ‎on ‎thy ‎foot, ‎tread ‎the ‎thorn ‎down; ‎Pesik. ‎Asser, ‎p. ‎99b ‎כופה ‎כבוש ‎(corr. ‎acc.); ‎Yalk. ‎Deut. ‎892. ‎-- ‎Pl. ‎כובין, ‎כוביא, ‎כובי, ‎כב׳. ‎Targ. ‎Gen. ‎III, ‎18 ‎(somme ‎ed. ‎כובין, ‎incorr.). ‎Targ. ‎II ‎Sam. ‎XXIII, ‎6. ‎Targ. ‎Hos. ‎II, ‎8. ‎--- ‎Lam. ‎R. ‎to ‎I, ‎1 ‎רבתי ‎(כות׳ ‎חד ‎1), ‎v. ‎גבב, ‎-- ‎Y. ‎Ab. ‎Zar. ‎V, ‎44d ‎כ׳ ‎לאילין, ‎v. ‎סדר. ‎lIb. ‎bot. ‎כ׳ ‎סייגין ‎(read ‎דכ׳) ‎hedges ‎of ‎thornbushes. ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎2 ‎(ref. ‎to ‎Gen. ‎I, ‎2) ‎דהיא ‎עד ‎כ׳ ‎אפיקת ‎פגה ‎while ‎she ‎(the ‎earth) ‎was ‎yet ‎in ‎her ‎in- ‎cipiency, ‎she ‎produced ‎thorns; ‎Yalk. ‎Gen. ‎4 ‎כובה ‎(corr. ‎acc.); ‎Yalk. ‎Jer. ‎274 ‎כובי; ‎Yalk. ‎Prov. ‎959.

כובא II ‎m. ‎(v. ‎preced.; ‎cmp. ‎כד ‎II) ‎1) ‎wine ‎cask ‎(h. ‎קנקן). ‎Sabb. ‎48a. ‎Ab. ‎Zar. ‎60a ‎אכ׳ ‎וישראל ‎אדנא ‎נכרי ‎the ‎gentile ‎attending ‎to ‎the ‎barrel ‎(emptying ‎it) ‎and ‎the ‎Is- ‎raelite ‎to ‎the ‎cask ‎(receiving ‎the ‎wine). ‎Ib. ‎מליא ‎כ׳ ‎(if ‎the ‎gentile ‎carries) ‎a ‎cask ‎which ‎is ‎brimful. ‎Sabb. ‎141a ‎[read] ‎בארעא ‎כ׳ ‎. ‎. ‎. ‎ליצדד ‎לא ‎(v. ‎Rabb. ‎D. ‎S. ‎a. ‎l. ‎note) ‎one ‎must ‎nott(on ‎theSabbath) ‎bend ‎sideways ‎a ‎cask ‎which ‎rests ‎in ‎the ‎ground; ‎a. ‎e. ‎-- ‎Pl. ‎כובי. ‎Ab. ‎Zar. ‎33b ‎הני ‎אנס ‎וכ׳ ‎כ׳ ‎carried ‎casks ‎away ‎from ‎Pumbeditha ‎by ‎force. ‎B. ‎Mets. ‎25b. ‎-- ‎כ׳ ‎בי ‎the ‎retailer's ‎wine ‎shop. ‎B. ‎Kam. ‎86a; ‎B. ‎Mets. ‎64b ‎כ׳ ‎בי ‎מרקיד ‎he ‎dances ‎in ‎the ‎wine ‎house. ‎--- ‎2) ‎(cmp. ‎כובע, ‎אקונבי), ‎pl. ‎כובי ‎turrets ‎of ‎a ‎fort. ‎Yoma ‎11a ‎דכ׳ ‎אקרא ‎חזוק ‎a ‎support ‎for ‎the ‎Fort ‎of ‎Turrets ‎(of ‎M'huza); ‎[Ms. ‎L. ‎דכ׳ ‎ליוקרא ‎for ‎the ‎weight ‎of ‎&c.; ‎v. ‎Rabb. ‎D. ‎S. ‎a. ‎l. ‎note ‎400.) ‎-- ‎Kidd. ‎70b ‎דפומבדיתא ‎כ׳ ‎בי ‎the ‎fort ‎of ‎P. ‎-- ‎[Meg. ‎6a ‎כ׳ ‎בי ‎ed. ‎(Ms. ‎M. ‎כסי, ‎Ms. ‎O. ‎מכסי); ‎Keth. ‎112a ‎מיכסי.]

כובא III ‎m. ‎(v. ‎כבב ‎Pa.) ‎roasted ‎or ‎charred ‎dough, ‎דארעא ‎כ׳ ‎roasted ‎(over ‎coals) ‎in ‎a ‎cavity ‎of ‎the ‎ground, ‎name ‎of ‎a ‎pastry ‎baked ‎in ‎a ‎cavity ‎made ‎in ‎the ‎stove. ‎Ber. ‎37b, ‎expl. ‎טרוקנין. ‎Ib. ‎38a. ‎[Ar. ‎s. ‎v. ‎ככא, ‎reads ‎כוכא.] ‎[Gitt. ‎68a ‎bot., ‎v. ‎כוכא.]

כובאי, ‎v. ‎ביכי.

כובד ‎m. ‎(b. ‎h. ‎כבד; ‎כבד) ‎1) ‎weight, ‎heaviness, ‎pressure. ‎Snh. ‎63b ‎כובדו ‎אלא ‎כבודו ‎א״ת ‎Ms. ‎M., ‎v. ‎כבד ‎II. ‎Yoma ‎41b ‎כ׳ ‎בעי ‎it ‎requires ‎weight ‎(must ‎be ‎heavy ‎so ‎as ‎to ‎sink ‎into ‎the ‎fire). ‎Ib. ‎כ׳ ‎בהן ‎שיהא ‎כדי ‎(they ‎are ‎tied ‎together) ‎in ‎order ‎that ‎they ‎may ‎be ‎heavy. ‎Y. ‎Hag. ‎II, ‎77d ‎צריך ‎כובדו ‎את ‎לככוש ‎(in ‎putting ‎his ‎hands ‎on ‎the ‎sacrifice) ‎he ‎must ‎press ‎his ‎weight ‎on ‎it; ‎(Bab. ‎ib. ‎16b ‎בכל ‎סמיכה ‎כחו). ‎Naz. ‎5a ‎כ׳ ‎the ‎feeling ‎of ‎heaviness ‎(of ‎the ‎hair). ‎--- ‎ראש ‎כ׳ ‎bending ‎down ‎the ‎head; ‎humble, ‎solemn ‎disposition, ‎opp. ‎ראש ‎קלות. ‎Ber. ‎V, ‎1ראש ‎כ׳. ‎.. ‎. ‎עומדין ‎אין ‎we ‎must ‎not. ‎rise ‎for ‎prayer ‎in ‎any ‎other ‎than ‎a ‎humble ‎&c. ‎Y. ‎Ab. ‎Zar. ‎I ‎39d ‎top;Tosef. ‎b.I, ‎2 ‎ר ‎בכ׳ ‎בשלומו ‎שואל ‎greet ‎him ‎with ‎a. ‎bent ‎head ‎(without ‎ostentation). ‎M. ‎Kat. ‎21b ‎רפה ‎בשפה ‎ר׳ ‎ובכ׳ ‎in ‎an ‎undertone ‎and ‎with ‎solemnity. ‎-- ‎2) ‎roller ‎or ‎beam ‎of ‎a ‎loom; ‎העליון ‎כ׳ ‎the ‎upper ‎beam ‎from ‎which ‎the ‎warp ‎depends; ‎התחתון ‎כ׳ ‎the ‎lower ‎beam, ‎the ‎roller ‎on ‎which ‎the ‎web ‎is ‎wound ‎as ‎it ‎advances. ‎Kel. ‎XXI, ‎1 ‎(Talm. ‎ed. ‎כבד). ‎Neg. ‎XI, ‎9 ‎(fem.). ‎Sabb. ‎113a; ‎Y. ‎ib. ‎XVII, ‎16a ‎bot.

כובדים, ‎כובדין, ‎v. ‎כוברים.

כוביא ‎m. ‎frying ‎pan, ‎v. ‎בוביא ‎I.

*וביתא ‎f. ‎(כבב, ‎cmp. ‎כוב) ‎a ‎little ‎globe. ‎R. ‎Hash. ‎24a ‎וכ׳ ‎דעיבא ‎כ׳ ‎ed. ‎(Ms. ‎M. ‎1כוכביתא, ‎Ms. ‎M. ‎2 ‎a. ‎Ar. ‎כוכיתא) ‎they ‎saw ‎merely ‎a ‎globe-shaped ‎cloudlet ‎(which, ‎they ‎thought, ‎was ‎the ‎moon).

כובליאר, ‎v. ‎כוכליאר.

כובלין, ‎v. ‎כבל.

כובלת, ‎v. ‎כוכלת.

כובס ‎m. ‎(b. ‎h.; ‎כבס) ‎washer, ‎fuller. ‎Ber. ‎28a; ‎Keth. ‎103b; ‎a. ‎e. ‎-- ‎Pl. ‎כובסין. ‎Tosef. ‎Kel. ‎B. ‎Mets. ‎III, ‎14 ‎(ed. ‎Zuck. ‎כובשין), ‎v. ‎מלקט ‎II.

כובסא, ‎v. ‎כבסא.

כובע ‎m. ‎(b. ‎h.; ‎כבע, ‎cmp. ‎גבע ‎a. ‎denominatives) ‎hel- ‎met, ‎turban. ‎Ber. ‎24a ‎וכ׳ ‎בכ׳ ‎מניחן ‎let ‎him ‎put ‎them ‎(the ‎T'iillin) ‎into ‎the ‎turban ‎under ‎his ‎pillow. ‎Gitt.. ‎14b ‎(of ‎the ‎Persians) ‎אמה ‎כובען ‎their ‎turban ‎is ‎one ‎cubit ‎high; ‎a. ‎e. ‎-- ‎Pl. ‎כובעים, ‎כובעין. ‎Gen. ‎R. ‎s. ‎99 ‎כ׳ ‎לובשי ‎wearing ‎helmets. ‎Y. ‎Gitt. ‎I, ‎end, ‎43d; ‎Y. ‎Kidd. ‎III, ‎64a ‎bot. ‎כובעיהן ‎אמה(v. ‎supra). ‎- ‎Trnsf. ‎the ‎thyroid ‎cartilage, ‎Adam's ‎apple. ‎Hull. ‎19a ‎וכ׳ ‎כ׳ ‎משיפוי ‎from ‎where ‎the ‎thyroid ‎cartilage ‎begins ‎to ‎protrude ‎and ‎downward.

כובעא ‎ch. ‎same, ‎esp. ‎the ‎priest's ‎turban. ‎- ‎Pl. ‎כובעין, ‎כובעיא. ‎Targ. ‎Ex. ‎XXVIII, ‎40; ‎XXXIX, ‎28; ‎a. ‎e. ‎(ed. ‎Berl. ‎ק׳; ‎h. ‎text ‎מגבעות). ‎-- ‎Trnsf. ‎דכובעא ‎חודא ‎the ‎highest ‎point ‎of ‎the ‎thyroid ‎cartilage, ‎v. ‎preced. ‎Hull. ‎18b.

כובעה ‎f,, ‎pl. ‎כובעות ‎(preced. ‎wds.) ‎the ‎tops ‎of ‎stalks ‎of ‎sheaves. ‎Peah ‎V, ‎8 ‎לכ׳ ‎המעמר ‎he ‎who ‎binds ‎sheaves ‎for ‎covering ‎the ‎stalks; ‎expl. ‎Y. ‎ib. ‎V, ‎end, ‎19a ‎לעיל ‎מן ‎sheaves ‎to ‎be ‎put ‎on ‎top, ‎opp. ‎לכומסות; ‎v. ‎כומסה.

כובריםכובד׳, ‎Pesik. ‎R. ‎s.14 ‎כ׳ ‎בר׳ ‎לולייאני, ‎Pesik. ‎Par., ‎p. ‎39a ‎שוורי׳, ‎read; ‎טבריני, ‎asTanh., ‎ed. ‎Bub., ‎B'resh. ‎4 ‎(v. ‎Pesik. ‎l. ‎c. ‎note ‎167).

כובריתא, ‎v. ‎כבריתא.

כובש ‎m., ‎pl. ‎כובשים, ‎כובשין ‎(כבש) ‎troops ‎of ‎siege, ‎stormers. ‎Pesik. ‎Vayhi ‎p. ‎67a ‎הארבה ‎כגון ‎כ׳ ‎עליהן ‎העמיד ‎he ‎orders ‎against ‎them ‎the ‎storming ‎troops ‎which ‎cor- ‎responds ‎to ‎the ‎plague ‎of ‎locusts; ‎Pesik. ‎R. ‎s. ‎17. ‎-- ‎[Y. ‎Erub. ‎II, ‎24b ‎bot. ‎כבשים ‎כובשי, ‎read; ‎כבושי]. ‎[Tosef. ‎Kel. ‎B. ‎Mets. ‎III, ‎14 ‎ed. ‎Zuck., ‎v. ‎כובס.]